facebook tracking pixel
חיפוש סגור

ההשפעה של סגנונות הוראה שונים בפעילות גופנית

 הורדת העמוד כקובץ- pdf הורדת העמוד כקובץ word

ברוב בתי הספר לחינוך מיוחד מתבצעת הפעילות הגופנית של צעירים הלוקים בפיגור שכלי קל ובינוני בסגנון ההוראה המובנה. מטרת מחקר זה היא לבחון את האפשרות כי פעילות גופנית בסגנונות הוראה שונים: סגנון הציווי, סגנון החשיבה האלטרנטיבית המסתעפת (חא"מ) והסגנון המובנה, ישפיעו באופן שונה על ממדי איכות חייהם ועל ממדי הדימוי העצמי של צעירים אלה משישפיעו על ממדים אלה באוכלוסיה הרגילה. במחקר השתתפו 90 צעירים (בני 20-18) הלוקים בפיגור שכלי קל ובינוני. תכנית ההתערבות כללה הוראה בשלושת סגנונות ההוראה שנזכרו לעיל. נערכו בדיקות בשלושה שלבים: קדם טיפולי, בסוף הטיפול ולאחר תקופה שבה הוסר הטיפול. כלי המדידה כללו שאלון איכות חיים ושאלון טנסי לדימוי עצמי. נמצא כי לכל אחד מסגנונות ההוראה הייתה השפעה ייחודית על ממדי איכות חייהם ועל ממדי הדימוי העצמי של הנבדקים, ללא הבדל במינם, בכל אחד משלבי הניסוי. מהמחקר עולה שאוכלוסייה זו מגיבה באופן חיובי גם לסגנונות הוראה שלא היה נהוג להשתמש בהם עד כה בהפעלה גופנית. לפיכך, אין זה נכון ואין זה מועיל לנקוט שימוש בלעדי בסגנון הוראה אחד כאשר מטרות הלמידה מגוונות.