דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יסודותיו ומרכיביו הלאומיים של המושג יהדות השרירים

חיים קאופמן 

בקונגרס הציוני השני (1898) קרא המנהיג הציוני מאקס נורדאו ליצור מחדש את יהדות השרירים. מונח זה התקבל כמשקף חלק משינוי התדמית של היהודי, שאליו שאפה התנועה הציונית.

למאמר זה שתי מטרות. האחת, למיין ולנתח את היסודות הרעיוניים הלאומיים של המושג יהדות השרירים, כפי שבאו לידי ביטוי בשנותיה הראשונות של הציונות בארץ ישראל ובגולה. המטרה השנייה, לזהות את הסיבות לאדישות של הממסד כלפי הספורט בארץ-ישראל (לפני הקמת המדינה) למרות שהמרכיבים הרעיוניים הגלומים במושג זה היוו חלק מרכזי באתוס הלאומי-ציוני.
המסקנה העיקרית היא שהמושג יהדות השרירים מבטא יצירת יהודי חזק ולוחם, שורשי וקשור לטבע ולאדמה, המחדש באישיותו את הגבורה הקדומה של עם-ישראל בארץ-ישראל. יהודי זה עומד בניגוד גמור ליהודי ה"גלותי" על מכלול התכונות-האמיתיות או המדומות-שיוחסו לו על ידי האנטישמים, ועצם עיסוקו בספורט מהווה תרומה לאחדות של האומה.
בארץ ישראל הייתה משמעות מימושו של המושג מעשית יותר, ואילו בגולה בלטו היסודות הפולמוסיים עם הטיעונים האנטישמיים.
האדישות של הממסד לספורט בכך שמימוש רעיון יהדות השרירים אינו כרוך דווקא בעיסוק בספורט, ובכך שההנהגה הלאומית הייתה מורכבת ברובה מאנשי העליות השנייה והשלישית, שהגיעו ממזרח אירופה והיו חסרי זיקה לספורט.

לצפייה במאמר המלא