חיפוש סגור

חיים קאופמן | | 08/04/2012

הפינה האולימפית: בכייה לדורות

מאת: ד"ר חיים קאופמן

בכייה לדורות: ריצת 800 מטר לנשים באמסטרדם

במשחקי אמסטרדם 1928 התחרו הנשים בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים באתלטיקה וההתעמלות. תחרויות האתלטיקה לנשים כללו ריצת 100 מטר, שליחות 4X100 מטרים , קפיצה לגובה , זריקת דיסקוס ומרוץ ל - 800 מטר. 

25 נשים התייצבו לריצת 800 מ' והן חולקו לשלושה מקצים מוקדמים. שלוש הראשונות מכל מקצה העפילו לגמר. בגמר, הפעילו נציגות גרמניה טקטיקה קבוצתית: אלפרידה וובר (סיימה תשיעית) ומרי דולינגר (שביעית) הכתיבו את הקצב בפתיחה ולינה רדקה פרצה 300 מטר מהסיום וניצחה בשיא עולמי 2:16.8 ד'. שיאה הקודם עמד על 2:19.6 ד'. שיאה זה של רדקה נשבר רק בשנת 1944.

אחרי הריצה נפלו על המסלול כמה רצות במה שנראה כמו אפיסת כוחות ואחדות נזקקו לטיפול רפואי. גברים אנטי-פמינסטים בעיתונות וגם בפדרציית האתלטיקה ובוועד האולימפי הבין לאומי דרשו בעקבות המחזות שנראו אחרי הריצה, כי נשים לא יורשות להתחרות במרוצים מעל 200 מ' ויש שקראו גם להפסקת השתתפות הנשים במשחקים האולימפיים. אחד מאלה היה הנשיא החדש של הוועד האולימפי הבין לאומי, הרוזן הבלגי אנרי דה באיה לאטור.

כתוצאה מריצה זו הוחלט שנשים אינן מתאימות לריצות מסוג זה. בשנים 1932 ו – 1936 רצו הנשים רק 100 מ', החל מ – 1948 גם 200 מ', ברומא 1960 חודשו תחרויות 800 מטר לנשים, בטוקיו 1964 הוספה לתכנית האולימפית ריצת 400 מ' לנשים, במשחקי מינכן 1972 התווספה ריצת 1500 מטר, ב - 1984 ריצת מרתון וריצת 3000 מ', ב – 1988 ריצת 10,000 מ', ב – 1996 החליפה ריצת 5000 מ' את ריצת 3000 מ'.


יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.