חיפוש סגור

| רפואת ספורט | 22/02/2021

חזרה לנורמה של סמנים לדלקת, נזק שרירי ולבבי בשבוע שאחרי מרתון

ריצת מרתון
רקע


המלצת ארגון הבריאות העולמי לגבי פעילות גופנית של אנשים מעל גיל 18 היא: "מבוגרים צריכים לעשות לפחות 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה או לפחות 75 עד 150 דקות פעילות גופנית נמרצת בשבוע או שילוב מתאים של שתיהן."  ב-50 השנים האחרונות עלה מאד מספרם של האנשים המשתתפים באירועי ספורט בהם המאמץ הוא גדול הרבה יותר מאשר זה המומלץ כמו השתתפות במרוצי מרתון, אולטרא-מרתון וטריאתלון. בעוד התועלת הבריאותית של  ביצוע פעילות גופנית המומלצת הוכחה במחקרים רבים,  יש מחלוקת בין החוקרים האם ההשתתפות באירועי סבולת קיצוניים והאימונים לקראתם  הם בעלי תועלת בריאותית. במחקרים שנעשו על משתתפים באירועים כאלה נמצאו ריכוזים גבוהים בדם של מספר סמנים ביולוגיים המעידים על נזקים לרקמות הגוף, ממצאים הדומים לאלה המתקבלים במצבי  חירום בריאותיים כמו אירועי לב. בין היתר נמצאו עליות ברמה של הסמנים הבאים:
לקטט דהידרוגנאז (LDH)  - אנזים המזרז הפיכת פירובאט ללקטט וההפך. מאחר שהוא מופרש בכמויות גדולות כאשר נגרם נזק לתאים הוא סמן כללי לנזק כללי אבל אי אפשר לדעת מעליית רמתו בדם איזו רקמה נפגעה.
קריאטין קינאז או קריאטין פוספו קינאז (CK או CPK)  - אנזים זה  מזרז את יצירת קריאטין מקריאטין-פוספט ו-ATP וגם את הריאקציה ההפוכה בה נוצר ATP  מקריאטין-פוספט ו-ADP.  רמה גדולה שלו יכולה להעיד על נזק לשריר הלב הקורה בהתקף לב אך גם לנזק בשרירי השלד.
טרופונין – אחד מהחלבונים המעורב במנגנון התכווצות שרירי השלד ושריר הלב. באופן רגיל, רמתו של החלבון בדם היא נמוכה מאד אך היא עולה בצורה חדה בעקבות התקפי לב. הטרופונין שבשריר הלב שונה במבנהו מהטרופונין בשרירי השלד.
C-reactive protein (CRP) – חלבון המופרש מהכבד במצבים של דלקת שמטרתו לנטרל זיהומים. רמה גבוהה שלו בדם מעידה על דלקת רב מערכתית.
מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעת ריצת מרתון על סמנים ביולוגיים לדלקת ונזקים בתאים, להסביר את תהליך ההתאוששות מהמרתון, ולמצוא קשרים אפשריים למשתנים כמו המין של הרצים, גילם, הישגיהם במרתון והוצאת האנרגיה שלהם במהלך המירוץ.


