דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 16/08/2015

רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק א'

יורם אהרוני

התפתחות השיאים העולמיים בין 1976 ל-2015. 

בריצת 1500 המטרים שהתקיימה במסגרת ליגת היהלום במונקו ב-17 ביולי 2015 נקבעו הרבה שיאים אישיים וגם "ההישגים הטובים למקום בתחרות" 4, 5, 6, 8, 9 ו-10. עשרה רצים ירדו מ-3:31 ד' (ה"שיא" הקודם היה 7, באותה התחרות בשנה שעברה). כמו כן, עוד בטרם נסתיימה השנה ברור כבר כי ההישג של האתלט העשירי בטיבו בשנה יהיה הטוב בהיסטוריה. בשנת 2014, השנה הטובה הקודמת בקטגוריה זו,  ההישג של הרץ העשירי בטיבו  3:30.98 ובשנת 2015 הוא עומד כרגע כבר על 3:30.29 דקות.

במאמרים הבאים אדון ברמת  ההישגים בריצות הגברים  בריצות למרחקים בינוניים וארוכים החל משנת 1976. הבחירה ב-1976 כהתחלת התקופה הנבדקת היא שרירותית ונובעת מזמינות הנתונים והרצון להציג  את ממוצע ההישג העשירי בטיבו בתקופות של 10 שנים.

חלק א' עוסק בשיאי העולם

שיאי עולם שנקבעו בתקופה

800 מ' – השיא לפני התקופה היה 1:43.7 ד' ונקבע בשנת 1973 על ידי רץ דרום אפריקאי בשם מרצ'לו פיאסקונארו שבשל החרם על מדינתו יצג את איטליה. במשך התקופה נקבעו 9 שיאים ופעם אחת השיא הושווה. 4 רצים אחראיים לכל השיפורים: אלברטו חואנטורנה מקובה, סבסטיאן קו מבריטניה, וילסון קיפקטר, רץ קנייתי שהתאזרח בדנמרק ודיויד רודישה מקניה. השיא כיום הוא 1:40.91 ד' ונקבע במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 על ידי רודישה. במהלך התקופה השיא שופר ב-2.8% לערך:    (לצורך החישוב ממירים את הזמנים לשניות)

                    %103.7/100.91X100-100 = 2.765שניות

בתחילת התקופה עוגלו התוצאות ממדידה אוטומטית לעשיריות השנייה. בין השנים 1981 – 2009 לא עוגלו כבר לעשיריות התוצאות ממדידה אוטומטית. החל מ-2010, מוכרים בריצת 800 מ' שיאי עולם רק אם הם נמדדו בשיטה האוטומטית.

