facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אורי גולדבורט | אתלטיקה | 18/08/2013

האפוס של המיל, חלק כא'

האפוס של המיל

חלק כא'

מאת: ד"ר אורי גולדבורט ויובל גולדבורט

עם תום עונת 1982 הגיע סבסטיאן קו לישראל כאורח "ידיעות אחרונות" ומרכז "הפועל", חילק את פרס "ספורטאי השנה"  של ידיעות אחרונות לאתלט עוז כץ (קבע ב-1982 זמן של 1:48.63 ב-800 מ', ב-1983 שיפר זמן זה ל-1:47.8) ובהמשכו של אותו ערב ריתק במשך שעתיים קהל רב של עיתונאים, רצים ושוחרי אתלטיקה בתשובות מפורטות ואדיבות על שאלותיהם ובמתן פרטים רבים על אימוניו ב"בית סוקולוב" בתל אביב. מזכ"ל "הפועל" יצחק אופק, עשה מאמצים להביאו לתחרויות האתלטיקה של  "משחקי הפועל" שנערכו בחודש מאי 1983 בתל אביב, אך הדבר נבצר מקו כתוצאה של מכלול סיבות. מכל מקום, ביקורו של קו הווה חוויה רבתי לאוהדיו ואוהדי האתלטיקה. באותה הזדמנות הביע קו את תקוותו להסב אימוניו לריצת 5000 מ' לקראת אליפות העולם הראשונה באתלטיקה שנערכה בהלסינקי ב-1983. בסופו של דבר, לא השתתף קו כלל באליפות העולם ולא רץ 5000 מ' עד סוף הקריירה שלו...

אימון קוכלאן: לאחר שנת היעדרות – ההצגה נמשכת

לאחר פציעה ממושכת, שמנעה ממנו את האפשרות לתחר ב-1982, חזר קוכלאן למסלולים האהובים עליו באולמות ארה"ב. הוא פתח ב- 4:04.52 וכעבור שבוע ב"סנקיסט" בלוס אנג'לס ניצח 3:55.4. ב"משחקי מילרוז" בניו יורק גבר בשלישית על ווסינגהאגא והשתפר ל-3:54.40. בסן דייגו, במסלול בו קבע כבר שני "שיאי עולם" בעבר (3:52.6 ב-1979 ו-3:50.6 ב-1981) ניצח בכוח סיומו האופייני את סקוט, 3:53.1 כנגד 3:54.5, כש-50 אוהדים לבושים חולצות הנושאות את שמו מעודדים בקולי קולות. באוהיו, למחרת היום, לא הצליח סקוט לגמול ליריביו, וקוכלאן ניצח חבורה מרשימה של רצים (אבסקל, סקוט, ווקר ופלין – לפי הסדר) ב-3:52.73. סקוט ניסה שוב באליפות ארה"ב אך קוכלאן (3:58.5) הקדים אותו בסיום בחצי שנייה.

תחרות ההזמנה "ויטאליס/אולימפיק" באיסט רתפורד, ניו גרז'י, נדחתה ב-16 ימים ונערכה ב-27 בפברואר ואולי עקב דחייה זו נשבר המחסום האחרון של ריצת המיל – 3:50 ד' באולם, ואין צורך לומר מי בעל השיא.  כששם ארצו על גופייתו, רץ קוכלאן בעקבות המושך, רוס דוניו, ל-440 יארדב-56.9 וחצי המרחק ב-1:56.1. בנקודה זו נטל קוכלאן את ההובלה ולא שמט אותה עד הסיום. 3/4 מיל – 2:54.8 ד'. צעד אחר צעד גבר המתח, ואכן – 3:49.78 ד'! פלין רץ נפלא וסיים שני – 3:51.20 לפני סקוט (3:52.28), אבסקל בשיא ספרדי (3:52.56), וודס והארבור שהשלימו את ריצת המיל המהירה בהיסטוריית הריצות באולם. אכזבה ארעה לאירי הנפלא, כשזמנו ב-1500 מ' לא נמדד ובכך הפסיד שיא אולמות בטוח. ה"שיא" היה  3:35.6 ד', זמן הביניים של קוכלאן בעת שקבע  את "שיא" המיל הקודם באולם, ב-1981. כאשר הוחלט להכיר באופן רשמי בשיאי עולם באולם, החל מתחילת שנת 1987, הוחלט כי הישגו של קוכלאן באיסט רתפורד יהיה שיא העולם הרשמי ראשון במיל באולם. שיא זה נשבר עד כה פעם אחת בלבד, בשנת 1997 על-ידי הישאם אל גרוז' – 3:48.45 ד'.  גם כיום, בשנת 2013, הישגו של קוכלאן במיל מ-1983 הוא השני בכל הזמנים באולם!  השיא הרשמי הראשון ב-1500 באולם שהוכר רשמית היה 3:36.04, של חוסה לואיס גונסלס משנת 1986. אם היה נמדד זמן הביניים של קוכלאן בריצת 1500 מ' בעת שקבע את שיאו במיל, הוא היה כמעט ללא ספק מתחת ל-3:35 דקות.

