יורם אהרוני | פיסיולוגיה | 12/05/2025

ערכים פיזיולוגיים שנמדדו לצמד אלופים אולימפיים בחתירה בסירות

תקציר מאמר שהתפרסם ב- Medicine & Science in Sports & Exercise

(בתמונה: האחים צינקוביץ')

שיטת המחקר

החוקרים עקבו אחרי צמד חותרים, האחים מרטין וולנט צינקוביץ' מקרואטיה. ולנט נולד ב-2.8.1988 ומרטין ב-10.11.1989. 
השניים השתתפו לראשונה במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 והיו חלק מהרביעייה של קרואטיה שזכתה במדליית הכסף בתחרויות לרביעיות ((Quadruple Sculls תחרות בה לכל אחד מהחותרים שני משוטים. בריו 2016 הם זכו בזהב בתחרות לזוגות (Double Sculls), תחרות בה לכל חותר שני משוטים ואילו בטוקיו 2021 ובפריז 2024 הם ניצחו בתחרות זוגות ללא הגאי (Coxless Pairs), תחרות בה כל אחד מצמד החותרים אוחז במשוט אחד.
האחים החלו להתאמן בחתירה כשולנט היה בן 12 ומרטין בן 11. קודם לכן הם עסקו בענפי ספורט אחרים כמו התעמלות, כדורמים וכדורגל.

לחותרים נערכו בדיקות שנתיות במעבדה לפיזיולוגיה בין השנים 2024-2005. ולנט לא נבדק ב-2017 (בגיל 29) וב-2022 (בגיל 34), בשל פציעות. מרטין לא נבדק ב-2016 (בגיל 27) בשל עייפות וב-2020 (בגיל 31) בשל מחלה בכלי הנשימה. החוקרים סיכמו את תוצאות הבדיקות לפי 5 תקופות:
שלב א': 2008-2005,  כשולנט היה בגיל 19-16 ומרטין בגיל 18-15
שלב ב' – 2012-2009, כשולנט היה בגיל 23-20 ומרטין בגיל 22-19
שלב ג' – 2016-2013, כשולנט היה בגיל 27-24 ומרטין בגיל 26-23
שלב ד' – 2020-2017, כשולנט היה בגיל 31-28 ומרטין בגיל 30-27
שלב ה' – 2024-2021, כשולנט היה בגיל 35-32 ומרטין בגיל 34-31
הערכים הפיזיולוגיים נבדקו על ארגומטר חתירה. הם כללו: 
צריכת חמצן מרבית (V̇O2max, צח"מ)
הספק מרבי בדקה (MMP)
הספק בסף האנאירובי (PAT)
הספק ממוצע במבחן חתירה ל-2000 מ'
הספק ממוצע במבחן חתירה ל-6000 מ'.
מבחן המאמץ המרבי נערך בעונת ההכנה בין סוף נובמבר לתחילת ינואר. הוא החל ב-3 דקות חתירה בהספק של 150 ואט (הספק נמוך עבור ספורטאי צמרת). החל מהדקה הרביעית הועלה ההספק ב-25 ואט  בכל דקה עד לתשישות .
הנתונים על החתירה ל-2000 מ' ול-6000 מ' נלקחו מתחרות שנתית של חתירה במכשיר כושר בין דצמבר לפברואר. פרק הזמן בין מבחן המאמץ השנתי לתחרות השנתית לא עלה על 8 שבועות. ולנט לא השתתף בתחרות ל-2000 מ' בשנים 2016,2017, 2022 ו-2022. מהתחרות ל-6000 מ' הוא נעדר ב-2017. מרטין השתתף בכל התחרויות השנתיות לשני המרחקים בשנים 2024-2005. 

אימונים

בשני השלבים האחרונים של המחקר, החותרים ביצעו כ-12 אימונים בשבוע. 9 מהאימונים היו אימוני סבולת  (במים ואם מזג האוויר לא איפשר אז התבצע אימון על מכשיר חתירה בחדר כושר) ו-3 אימונים היו אימוני כוח בחדר כושר. חלק מאימוני הסבולת היו של פעילויות גופניות אחרות כמו ריצה, אופניים, החלקה על שלג ומכשירים אירוביים בחדר כושר.

תוצאות בדיקות המעקב

גובהו של ולנט הוא 1.88 ושל מרטין 1.89. ב-2005 הגובה שלהם היה כבר 98% מגובהם כבוגרים. משקלם של האחים נע בין 93 ל-98 ק"ג בשתי התקופות האחרונות. משקל זה גבוה ב-8% בערך ממשקלם בשלב הראשון. 

אחוז השומן בשתי התקופות האחרונות היה בין 10% ל-13% מה שאומר שמשקל הגוף ללא שומן עמד על 86-84 ק"ג.

