facebook tracking pixel
חיפוש סגור

איציק בן מלך | ספורט הישגי | 27/03/2016

חשיבותו של הספורט למדינה

חשיבותו של הספורט והשפעתו על החברה וחשיבותה של האתלטיקה הקלה כאמצעי לקידום הספורט במדינה

                     ד"ר איציק בן מלך

 

אלוף ישראל בהתעמלות

בתמונה: המתעמל חוסאם ערוק

יתרונות הספורט והפעילות הגופנית

 

 

הספורט והפעילות הגופנית - חובבנית ומקצוענית כאחד - מהווים תשתית מרכזית לחוסן קהילתי, חברתי, חינוכי ותרבותי. מדובר באמצעים יעילים ובהשקעה משתלמת, המסייעים במגוון רחב של תחומים:

   א. שיפור הבריאות ואיכות החיים ושמירה עליהן

   ב. שיפור הבריאות הנפשית

   ג.  שיפור חינוכי וחברתי

   ד. מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול

  ה. גשר בין מגזרים, תרבויות, דתות ועדות

    ו.  קידום מעמד חברתי

   ז.  שיפור התדמית וקידום התיירות

  ח. שמירה על המראה החיצוני.

לשם כך יש צורך כמובן במתקנים ראויים ובציוד עזר מתאים, כמו גם בהדרכה מקצועית להפעלת כל שכבות הגיל והמין. המסגרות עשויות להיות קהילתיות עממיות-חובבניות ו/או תחרותיות-הישגיות.

הספורט ההישגי, התחרותי והעממי

 

1.   הספורט ההישגי-מקצועני-מסחרי

הספורט בכללו משועבד כיום לאינטרסים מסחריים. אמצעי התקשורת ההמוניים - הטלוויזיה, אתרי האינטרנט ועוד קובעים את ערכם של הספורטאים, הישגיהם והמערכת העוטפת אותם. ברמה הנוכחית של הספורט חייבת הרשות המקומית ומועדוני הספורט בה לקדם את כל המערכות, כדלהלן:

·         מערכת של איתור כישרונות

·         מערכת של טיפוח כישרונות

·         הכשרת מאמנים וטיפוחם (כולל תנאי העסקה ומעמד מיוחדים)

·         מערכת ליווי מדעי-רפואי-מתודי בתהליך הכשרת הספורטאי

·         שיתוף פעולה הדוק בין מאמנים והמערכת הסובבת אותם – מדענים, רופאים, פיזיותרפיסטים

·         קשרים במערכת הספורט התחרותי (התאחדויות).

 

ישנן מדינות שהספורט ההישגי זוכה בהם למעמד מיוחד בתקציב, בארגון, ברפואה, במדע ובניהול. הביטוי למעמד זה הוא בהעסקה בתנאים מיוחדים, בעצמאות ניהולית ובשיטת תגמול לספורטאים. טווח ההעסקה אינו יציב, ברור וחד-משמעי בעיקר בגלל דרישות מקצועיות קשות בספורט ההישגי המודרני, כמו גם בגלל שעות לא קונבנציונליות (שעות, סופי שבוע, שהייה במחנות אימונים).

פירושו של דבר שמערכת הספורט ההישגי המודרני זקוקה למבנה ניהולי ייחודי ולשלושה מקורות כספיים עיקריים:

·         תמיכה ממלכתית (מדינה, טוטו, מפעל הפיס  איגוד ועוד')

·         תמיכת הרשות המקומית

·         תמיכה מסחרית (נותני חסות), תרומות

מדינה  חייבת להגדיר את מטרותיה ושאיפותיה בספורט ההישגי, הייצוגי, המקצועני והמסחרי. כדי להתמודד ולהצליח מומלץ תמיד לקבוע –

·         אמות מידה להעדפת ענפי ספורט

·         אמות מידע לסיוע

·         כמו כן - להימנע מניהול ישיר ולהסתפק בתכנון, במעקב ובבקרה, בכפוף לקריטריונים, להנחיות ולהתניות לקיום הפעילות.

