- אודות
- המסלול האקדמי
-
- לימודי תעודה
- מכינות
- רישום לתואר ראשון
יורם אהרוני | אתלטיקה | 28/09/2025
(בתמונה: ריצת 800 מ' במסגרת קרב-7 באליפות העולם 2017. שנייה מימין - קתרינה ג'ונסון תומפסון. שנייה משמאל - נאפי תיאם)
נשים מתחרות בקרב-7 החל משנת 1981. קודם לכן הן התחרו בקרב-5. המקצוע נכלל ב-20 המהדורות של אליפויות העולם באתלטיקה, שהראשונה בהן נערכה בהלסינקי ב-1983. כמו כן הוא נכלל בכל 11 המהדורות של המשחקים האולימפיים החל ממשחקי לוס אנג'לס 1984, ובסך הכל 31 פעמים.
מאמר זה בוחן את הרמה של 8 האתלטיות שדורגו במקומות הראשונים בכל 31 המהדורות של אליפויות העולם והמשחקים האולימפיים (לצורך המאמר מכונות כולן "אליפויות") החל מ-1983.
לא נלקחו בחשבון ההישגים של אתלטיות שהישגן נמחק בשל הרשעה בעבירות סימום. במשחקים האולימפיים בייג'ינג 2008 נפסלו האתלטיות שהיו במקום השני (6700 נק') והרביעי (6591). באליפות העולם 2011 נמחק הישגה של זו שצברה את מספר הנקודות הגדול ביותר (6880). מתוצאות משחקי לונדון 2012 נמחקו ההישגים של השלישית והרביעית שקבעו הישגים של 6628 ו-6618 נק'.
במשחקי פריז 2024 סיימו 3 אתלטיות במשותף במקומות 9-7 עם הישג זהה: 6386 נק'. לצורך החישובים במקצועות הבודדים הוכנס פעמיים לחישוב הממוצע במקצוע, ממוצע ההישגים של שלושת האתלטיות.
טבלה מספר 1 מציגה את ממוצע הניקוד של 8 הראשונות. ב-1983 וב-1984 השתמשו בטבלת ניקוד אחרת וההישגים הומרו לטבלת הניקוד הנוכחית שנכנסה לתוקף בשנת 1985.
|
אליפות |
ממוצע ניקוד 8 הראשונות |
---|---|---|
1 |
סיאול 1988 |
6637 |
2 |
יוג'ין 2022 |
6615 |
3 |
פריז 2024 |
6613 |
4 |
ריו 2016 |
6605 |
5 |
ברצלונה 1992 |
6597 |
6 |
לונדון 2012 |
6564 |
7 |
לונדון 2017 |
6552 |
7 |
טוקיו 2025 |
6552 |
9 |
טוקיו 2021 |
6548 |
10 |
אוסקה 2007 |
6545 |
11 |
שטוטגרט 19933 |
6526 |
12 |
בודפשט 2023 |
6519 |
13 |
בייג'ינג 2008 |
6500 |
14 |
דוחא 2019 |
6494 |
15 |
אתונה 1997 |
6488 |
16 |
סביליה 1999 |
6477 |
17 |
בייג'ינג 2015 |
6470 |
18 |
רומא 1987 |
6464 |
19 |
אטלנטה 1996 |
6452 |
20 |
דייגו 2011 |
6450 |
21 |
ברלין 2009 |
6447 |
22 |
מוסקבה 2013 |
6446 |
23 |
טוקיו 1991 |
6443 |
24 |
סן דני 2003 |
6430 |
25 |
הלסינקי 2005 |
6422 |
26 |
יטבורי 1995 |
6410 |
27 |
הלסינקי 1983 |
6406 |
28 |
אתונה 2004 |
6402 |
29 |
סידני 2000 |
6385 |
30 |
אדמונטון 2001 |
6316 |
31 |
לוס אנג'לס 1984 |
6254 |
כפי שניתן לראות, הממוצע הגבוה ביותר הושג במשחקים האולימפיים 1988. במשחקים אלה נקבע שיא העולם הנוכחי – 7291 נק' עי האתלטית מארה"ב ג'קי ג'וינר קרסי וכפי שנראה בהמשך, באותם משחקים נקבעו גם ההישגים הטובים לזוכות במקומות השני והשלישי. גם ללא ההישג של ג'וינר-קרסי הממוצע בסיאול הוא גבוה. ממוצע הניקוד של המדורגות במקומות 2 עד 8 בסיאול 1988 הוא 6544 נק'. רק ב-9 אליפויות הושג ממוצע גבוה יותר לזוכות במקומות 8-1.