שיטת המחקר


הנתונים נאספו על משתתפים במרתון ולנסיה בספרד שהתקיים בחודש נובמבר 2016 במסלול שטוח,  בטמפרטורה של 19 מעלות צלסיוס ולחות יחסית של 61 אחוז.  כל 18,800 הנרשמים למרתון קיבלו הזמנה להשתתף במחקר כנבדקים ו-456 הביעו הסכמה לכך.  מדובר היה ברצים חובבים בלבד ולא ברצי עלית.  כדי להתקבל למדגם הרצים היו צריכים להיות:
בלי מחלת לב או מחלת כליות.
לא נוטלים תרופות כלשהן על בסיס קבוע.
בעלי הישג במרתון קודם בין 3:00 ל-4:00 שעות (גברים) או 3:30 עד 4:30 שעות (נשים).
בני 30 עד 44 שנים.
בעלי BMI בטווח 16 עד 25 ק"ג/מ"ר.
103 התקבלו למדגם ו-88 מהם סיימו את המרתון.  רץ אחד לא הגיע לבדיקות אחרי המרתון ורץ נוסף הגיע למקום הבדיקות יותר משעה אחרי שסיים את המירוץ כך שבסופו של דבר כלל המדגם 86 רצים, 12 נשים ו-74 גברים. 
המצב הבריאותי הכללי של הנבדקים הוערך באמצעות שאלון מקוון שהם מילאו.
דגימות דם  נלקחו מהם במועדים הבאים: 24 שעות לפני המירוץ,  מיד בתום המירוץ,  24 שעות אחרי המירוץ, 48 שעות אחרי המירוץ,  96 שעות (ארבעה ימים) אחריו,  144 שעות (6 ימים) אחריו ו-192 שעות (8 ימים) אחריו. המשתנים שנבדקו היו: 
LDH – שימש כקריטריון לא ספציפי לנזק ברקמות. רמתו התקינה אצל אנשים בריאים היא 225-135 יחידות בין לאומיות לליטר (UI.L-1) לגברים ו-135 עד 214 בנשים.
CK – שימש כסמן לנזק אקוטי לשרירים. אצל גברים בריאים רמתו צריכה להיות מתחת ל-190 UI.L-1 ואצל נשים בריאות רמתו בדם צריכה להיות פחות מ-170  UI.L-1
High-sensitivity troponin T (hs-TNT) – אינדיקטור לנזק אקוטי לשריר הלב.  רמה נורמלית אצל בריאים היא 30-14 ננוגרם/ליטר.
C-reactive protein (CRP) – אינדיקטור לתגובה דלקתית אקוטית.  רמה נורמלית אצל בריאים היא פחות מ-0.5 מיליגרם לדציליטר.
בחישובי הריכוזים של ארבעת החומרים האלה בדם בדגימות שנלקחו מיד בתום המירוץ נערכו תיקונים בשיטה מקובלת לפי ההמטוקריט וריכוז ההמוגלובין וזאת מאחר שבמהלך הריצה חל אצל רצי המרתון תהליך התייבשות והם מאבדים מנפח הפלסמה.
הוצאת האנרגיה בזמן המירוץ נמדדה באמצעות אקסלרומטרים.


תוצאות


גיל ממוצע – 38.6
משקל ממוצע – 70 ק"ג (טווח 90-45)
גובה ממוצע – 1.75 מטר
זמן ממוצע לסיום המרתון – 3:34:32 שעות (טווח 2:58:25 עד 4:36:03 שעות)
הוצאת אנרגיה ממוצעת במירוץ – 2953 קילוקלוריות.
תוצאות בדיקות הדם מפורטות בטבלה. ערכי הבסיס הם אלה שנמדדו מהדגימות שנלקחו 24 שעות לפני קיום המירוץ.

סמן ומועד הבדיקה

ממוצע

LDH בסיס (UI.L-1)

190

LDH סיום מרוץ

318

LDH 24 שעות

241

LDH 48 שעות

253

LDH 96 שעות

225

LDH 144 שעות

216

LDH 192 שעות

182

CK בסיס (UI.L-1)

158

CK סיום מרוץ

397

CK 24 שעות

1443

CK 48 שעות

826

CK 96 שעות

387

CK 144 שעות

236

CK 192 שעות

166

טרופונין בסיס (ננוגרם/ליטר)

5.6

טרופונין סיום מרוץ

48.4

טרופונין 24 שעות

15.4

טרופונין 48 שעות

11.3

טרופונין 96 שעות

5.1

טרופונין 144 שעות

4.8

טרופונין 192 שעות

4.4

CRP בסיס (מיליגרם לדציליטר)

0.08

CRP סיום מרוץ

0.08

CRP 24 שעות

1.29

CRP 48 שעות

0.68

CRP 96 שעות

0.29

CRP 144 שעות

0.17

CRP 192 שעות

0.12

 

