facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 10/10/2015

30 שנה לשיאו הבריטי של סטיב ג'ונס במרתון

יורם אהרוני

 לפני 30 שנה, במרתון שיקגו 1985, קבע סטיב ג'ונס מוולס (בריטניה) את הישגו הטוב ביותר במרתון – 2:07:13 שנפל רק בשנייה אחת מההישג הטוב ביותר עד אז. (שיאים רשמיים במרתון מוכרים רק משנת 2004). שנה קודם לכן, בגיל 29, הוא קבע  בשיקגו 2:08:05, שהיה ההישג הטוב עד אז (בחודש אפריל 1985 קבע קרלוס לופש מפורטוגל "הישג שיא" ברוטרדם – 2:07:12).

 דרכו של ג'ונס להישג השיא שונה מאד מהמקובל היום. הוא נולד בדרום ויילס ב-4.8.1955  ואהב מאד ספורט כילד אך לא הצטיין בענף כלשהו. בגיל 14 החל ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האוויר המלכותי (Air Training Corps) וגילה כשרון מסוים בריצה. ב-1974  (בגיל 19) התגייס לחיל האוויר המלכותי (( RAF כטכנאי מטוסים והחל להתאמן קצת יותר ברצינות. בן גילו, סטיב אובט, היה כבר סגן אלוף אירופה ב-800 מ' לבוגרים באותה השנה. להבדיל מהכוכבים הגדולים של האתלטיקה הבריטית בסוף שנות השבעים ותחילת ה-80  כגון אובט, סבסטיאן קו ודיילי תומפסון  שהיו כבר מקצוענים ולא עבדו כלל, ג'ונס שרת בחיל האוויר והתקדמות הישגיו הייתה  איטית. בגיל 21 , ב-1976, הפתיע עם מקום שביעי באליפות מירוצי השדה של וולס. אובט כבר היה בגמר האולימפי ב-800 מ' באותה השנה. האליפות הבין לאומית של מירוצי השדה (הידועה כיום בשם אליפות העולם במירוצי שדה)  נערכה אותה שנה בוולס (וזכה שם  אחד בשם קרלוס לופש) אבל מרכיבי הנבחרת של וולס החליטו כי ג'ונס חסר ניסיון  ולא זימנו אותו לנבחרת (וולס, סקוטלנד וצפון אירלנד התחרו שנים רבות כנבחרות נפרדות באליפות הבין לאומית של מירוצי השדה). ב-1977 זכה ג'ונס באליפות וולס במירוצי שדה ובאליפות הבין לאומית דורג במקום ה-103. המנצח היה לאון שוטס מבלגיה לפני לופש. מיקומים של רצים מפורסמים אחרים: קרל ליסמונט (בלגיה, 7), טוני סימונס (ייצג את אנגליה בתחרות זו, לפעמים היה מייצג את ויילס, 8), פרננדו ממדה (פורטוגל, 30), מייק מקלאוד (אנגליה, 43), יוס הרמנס (הולנד, 44) רוב דה קסטלה (אוסטרליה, 37), מרקוס ריפל (שוויץ, 80). אמיל פוטמנס מבלגיה נאלץ להפסיק מאחר שרץ אחר דרך על כף רגלו עם נעליו הסמורות (ספייקס). 188 רצים זינקו למירוץ בדיסלדורף, מערב גרמניה, לעיני 10,000 צופים. במהלך המירוץ, כאשר הוא במקום ה-120, סבל דיויד בדפורד מאנגליה  מ"התכווצות שרירים". הוא היה מנצח התחרות ב-1971 ומי שהחזיק אז בשיא העולמי ב-10,000 מ'. בדפורד עצר, חלץ את נעליו, המשיך יחף וסיים לבסוף במקום ה-45. שנה אחר כך ראינו אותו ואת מקלאוד אצלנו בהקפת התבור. וולס סיימה במקום ה-18 מתוך 20 נבחרות (הדירוג אז נקבע לפי מיקומי 6 הרצים הראשונים של כל נבחרת).