כדאי לשים לב בטבלה מספר 1 כי 5 מ-6 הממוצעים הגבוהים הושגו במשחקים אולימפיים. הממוצע הנמוך ביותר הוא במשחקי לוס אנג'לס 1984, שם נעדרו 7 בעלות ההישגים הטובים בשנה (6 בגלל החרם של מדינות הגוש המזרחי ואחת מאחר שנכשלה במבחני ארה"ב). הישגה של המנצחת בלוס-אנג'לס 1984 היה רק במקום ה-13 בדירוג השנתי.
את שלושה ההישגים הטובים ביותר קבעה ג'קי ג'וינר-קרסי בניצחונותיה ב-1988 (7291 נק', שיא העולם הנוכחי), 1987 (7128) ו-1992 (7044). ההישגים הטובים הבאים הם של קרולינה קלופט ב-2007 (7032) וב-2003 (7001). ההישג החלש ביותר למקום הראשון הוא כמובן זה של המנצחת בלוס אנג'לס 1984, גלניס נאן (6387) או אם תרצו של המסיימת שלישית באותה התחרות, סבינה אפרטס, שלפי הניקוד הנוכחי צברה 6388 נק'. ההישג השני בחולשתו מבין המנצחות הוא של דניז לואיס שצברה בסידני 2000 רק 6584 נק', הישג שבפריז 2024 היה מדרג אותה רק במקום השישי וב-9 אליפויות לא היה מזכה אותה במדליה. ההישג של המנצחת בטוקיו 2025, אנה הול – 6888 נק', מדורג במקום העשירי בין הישגיהן של הזוכות בזהב.
ההישג טוב לזוכה במדליית הכסף הוא הישגה של זבינה יוהן (מוביוס, פץ) בסיאול 1988 - 6897 נק' והוא טוב משל המנצחות ב-22 אליפויות. ההישג השני בטיבו לזוכה במדלית הכסף הוא 6867 נק' של אנוק פטר ביוג'ין 2022. ההישג של הזוכה במדליית הכסף בטוקיו 2005, קיית אוקונור – 6714 נק', מדרג אותה במקום ה-12 בין הזוכות במדליית הכסף.
גם ההישג הטוב לזוכה במדליית ארד נקבע בסיאול 1988, שם צברה אנקה בהמר 6858 נק'. הישג זה טוב משל המנצחות ב-18 אליפויות. ההישג השני בטיבו לזוכה במדליית הארד הוא הישגה של אנה הול ביוג'ין 2022 – 6755 נק'. הישגן של הזוכות במדליית הארד בטוקיו 2025, קתרינה ג'ונסון תומפסון וטליה ברוקס – 6581 נק' מדרג אותן במקום העשירי בין הזוכות בארד.
ההישגים הטובים למקומות הבאים:
רביעי – אדריאנה סולק - 6672 נק' ביוג'ין 2022 ואחריה אניק קלין – 6639 נק' בפריז 2024. ההישג בטוקיו 2025 של הזוכות במקום 4-3 הוא במקום השישי בין אלה שסיימו במקום הרביעי.
חמישי – אנה הול – 6615 נק' בפריז 2024 ואחריה נור וידץ – 6559 נק ביוגי'ן 2022. ההישג של המדורגת חמישית בטוקיו 2025, סנדרינה שפרנגל – 6434 נק' הוא במקום ה-14.
שישי – קתרינה ג'ונסון-תומפסון – 6523 נק' בריו 2016 ואחריה אניק קלין – 6464 נק' ביוג'ין 2022. ההישג של המסיימת במקום השישי בטוקיו 2025, סופי דוקטר – 6432 נק' הוא במקום השביעי.
שביעי – יורגליס רודריגס – 6481 נק' בריו 2016 ואחריה אמה אוסטרפגל – 6440 נק' ביוג'ין 2022. ההישג של המסיימת במקום השביעי בטוקיו 2025, סאגא ואנינן - 6396 נק' הוא במקום השישי.