 

סוגי הספורט ההישגי-מקצועני

הספורט המקצועני הוא מסחרי, ומלבד היותו מקצועי, הוא נעשה מתוך עניין כלכלי טהור. בספורט זה נכללים ספורטאים וקבוצות בענפים כמו כדורגל, טניס וכדורסל, המתנהלים במקצועיות אך גם במקצוענות, כלומר, מתוך עניין מסחרי. בענפים אלו קיימת השפעה מכרעת של התקשורת (בעיקר טלוויזיה), חברות מסחריות וקהל. ככל שרמתו וצורת ייצוגו של ענף הספורט אטרקטיביות יותר, כך גם זוכים העוסקים בו לתנאי שכר ותגמולים גבוהים יותר.

סוגי הספורט המקצועני הם כדלהלן:

·         ספורט מסחרי במועדונים פרטיים: מדובר במועדונים ובעמותות הפועלים באופן מסחרי, לעתים במקצועיות (אם כי לא תמיד) ומתנהלים תוך שיווק ופרסום נכון. למשל – מועדונים למקצועות קרב (אמנויות לחימה), בתי-ספר לטניס, לשחייה או לריקודים ובתחומי ספורט פופולאריים בתקופות ספציפיות (קפוארה, אירובי וכו').

·         ספורט הישגי: הספורט ההישגי הוא מקצועי, ומטרתו העיקרית היא להגיע להישגים במישור הלאומי והבין-לאומי. הוא זוכה כיום לקידום ניכר במרבית היישובים בישראל (ובעולם). המניעים לכך עשויים להיות:

-          שימוש בספורט ייצוגי כ'חלון ראווה' תדמיתי ושיווקי של אותו יישוב

-          אפשרות להציע לכישרונות מקומיים למצות את הפוטנציאל הטמון בהם כדי להגיע למצוינות

-          שימוש בספורט הישגי כמודל לחיקוי לספורט העממי. כרוכה בכך הערכה חברתית לספורט, לספורטאים ולפעילים והבלטתם באמצעות כלי התקשורת ודעת הקהל.

הספורט ההישגי דורש מהספורטאים וממשפחותיהם, מהמאמנים והצוות המקצועי ומהפעילים לא רק מקצועיות ברמה גבוהה אלא גם השקעות אדירות. ספורטאי הישג נדרש ל-20-10 שנות הכשרה עד שיגיע לשיאו ול-25-15 שעות שבועיות, שבהן הוא יתמקד באימונים, בתחרויות, בהתאוששות וחוזר חלילה.                                      

 

2.   הספורט התחרותי

הספורט התחרותי מאפשר פעילות מקצועית בכל הגילים:

·         בגילי הילדים -  כבסיס רבגוני לקראת התמחות בגיל הנערים וכיסודות שאמורים לסייע לילדים בהיבט הגופני, הבריאותי, החינוכי-ערכי, החברתי והרגשי.

·         בגילי הנערים והנוער - כהתמחות והכנה לאפשרות של מעבר לספורט הישגי ומיצוי היכולת, אך גם להתפתחות נכונה והכוונה בהיבט הגופני והאישיותי, דהיינו, פיתוח תכונות אופי חשובות לאדם המתבגר.

·         בגיל הבוגר (ולעתים גם בגיל הזהב) - כתחביב וכהשקעה מדודה בתחומים כמו ריצה, שחייה ורכיבת אופניים ועד השתתפות במשחקי כדור ברמה החובבנית.

מרכיב חשוב ומשמעותי במרבית ענפי הספורט הינו היכולת האתלטית של הספורטאי.

יכולת ופוטנציאל כמו גם ההכשרה האתלטית הם מהמכריעים את האפשרות למיצויי יכולת הישגית.