על המסלול ב-1977 (גיל 22) קבע ג'ונס 4:04.7 במייל, 8:02.56 ב-3000 מ' ו-8:48.6 במכשולים. בעונת מירוצי השדה של 1978 הוא סיים שני באליפות הבין מחוזית של אנגליה (המנצח היה סטיב אובט)  שמר על תוארו כאלוף וולס והתקדם למקום ה-11 באליפות הבין לאומית. באותה שנה כבר ייצג את  וולס על המסלול בריצת 5000 מ' במשחקי חבר העמים ובמהלך העונה רשם בריצה זו הישג של 13:38.82 ד'.  ב-1979 היה במקום  השביעי  באליפות העולם במירוצי שדה אך פציעה השביתה אותו רוב עונת המסלול.  ב-1980 היה תשיעי באליפות הבין לאומית של מירוצי השדה וניסה להיבחר לייצג את בריטניה במשחקים האולימפיים ב-3000 מכשולים. היו שלושה בריטים טובים ממנו והוא לא נשלח למשחקים. הישגו הטוב ביותר היה 8:32.00. ד' ראוי לזכור כי גם האלוף האולימפי במרתון בשנים 1976 ו-1980, ולדמר צ'ירפינסקי ממזרח גרמניה,  היה מכשולן לשעבר ושיאו היאישי היה 8:32.4...בעונת 1980 (בגיל 25) ערך  ג'ונס את הבכורה שלו ב-10,000 מ' על מסלול וקבע – 28:13.25 (מקום 41 בעולם לאותה השנה, 17 באירופה, שני בבריטניה).  ב-1981 רץ 6 פעמים 10,000 על מסלול והתקדם ל- 28:00.58 (20 בעולם, 13 באירופה, 5 בבריטניה). ב-1982 הוא ייצג ללא הצלחה את בריטניה באליפות אירופה על מסלול, לא שיפר את שיאו האישי במקצוע זה אבל קבע הישג יפה מאד ב-5000 מ' – 13:18.6. ב-1983 ירד לראשונה מ-28 דקות ב-10,000 – 27:39.14 בתחרות באוסלו ( כן, פעם רצו גם  10,000 מ' בתחרויות ההזמנה באירופה...) שם סיים אחרי הפורטוגלים  קרלוס לופש (27:23.44) ופרנדו מאמדה ( 27:26.13 ) והבריטי ניק רוז (27:31.19). באליפות העולם 1983 הוא קבע במוקדמות  27:47.57 (לא רק שהיו אז מוקדמות ב-10,000, היו שם, כמו במוסקבה 1980,  אפילו מוקדמות וחצי גמר ב-5000!)  ובריצה הטקטית בגמר סיים במקום ה-12 (אירופאי תשיעי - 28:15.03). המוקדמות בהלסינקי היו ב-7 באוגוסט, הגמר כעברו יומיים. ב-20 בחודש ייצג ג'ונס את בריטניה בריצת 10,000 מ' בגביע אירופה בקריסטל-פאלאס, לונדון (גם במפעל זה כבר מזמן לא נכללת ריצת 10,000 מ'). הוא הוביל רוב הדרך, אך אלוף העולם הטרי, אלברטו קובה מאיטליה, עבר מדי פעם קדימה בכדי להאט את הקצב.  ג'ונס ניסה בריחה בהקפה ה-19 אבל לשווא. הוא היה בחבורה המובילה עם הפעמון  ולמרות שרץ את ההקפה האחרונה בקרוב ל-60 שניות, נאלץ להסתפק במקום החמישי (28:07.03) אחרי ורנר שילדהאואר ממזרח גרמניה, אלברטו קובה, כריסטוף הרלה  ממערב גרמניה וולרי אברמוב מברה"מ. שישה ימים מאוחר יותר כבר התייצב על המסלול בבריסל וניצח שם (27:55.38) כאשר ב-200 האחרונים (27.8 ש') עבר את גידמס שהאנגה מטנזניה. זו הייתה אם כך ריצת 10,000 רביעית שלו ב-19 ימים. באמצע ספטמבר ניסה  חצי מרתון (מרחק קצר מהתקן) וסיים ב-61:25 (לא היו אז שיאים רשמיים במירוצי כביש. להישג הטוב ביותר נחשב אז זמן של 61:32). אחר כך בא ניסיון כושל במרתון שיקגו 1983 ממנו ההוא פרש אחרי כ-25 ק"מ בשל כאבים בכף הרגל. למרות   חודשיים של הפסקה מאימונים בשל הפציעה, הייתה לג'ונס עונת מירוצי שדה מצוינת ב-1984 בה סיים שלישי באליפות העולם  שנערכה במסלול מירוצי סוסים בניו ג'רזי, ארה"ב למרחק של 12 ק"מ. קרלוס לופש בן ה-37 ניצח (33:25) לפני טים האצ'ינגס (אנגליה) 33:30 וג'ונס 33:32. בין הרצים הנוספים שנטלו חלק ניתן למנות את: פט פורטר (ארה"ב, 4,  33:34), וילסון ואיגווה (קניה, 5, 33:41),בקלה דבלה (אתיופיה, 8, 33:52), פרנצ'סקו פנטה (איטליה, 10, 33:54), אלברטו קובה (איטליה, 11, 33:58),  ג'ון טרייסי (אירלנד,13, 34:01), מרטי ואיניו (פינלנד, 15, 34:04), מוחמד קדיר (אתיופיה, 16, 34:06), קרייג וירג'ין (ארה"ב, 17, 34:07), פול קיפקואץ' (קניה, 19, 34:07), רוב דה קסטלה (אוסטרליה, 21, 34:08), פרננדו ממדה  (פורטוגל, 23, 34:09), סלבטורה אנטיבו (איטליה, 68, 34:48), שם טוב סבג (ישראל, 147, 35:55, ידוע כיום כד"ר שמי שגיב), טוני סימונס (בשנה זו ייצג את וולס, 169, 36:22). 238 סיימו. במקום ה-108 הגיע קו דיוויס מוולס בזמן 35:19 ד'. דיוויס שהה בישראל כמתנדב בקיבוץ נווה איתן בסוף שנות השבעים ובין היתר ניצח כאורח באליפות ישראל במירוצי שדה בשנת 1979 כאשר הקדים את גינטר קוהל המנוח מגרמניה, אריה גמליאל, יהודה צדוק וצבי דאובר. ב-1977 הוא ניצח באליפות ישראל ב-30 ק"מ ("אליפות ישראל במירוצי רחוב") שאירגן איליה בר-זאב במושב ערוגות כהכנה למרתון הכנרת הראשון. דיוויס קבע 1:47:38.2 שע' והקדים את ציון חצרוני  1:49:54.0, דני משרקי, דוד ספטרו, רפי דותן, בארי שור, אבי לוי ויורם דומב. דווח כי השתתפו מספר של רצים של רצים, 26...באליפות ישראל במירוצי שדה לשנת 1978 סיים דיוויס שלישי אחרי יאיר קרני ואלי אביסרור ולפני שמעון אביסרור, יובל וישניצר, ציון חצרוני ואריה גמליאל.  במירוץ לנוער 19 באותה השנה סיים יהודה צדוק במקום השמיני ושם טוב סבג היה במקום ה-15. במירוץ לגיל 16 היה שלמה אזולאי במקום החמישי, יחזקאל חליפה 11, רוני מעוז 13, יובל רחמילביץ' 16 ועוז כץ במקום ה-20. 

