חיפוש סגור

| פעילות גופנית מותאמת | 22/02/2013

שילוב ספורטאים ללא מגבלות בכדורסל על גלגלים

 שילוב ספורטאים ללא מגבלות בכדורסל על גלגלים

מאת: ד"ר שייקה הוצלר

 משחק הכדור סל על גלגלים פותח בשלהי שנות ה- 40 של המאה הקודמת כפתרון למשחק ספורטיבי קבוצתי עבור משותקים בגפיים התחתונות (Thomas & Smith, 2009).  משחק זה מהווה כיום פעילות מקיפת עולם עם מעל 100,00 משתתפים ונחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים, והסוחפים ביותר במסגרת המשחקים הפאראלימפיים (IWBF, 2010). דיווחים שונים Balyi, 2001; Stafford, 2005)) מצביעים על כך שיותר ויותר מדינות נתקלות במצב המאפיין גם את ישראל (Brittain & Hutzler, 2009), והניכר בכך שספורטאי הליגה והנבחרת הם בגילאים מבוגרים לקראת 40 שנים ומעלה. לפיכך, מדינות אלה משקיעות מאמצים רבים לפיתוח תחום הנוער והצעירים כמו למשל ב EUROZONE של איגוד הכדורסל הבינלאומי בכיסאות גלגלים (De Knock, 2010). במסגרת הספורט הקבוצתי נתקלות קבוצות מזה שנים רבות בקושי לגייס כמות מספקת של ספורטאים נכים שתאפשר להם לקיים את הקבוצה. הסוגייה הזו טיפוסית בעיקר לארצות בהן אוכלוסייה קטנה יחסית ובפיזור גיאורגרפי ניכר כמו קנדה, שבדיה ונורבגיה. קנדה מהווה דוגמה יוצאת מהכלל, היות שלמרות אוכלוסייתה המעטה יחסית, זוהי אומת ספורט מובילה בכל תחומי העיסוק הספורטיבי לרבות ספורט הנכים, אך גם היא התחבטה ועדיין מתחבטת באותן הסוגיות בדיוק. נושא השילוב של ספורטאים ללא מוגבלות במסגרת ענף הכדורסל בקנדה עלה בראשית שנות ה 90 כאשר מנהל ענף הכדורסל דאז Reg McClellan (CWSA 1991; 1992) תמך בשילוב ספורטאים ללא מוגבלות לתוך ענף הכדורסל,  כחלק מאסטרטגיה כוללת של שילוב בין ספורט הנכים וענפי הספורט הרגילים המקובלת כיום גם במדינות רבות נוספות. כלומר, הטענה שיש לנרמל את ספורט הנכים יחסית ולהשוות את תנאיו לענפי הספורט לכל, לא תהיה רלווטית אם בתחום ספורט הנכים תהיה הפרדה והדרה של אנשים ללא מוגבלות. סיבות נוספות התומכות בשילוב הושמעו על ידי משתתפים בראיונות שערכה סטודנטית לעיתונאות בשם Dawn Preston (1990) עם בעלי עניין בכדורסל על גלגלים כולל שחקנים ושחקניות עם מוגבלות וגם כאלה שאינם בעלי מוגבלות, במסגרתם ניכר בבירור כי השילוב של הספורטאים ללא המוגבלות מאפשר השתתפותם של הספורטאים ללא המוגבלות שאלמלא שלבו אותם, היו מאבדים את האפשורת לקיים קבוצה. הדבר היה נכון במיוחד לגבי קבוצת הנשים של אוטאווה (בירת קנדה) ולדברי Linda Kurtowsky, המאמנת  של האוטאווה ג'אז, ללא שיתוף הבנות ללא המוגבלות, פשוט לא היתה קבוצת נשים. קבוצה משולבת זו היוותה את הבסיס לליגת הנשים בכדורסל על גלגלים בקנדה. McLellan הוביל מהלך אסטרטגי שלם של הערכות לשילוב, המקובל עד כיום בקנדה.

            בשכנתה של קנדה, ארצות הברית, התקיימו בראשית שנות ה- 90 דיונים נוקבים אודות האפשרות לשלב ספורטאים ללא מוגבלות בכדורסל על גלגלים. מאמרו הנוקב של מאמן הכדורסל הוותיק Frank Brasile ( 1990) שהתפרסם בכתב העת המדעי החשוב Adapted Physical Activity Quarterly טען בעד שילוב לא רק על רקע טכני של ההיתכנות להקמת קבוצות, אלא גם על בסיס פסיכו-חברתי. הוא גרס שהשילוב של ספורטאים ללא מוגבלות מחזק את התפתחות הזהות העצמית האטרקטיבית כשחקן כדורסל כחלופה לחוויית זהות עצמית של אדם עם פגם שמאפיינת נכים רבים בתחילת תקופת השיקום. מאמר זה זכה לביקורת חריפה של גורמים באיגוד הכדורסל האמריקני לנכים בראשות Stan Lanbanovich שהתנגדו לשילוב על רקע היקף ההזדמנויות העומד בפני הספורטאי ללא המוגבלות לעומת הספורטאי עם המוגבלות, וחששו שספורטאים ללא מוגבלות יתפסו את מקומם של השחקנים עם המוגבלות ויגרמו להם כתוצאה מכך להפסיק לשחק.