1500 מ' – השיא בתחילת התקופה היה 3:32.2 ד' (עוגל מ-3:32.16) ונקבע ב-1974 במשחקי חבר העמים הבריטי בכריסטצ'רץ', ניו-זילנד, על-ידי פילברט באיי מטנזניה. זו הייתה הפעם האחרונה בה שופר השיא העולמי ב-1500 מ' לגברים בריצת אליפות. במהלך התקופה שופר השיא 9 פעמים והושווה פעם אחת. 7 רצים קבעו שיאי עולם: סבסטיאן קו, סטיב אובט וסטיב קראם מבריטניה, סידני מארי, יליד דרום אפריה שהתאזרח בארה"ב, סעיד אוויטה והישאם אל גרוז' ממרוקו ונור א-דין מורסלי מאלג'יריה.  השיא כיום הוא 3:26.00 ונקבע על ידי אל גרוז' בתחרות ברומא בשנת 1998 (שיפור של כ-3.0 אחוזים יחסית לשיא שלפני התקופה). עד 1981 עוגלו שיאים בריצת 1500 מ' שנמדדו אוטומטית, לעשירית השנייה הבאה. החל מ-1981 כבר לא מעגלים שיאים שנמדדו אוטומטית אך ניתן להכיר גם בשיאים שנמדדו ידנית. בשנת 1980 קבע סטיב אובט זמן של 3:32.09 ד' שעוגל ל-3:32.1 והוכרז כשווה לשיא של סבסטיאן קו שנקבע בשנת 1979. זמנו האוטומטי של קו היה 3:32.03 וגם הוא עוגל ל-3:32.1 לפי החוקים דאז. עד 1976 הוכרו הרבה שיאי עולם במרחקים גם  לא מטריים כמו 880 יארד, 2 מייל וכו'. החל מ-1977 מוכר רק שיא אחד במרחק לא מטרי (בנוסף לשיא בריצת שעה...) – השיא בריצת מייל (1609.344 מטר). בתחילת התקופה השיא היה 3:49.4 ד' ונקבע על ידי ג'והן ווקר מניו זילנד ב-1975. השיא שופר 8 פעמים על ידי 5 רצים: קו, אובט, קראם, מורסלי ואל גרוז'. השיא כיום הוא 3:43.13 ונקבע על ידי אל גרוז' בתחרות ברומא בשנת 1999 (שיפור של כ-2.8% יחסית לשיא לפני התקופה). לעובדה שניתן לקבוע שיאים גם במדידה ידנית הייתה משמעות: ב-1980 קבע אובט באוסלו 3:48.8 במדידה ידנית. שנה לפני כן קבע שם קו 3:48.95 ד' במדידה אוטומטית שעוגל לפי החוקה דאז ל-3:49.0. ההבדל בין השיאים האלה של קו ואובט הוא על גבול ההבדל בין זמנים ידניים ואוטומטיים (זמנים הנמדדים אוטומטית תמיד "איטיים" יותר מזמנים הנמדדים ידנית).

5000 מ' – השיא בתחילת התקופה היה עגול ויפה – 13:13.0 ד' ונקבע על-ידיי הרץ הבלגי אמיל פוטמנס בשנת 1972. הפעם האחרונה בה שופר השיא העולמי ב-5000 מ' באליפות בין לאומית גדולה הייתה באליפות אירופה בשנת 1954. אחר כך השיא שופר גם בתחרות בין מדינות, בין ערים ובאליפויות לאומיות.  החל מ-1976 נקבע 13 שיאים על ידי 8 רצים: דיק קווקס מניו-זילנד, הנרי רונו, מוזס קיפטאנוי ודניאל קומן מקניה, דיויד מורקרופט מבריטניה, היילה גברסילאסי וקנניסה בקלה מאתיופיה וסעיד אוויטה ממרוקו. השיא כיום הוא 12:37.35 ד' ונקבע על ידי בקלה בתחרות בהנגלו, הולנד, בשנת 2004.  (שיפור של כ-4.7% יחסית לשיא בתחילת התקופה). השיאים בתקופה כולם היו ב"תחרויות הזמנה". בחלקן היה מאבק צמוד בין כמה רצים. החל מ-1981 לא מעגלים גם בריצה זו זמנים אוטומטיים לעשיריות וב-1985 נרשם שיפור של מאית אחת לשיא: סעיד אוויטה קבע 13:00.40 באוסלו, לעומת 13:00.41 שקבע שם מורקרופט ב-1982.

10,000 מ' – השיא בתחילת התקופה היה 27:30.8 (27:30.80 אוטומטי) ונקבע על ידי הרץ הבריטי דיויד בדפורד בשנת 1973. במהלך התקופה השיא נשבר 14 פעמים על-ידי 11 רצים: סמסון קימובואה, הנרי רונו, ריצ'רד צ'לימו, יובס אונדייקי, ויליאם סיגיי ופול טרגט מקניה, היילה גברסילאסי וקנניסה בקלה מאתיופיה, ארתורו באריוס ממקסיקו, פרננדו מאמדה מפורטוגל וסאלח חיסו ממרוקו. השיא כיום הוא 26:17.53 ד' ונקבע על ידי בקלה בתחרות בבריסל בשנת 2005 (שיפור של כ-4.6% יחסית לשיא בתחילת התקופה). כל השיאים בתקופה נקבעו ב"תחרויות הזמנה". הפעם האחרונה שנקבע שיא ב-10,000 מ'  באליפות בין לאומית גדולה הייתה במשחקים האולימפיים במינכן בשנת 1972. שיאו של בדפורד נקבע באליפות אנגליה.

