facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 27/01/2018

הפינה האולימפית, ברצלונה 1992, חלק א'

 

הפארק האולימפי במונטג'ואיק ("הר היהודים") בברצלונה

לראשונה לאחר הרבה שנים לא סבלו המשחקים מהחרמות.  מספר המדינות המשתתפות עלה ל-169 (159 בסיאול 1988). כמה נקודות לגבי המדינות המשתתפות:

  • דרום אפריקה חזרה לזירה האולימפית לאחר השעיה ממושכת.
  • גרמניה חזרה להופיע כמדינה אחת בעקבות איחוד מזרח גרמניה ומערב גרמניה.
  • בשל פירוק ברה"מ, הופיעו המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) במשלחות נפרדות. שאר המדינות שהרכיבו את ברה"מ הופיעו עדיין ב"משלחת המאוחדת" - Unified Team. משלחת זו כללה את רוסיה, אוקראינה, בלרוס, ארמניה, אזרביג'אן, גיאורגיה, קזחסטן, אוזבקיסטן, קירגיסטן, מולדובה, טג'יקיסטן וטורקמינסטן.
  • עקב התפרקות יוגוסלביה הופיעו משלחות נפרדות של קרואטיה, סלובניה ובוסניה. השתתפותה של יוגוסלביה (סרביה) כמדינה נאסרה אך כמה מספורטאיה הופיעו תחת הדגל האולימפי.
  • נמיביה ערכה את הבכורה האולימפית שלה.
  • בייסבול ובדמינטון צורפו לתכנית הרשמית של המשחקים.
  • מקצוענים מארה"ב הורשו להשתתף בתחרויות הכדורסל.

אתלטיקה

לתכנית התחרויות הוכנסה ההליכה למרחק10 ק"מ על כביש לנשים שהייתה תחרות ההליכה הראשונה לנשים במסגרת האולימפית.

שיאים שהושגו

גברים

200 מ' - מייק מארש מארה"ב  שניצח בגמר (20.01 ש') קבע בחצי הגמר שיא אולימפי – 19.73 ש'. היה זה ההישג הטוב ביותר בתנאי "גובה נמוך" (פחות מ-1000 מ' מעל פני הים) והוא נפל במאית השנייה בלבד מהשיא העולמי של פייטרו מנאה שנקבע בתנאי גובה.

400 מ' – קווינסי ווטס מארה"ב קבע שני שיאים אולימפיים: בחצי הגמר 43.71 ש' ובגמר 43.50 ש'. השיא העולמי היה 43.29 ש'.

400 מ' משוכות – קווין יאנג מארה"ב קבע בגמר שיא עולמי -  46.78 ש'. שיא זה עדיין לא נשבר. איש מלבדו לא ירד מ-47 שניות. לשיאן הקודם, אדווין מוזס (47.02 ש') יש עדיין 4 מתוך 10 הזמנים המהירים בכל הזמנים.

100X4 מ' – ארה"ב קבעה שיא עולם – 37.40 ש'. מייקל מארש רץ את הקטע הפותח ב-10.00 ש', אחריו רצו לירוי בורל ודניס מיצ'ל והמסיים היה קרל לואיס שנמדד לו זמן של 8.85 ש' מרגע שעבר את הנקודה הנמצאת 100 מ' מקו הגמר (הוא התחיל את ריצתו 20 מ' קודם לכן).

400X4  מ'– ארה"ב קבעה שיא עולם – 2:55.74 ד':  אנדרו ולמון 44.4, קווינסי ווטס 43.1 (!), מייקל ג'ונסון 44.7, סטיב לואיס 43.5 ש'.

קפיצה משולשת -  מייק קונלי מארה"ב קבע בסיבוב הקפיצות השני בגמר  שיא אולימפי – 17.63 מ'. בסיבוב השישי הוא קבע 18.17 מ', 20 ס"מ יותר משיא העולם, אך מהירות הרוח הייתה מעט מעל המותר לאישור שיאים – 2.1 מ'/ש'. זו הייתה הקפיצה היחידה בכל התחרות בה נמדדה מהירות רוח מעל הגבול העליון לאישור שיאים שהוא  2.0 מ'/ש.