שמיני –גיורגי זיבוצקי פרקש – 6442 בריו 2016 ואחריה איבונה דאדיץ' – 6403 נק' בטוקיו 2021. ההישג של המסיימת במקום השמיני בטוקיו 2025, ג'ייד אודודה – 6391 נק' הוא במקום הרביעי.
הממוצעים מתייחסים להישגים של המסיימות במקומות 1 עד 8 בניקוד בתום תחרות הקרב-7 ולא לשמונה ההישגים הטובים ביותר שנקבעו בתחרות.
ריצת 100 מ' משוכות
טבלה מספר 2 מביאה את ממוצע ההישגים בריצת 100 מ' משוכות של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
אליפות |
ממוצע זמנים של 8 הראשונות |
---|---|---|
1 |
1993 |
13.22 |
2 |
2012 |
13.23 |
3 |
2015 |
13.23 |
4 |
2011 |
13.24 |
5 |
2019 |
13.25 |
6 |
2022 |
13.29 |
7 |
2021 |
13.31 |
8 |
1988 |
13.32 |
8 |
1992 |
13.32 |
10 |
2024 |
13.33 |
11 |
2008 |
13.34 |
11 |
2023 |
13.34 |
13 |
2016 |
13.35 |
14 |
2017 |
13.36 |
14 |
2025 |
13.36 |
16 |
1991 |
13.43 |
17 |
1987 |
13.44 |
17 |
1997 |
13.44 |
19 |
1984 |
13.46 |
19 |
2013 |
13.46 |
21 |
2000 |
13.48 |
21 |
2007 |
13.48 |
23 |
1983 |
13.50 |
24 |
2009 |
13.52 |
25 |
2005 |
13.54 |
26 |
2003 |
13.55 |
27 |
2004 |
13.58 |
28 |
1996 |
13.60 |
29 |
1999 |
13.63 |
30 |
2001 |
13.71 |
31 |
1995 |
13.74 |
9 פעמים ירדו המנצחות בקרב-7 מ-13.00 שניות: 4 פעמים ג'וינר קרסי (1987, 1988, 1992, 1993) 4 פעמים ג'סיקה אניס היל (2009, 2011, 2012, 2015) ופעם אחת יוניס ברבר (1999). ההישג החלש ביותר למנצחת בקרב-7 הוא 14.11 ש' של ראדא שועא ביטבורי 1995. ב-13 אליפויות לא נקבעה תוצאה מהירה מ-13.00 שניות על ידי מישהי מ-8 הראשונות. ב-3 אליפויות, 3 מ-8 הראשונות ירדו מ-13.00 (1993, 2022, 2015) ואלה האליפויות בהן ממוצע 8 הראשונות הוא הטוב ביותר.
קפיצה לגובה
טבלה מספר 3 מביאה את ממוצע ההישגים בקפיצה לגובה של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
אליפות |
ממוצע 8 הראשונות בקפיצה לגובה (מעוגל לס"מ שלמים) |
---|---|---|
1 |
2016 |
1.88 |
2 |
2007 |
1.86 |
3 |
1992 |
1.84 |
4 |
1997 |
1.83 |
4 |
1999 |
1.83 |
4 |
2017 |
1.83 |
4 |
2019 |
1.83 |
4 |
2021 |
1.83 |
4 |
2022 |
1.83 |
4 |
2024 |
1.83 |
4 |
2025 |
1.83 |
12 |
1984 |
1.82 |
12 |
1987 |
1.82 |
12 |
1991 |
1.82 |
12 |
2005 |
1.82 |
12 |
2008 |
1.82 |
12 |
2012 |
1.82 |
12 |
2013 |
1.82 |
12 |
2015 |
1.82 |
20 |
1983 |
1.81 |
20 |
1988 |
1.81 |
20 |
1995 |
1.81 |
20 |
1996 |
1.81 |
20 |
2009 |
1.81 |
25 |
2000 |
1.80 |
26 |
2004 |
1.80 |
27 |
2011 |
1.80 |
28 |
2023 |
1.80 |
29 |
1993 |
1.79 |
30 |
2003 |
1.79 |
31 |
2001 |
1.77 |
הממוצע הגבוה ביותר בריו 2016 הוא בעיקר הודות לשתי תוצאות של 1.98 מ' שקבעו המנצחת, נאפי תיאם, והמסיימת במקום השישי, קתרינה ג'ונסון תומפסון. ההישג החלש ביותר למנצחת בקרב-7 הוא 1.75 מ' של דניז לואיס בסידני 2000. כל שאר האלופות עברו 1.80 ומעלה. ב-7 אליפויות, 2 מ-8 הראשונות עברו 1.90 ומעלה. ב-12 אליפויות, לא נרשם הישג של 1.90 ומעלה. באדמונטון 2001, 6 מ-8 ראשונות קבעו הישג של 1.79 ומטה. באותה אליפות קבעה הזוכה במדליית הארד הישג של 1.67 מ', ההישג הנמוך ביותר לזוכה במדליה בקרב-7.