            ואולם, חשוב לציין כי הסיווג התפקודי שהתקבל בכדורסל על גלגלים על ידי איגוד הכדורסל על גלגלים הבינלאומי IWBF, בהמשך ליוזמותיו של Strohkendl (1986),  נועד מלכתחילה להסגיר את ההדרה האפשרית של שחקנים עם מוגבלות קשה יותר לעומת שחקנים עם מוגבלות קלה יותר, שהתאפשרה כתוצאה מהסיווג הרפואי שהיה מקובל עד אז בספורט הנכים. אותו Strohkendl ערך ניתוח של צרכים ויכולות ביצוע של מיומנויות הנדרשות בכדורסל, ומצא שהשליטה בגו בשלושת מישורי התנועה (חיצי, חזיתי ואופקי) קובעת את השליטה במשחק. מכאן הדרך לשיטה של 8 קטגוריות מ 1 עד 4.5 התפתחה במהרה, כאשר ההפרדה בין הקטגוריות תלויה ברמת התפקוד במישורים השונים. התברר שרמת התפקוד של המשתתפים ללא המוגבלות איננה שונה מזו של שחקנים אחרים בעלי 4.5 נקודות – כלומר אינם מוגבלים באף אחד ממישורי התנועה, אלא אילו היו משחקים כדורסל על רגליהם, הרי שאין לחשוש מהדרת מרבית המשתתפים בכדורסל על גלגלים. התחרות נוצרת רק כלפי שחקני 4.5 נקודות אחרים שממילא יש להם הרבה מאוד אפשוריות אחרות להשתתף בספורט נכים אישי וקבוצתי יחסית לספוטאים משותקים. לפיכך, החשש מהדרת נכים כתוצאה משילוב ספוטאים ללא מוגבלות בכדורסל על גלגלים הופרך. נהפוך הוא -  כמו שחשבו McLeelan ו Brasile  בשעתו, גם הניסיון הייחודי והחדשני שנערך במסגרת ליגת הנוער "סל גל" בתוך שנתיים התאפשר להקים ליגה בת 6 – 7 קבוצות המשלבות כשליש ספורטאים ללא מוגבלות, כשליש ספורטאים עם מוגבלות בגפיים העליונות והתחתונות וכשליש ספורטאים עם מוגבלות רק בגפיים התחתונות. החשש מהדרת ספורטאים עם מוגבלות קשה (של הגפיים העליונות בנוסף לגפיים תחתונות) נענה בהתאמות שיטת הסיווג, הציוד וסביבת הפעילות תוך שימוש בעקרונות של Twin Basketball המאפשר לבעלי המוגבלות הקשה לקלוע לסל נמוךet al., 1998)  (Suyama , ובמחקר מלווה של שנת הפעילות הראשונה, מצאנו שספורטאים בעלי המוגבלות הקשה שזכו להעדפה מתקנת זו השתלבו היטב במשחק והיוו גורם משמעותי מבחינת קליעת הסלים באופן פרופורציוני למספרם בליגה (Hutzler, Chacham-Guber; Gindi; Vogel, & Hayush, 2011). בנוסף, נמצא במחקר דוקטוראט בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה, שליווה את פעולת הקבוצות בשנים הראשונות, כי הספורטאים הצעירים עם המוגבלות יצאו נשכרים מאוד משילוב הספורטאים הצעירים ללא המוגבלות מבחינת הדימוי העצמי, תחושת המסוגלות החברתית ותחושת ההצלחה בפעילות. בשני התחומים הראשונים יותר מאשר ספורטאים צעירים שהיו פעילים במסגרות בלעדיות לבעלי מוגבלות של ההתאחדות לספורט נכים (חכם-גובר, 2008). בין היתר נצפה, שהשינוי במשתנים הללו בקרב 30 הספורטאים הצעירים עם המוגבלות שהשתתפו במדגם היה גדול יותר באופן מובהק בתקופה לאחר שילוב הספורטאים ללא המוגבלות לעומת התקופה שלפני השילוב הזה.