 
מהטבלה ניתן לראות את הדברים הבאים לגבי ארבעת הסמנים:
LDH – ממוצעי ערכי כל הבדיקות שנערכו אחרי המירוץ שונים מערכי הבסיס חוץ מאשר הערכים שנמדדו 8 ימים אחרי המירוץ.
CK - ממוצעי ערכי הבדיקות שנערכו מיד אחרי המירוץ וגם 24 ו-48 אחריו, היו שונים באופן מובהק מערכי הבסיס. הממוצעים שנמדדו 6 ימים אחרי המירוץ לא היו שונים באופן מובהק מערכי הבסיס.
hs-TNT – הערכים שנמדדו מיד אחרי המירוץ וגם 24 ו-48 שעות אחריו היו שונים מערכי הבסיס (גבוהים מהם) והערכים שנמדדו 4 ו-6 ימים אחרי המירוץ לא היו שונים באופן מובהק מערכי הבסיס. הערכים שנמדדו 8 ימים אחרי המרתון היו שונים באופן מובהק מערכי הבסיס (קצת נמוכים מהם).
CRP – כל הערכים שנמדדו אחרי המירוץ היו גבוהים באופן מובהק מערכי הבסיסי.
 לא נמצאו מתאמים מובהקים של ריכוזי החומרים  עם הגיל והמין של הרצים. נמצאו מתאמים שליליים  או חיוביים מובהקים ונמוכים עד בינוניים בגודלם בין ערכי חלק מהבדיקות וזמן סיום המרתון (ראו בדיון).


דיון בממצאים


הממצאים מעידים על כך שאחרי מרתון יש לגוף תהליכי דלקת הנמשכים כמה ימים. אצל רצים בריאים, העלייה בריכוז הסמנים  המעידים על התגובה הדלקתית מוסברים בדרך כלל כתגובה טבעית למאמץ גופני קיצוני ולא כתגובה חולנית אך  לא ברור אם לתגובה הזו יהיו בעתיד השלכות בריאותיות כלשהן. בטווח הקצר,  לא נראה שנגרם נזק  חמור לרקמות ואף לא אחד מהנבדקים במחקר זה היה זקוק לטיפול רפואי מיד אחרי הריצה או בשבוע שאחריה.
ארבעת הסמנים שנבדקו נבדלו בעיתוי ההגעה שלהם שיא והירידה בריכוזים שלהם בדם:
LDH – ריכוז השיא שלו היה מיד בתום המרוץ ומנקודה זו ריכוזו החל לרדת ורמתו בדם חזרה לנורמה אחרי 8 ימים.
CK – רמתו אחרי המרוץ הייתה גבוהה בהרבה מרמת הבסיס ושיא הריכוז חל 24 שעות אחרי המרוץ.  מנקודה זו מתחילה רמתו לרדת אך גם לאחר 6 ימים מתום המרוץ היא נמצאה גבוהה באופן מובהק  מרמת הבסיס. הרמה של האנזים הזה אחרי 24 שעות היא מעל הרף התחתון לאבחון רבדומיוליזיס (התפרקות חדה של תאי שריר או הגברה בולטת בחדירות ממברנת השריר הגורמת לזליגת מרכיבי תוך-התא לנסיוב) ומאחר שרמת האנזים נשארת גבוהה מהנורמה למשך מספר ימים מומלץ שלא לבצע אימוני ריצה בארבעה ימים שאחרי המרתון.
טרופונין – ריכוזו בדם עלה מאד אחרי המירוץ אך התחיל לרדת בימים שאחריו וחזר לנורמה אחרי 4 ימים. הריכוז של חלבון זה המשיך  לרדת עוד, ואחרי 7 ימים היה נמוך באופן מובהק מריכוזו בדם לפני המירוץ.  אפשר להסביר זאת בכך  שהרצים נמנעים כמעט לחלוטין מאימונים בימים שאחרי המירוץ.  במחקרים אחרים נמצא שרמת הטרופונין בדם עולה אחרי פעילות מאומצת וקצרה בהרבה ממרתון כמו אימון ספינינג או אימון קטלבל  של שעה כך שייתכן שהרמה שהוגדרה במחקר זו כרמת הבסיס הייתה ממילא קצת גבוהה מהנורמה אם הרצים ביצעו בימים שלפני המרתון ריצות חידוד קצרות ועצימות. 
CRP – רמתו של סמן זה הגיעה לשיאה 24 שעות אחרי המירוץ והעידה על תגובה דלקתית אקוטית. בימים הבאים  אחרי המירוץ התחיל לרדת הריכוז של חלבון זה בדם, אולם הוא היה  גבוה מרמת הבסיס גם 8 ימים אחרי המירוץ.
אולי אחת הסיבות שלא נמצא קשר במחקר זה בין גיל הרצים לרמת הסמנים בדם היא שטווח הגילים של הרצים במחקר היה מראש צר למדי (30 עד 44 שנים).  מחקר זה לא מצא גם מתאמים מובהקים בין מין הרצים לבין רמת הסמנים בדם בעוד שהיו מחקרים שמצאו קשרים כאלה ואולי אחת הסיבות לכך היא שבמדגם במחקר זה היו הרבה יותר גברים מנשים (74 לעומת 12).
נמצאו במחקר זה מתאמים מובהקים חיוביים בין זמן הריצה  וריכוז CRP, עד 48 שעות אחרי המירוץ, כלומר שככל שזמן סיום המרתון היה ארוך יותר כך הייתה גבוהה יותר התגובה הדלקתית הכללית. לעומת זאת נמצאו מתאמים שליליים מובהקים בין זמן סיום המרתון והריכוזים של LDH וטרופונין. לא נמצאו מתאמים מובהקים בין רמות CK וזמן סיום המירוץ.  לעומת זאת נמצאו מתאמים מובהקים בין הוצאת האנרגיה במירוץ לבין רמת CK בכל מועדי  המדידה אחרי המירוץ ונמצא גם מתאם חיובי בין רמות טרופונין שבין שלושה לששה ימים אחרי המאמץ להוצאת האנרגיה במירוץ. 