הדיפת כדור ברזל
טבלה מספר 4 מביאה את ממוצע ההישגים בהדיפת כדור ברזל של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
אליפות |
ממוצע 8 הראשונות (מטרים) |
---|---|---|
1 |
2011 |
14.97 |
2 |
1993 |
14.74 |
3 |
1997 |
14.65 |
4 |
1988 |
14.59 |
5 |
1987 |
14.57 |
6 |
2008 |
14.53 |
7 |
2007 |
14.48 |
8 |
2012 |
14.47 |
9 |
2001 |
14.41 |
10 |
1999 |
14.39 |
11 |
2024 |
14.38 |
11 |
2023 |
14.38 |
13 |
2022 |
14.32 |
14 |
2025 |
14.23 |
15 |
1992 |
14.20 |
15 |
2003 |
14.20 |
17 |
2021 |
14.17 |
18 |
2000 |
14.15 |
19 |
1996 |
14.13 |
20 |
2004 |
14.10 |
21 |
2009 |
14.07 |
22 |
1995 |
13.93 |
23 |
2005 |
13.89 |
24 |
1983 |
13.88 |
25 |
2019 |
13.87 |
26 |
2017 |
13.83 |
27 |
2016 |
13.74 |
28 |
1991 |
13.71 |
29 |
2015 |
13.62 |
30 |
2013 |
13.41 |
31 |
1984 |
13.10 |
הממוצע הגבוה ב-2011 מושפע בעיקר מהישגיהן של שתי אתלטיות: אוסטרה סקויטה – 16.71 מ' (סיימה שביעית בקרב) ונטליה דוברינסקה - 16.14 מ' (רביעית). ב-1993 לא היו אתלטיות שהדפו מעל 16 מ' אך היו 3 שהדפו מעל 15 מ' וכל 5 האחרות קבעו הישגים של 14.03 מ' ומעלה.
הירידה החדה בממוצע בין 2011 ל-2013 משקפת במידה רבה חילוף דורות: ב-2013 דוברינסקה וסקויטה לא השתתפו ובין 8 הראשונות בקרב היו צעירות כמו קתרינה ג'ונסון תומפסון בת ה-20 שהדפה למרחק 11.52 מ' בלבד ודפנה סחיפרס בת ה-21 (12.91).
ריצת 200 מ'
טבלה מספר 5 מביאה את ממוצע ההישגים בריצת 200 מטר של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
שנה |
ממוצע 8 הראשונות (שניות) |
---|---|---|
1 |
1988 |
23.73 |
2 |
1992 |
23.84 |
3 |
2022 |
23.87 |
4 |
1993 |
23.89 |
5 |
2008 |
23.93 |
6 |
2017 |
23.94 |
7 |
1983 |
23.99 |
8 |
1987 |
24.04 |
9 |
2024 |
24.05 |
10 |
2013 |
24.08 |
11 |
2016 |
24.13 |
12 |
2025 |
24.15 |
13 |
2021 |
24.18 |
14 |
2023 |
24.19 |
15 |
1991 |
24.20 |
15 |
2019 |
24.20 |
17 |
2012 |
24.22 |
18 |
1995 |
24.23 |
18 |
2007 |
24.23 |
18 |
2009 |
24.23 |
21 |
1999 |
24.26 |
22 |
2001 |
24.27 |
23 |
2000 |
24.30 |
24 |
2003 |
24.31 |
25 |
1984 |
24.32 |
26 |
2015 |
24.34 |
27 |
1996 |
24.41 |
28 |
1997 |
24.47 |
29 |
2004 |
24.49 |
30 |
2005 |
24.65 |
31 |
2011 |
24.77 |
ב-1988 ג'קי ג'וינר קרסי הובילה את הרצות עם הישג מעולה של 22.56 ש' ו-5 אתלטיות נוספות ירדו מ-24.00 שניות. זו הייתה הפעם היחידה ש-6 מ-8 הראשונות ירדו מ-24.00 שניות. הזמן החלש ביותר למנצחת הוא 25.10 ש' של נאפי תיאם בריו 2016.
