חיפוש סגור

אורלי קיים | תקשורת ושפה | 09/03/2013

הרטוריקה של פרשני הכדורגל, חלק ה'

מאת: ד"ר אורלי קיים וד"ר חיים קאופמן

סיכום ומסקנות

מטרתו של מחקר זה הייתה להציג תיאור מלא ככל האפשר של האמצעים הרטוריים הריגושיים המשמשים בלשונם של פרשני הכדורגל במאמרים המופיעים בעיתונות הכתובה. בדקנו אמצעי שכנוע ריגושיים ב-13 מאמרים שונים, שהתפרסמו בפרק זמן קצר (חורף 2002), ושעסקו כאמור בשני נושאים בלבד: מכבי חיפה בגביע אירופה לאלופות  ונבחרת ישראל במשחקה נגד מלטה. בחרנו, כאמור, להתמקד בארבעה פרשני כדורגל, המייצגים את שלושת העיתונים המרכזיים במדינת ישראל.  

המסקנות העולות מבדיקת האמצעים הרטוריים הריגושיים שנבדקו במחקר הן:

א. מילים במשלב לשוני גבוה ומילים במשלב לשוני נמוך:  בלשונם של פרשני הכדורגל בולט במיוחד השימוש במשלב לשוני נמוך. נמצאו מילים מסוגים שונים זה לצד זה: לשון תת-תקנית, גידופים, ביטויי סלנג וכדומה. נדמה כי אין עוד מדור בעיתונות הכתובה שהיה מתיר לכותביו שימוש במשלב לשוני כה נמוך. ביטויים כדוגמת 'מגעיל', 'צ'חצ'ח' וכדומה לא היו מתקבלים על דעתו של עורך מדור כלשהו מלבד מדורי הספורט.

עם זאת לשונם של פרשני הכדורגל אינה חפה משימוש בלשון גבוהה, ואולם ראוי לשים לב לכך שפרשני הכדורגל מסתפקים על פי רוב בשימוש במשלב לשוני גבוה (ולא במילים לועזיות, מילים 'מדעיות', מילים פיוטיות וכדומה), וגם זאת לעיתים רחוקות. הסיבה לכך נעוצה מן הסתם בכך שמדורי הספורט הם בעלי אופי פופוליסטי-עממי וככאלה הם מיועדים לציבור רחב ככל האפשר.  כמו כן, ראוי אף לתת את לדעת לכך ששימושים אלו לא רווחים אצל כל הפרשנים.

אמצעי ייחודי ללשונם של פרשני הכדורגל הוא שילוב נדיר של מילים ממשלב לשוני גבוה לצד מילים ממשלב לשוני נמוך באותו המשפט או באותה הפסקה. שילוב זה נובע, כפי הנראה, מן הרצון לכתוב ולהתבטא כבר-סמכא, אמין מקצועי וכדומה ועם זאת לפנות אל קהל הקוראים "בגובה העיניים".  

ב. שימוש בלשון פיגורטיבית: בלשונם של פרשני הכדורגל שנבדקו, השימוש במטאפורה הוא האמצעי הפיגורטיבי הבולט. דרך השימוש באמצעי זה אינה שונה מזו שנעשית בו בדרך כלל, וקשה להצביע על שוני בשימוש באמצעי זה בקרב פרשני הכדורגל (שימוש במטפורות נדושות, מטפורות מתחומים שונים וכדומה). כידוע, קיימים אמצעים פיגורטיביים נוספים, כגון: אוקסימורון, דימויים, משלים וכדומה, אולם חלקם נמצאו במינון נמוך ביותר, ואחרים לא נמצאו כלל. אם כך עצם השימוש במטפורה בלשונם של פרשני הכדורגל היא המאפיין הבולט מבין האמצעים הפיגורטיביים.

ג. שימוש במגבירים: מניתוח לשונם של פרשני הכדורגל שנבדקו עולה, כי פעילות שתי קבוצות המשנה של המגבירים לשם העצמה (שהשכיחים שבהם הם שמות התואר): מגבירים לשם הפלגה ומגבירים לשם יתרון, אם כי לא באותו יחס: המגבירים לשם הפלגה מרובים באופן משמעותי מהמגבירים לשם יתרון. ניתן ליחס תופעה זו לכתיבה הריגושית המאפיינת את לשונם של פרשני הכדורגל באופן כללי. כמעט שלא נמצא שימוש בקבוצת המגבירים לשם הנמכה, נראה כי הסיבה לכך היא שהשימוש באלו האחרונים אופייני בעיקר למשלב ההגות ולכתיבה אקדמית ה'זהירה' ולא ללשון האגרסיבית והבוטה יותר של פרשני הכדורגל.