מרתון – שיאי עולם רשמיים מוכרים רק משנת 2004. לפני כן היה מדובר ב"הישג שיא". עם ההכרה הרשמית בשיאי עולם נקבעו גם חוקים בקשר לאופי המסלולים ואופן מדידתם. כך למשל נקבע כי רק מודד מוסמך מטעם הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (IAAF) רשאי לאשר את המדידה, המרחק בין הזינוק והגמר לא יעלה על 50% ממרחק הריצה (ולפיכך הישגים במירוצים "מנקודה לנקודה"  לא יכולים להיות מאושרים כשיאים אם הם לא עומדים בתנאי זה) וכמו כן הירידה בגבהים בין קו הזינוק והגמר לא תחרוג מיחס של מטר אחד לכל קילומטר של ריצה (כלומר ההפרש המרבי בגובה במרתון בין הזינוק והגמר לא יעלה על 42 מטר).

"הישג השיא" בתחילת התקופה היה 2:08:33.6 שעות של דרק קלייטון מאוסטרליה והוא נקבע באנטוורפן שבבלגיה בשנת 1969.  היו לא מעט ספקות לגבי מדידת המסלול הזה. בין השנים 1981 – 1999 שופר "הישג השיא" של קלייטון 6 פעמים על-ידי 6 רצים: רוב דה-קסטלה מאוסטרליה, סטיב ג'ונס מבריטניה, קרלוס לופש מפורטוגל, בליינה דינסמו מאתיופיה, רונלדו דה קושטה מברזיל וחאלד חנוצ'י  ממרוקו.  בשנת 2002 קבע שוב חנוצ'י (שבינתיים התאזרח בארה"ב) "הישג שיא" שהחל מ-2003 הוא קיבל מעמד רשמי של "ההישג הטוב בעולם". באותה שנה שיפר פול טרגט מקניה את ההישג הזה, שבתחילת 2004 הוא היה השיא הראשון שאושר רשמית. שיאו של טרגט שופר 5 פעמים על ידי 4 רצים: על ידי בני ארצו פטריק מקאו, וילסון קיפסנג ודניס קימטו ועל ידי היילה גברסילאסי. השיא כיום הוא 2:02:57 שע' ונקבע על ידי דניס קימטו בשנת 2014 במרתון ברלין. הישגו של קימטו מהווה שיפור של כ-4.6% להישגו של קלייטון מ-1969.  כל השיאים הרשמיים במרתון נקבעו במרתון ברלין. הפעם האחרונה בה נקבע "הישג שיא" במרתון במשחקים האולימפיים הייתה במשחקי טוקיו 1964. המנצח שם, אבבה ביקילה מאתיופיה, קבע "הישג שיא" גם במשחקי רומא 1960. בשל הספק לגבי אורך המסלול בו קבע קלייטון את הישג השיא באנטוורפן יש הרואים כהישגי שיא את תוצאותיהם של רון היל מאנגליה במשחקי חבר העמים הבריטי ב-1970 (2:09:29), של איאן תומפסון מאנגליה באותה אליפות בשנת 1974(2:09:12), של שיגארו סו מיפאן ב-1978 (2:09:06) ושל חררד נייבור מהולנד ב-1980 (2:09:01).  לפני שקבע קלייטון את הישגו באנטוורפן היה לו " הישג שיא" 2:09:37 מ-1967 (נרשם אז כ- 2:09:36.4). הוא היה הראשון שירד מ-2:10. הישג השיא לפניו היה 2:12:00. בשנת 1981 קבע במרתון ניו יורק הרץ אלברטו סאלאזר זמן של 2:08:13 שנחשב לתקופה קצרה כהישג שיא. מדידה חוזרת של המסלול מצאה שהוא היה קצר ב-148 מטר מהנדרש.