הטלת כידון – יאן ז'לז'ני מצ'כיה, הזוכה במדליית הכסף בסיאול 1988 זכה בזהב עם שיא אולימפי בכידון החדש – 89.66 מ'. ז'לז'ני זכה בזהב גם במשחקי אטלנטה 1996 וסידני 2000.

בתחרויות הנשים לא הושגו בברצלונה 1992 שיאים עולמיים וגם לא שיאים אולימפיים. עד היום לא נשברו שני שיאים אולימפיים שנקבעו במוסקבה 1980 (השיאים בריצת 800 מ' והדיפת כדור ברזל)ושישה שיאים אולימפיים שנקבעו בסיאול 1988 (100, 200, 1500, רוחק, דיסקוס וקרב-שבע).

הישגי אתלטי ישראל

דני (יבגני) קרסנוב – מקום שמיני בגמר הקפיצה במוט – 5.40 מ'. כדי להעפיל באופן אוטומטי לגמר היה צריך לעבור גובה של 5.60 מ'. קרסנוב נכנס לתחרות בגובה של 5.40 מ' ועבר בניסיון השני. גובה של 5.50 הוא עבר בניסיון הראשון, 5.55 מ' בניסיון השני ו-5.60 מ' בניסיון הראשון. גם בגמר הוא נכנס לתחרות בגובה של 5.40 ועבר בניסיון השני אך הפעם נכשל שלוש פעמים ב-5.50 מ'.

רוגל נחום – מקום 24 מ-47 במוקדמות הקפיצה המושלשת – 16.23 מ' (16.13, 16.23, ויתור). 16.91 מ' הספיק לעליה לגמר.

ואדים בביקין – מקום 24 מ-32 במוקדמות הטלת כידון – 73.88 מ' (73.88, פסילה, 73.24). 79.14 הספיק לעליה לגמר.

אלכסיי באזארוב – חמישי מתוך שבעה  במקצה מספר 1 ב-400 מ' משוכות – 50.33 ש'. לחצי הגמר העפילו שני הראשונים מכל מקצה ושני בעלי הזמנים המהירים מכל השאר. זמן של 48.90 הספיק לעליה כמפסיד מהיר. זמנו היה 31 מתוך מ-47.

שחייה

הרבה השתנה בזירת השחייה העולמית מאז סיאול 1988. השינוי הבולט היה היעלמותה של מעצמת השחייה (בעיקר לנשים) – מזרח גרמניה. ארה"ב ניצבה בראש טבלת המדליות והכוחות העולים היו הונגריה ששחייניה זכו ב-5 מדליות זהב וסין ששחייניה זכו ב-4 מדליות זהב.

שיאים שהושגו

גברים

50 מ' חופשי – הרוסי אלכסנדר פופוב  שייצג את "המשלחת המאוחדת" קבע שיא אולימפי – 21.91 ש'. שיא העולם היה 21.81.

200 מ' חופשי – הרוסי יבגניי סדובי קבע שיא אולימפי במוקדמות – 1:46.74 ד' וגם בגמר 1:46.70. שיא העולם היה 1:46.69.          

400 מ' חופשי – סדובי קבע בגמר שיא עולם חדש – 3:45.00 והקדים את בעל השיא הקודם  קירן פרקינס מאוסטרליה שקבע הפעם 3:45.16,  טוב בהרבה משיאו הקודם שעמד על 3:46.47 ד'.

1500 מ' חופשי – פרקינס קבע בגמר שיא עולם חדש – 14:43.48 ד'.

200X4 מ'חופשי -  הנבחרת המאוחדת שהורכבה משחיינים מרוסיה בלבד קבעה בגמר שיא עולם – 7:11.95 ד': דמיטרי ליפקוב 1:49.55, ולדימיר פישנקו 1:46.58, ונימין טיאנוביץ' 1:48.99, סדובי 1:46.83

100 מ' גב – מרק טיוקסברי מקנדה קבע בגמר שיא אולימפי – 53.98 ש' והקדים את שיאן העולם ג'ף ראוז מארה"ב ששיאו עמד על 53.93 והפעם קבע 54.04 ש'. במסגרת משחה השליחים המעורב קבע ראוז שיא עולם חדש – 53.86 ש'.