ד. שימוש בקלישאות: פרשני הכדורגל מרבים להשתמש בקלישאות. מן הניתוח של הקלישאות המצויות בלשונם עולה, כי רוב הקלישאות הינן ביטויים שבלוניים מתחומים שונים, המופיעים על פי רוב כקלישאות זוגיות, הבנויות מנוסחה קבועה: שם עצם +שם תואר (משחק מבוזבז; ניצחון דחוק). קלישאות רבות הן ביטויים ספורטיביים משדה המגרש, שהשימוש השגור בהם הפך אותם לקלישאות בתחום הספורט עצמו ('לשלוח למתפרצות'; 'הכדור הוא עגול' וכדומה).

תופעה מעניינת בתחום קלישאות הספורט היא העברתן של קלישאות מתחום הספורט גרידא לקלישאות שמשמשות את הכלל בתחומים שאינם ספורטיביים. גם חלק גדול מכותרות המאמרים שנבדקו במחקר הן בעלות אופי קלישאי (חצי הכוס המלאה ;  בדרך אל האושר; אובדן המומנטום).

ה.שימוש באירוניה:  פרשני הכדורגל עושים שימוש רב במבעים אירוניים. מן הדוגמות שנמצאו במאמרים שנבדקו במחקר, עולה כי השימוש במבעים אירוניים בתפקידים שונים מגוון למדי (היפוך משמעות סמוי, העמדת פנים, הדהוד וכדומה).

ו. שימוש בלשון בוטה: הגינוי, התוכחה, ההאשמה והאיום הם האמצעים הבוטים השכיחים שנמצאו בלשונם של פרשני הכדורגל. האפקט הבוטה מתעצם כאשר מתלווים אליו אמצעים רטוריים נוספים, כגון אירוניה, מטאפורות וכדומה. מטרתם של אמצעים אלו היא לפגוע בנמען, והמשתמש בהם מונע על-ידי רגשי עוינות, שתכליתם להוקיע את הנמען. בלשונם של פרשני הכדורגל מתווסף לכך מימד נוסף של 'התחשבנות מן העבר', המשמש לא פעם כמסווה למשמעויות ש'הקוראים האדוקים' של מדורי הספורט ערים להם היטב.  

רשימת קיצורים וביבליוגרפיה

אוריאלי נ' מחרז א', בר-אלי מ', מנע א' (2001). פרשנות כדורגל בישראל כשדה של עיצוב תרבותי וכתחום עיסוק מקצועי. מגמות, מא' (3) עמ' 395-423.

אזר, מ' (1974). הרטוריקה של כתבי הספורט, לשוננו לעם, מחזור כ"ד, קונטרס א', קונטרס ה', קונטרס ז'.

אריסטו (1932) Aristotle, (1932), The Rhetoric, (Trans. Lane Cooper) Englewood Cliffs: Prentice-Hall, New-York.

אריסטו (1954) Aristotle,  (1954), Rhetoric and Poetics, Vol XI, Clarendon press, Oxford.

ברוקס וורן (1970) C., Brooks & R. Warren (1970), Modern Rhetoric, USA, Harcourt Brace and World Inc.

בריינט (1974) D.C.  Bryant (1974), Fundamentals of Public Speaking, New York: D. Appleton Century.

גיתי (1991) Y., Gitay (1991), Isaiah and his Audience, Assen/Maastricht: van Gorcum.

גיתי, י' (1996). הרטוריקה וחשיבותה לתקשורת, הרצאה בסדנת-דיון בוועידה ה- 23 של

איל"ש, הטכניון, חיפה.  (מקור בעייתי!!!)

גרינבאום (1970) S., Greenbaum (1970), Verb – Intensifier Collocations in English, Mouton.

גרייס, 1975 Grice, H. P. (1975), Logic & Conversation, In: Syntax & Semantics, Cole P. & Morgan, J. L. (eds), 3, New York, Academic Press, pp. 41-58.

הורוביץ, מ' (1996). אמצעים רטוריים בארבע שיחות בסיפור "בעלי תריסין" לחיים הזז,

חלקת לשון, 23, עמ' 110-92.

הדסון (1978) Hudson, K. (1978), The Language of Modern Politics, London: The Macmillan Press.

 ויצמן, א' (2000). האירוניה בשיח החדשותי בתוך: שורצשולד א', קולקה ש' (עורכים). ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת הלשון (מקראה). ירושלים: כרמל, עמ' 248-237.

טנא א' (2002). הלשון הציורית של עיתוני הספורט, בתוך: קאופמן ח' וחריף ח' (עורכים) תרבות הגוף והספורט בארץ ישראל במאה ה-20, עידן 22, נתניה וירושלים: מכון וינגייט ויד יצחק בן צבי עמ' 382-363.