הצח"מ האבסולוטי היה קצת מעל 5 ליטר/דקה בגיל 16-15 ועלה בממוצע ב-0.3 ליטר/דקה בשנה עד 2011, אז הוא הגיע לכ-7 ליטר/דקה כשהחותרים היו בגיל 23-22.  עם תנודות קלות, נשמר ערך הצח"מ האבסולטי עד 2015 (כשהחותרים היו בגיל 27-26). ב-2015 נרשם הממוצע הגבוה של הצח"מ בין הערכים של השניים – 7.09 ליטר/דקה (74 מ"ל/ק"ג/דקה). מגיל 27 בערך, החלה ירידה הדרגתית בערכי הצח"מ לערכים של 6.5 -6.2 ליטר/דקה ונרשם אפילו ערך אחד מתחת 6 ליטר/דקה (כל זאת כאשר החותרים עדיין נמצאים בצמרת העולמית ולא יורדים בביצועיהם בתחרויות החשובות).

בניגוד לצח"מ, ההספק המרבי אותו הצליחו החותרים לשמר החותרים למשך דקה במבחן המאמץ המדורג (MMP), לא הראה ירידה  לקראת גיל 30. בגיל 16-15 עמד הספק זה על כ-400 ואט. בגיל 23 הוא הגיע ל-500 עד 575 ואט ונשאר בגבולות אלה עד תום המעקב ב-2024. 

גם ההספקים הממוצעים בתחרויות החתירה במכשיר הכושר ל-2000 מ' ול-6000 מ' לא הראו ירידה עם הגיל. ההספק הממוצע בתחרות ל-2000 מ' (תחרויות החתירה האולימפיות היו למרחק זה) עלו מ-400 ואט בגיל 16-15 והגיעו עד מעל ל-500 ואט בסביבות גיל 23 ונשמרו עד סוף המעקב. הערכים הממוצעים בתחרות ל-6000 מ' היו כ-330 ואט בגיל 16-15 והגיעו במחצית שנות העשרים עד קרוב ל-500 ואט. הערכים של ולנט טובים יותר בתחרויות ל-2000 מ' במכשיר החתירה ושל מרטין טובים יותר בתחרויות ל-6000, מקצוע בו החזיק בהישג הטוב בעולם.
הערכים הממוצעים של ההספק בתחרות ל-2000 מ' בשלבים השונים היו: 459, 518, 529, 529 ו-532 ואט.  הערך הגבוה ביותר נרשם בשלב החמישי והוא מתאים לזמן של 5:48 דקות.
הערכים הממוצעים בתחרות ל-6000 מ' בשלבים השונים היו: 371, 418, 451, 461 ו-463 ואט. הערך הגבוה ביותר נרשם גם כאן בשלב האחרון והוא מתאים לזמן תחרות של 18:04 דקות.

זמנם של האחים בגמר האולימפי בטוקיו 2021  בזוגות ללא הגאי  היה 6:15.29 דקות. זמנם בפריז 2024 היה 6:23.66 דקות.  האחים מחזיקים בהישג הטוב ביותר בתחרות Double Sculls – 5:59.75 ד', הישג שנקבע בחצי גמר אליפות העולם 2014. ראוי לציין כי הזמנים בחתירה מושפעים מאד מתנאי מזג האוויר ותנאי המים בתעלות ומושפעים גם משינויים טכנולוגיים בסירות ובמשוטים.
ל-MMP יש אם כן שני יתרונות על הצח"מ כמדד לכושר של החותרים: ראשית, הוא כנראה משקף יותר את הכושר שלהם ושנית, המדידה שלו מצריכה רק ארגומטר חתירה בעוד שכדי למדוד את הצח"ח צריך גם מערכת לאיסוף גזים, מה שמסבך מאד את הבדיקה.
הערכים הממוצעים של ההספק בסף האנארובי בחמשת השלבים היו: 336, 362, 383, 388 ו-408 ואט. אצל מרטין (הטוב יותר במבחן ל-6 ק"מ) ההספקים האלה היו גבוהים יותר, עד גיל 30 בערך והעלייה בממוצע בשלב האחרון משקפת בעיקר עלייה בערכים של ולנט.

צריכת החמצן בסף האנארובי כאחוז מהצח"מ, נשארה די קבועה לכל אורך 20 שנות המעקב עם ערכים של 82% עד 91% . היא הייתה בממוצע 88% אצל ולנט ו-87% אצל מרטין.
החוקרים מציינים כי גם אצל רצים מצטיינים למרחקים ארוכים נצפתה התופעה של שמירה על הישגים למרות ירידה בצח"מ. במקרה של הרצים השמירה על ההישג או אפילו שיפור שלו אחרי גיל 30 התאפשרה עלי ידי יעילות גבוהה יותר של הריצה שהתבטאה בצריכת חמצן נמוכה יותר במהירויות ריצה תת-מרביות המתאימות למרחק התחרות. הם מעריכים שגם אצל החותרים זו יכולה להיות הסיבה לשימור יכולת השיא למרות ירידה בצח"מ. זאת הם מסיקים מהעלייה הקטנה אך הרציפה מההספק בסף האנאירובי שנצפתה אצל החותרים. תמיכה נוספת להשערה זאת הם קיבלו משיחה עם המאמן של החותרים שטען כי נצפו אצלם שיפורים בטכניקה לאורך השנים.

מקור:

MIKULIC, PAVLE; GULIN, JERE. The Physiological and Performance Development of Two Multiple Olympic Champion Rowers: A 20-Year Follow-Up Study. Medicine & Science in Sports & Exercise 56(11):p 2211-2219, November 2024. | DOI: 10.1249/MSS.0000000000003504

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.