שיאים במקצועות אחרים

לבד מן המקצועות האולימפיים מכירה הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה בשיאים  נוספים למרחקי בינוניים וארוכים. כאמור, החל משנת 1977 הפסיקו להכיר בשיאים במרחקים לא מטריים אבל החל משנת 2004 הוחל להכיר בשיאים גם במירוצי כבישים. יש מספר מרחקים בהם יש שיא גם במסלול וגם בכביש. כמו-כן, החל משנת 1987 הוחל להכיר גם בשיאי עולם באולמות.

שיאי העולם שנקבעו בתקופה:

שיאי אצטדיון

1000 מטרים – השיא לפני התקופה היה שייך לרץ מארה"ב ריק ווליוטר 2:13.9. סבסטיאן קו שיפר פעמיים את השיא ואילו נח ניין מקניה  מחזיק בשיא הנוכחי 2:11.96 ד'. השיא נקבע בעיר רייטי שבאיטליה.

2000 מ' – השיא לפני התקופה היה שייך למישל ז'אז'י מצרפת – 4:56.2 ונקבע ב-1966. באותה שנה היה הגרמני האראלד נורפות לראשון שירד מ-5 דקות במרחק זה. במהלך התקופה נקבעו 5 שיאים על ידי ג'והן ווקר מניו זילנד, סטיב קראם, סעיד אוויטה, נור א-דין מורסלי והשיא הנוכחי של הישאם אל גרוז' – 4:44.79 שנקבע בברלין ב-1999.

3000 מ' – השיא לפני התקופה היה שייך לברנדן פוסטר מבריטניה – 7:35.2 ונקבע ב-1974. במהלך התקופה נקבעו 5 שיאים על ידי הנרי רונו, סעיד אוויטה (הראשון שירד מ-7:30 דקות), נור א-דין מורסלי והשיא הנוכחי שנקבע על ידי דניאל קומן ב-1966 בריייטי – 7:20.67.

20,000 מטר וריצת שעה – כאשר נקבע שיא חדש בריצת 20,000 מטרים על מסלול נקבע בדרך כלל גם שיא בריצת שעה.   בשנת 1975 קבע יוס הרמנס מהולנד את השיאים: 57:44.4 ד' ו-20,907 מטרים, כעבור שנה הוא חזר ושיפר את שיאיו. ארתורו באריוס ממקסיקו שיפר את השיאים ב-1991 ובשיאים הנוכחיים מחזיק היילה גברסילאסי: 56:26.0 ו-21,285 מטרים. השיאים נקבעו בשנת 2007 באוסטרבה שבצ'כיה. דיוניסיו קסטרו מפורטוגל קבע ב-1990 שיא ב-20,000 מטרים אך החמיץ את השיא בריצת שעה במטר אחד בלבד !

25,000 מטרים – הרץ הפיני פקה פאיברינטה קבע ב-1975 שיא של 1:14.16.8 שע'. הרץ מארה"ב ביל רודג'רס שיפר את השיא ב-1979, הרץ מיפן, טושיהיקו סקו שיפר את השיא ב-1981. שניהם עשו זאת במהלך ריצת 30,000 מ'. בשיא הנוכחי מחזיק הרץ מקניה מוזס מוסופ שבמהלך ריצת 30,000 מטר רשם זמן של 1:12:25.4 שעות בתחרות שהתקיימה ביוג'ין, מדינת אורגון שבארה"ב.