יהב ד' (1987/8). פיתוח שפת עגה (סלאנג בלע"ז) באמצעי התקשורת המתארים את משחקי הכדורגל. החינוך הגופני והספורט, 3, עמ' 7-5.

יוז' ודיוהמל (1962) R. E., Hughes & P. A., Duhamel (1962), Rhetoric, Englewood Cliffs: New-Jersey, Prentice-Hall Inc

לנדאו, מ'  (1988). הרטוריקה של מישלב הנאום הפוליטי בישראל, ת"א: עקד.

ניר, ר' (1978). הסמנטיקה של העברית החדשה, ת"א: עמיחי.

 ניר, ר' (1977).  מושגים בבלשנות שימושית, ירושלים:משרד החינוך והתרבות.

ספרבר ווילסון (1981) Spreber, D.& Wilson, D. (1981).Irony and the Use-Mention Distinction. In: Cole, P.   Radical Pragmatics. New York: Academic Press, pp 295-318

פיינגולד, ב"ע (1990). הרטוריקה כספרות והספרות כרטוריקה, דיאלוג קבצים לתרבות הדיבור וללימודי הבעה, (בעריכת י' מלכין), ירושלים:אריאל, עמ' 86-81.

פרוכטמן, מ' (2002). מדברים בקלישאות: 616 ביטויי שגרה הממלאים את חיינו – ערוכים על פי מילון אלפביתי. תל אביב: קוראים. 

פרלמן, ח'  (1983). הלוגיקה המשפטית, האוניברסיטה העברית ירושלים:מאגנס.

פרלמן , ח' (1984). ממלכת הרטוריקה, האוניברסיטה העברית ירושלים:מאגנס.

צרפתי, גב"ע'  (1978). סמנטיקה עברית, ירושלים: רובינשטיין.

קיים, א' (2000). אמצעים רטוריים בלשון המשפטית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

קיניבי (1971) J. L., Kinneavy (1971), A Theory of Disccourse. New-Jersy: Prentice-Hall, Inc, Englewood Cliffs.

קיקרו (תשמ"ו) מ"ט, קיקרו (תשמ"ו). כתבים נבחרים, (בעריכת ברש מ'), ירושלים, מוסד ביאליק.

קירק (1976) R., Quirk . (1976), A Comprehensive Grammar of The English Language, London, Longman.

קורן, ר' (1996). אובייקטיביות לשונית והכחשת נקיטת העמדה האידיאולוגית בכתיבה עיתונאית הפוליטית בצרפת הרצאה במסגרת קבוצת דיון רב-תחומית לחקר השיח (מרכזת: א' ויצמן), רמת-גן, אוניברסיטת בר-אילן.

קלארק וגרייג (1984) Clark , H.H. & Gerrig, R. (1984). On the Pretense Theory of Irony. Journal of Experimental Psychology: General 113. pp 121-126

רוזנטל,  ר' (2001). הזירה הלשונית : דיקן העברית הישראלית. תל אביב: עם עובד.

רוזנטל,  ר' (2003). נוק אווט בישורת האחרונה, על חדירת מונחי הספורט לשפה הכללית, פנים 25, עמ' 49-55.

שורצולד, י' (1978). לא לבדו, אשנב לפסיכולוגיה חברתית, כרך ב', ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.

שלזינגר, י' (1996). לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.

שפיגל, נ' (1973). אמנות השכנוע הנואם וקהלו, האוניברסיטה העברית ירושלים: מאגנס.

 

נספח: טבלת האמצעים הרטוריים:

המאמר /

האמצעי

 

שגיא כהן\

כפיים

שגיא כהן/

להתרגש

שגיא כהן/

כוס מלאה

שגיא כהן/

תהילה

שרף/ שידר פחד

שרף/

חכם בהגנה

שרף/ נעים לראות

שרף / אושר

רצון /

יניב קטן

רצון/ לקח זמן

דורפן

עסק

דורפן מומנםם

דורפן שינוי

ריגושיים:

לשון נמוכה

2

1

2

2

2

10

5

1

 

10

5

3

 

פשטנות

 

 

 

 

2

1

 

1

 

2

 

 

 

לשון גבוהה

1

 

 

1

 

 

 

1

1

10

 

1

 

סמנטיים:

לשון ציורית

 

 

 

 

 

2

 

1

2

4

 

 

 

ציניות, אירוניה

1

 

1

 

 

 

1

1

4

8

 

1

2

התחשבנות אישית

1

 

1

 

3

1

 

1

4

8

 

 

 

קלישאות/ קולקציות

3

 

5

1

6

16

4

3

3

9

1

5

4

קונוטציות

 

 

 

 

 

1

 

 

 

2

 

5

 

מגבירים

3

2

 

6

2

3

4

 

2

12

2

2

 

לשון בוטה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5

 

4

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.