סבסטיאן קו יוצא מהתמונה לקראת אליפות העולם; סעיד אויטה מגיח לצמרת

בחודשי מאי-יוני בלט בארה"ב המאבק בין סקוט לקוכלאן שנסתיים בשוויון: סקוט ניצח בפעם הראשונה (סן חוזה, 28 במאי) בצורה משכנעת, 3:55.37 ד', 1.09 לפני קוכלאן, וקוכלאן גמל לו בברקלי, 12 ביוני, על חודה של מאית השנייה, 3:52.52. באליפות ארה"ב (בחודש יוני באינדיאנאפוליס) , ששימשה גם כתחרות המבחן לקביעת ההרכב לאליפות העולם בהלסינקי, הייתה התחרות צמודה ומרתקת ובסיומה הצליח סקוט (3:36.62) להקדים את יריביו, ג'ים ספייבי (3:36.77) וסידני מארי (מאית אחריו).

המרוקני סעיד אויטה יצא מאלמוניותו בקבעו  בפירנצה ב-8 ביוני זמן מזהיר של 3:32.54, שיפור של כ-5 שניות לשיאו האישי! הוא גבר בריצה זו על רצים ידועים כגרהאם ויליאמסון (3:34.94) ןחוסה אבסקל. בפריס, 24 ביוני, הפתיע חוסה לואיס גונסלס את סבסטיאן קו בפיניש האופייני דווקא לאחרון, 3:34.84 מול 3:35.17.  תחרות "משחקי ביסלט" (28 ביוני) מסמנת את תחילת תחרויות הקיץ הגדולות באירופה וסטיב אובט ניצל אותה כדי להצביע על כוונותיו לגבי הלסינקי בנצחו (3:33.81) את גונסלס (3:33.93) וויליאמסון (3:34.01) וג'והן ווקר. אותו אצטדיון ארח כעבור 11 ימים את "משחקי אוסלו" ושוב חזו הצופים בריצה מרתקת, בה הקדים סקוט (3:49.49) את ספייבי (3:50.76, היה רק שישי בנקודת ה-1500 מ'), גונסלס (3:50.76) וז'וז'א מאראז'ו (3:50.98, שיא צרפתי), קוכלאן ועוד חמישה רצים שירדו מ-3:53. קו, ספק פצוע, נחל הפסד נוסף ב-15 ביולי בלונדון כאשר פיגר אחרי זדרבקוביץ' שקבע שיא יוגוסלאבי – 3:35.28 לעומת 3:36.03 של קו. מיד לאחר מכן התברר כי קו סבל ממחלה שעתידה הייתה להרחיקו למשך כל העונה.