30,000 מטרים – זהו המרחק הארוך ביותר בו מוכר שיא על מסלול. השיא לפני 1976 עמד על 1:31:30.4 ונקבע על ידי ג'ים אלדר מבריטניה. טושהיקו סקו, שיפר את השיא ב-1981 ומוזס מוסופ רשם את השיא הנוכחי – 1:26:47.4 שעות.

שיאי אולם

מוכרים, החל מ-1987, שיאים ב-6 מרחקי ריצה למרחקים בינוניים וארוכים: 800, 1000, 1500, 3000 ו-5000 מטרים וריצת מייל.

800 מ' – ההישג הטוב לפני 1976 היה 1:46.6 ונקבע על ידי דיטר פרום ממזרח-גרמניה בשנת 1969. ההישג שופר על ידי קרלו גריפו מאיטליה וסבסטיאן קו. השיא הרשמי הראשון שאושר היה 1:44.91 של סבסטיאן קו.  פול ארנג שיפר שיא זה  ווילסון קיפקטר שיפר את השיא פעמיים והביא אותו עד 1:42.67 ב-1997.

1000 מ' – התוצאה הטובה לפני 1976 הייתה 2:20.4 של טום ון-רודן מארה"ב ב-1971. פול היינץ וולמן וסבסטיאן קו קבעו  הישגים טובים יותר. השיא הראשון שאושר היה 2:18.00 של איגור לוטארב מברה"מ שנקבע ב-1987. נור א-דין מורסלי שיפר את השיא ווילסון קיפקטר עשה זאת פעמיים והביא את השיא עד 2:14.96 בשנת 2000.

1500 מ' – ההישג הטוב לפני 1976 היה 3:37.8 ונקבע על ידי האראלד נורפות ממערב-גרמניה ב-1971. הישג זה שופר על ידי ג'ון ווקר מניו זילנד  ואמון קוכלאן מאירלנד. השיא הראשון שאושר היה 3:36.04 של חוסה לואיס גונסלס מ-1986. מרקוס אוסאליבן מאירלנד, פיטר אליוט מבריטניה  ונור-אדין מורסלי שיפרו את השיא בטרם קבע הישאם אל גרוז' את השיא הנוכחי – 3:31.18 בשנת 1997.

מייל – ההישג הטוב לפני 1976 היה 3:55.0 ד' ונקבע על ידי  טוני וולדרופ מארה"ב ב-1974. הישג זה שופר על ידי דיק ברקלי מארה"ב. אימון קוכלאן קבע שלושה "הישגי שיא" שהאחרון בהם היה הראשון שאושר כשיא – 3:49.78 בשנת 1983. זו הייתה גם הפעם הראשונה שרץ ירד מ-3:50 ד' באולם. שיא זה נשבר רק פעם אחת – הישאם אל גרוז' קבע 3:48.45 ד' ב-1997.הישגו של קוכלאן מ-1983 הוא עדיין השני בכל הזמנים באולם.

3000 מ' – אמיל פוטמנס מבלגיה קבע בשנת 1973 הישג של 7:39.2 ד' בדרכו ל"הישג שיא" בריצת 2 מייל, אותה סיים ב-8:13.2 ד'. הישגו ב-2 מייל היה טוב אז מהשיא הרשמי ב-2 מייל באצטדיון! הישגו של פוטמנס ב-3000 מ' אושר ב-1987 כשיא הרשמי הראשון. מוזס קיפטאנוי מקניה והיילה גברסילאסי שיפרו שיא זה פעמיים כל אחד בטרם קבע דניאל קומן מקניה את השיא הנוכחי – 7:24.90 בשנת 1998.

5000 מ' – אמיל פוטמנס קבע שלושה הישגי שיא בשנות השבעים. ב-1975 הוא קבע 13:24.6 וב-1976 – 13:20.8. השיא הראשון שאושר היה 13:20.4 של סולימאן ניאמבוי מטנזניה ב-1981. היילה גברסילאסי שיפר את השיא 3 פעמים ודניאל קומן פעם אחת בטרם קבע קנניסה בקלה את השיא הנוכחי – 12:49.60 ד' בשנת 2004.