200 מ' גב – מרטין לופס-סוברו מספרד קבע שיא אולימפי – 1:58.47 ד'. שיאו העולמי של סוברו עמד על 1:56.57 ד'.

100 מ' חזה – נלסון דיבל מארה"ב קבע בגמר שיא אולימפי – 1:01.50 ד'. שיא העולם עמד על 1:01.29 ד'.

200 מ' חזה – מרק ברומן מארה"ב קבע במוקדמות שיא אולימפי – 2:11.48 ד' ובגמר שיא עולם – 2:10.16 ד'.

200 מ' פרפר – מל סטיוארט מארה"ב ניצח בשיא אולימפי – 1:56.26 ד'.  שיאו העולמי עמד על 1:55.69 ד'.

400 מ' מעורב אישי – תאמאש דארני מהונגריה קבע בגמר שיא אולימפי – 4:14.23. ד'. שיאו העולמי עמד על 4:12.36 ד'.

4X100 מעורב: ארה"ב השוותה בגמר את השיא העולמי  שקבעה בסיאול – 3:36.93 ד'. השוואה בין השיאים:

גב

חזה

פרפר

חתירה

סיאול 1988

דיויד ברקוף 54.56

ריק שרדר 1:01.64

מט ביונדי 52.38

כריס ג'ייקובס 48.35

ברצלונה 1992

ג'ף ראוז 53.86

נלסון דיבל 1:01.45

פבלו מורלס 52.83

ג'ון אולסן 48.79

נשים

50 מ' חופשי – יאנד וייני מסין קבעה בגמר שיא עולם – 24.79 ש'.

100 מ' חופשי – ג'ני תומפסון מארה"ב קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 54.69 ש'. בגמר ניצחה ז'ואנג יונג מסין עם שיא אולימפי חדש – 54.64 ש'. שיא העולם של תומפסון עמד על 54.48 ש'.

100X4 מ' חופשי – ארה"ב קבעה בגמר שיא עולם – 3:39.46 ש': ניקול הייסלט 55.33, דארה טורס 55.33, אנג'ל מרטינו 54.79, ג'ני תומפסון 54.01.

100 מ' גב – קריסטינה אגרסגי מהונגריה קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 1:00.85 ד' ובגמר שיא אולימפי חדש – 1:00.68 ד'. שיאה העולמי עמד על 1:00.31 ד'.

200 מ' גב – אגרסגי קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 2:07.34 ובגמר שיא אולימפי חדש – 2:07.06 ד'. שיאה העולמי עמד על 2:06.62 ד'. השיא של אגרסגי שנקבע ב-1991 נשבר רק בשנת 2008.

200 מ' חזה – קיוקו יווסאקי מיפן ניצחה בשיא אולימפי  - 2:26.65 ד'. שיא העולם עמד על 2:25.35 ד'.

100 מ' חזה – קיאן הונג מסין ניצחה בשיא אולימפי – 58.62 ש'. שיא העולם היה שייך למרי מיהר ונקבע ב-1981  - 57.93 ש'.

200 מ' מעורב אישי – לין לי מסין ניצחה עם שיא עולם חדש – 2:11.65 ד'.

100X4 מ'מעורב – ארה"ב ניצחה בשיא עולם חדש – 4:02.54 ד': גב – לאה לבלס 1:00.82, חזה – אניטה נול 1:08.67, פרפר – קריסי אהמן-לייטון 58.58, חתירה – ג'ני תומפסון 54.47.

הישגי שחייני ישראל

קרן רגאל – 50 מ' חופשי – ראשונה במקצה מוקדם מספר 1 – 27.93 ש'. זמן 41 מתוך 50 משתתפות.  זמן של 26.45 ש' הספיק לעלייה לגמר ב'. 200 מ' מעורב אישי – שביעית ואחרונה במקצה מוקדם מספר 3 – 2:27.85 ד'. זמן 37 מ-43. 2:18.63 הספיק לגמר ב'. 400 מ' מעורב אישי – שישית מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 1 – 5:07.97 ד'. זמן  29 מ-32.