טקטיקה, טקטיקה...תואר נוסף לקראם

נוסף על קו החולה נעדרו מריצת ה-1500 מ' באליפות העולם הראשונה שמערכה בהלסינקי גם קוכלאן ווסינגהאגא שהעדיפו את ריצת ה-5000 מ'. ריצות 1500 המטרים נערכו בשלושת הימים האחרונים של האליפות (12 - 14 באוגוסט) שהיו קרירים ולעיתים גם גשומים. במוקדמות היו 4 מקצים מהם העפילו לחצי הגמר 4 הראשונים מכל מקצה וגם 8 "מפסידים מהירים". הקצב התגבר ממקצה למקצה: במקצה מספר 1 היה ראשון פייר דלז (3:42.28) ואתו עלו סידני מארי, אובה בקר ממערב גרמניה וריי פלין. במקצה מספר 2 סיים ראשון קראם (3:40.17) לפני אויטה, פרנק אומארה מאירלנד, וג'והן ווקר. מקצה מספר 3: אנדראס בוסא ממזרח גרמניה (3:38.65) לפני אובט, זדרבקוביץ', ויאן קוביסטה הצ'כי. ממקצה זה עלו 4 "מפסידים מהירים" בהם טום באיירס וחוסה לואיס גונסלס. מקצה מספר 4: סטיב סקוט (3:37.87), אבאסקל, קלאודיו פטריגאני מאיטליה,  וויליאמסון.  מייק בויט היה רק שביעי אך בכל זאת עלה לחצי הגמר כ"מפסיד מהיר".  למחרת, שני מקצי חצי גמר ועלייה לגמר בשיטת 4+4.  המקצה הראשון היה מהיר והשני מהיר עוד יותר. 5 עלו מהראשון: סקוט (3:36.43), אויטה, קוביסטה, בקר, ובוסא. השבעה שעלו מן השני: קראם (3:35.77), אובט, אבסקל, דלז, ווקר, זדרבקוביץ', ובויט. הגמר, לעומת זאת, היה איטי להחריד: 400 מ' – 1:04.98 ד'. מרי דקר, מנצחת הריצה המקבילה לנשים, עברה את ההקפה הראשונה מהר יותר – 1:04.04... בנקודת ה-800 הוביל קוביסטה (שבהמשך העונה יגיע ל-3:34.87) ב-2:07.73 ולכל היה ברור שהריצה תוכרע במאוץ. לכל, כולל סעיד אויטה, שהבין, כנראה מאוחר מדי, כי הריצה נופלת כפרי בשל לידי האירופאים. קוביסטה המשך להוביל עד לנקודת ה-1000 מטרים ובנקודה זו עבר אויטה לראש כשבעקבותיו קראם וסקוט. לנקודת ה-1200 הגיע אויטה ב- 3:02.82 (54.87 להקפה השלישית) והמשיך להוביל עד 200 מ' מהסיום. כאן שעט קראם ועבר לראש וגם סקוט עבר את אויטה. אובט, נחסם מאחור בצורה לא מובנת לרץ מצוין כמוהו. הזמנים היו מאכזבים: קראם 3:41.59, סקוט 3:41.87, אויטה 3:42.02 ואובט 3:42.34. קראם וסקוט עברו את ההקפה האחרונה ב-52.0 שניות. "אני סבור כי הגמר היה איטי מאחר שכל 'רצי החזית' נשרו  בחצי הגמר", אמר קראם והוסיף: "ריצה זו התאימה לי פרפקט...". ריצה איטית ומאכזבת זו אפיינה את מרבית ריצות הגברים בהלסינקי.