בהמשך עונת 1984 ניצח ג'ונס באליפות הראשונה של אנגליה ל-10 ק"מ על כביש (27:59), והיה שני באליפות בריטניה ב-10,000 על מסלול. זה לא הספיק עדיין כדי שיבחרו בו למשחקי לוס אנג'לס  ולכן הוא נאלץ להשתתף גם  באליפות אנגליה, ב-13 ביולי, כדי לקבל את הכרטיס. ב-3 באוגוסט הוא צלח את המוקדמות בלוס אנג'לס ושלושה ימים אחר כך סיים במקום השמיני בגמר. הוא  הספיק עוד לסיים שלישי בבריסל (27:58.64) לפני שהחל בהכנות למרתון שיקגו בו  קבע את ההישג הטוב בעולם עד אז – 2:08:05 והקדים את האלוף האולימפי הטרי קרלוס לופש – 2:09:06.הישגו במרתון שיקגו 1985 (2:07:13) הוא כאמור שיא בריטי עד היום. אפילו מו פארח עדיין לא הצליח לשבור אותו, למרות שכזכור ניסה. כל זאת הושג בעודנו משרת כרב"ט בחיל האוויר המלכותי (הקידום בדרגות שם איטי משהו יחסית לצה"ל...). ג'ונס לא שכח את החברים מהשירות והיה משתתף איתם באמצע השבוע בתחרויות ליגה במירוצי שדה (ריצות אימון קלות שלו מן הסתם) בהן היה מסיים לפעמים  באמצע השדה, הרחק מן המובילים. הוא המשיך להתחרות  ברמה גבוהה עד גיל 38 ובין היתר ניצח במרתונים של לונדון וינו-יורק.

כמה הערות לסיום על התקופה:

 א) ג'ונס פעל בתקופת התפר בין העידן החובבי  באתלטיקה, בו תשלומים לאתלטים היו לא חוקיים, ל"עידן הפתוח" בו חלק מן האתלטים הם מקצוענים (האתלטיקה היא מקור פרנסתם העיקרי או היחיד) וחלק אחר משלבים את פעילותם האתלטית עם חיי לימודים ועבודה. העובדה שכבר בשנות השבעים היו בבריטניה אתלטים בכירים שלא נאלצו לעבוד לפרנסתם  מרמזת על כך כי כבר אז היו כאלה שקיבלו תשלומים על  הופעתם והישגיהם. נושא החובבות הטריד מאד את עולם האתלטיקה עד  לשנות השמונים עת הותר בהדרגה לאתלטים להשתכר מפעילותם האתלטית.  במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפסלו לצמיתות אתלטים שנטען כי עברו על חוקי החובבות וביניהם היו כמה מגדולי האתלטים כמו ג'ים תורפ, פאבו נורמי, ג'סי אוונס, בייב דידריקסון וגונדר הייג. לאחר מלחמת העולם השנייה  ועד סוף שנות השבעים הורחקו רק כאלה שהצהירו על עצמם בגלוי כמקצוענים באתלטיקה או בענפי ספורט אחרים דוגמת בן ג'יפצ'ו, בוב הייס, בראיין אולדפילד ורנלדו נחמיה (הוא אולי הראשון שהתאפשר לו לחזור לפעילות באתלטיקה אחרי קריירה מקצוענית בפוטבול). כאשר ג'ונס התחיל את פעילותו האתלטית הוא לא חשב עליה בכלל כמקור פרנסה ועיסוקו בה היה חובבי לחלוטין, אם כי לאחר ניצחונו במרתון שיקגו 1984 החל להרוויח  ממנה סכומי כסף נכבדים.

 ב) ג'ונס פעל בתקופה בה רצים מכל יבשות העולם האמינו כי יש להם סיכוי להצטיין בריצות למרחקים ארוכים.  רצים ממדינות אפריקה החלו לזכות במדליות אולימפיות ולשבור שיאי עולם בריצות למרחקים ארוכים כבר בשנות השישים של המאה העשרים אבל החל משנות התשעים הם השתלטו כמעט לחלוטין על קבוצת מקצועות זו. בשנות השמונים עדיין נשברו שיאים בריצות למרחקים בינוניים וארוכים גם על ידי רצים מאירופה, אמריקה, אסיה ואוקיאניה ורצים מכל יבשות העולם זכו גם בתארים חשובים.  בין 18 הרצים שהעפילו לגמר ריצת 10,000 מ' באליפות העולם 1983 היו 11 מאירופה, 4 מאמריקה ו-3 מאפריקה (טנזני ושני אתיופים. קניה, שהשתתפה באליפות במקצועות אחרים, לא שלחה משום מה נציגים לריצה זו).

ג) כפי שניתן להתרשם מהתפתחות הישגיו, ג'ונס החל לעסוק ברצינות באתלטיקה רק אחרי גיל 20. בחורף הוא התחרה הרבה במירוצי שדה ובקיץ התחרה במגוון מקצועות על המסלול. בין שיאיו האישיים: 1500 מ' – 3:42.3 ד' (1982); 3000 מ' – 7:49.80 (1984). הוא התחיל להתחרות במירוצי כבישים רק בגיל 28. כמו כן הוא לא השתמש בעזרי אימון שרבים מהרצים בימינו חושבים בטעות שאי אפשר בלעדיהם כמו  שעון דופק, GPS  ואפליקציות שונות ומשונות.  כפי שראינו, טובי הרצים מאירופה וגם מאוקיאניה וארה"ב היו מתחרים בחורף  בשנות השבעים במירוצי שדה. הפופולריות של מירוצי הכבישים, "הבום הראשון", החלה רק במחצית השנייה של העשור. גם אצלנו, החל מעריכת מרתון הכנרת הראשון (הידוע כיום כמרתון טבריה) ב-31.12.1977, החלה גואה הפופולריות של מירוצי הכבישים. המושג "חצי מרתון" למעשה לא היה קיים עד שנים אלה. היו פה ושם מירוצי כבישים בעולם וגם בארץ, אבל ההשתתפות בהם הייתה דלה.  המעבר למרתון נעשה בדרך כלל רק אחרי מיצוי הקריירה על המסלול. יש כאן שיעור שכנראה קצת שכחנו: ההצלחה במרתון לא עוברת בהכרח דרך השתתפות במירוצי 10 ק"מ על כביש בגיל 14 וחצי מרתון בגיל 16. כנראה שיש דרכים טובות יותר, אם כי לעיתים הן בוציות ועוברות על מסלול עם מכשולים או בלעדיהם.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

חשיבותו של הספורט למדינה

27/03/2016

קרא עוד

רכיבה על אופניים והרכבת פאזל

27/09/2013

קרא עוד

מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים

02/08/2015

קרא עוד

מגמות השתתפות והישגים במרתון ניו יורק בשנים 2017-1970

10/04/2020

קרא עוד

האתלטיקה בלונדון 2012, חלק ב'

04/11/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית, מלבורן 1956, חלק ב'

18/02/2017

קרא עוד