הממוצע הנמוך ב-2011 מושפע מהתוצאות החלשות של אלה שהצטיינו בכדור ברזל: סקויטה (26.04 שנ') ודוברינסקה (25.35).
קפיצה לרוחק
טבלה מספר 6 מביאה את ממוצע ההישגים בקפיצה לרוחק של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
|
ממוצע 8 הראשונות |
---|---|---|
1 |
1988 |
6.55 |
2 |
1987 |
6.47 |
3 |
2005 |
6.44 |
3 |
2007 |
6.44 |
5 |
1995 |
6.43 |
6 |
2009 |
6.39 |
7 |
2015 |
6.38 |
7 |
2022 |
6.38 |
9 |
1996 |
6.37 |
10 |
1992 |
6.36 |
10 |
1993 |
6.36 |
10 |
1997 |
6.36 |
10 |
2004 |
6.36 |
14 |
1984 |
6.35 |
15 |
1991 |
6.34 |
15 |
2017 |
6.34 |
17 |
2003 |
6.33 |
17 |
2016 |
6.33 |
19 |
2008 |
6.32 |
20 |
1983 |
6.31 |
20 |
1999 |
6.31 |
20 |
2021 |
6.31 |
23 |
2025 |
6.30 |
24 |
2013 |
6.29 |
25 |
2024 |
6.28 |
26 |
2019 |
6.26 |
27 |
2000 |
6.24 |
28 |
2011 |
6.23 |
28 |
2012 |
6.23 |
28 |
2023 |
6.23 |
31 |
2001 |
6.22 |
הממוצעים הגבוהים ב-1988 וב-1987 מושפעים במידה רבה מהישגיה המעולים של ג'קי ג'וינר קרסי: 7.27 מ' ב-1988 ו-7.14 מ' ב-1987. גם הזוכות במדליות הכסף והארד בסיאול 1988 קבעו הישגים טובים מאד בקפיצה לרוחק: זבינה יוהן – 6.71 ואנקה בהמר – 6.68. לעומת זאת, אתלטיות הקרב-7 ב-1988 לא הצטיינו בקפיצה לגובה והממוצע שלהן במקצוע זה מדורג במקום 24-20. כדאי לשים לב כי בין 16 הממוצעים הגבוהים, רק שלושה הושגו אחרי פרישתה של קרולינה קלופט, כלומר מ-2008 ואילך.