קראם הוסיף, שבוע אחרי הלסינקי, ניצחון בגמר גביע אירופה בלונדון, 3:42.27, 85 מאיות לפני בוסא. אובט חזר לפעילות 9 ימים אחרי הגמר בהלסינקי עם 3:50.49 באוסלו בהקדימו את מארי כמעט בשלוש שניות תמימות. קראם קבע בתחרות זו את הישג השנה ב-800 מ' – 1:43.61.  למחרת, ב"וולטקלאסה" בציריך היה סקוט ראשון ב-1500 מ' – 3:32.71 ד' לפני דלז שקבע שיא לאומי לשוויץ 3:32.97. קראם לא עצר וב-26 באוגוסט קבע בבריסל בתחרות לזכר ואן דאמא גם הישג שנה (זמני...) ב-1500 מ' -  3:31.66. 400 מ' לסיום נראה היה כי הוא בדרך לשבירת שיאו העולמי של אובט שכן הוא הגיע לנקודה זו ב-2:36.1 לעומת 2:37.6 שקבע אובט ב- 1981. גם בנקודת ה-1200 (2:49.4) היה לקראם עדיין כשנייה יתרון על שיאו של אובט. קראם נחלש בסיום אך בכל זאת שיפר את שיאו האישי בכשתי שניות וקבע את ההישג השלישי בהיסטוריה. יומיים אחר כך, בקלן שבגרמניה נשבר השיא בצורה מפתיעה ביותר. סידני מארי, שסבל מפציעה ברגל לאורך מרבית העונה ולא הצליח לעלות לגמר בהלסינקי רץ בעקבות המושכים 54.7 ו- 1:52.8.  בנקודת ה-1000 נשאר מארי לבדו, הגיע ל- 1200 ב-2:49.4 וסיים ב- 3:31.24, 12 מאיות שיפור לשיאו של אובט.  ב-31 באוגוסט בקובלנץ, קוימו ריצות 1500 מ' ומיל זו לצד זו. אובט קבע במרחק המטרי 3:32.95  בהקדימו את ווקר (3:33.84) והגרמני אובא בקר (3:34.84). סטיב סקוט סיים 72 מאיות לפני וילסון וואיגווה במיל – 3:50.01. למחרת ניצח אבסקל ברומא, 3:51.71  לפני דלז (3:51.83),  מאראז'ו (3:52.14) ואויטה (3:52.97, שיא מרוקני). שבוע לאחר מכן , ב-4 בספטמבר הגיעה "תשובתו" של אובט, ברייטי, איטליה. המושך הוביל את אובט ל-400 ב- 54.2 ו-800 ב-1:51.7, לפני שפינה לאובט את הזירה. יתרונו של אובט על השיא של מארי בנקודת ה-1200 היה קטן (2:49.2), אך למרות הרוחות החזקות שנשבו הצליח אובט לסיים ב-3:30.77. אובט היה הרץ השני בהיסטוריה של ריצת 1500 מ' המאבד את השיא וכובש אותו מחדש. הראשון שעשה זאת היה השוודי גונדר הייג. השבוע בו החזיק מארי בשיא לא הייתה התקופה הקצרה ביותר לשיאן. הפינים אולאבי סלסולה ואולאבי סלונן קבעו ב-11 ביולי 1957 3:40.2 ולמחרת היום ניפץ הצ'כי סטניסלאב יונגוירט את גבול 3:40 כאשר קבע 3:38.1 ד' (ראו חלק ב' של הסדרה).

בהמשך השנים נקבעו בתחרות הצנועה ברייטי עוד שיאי עולם בריצות בינוניות: נור א-דין מורסלי קבע שם שיאים ב-1500 ומיל, דיויד רודישה שיא ב-800 מ' ושני שיאים שנקבעו שם לא נשברו עד היום: 1000 מ' של נח ניין בשנת 1999 (2:11.96) ו-3000 מ' של דניאל קומן בשנת 1996 (7:20.67 ד').

סטיב מכה את סטיב: בתשעה בספטמבר נפגשו בלונדון בריצת מיל אלוף העולם מול השיאן בריצת 1500 מ'. קראם ניצח, 3:52.56, 15 מאיות לפני אובט. סטיב אחר ,סקוט, קינח את העונה בניצחון במיל השדרה החמישית בניו יורק (3 בספטמבר) 3:49.77 לפני רוס דאניו וסידני מארי.

 

הסדרה פורסמה לראשונה ב"החינוך הגופני" בשנים 1975 - 1976 ולאחר מכן (בגרסה מעודכנת) ב"עולם הריצה" בשנים 1984 - 1986.

 

 

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

שינויים עונתיים בכושר גופני של כדורסלנים

25/03/2020

קרא עוד

הפינה האולימפית: הקופצת הוחלפה בגבר

01/06/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: שיאנית העולם הישראלית

22/06/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: ישראלית בגמר באתלטיקה

19/05/2012

קרא עוד

ירידה במשקל ופעילות גופנית

27/09/2012

קרא עוד

תזונה בפעילות גופנית בתנאי קיצון

27/03/2013

קרא עוד