טימאה טוט – 100 מ' פרפר – רביעית מתוך שבע במקצה מוקדם מספר 4 – 1:03.18 ד'. זמן 30-29 מתוך 49. 1:01.78 הספיק לגמר ב'. 200 מ' פרפר – שביעית מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 4 – 2:16.84 ד'.  זמן 20 מתוך 32.  2:16.11 הספיק לגמר ב'.

יואב ברוק – 50 מ' חופשי – שישי משמונה במקצה מוקדם מספר 7 – 23.72 ש'. זמן 32 מ-75. 23.10 הספיק לגמר ב'. 100 מ' חופשי – חמישי משבעה במקצה מוקדם מספר 7 – 51.46 ש'. זמן 31 מ-75. 50.65 הספיק לגמר ב'.

ערן גרומי – 100 מ' גב – שמיני ואחרון במקצה מוקדם מספר 5 – 57.67 ש'. זמן 28 מ-52. 56.80 הספיק לגמר ב'. 200 מ' גב – שביעי ואחרון במקצה מוקדם מספר 2 – 2:07.91 ד'. 37 מ-44. 2:01.84 הספיק לגמר ב'. 100 מ' פרפר – שני מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 6 – 55.18 ש'. 21-20 מתוך 69. 54.78 הספיק לגמר ב'.

שחייה צורנית – מקרה מוזר ארע בתחרות: בתחרות ליחידות נתנה שופטת מברזיל ציון של 8.7 למועמדת לניצחון – סילבי פרשט מקנדה. השופטת הודתה שהייתה זו טעות הקלדה והיא התכוונה להעניק לה ציון של 9.7. הקנדים הגישו ערעור אך הוא נדחה בוועדת הערעורים ברוב של 11 מול 2 ( שני המצביעים בעד קבלת הערעור היו נציגי קנדה...). טעות ההקלדה גרמה לכך שפרשט דורגה שנייה ובזהב זכתה קריסטי באב-ספראוג מארה"ב. נציגי קנדה לא ויתרו והגישו ערעור נוסף ושנה אחרי המשחקים הוחלט  כי  שתי השחייניות ידורגו ביחד במקום הראשון.

כדורמים

יוגוסלביה הייתה האלופה האולימפית במשחקי 1984 ו-1988 וגם אלופת העולם אך לא יכלה להשתתף בטורניר עקב הסנקציות שהטיל האו"ם על יוגוסלביה - בשל המלחמה נגד קרואטיה ובוסניה, הורחקה יוגוסלביה מהמשחקים. משחק הגמר הפגיש את איטליה וספרד. בתום המועד החוקי הייתה התוצאה 7:7 ונשארה כך גם בתום ההארכה הראשונה. בהארכה השנייה עלתה ספרד ליתרון של שער אך איטליה השוותה וזכתה בניצחון 8:9 משער שהובקע בהארכה השלישית.לשתי הנבחרות בגמר היו מאמנים קרואטים. המאמן של נבחרת איטליה היה רטקו רודיץ' שהיה המאמן של יוגוסלביה במשחקי לוס אנג'לס וסיאול. רודיץ' זכה במדליית זהב אולימפית רביעיתכמאמן כאשר הוליך את קרואטיה לזהב במשחקי לונדון 2012. לפני כן היה מאמן נבחרת ארה"ב ואחרי משחקי לונדון 2012 מונה למאמן נבחרת ברזיל.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

להמשיך בקרב-רב או להתמחות?

21/08/2016

קרא עוד

פיטר סנל - יובל לשיאו

29/01/2012

קרא עוד

פעילות גופנית של מתבגרים בארה"ב

14/01/2014

קרא עוד

הפינה האולימפית, ריו 2016, חלק ד'

30/08/2019

קרא עוד

גיל הגעה לשיא של אתלטים באיטליה

12/06/2020

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק יז'

16/05/2013

קרא עוד