סיכום


תוצאות מחקר זה יכולות לעזור הן לרצים ולמאמנים שלהם והן לרופאים להבין את תהליכי ההתאוששות החלים בשבוע שאחרי המרתון. הרופאים צריכים להיות מודעים לכך שרמת הסמנים בדם המעידים בדרך כלל על נזק לשרירים או ללב או על תגובה דלקתית חריפה הם תגובה רגילה למרתון ולא צריך לפרש אותם כמעידים על אירועים קיצוניים אחרים שעבר הגוף כמו התקף לב. הרצים והמאמנים צריכים להיות מודעים לכך שבימים שאחרי המרתון מומלץ להם להימנע כמעט לחלוטין מאימונים. מאחר שרמת הטרופונין בדם נמצאה בקשר הפוך עם זמן הריצה, כלומר שאצל רצים שקבעו זמנים טובים יותר במרתון הריכוז היה גבוה יותר בימים שאחרי המירוץ, ייתכן שרצים מהירים יותר צריכים להיזהר יותר מלבצע אימונים עצימים בשבוע שאחרי המירוץ. לעומת זאת רצים איטיים יותר צריכים לדעת שאצלם התגובה הדלקתית האקוטית היא חזקה יותר כפי שהעידו ערכי .CRP יש לזכור עם זאת שמראש כללו החוקרים במחקר רצים בטווח יכולות צר למדי ולא נכללו בו רצי צמרת, רצים בעלי הישגים קודמים חלשים וגם לא רצים שזהו המרתון הראשון שלהם, דבר שהייתה יכולה להיות לו השפעה על חוזק הקשרים בין ההישגים לבין רמות הסמנים.

מקור:


Bernat-Adell, MD, Collado-Boira, EJ, Moles-Julio, P, Panizo-Gonz ´alez, N, Mart´ınez-Navarro, I, Hernando-Fuster, B, and Hernando-Domingo, C. Recovery of inflammation, cardiac and muscle damage biomarkers after running a marathon. J Strength Cond Res 35(3): 626–632, 2021
 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

מהירויות הליכה של מבוגרים בריאים

25/02/2021

קרא עוד

המלצות לפעילות גופנית בעידוד קוקה קולה

28/03/2019

קרא עוד

אין קיצורי דרך

22/11/2013

קרא עוד

השפעת שתי שיטות אימונים עצימים על סבולת אירובית ואנאירובית

23/03/2020

קרא עוד

הפינה האולימפית: זהבה שמואלי

03/07/2012

קרא עוד

רכיבה על אופניים והרכבת פאזל

27/09/2013

קרא עוד