            לסיכום, ככל סוגיה המעוררת חילוקי דעות, יש לבחון את היתרונות והחסרונות שלה לפני הגעה להחלטה. על פי המידע המצטבר מנסיונות ביצוע בארצות אחרות ובארץ שפורט לעיל, נראה בעליל שהיתרונות של שילוב ספורטאים ללא מוגבלות עולה על החסרונות הפוטנציאלים שלו. היתרונות המוכחים כוללים (א) אפשרות לפתוח ולקיים לאורך זמן קבוצות שלא היו נפתחות ומתקיימות ללא הספורטאים ללא המוגבלות, (ב) פיתוח זהות ודימוי עצמי של ספורטאי בענף הכדורסל ללא סייגים, (ג) פיתוח מסוגלות חברתית, החשובה במיוחד לאנשים צעירים שהתפתחו עם מוגבלות ולא זכו לתהליכי סוציאליזציה נורמטיבית לפני הפגיעה. החסרון הפוטנציאלי של הדרת ספורטאים עם מוגבלות מוגבל אך ורק לספורטאים בניקוד 4.5, שממילא הרבה פחות רגישים להדרה בספורט, מספורטאים בניקוד הנמוך עם שיתוק בגפיהם התחתונות. לפיכך, אני ממליץ בכל פה לשלב ספורטאים ללא מוגבלות בניקוד 4.5 במסגרת ליגות הכדורסל בארץ ולעודד את השתתפותם במיוחד בקבוצות פריפריות שמתקשות לקיים תשתית מספקת של ספורטאים עם מוגבלות.

 

מקורות

חכם-גובר, ע. (2008). פעילות גופנית כאמצעי לפיתוח מסוגלות חברתית בקרב בני נוער ומתבגרים בעלי מוגבלות פיזית: השפעתה של תוכנית שילוב במהופך לעומת תוכנית נבדלת ולעומת חוסר פעילות גופנית. עבודת תיזה לשם קבלת התואר דוקטור. אוניברסיטת חיפה: החוג לחינוך.

 

Balyi, I. (2001). Sport system building and long-term athlete development in Canada. The situation and the solutions. Coaches Report, 8, 25-28.

Brasile, F. M. (1990). Wheelchair sports: a new perspective on integration. Adapted Physical Activity Quarterly, 7, 3-11.

Brasile, F. M. (1992). Inclusion: A developmental perspective. A rejoinder to "Examining the concept of reverse integration". Adapted Physical Activity Quarterly, 9, 293-304.

Brittain, I., & Hutzler, Y. (2009). A socio-historical perspective on the development in Israel of sports for persons with a physical disability. Sport in Society, 12, 8, 1067-1080.

Canadian Wheelchair Sport Association (CWSA) (1991). Memorandum from June, 10, 1991: Integration statement document.  Glouchester, Ontario:The author.

Canadian Wheelchair Sport Association (CWSA) (1992). Memorandum from May 5, 1992: Equity in wheelchair basketball. Glouchester, Ontario:The author.

De Knock, L. (2010). Report Youth Forum 2010: Minutes of a meeting during European Cup Under 22, 2010 in Seveso, Italy on July, 26th 2010. Retrieved from  http://www.iwbf-europe.org/downloads/cat_view/72-youth-development.

Hutzler, Y., Chacham-Guber, A., Gindi, S., Vogel, G., & Hayush, T. (2011). A feasibility study of maintaining a reverse inclusive basketball activity. Palaestra, 25, 3, 5-8.

International Wheelchair Basketball Federation (IWBF) official Website (2010) http://www.iwbf.org/game/game_01.html  , Retrieved, Aug 7th 2010.

Preston, D. (1990).Wheelchair basketball: The integration of able-bodied athletes. University of Ottawa, Canada. Faculty of Journalism.

Stafford, I. (2005). Coaching for long-term athlete development: To improve participation and performance in sport. Leeds, UK: Sports Coach UK.

Thomas, N., & Smith, A. (2009). Disability, sport and society. New Yourk: Routledge.

Strohkendl H. (1986). The new classification system for wheelchair basketball. In: C. Sherrill (Ed.). Sport and disabled athletes (pp 101-112). Champaign, IL: Human Kinetics..

Suyama, T., Nihei, R., Kimura, T., Tobimatsu, Y., Yano, H., & Mizukami, M. (1998). Twin basketball for those with cervical cord injuries (quadriplegia). Palaestra, 14, 20-24; 44-45.

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

אימון ה-CORE

13/01/2016

קרא עוד

משחקים ואימוני כושר

17/05/2015

קרא עוד

המלצות לפעילות גופנית בעידוד קוקה קולה

28/03/2019

קרא עוד

הפינה האולימפית, מקסיקו-סיטי 1968, חלק ג'

08/04/2017

קרא עוד

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה א'

12/06/2013

קרא עוד

טניס: המעוף של הכדור

07/01/2018

המעוף של הכדור

קרא עוד