שיאים במרוצי כבישים

משנת 2003 מוכרים כ"הישגים הטובים בעולם" ומ-2004 מוכרים כשיאים רשמיים. שיאים מוכרים ב-10, 15, 20, 25, 30, ו-100 ק"מ ובנוסף לכך בחצי מרתון ובמרתון. דיוק המדידה הוא שנייה אחת, בניגוד למקצועות המסלול בהם הדיוק הוא במאית אחת בריצת  800 מ'  ובמאית השנייה (במדידה אוטומטית) או בעשירית השנייה (במדידה ידנית) בריצות ל-1000 עד 10,000 מ'. בריצות המסלול מעל 10,000 מ', דיוק המדידה הוא עשירית השנייה.

10 ק"מ – ההישג הטוב לפני 1976 עמד על 29:37 ד' והיה שייך לסטניסלאב הופמן מצ'כיה. הישג זה שופר 20 פעמים לפני שקבע היילה גברסילאסי את השיא הראשון שאושר – 27:02 ד' ב-2002. מיכה קוגו מקניה קיזז שניה משיא זה ב-2009 בטרם קבע בן ארצו לאונרד קומון את השיא הנוכחי – 26:44 ד' ב-2010.

15 ק"מ – יורגן האסה ממזרח-גרמניה קבע את ההישג הטוב לפני 1976 – 43:46 ד' ב-1974. הישג זה שופר 8 פעמים בטרם נקבע השיא המאושר הראשון – 41:29 ד' של פליקס לימו מקניה ב-2001.  לאונרד קומון מחזיק בשיא הנוכחי – 41:13 ד' מ-2010.

20 ק"מ וחצי מרתון – שני מרחקים שלא הרבו להתחרות בהם לפני 1976. תעיד על כך למשל העובדה כי שניים מתוך "הישגי השיא" בחצי מרתון היו זמני ביניים בדרך למרתון השלם... ההישג הטוב ב-20 ק"מ לפני 1976 היה 58:57 של שיצירו ססאקי מיפאן  - 58:57 ד' ב-1969. דרק גרהאם מבריטניה קבע 1:03:53 ש' בחצי מרתון ב-1970. במחצית השנייה של שנות השבעים, עם "בום הריצה" הראשון, החלה לעלות הפופולריות של מרחק החצי מרתון. ההישג הטוב במקצוע זה שופר 18 פעמים לפני שאושר השיא הראשון.  ההישג הטוב ב-20 ק"מ שופר 4 פעמים בטרם נקבע ההישג הראשון שאושר כשיא – 56:18 ד' של פול טרגט מקניה בשנת 1998, במהלך הריצה בה קבע בחצי מרתון זמן של 59:17 ד'. החל מ-1997 כל הישגי השיא והשיאים ב-20 ק"מ נקבעו במהלך מירוצי חצי מרתון. היילה גברסילאסי שיפר את שיאיו של טרגט וזרסנאי טדסה מאריתראה מחזיק בשיאים הנוכחיים: 55:21 ד' ב-20 ק"מ ו-58:23 ד' בחצי מרתון. הישגיו נקבעו ב-2010. סמואל ונג'ירו המנוח מקניה שבר את השיא בחצי מרתון בשנת 2007 אך הישגו ב-20 ק"מ  (שהיה טוב משיאו של גברסילאסי) לא אושר כשיא  מאחר ששיטת המדידה של זמן הביניים לא תאמה את הנדרש בחוקה.