הטלת כידון
טבלה מספר 7 מביאה את ממוצע ההישגים בהטלת כידון של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
|
שנה |
ממוצע 8 הראשונות |
---|---|---|
1 |
2021 |
49.54 |
2 |
2023 |
49.00 |
3 |
2012 |
48.85 |
4 |
1996 |
48.82 |
5 |
2017 |
48.34 |
6 |
1999 |
47.88 |
7 |
2016 |
47.87 |
8 |
2022 |
47.72 |
9 |
2024 |
47.44 |
10 |
2019 |
47.30 |
11 |
2003 |
47.08 |
12 |
2011 |
46.85 |
13 |
2025 |
46.76 |
14 |
1997 |
46.43 |
15 |
1995 |
46.41 |
16 |
2001 |
45.88 |
17 |
2000 |
45.74 |
18 |
2004 |
45.64 |
19 |
2015 |
45.28 |
20 |
2007 |
45.26 |
21 |
2009 |
45.15 |
22 |
1992 |
45.06 |
23 |
2005 |
44.69 |
24 |
1993 |
44.62 |
25 |
1991 |
44.29 |
26 |
2013 |
44.28 |
27 |
1988 |
43.01 |
28 |
1987 |
42.83 |
29 |
2008 |
42.26 |
30 |
1983 |
40.68 |
31 |
1984 |
37.59 |
הטלת כידון הוא המקצוע היחידי בקרב-7 בו לא התחרו קודם לכן בקרב-5. ריצת 200 מ' הייתה המקצוע המסיים בקרב עד 1976 וריצת 800 מ' החליפה אותה כמקצוע המסיים בין 1977 ל-1980. זו אחת הסיבות שההישגים של אתלטיות קרב-7 משנות ה-80 בכידון הן נמוכות. רק החל מאמצע שנות ה-90 מופיעות אתלטיות מצטיינות בקרב שהן גם מטילות כידון טובות כמו ראדא שועא (55.70 מ' ב-1996) ודניז לואיס (54.82 מ' ב-1996). קשה לדעת אם השינויים במבנה הכידון מ-1999 השפיעו על הישגי האתלטיות במקצוע זה בקרב-7. הטובות ביותר בכידון הן האתלטיות מהתקופה בה הייתה פעילה נאפי תיאם: 7 מ-10 הממוצעים הטובים ביותר הושגו בין 2016 ל-2024. 4 מ-8 הראשונות בטוקיו 2021 קבעו הישגים מעל 51.00 מ'.
ריצת 800 מ'
טבלה מספר 8 מביאה את ממוצע ההישגים בריצת 800 מ' של 8 הראשונות בקרב-7 באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים.
במשחקים האולימפיים מוסקבה 1980 נכללה בפעם היחידה במשחקים האולימפיים תחרות קרב-5 שבה המקצוע המסיים היה ריצת 800 מ'. ארבע הראשונות בקרב קבעו תוצאות בין 2:03.6 ל-2:07.7 בריצת 800 מ'. 3 המדליסטיות, כולן מברה"מ, פרשו לפני אליפות העולם 1983 אך בשנות ה-80 היו אתלטיות קרב-7 מצטיינות עם הישגים טובים מ-2:10 דקות, רובן מברה"מ ומשתי הגרמניות. בסיאול 1988, קבעה ג'וינר קרסי את שיאה האישי – 2:08.51 ו-4 מ-6 הראשונות הקדימו אותה במקצוע. בפריז 2024 הובילה אנה הול (סיימה חמישית בקרב) את הרצות ב-800 מ' (2:04.39) כשמיד אחרי הזוכה במדליית הכסף, קתרינה ג'ונסון תומפסון (2:04.90). 5 מ-8 הראשונות ירדו מ-2:10 ד'. גם המנצחת בקרב, נאפי תיאם תרמה את חלקה לממוצע הגבוה בכך שקבעה שיא אישי – 2:10.62. תוצאתה הטובה ביותר באליפות קודמת הייתה 2:13.00 ד'. ההישג החלש ביותר למנצחת בקרב-7 הוא 2:21.42 של נאפי תיאם בלונדון 2017.
טבלה מספר 9 מביאה את הממוצעים לפי תקופות
מטבלה מספר 9 אפשר לראות שהתקופה הראשונה התאפיינה בהישגים מעולים בקפיצה לרוחק ובריצת 200 מ' ואילו ההישגים בהטלת כידון בה היו פחות טובים מאשר בתקופות מאוחרות יותר.
בתקופה השנייה הממוצעים נמוכים יותר מאשר בתקופה הראשונה, חוץ מאשר במקצועות הזריקה.
התקופה השלישית היא היחידה בה נמחקו הישגים בשל עבירות על חוקי הסימום. סביר להניח שזו לא הייתה התקופה היחידה בה היו אתלטיות שנעזרו ב"סמים".
בתקופה הרביעית הושג הממוצע הגבוה ביותר בניקוד והיא מאופיינת בממוצעים גבוהים בקפיצה לגובה ובהטלת כידון והישגים קצת פחות טובים בקפיצה לרוחק. ב-4 האליפויות האחרונות רואים בה את "אפקט אנה הול" - שיפור בממוצע בריצת 800 מ' (ממוצע 2022 עד 2025 – 2:11.20).
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.