25 ו-30 ק"מ – מעט מאד מתחרים במרחקים האלה. כל השיאים האחרונים ב-30 ק"מ הם זמני ביניים במרתון. ההישג הטוב ב-25 ק"מ לפני 1976 היה 1:13:52 והוא נקבע על ידי ספו ניקארי מפינלנד ב-1972 – 1:13:52. רק ב-2001 נקבע הישג טוב יותר, הראשון שאושר כשיא – 1:13:14 של רוג'רס רופ מקניה. השיא הנוכחי הוא 1:11:18 ש' ונקבע על ידי דניס קימטו מקניה  ב-2012.

ההישג הטוב ב-30 ק"מ לפני 1976 היה 1:31:22 ונקבע על ידי קונימיצו איטו מיפאן ב-1975. השיא הרשמי הראשון שאושר היה 1:28:36 של טאקאיוקי מאצומיה מיפאן, שנקבע ב-2003. השיא הנוכחי הוא זמן הביניים של 3 רצים ממרתון ברלין 2014 – 1:27:37 ש'. הרצים הם: ג'פרי קיפסנג קמוורור ועמנואל מוטאי מקניה ואברה קומה מאתיופיה. למנצח במרתון השלם (עם שיא עולם...) דניס קימטו, נרשם זמן ביניים איטי בשנייה אחת...18 ההישגים הטובים בכל הזמנים הם זמני ביניים במרתון. סביר להניח כי אם יתקיימו מירוצי כבישים ל-30 ק"מ בהשתתפות רצים בכירים, ישופר שיא זה ביותר מדקה. השיא הנוכחי נחות ב-50 שניות מהשיא ל-30,000 מ' על מסלול בעוד שיאי הכבישים ל-20 ו-25 ק"מ טובים משיאי המסלול לאותם מרחקים.

100 ק"מ – הפעילות המתועדת במרחק זה החלה רק במחצית השנייה של שנות ה-80. השיא הנוכחי נקבע ב-1998 על ידי טאקאהירו סונאדה מיפאן – 6:13:33 שעות.

מרחקים שאין בהם שיאים רשמיים – סטטיסטיקאים של אתלטיקה מנהלים רישומים של ההישגים הטובים גם בכמה מרחקים בהם אין שיאים רשמיים. כך למשל ההישג הטוב ביותר הידוע עליו בריצת 600 מ' הוא 1:12.81 ד' של ג'וני גריי מארה"ב ב-1986. במקום ה-10 ברשימה ניצב הישגו של לי אבנס מארה"ב משנת 1968 – 1:14.3 ד'. אבנס היה כזכור רץ שהתמחה ב-400 מ'.

שיאים רשמיים בריצת 2 מייל הוכרו עד 1977. בין אלה שקבעו שיאים במרחק זה היה רצים מפורסמים כמו: פאבו נורמי, טאיסטו מאקי, גונדר הייג, גסטון ריף, שאנדור איהרוש, מורי האלברג, מישל ז'אז'י, בוב שול, רון קלארק, אמיל פוטמנס ולאסה וירן. השיא האחרון שאושר היה 8:13.8 ד' של ברנדן פוסטר מבריטניה ב-1973(8:13.68 אוטומטי) כזכור, קבע פוטמנס הישג טוב יותר באולם. הפעילות במקצוע זה לא פסקה והישגו של פוסטר הוא כיום רק ה-38 בכל הזמנים. כבר ב-1978 קבע סטיב אובט "הישג שיא" של 8:13:51. מבין אלה ששיפרו את ההישג נמנים: סעיד אוויטה, חאליד סקאח ומוזס קיפטאנוי. ההישג הטוב נקבע על ידי דניאל קומן בשנת 1997 – 7:58.61 ד'. ההישג הטוב באולם נקבע על ידי מו פארח השנה  בתחרות בבירמינגהאם, אנגליה – 8:03.40 ד'. הישגו של פוטמנס מ-1973 הוא היום ה-24 בכל הזמנים באולם.


מאמרים נוספים בסדרה:

רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ב'

רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ג'

רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ד'


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.