היכולת וכישורי המאמן להכשיר ספורטאים תחרותיים והישגיים לוקים וחסרים מאוד במידה ואינם כוללים ידע, ניסיון ובקיאות בהכשרה גופנית ואתלטית.

ניתן להסיק מכך שהאתלטיקה על כל מרכיביה הינה הבסיס והיסוד להצלחה בספורט תחרותי והישגי בכל ענפי הספורט.

במדינות ובמסגרות ספורט בהן מנסים לקדם ספורט מקצועני, ספורט הישגי או ספורט תחרותי – קיימת אסטרטגיה של פיתוח ענף האתלטיקה כאמצעי לפיתוח הספורט וההישגים בכל ענפי הספורט.

האתלטיקה היא הענף המרכזי בהא הידיעה של התוכנית האולימפית של העת החדשה. 43 מקצועות לבודדים (21 לנשים ו22 לגברים) וארבעה מירוצי שליחים (שניים לכל מין) מרכיבים כיום את התכנית האולימפית של הענף.  

האתלטיקה היא בכל היבט ענף אוניברסלי, אשר מתוך מרכיביה (הליכה, ריצה, קפיצה, זריקה וקרב-רב) מעוצבים כל תחומי תרבות הגוף והספורט, כולל ספורט הישגי וספורט שיקומי.

האתלטיקה מאחדת בתוכה התמחויות המבססות על צורות התנועה המקוריות של האדם.

-          ההליכה היא צורת התנועה המקורית ביותר של היומיום של האדם הקדמון מזמן שעבר לחיות במצב זקוף. גם בימינו היא צורת התנועה האוניברסלית מגיל הילדות ועד הזקנה בביצוע פעילויות היומיום.

בתכנית האולימפית מיוצגת ההליכה ב-3 מקצועות (50 ק"מ ו-20 ק"מ לגברים ו-20 ק"מ נשים). ההליכה הנורדית (הליכה עם מקלות) מהווה מרכיב קבוע בספורט העממי והשיקומי.

-          הריצה הינה  במקורה צורת התנועה של הציד ושל הבריחה. כיום נכללות בתכנית האולימפית תחרויות בשמונה מרחקי ריצה לכל מין  ללא מכשולים (100, 200, 400, 800, 1500, 5000, 10,000 מ' ומרתון) שני מירוצים עם משוכות (100 מטר לנשים, 110 מטר לגברים, 400 מ' לשני המינים) וריצת מכשולים ל-3000 מ'.

הריצות הינן בסיס למרבית ענפי הספורט:

⌫ כמרכיב יסוד בכל משחקי הכדור (כדורגל, כדוריד, רוגבי, כדורסל, כדור בסיס) באימון ובתחרות,

⌫ בספורט הילדים והנוער, במיוחד במשחקים קבוצתיים ומכשולים כמו גם

⌫ בספורט העממי והשיקומי (בצורת קבוצות ריצה עממיות)

-          הזריקה היא צורה מקורית של מגוון תנועות האדם בתחומי הציד, הלחימה וההכשרה הגופנית של הדור הצעיר, במקורה מבוצעת כזריקת אבן או כידון (ציד) או הטלת חנית (לחימה).

זריקת הדיסקוס הייתה מרכיב קבע בתכנית האולימפית של העולם העתיק. זורק הדיסקוס (דִיסְקוֹבּוֹלוֹ) שימש כאידיאל היופי של היוונים.

בתכנית האולימפית של ימינו יש 4 מקצועות לכל מין (הדיפת כדור-ברזל, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, הטלת כידון).

פחות או יותר כל ענפי הכוח המתפרץ משתמשים בזריקת כדור-כוח (חזיתי או מעל הראש) לפיתוח הכוח המתפרץ של הרגליים.

בספורט העממי והשיקומי כמעט שאין שימוש בתרגולי הזריקה.

הקפיצה – אופקית או אנכית – היא במקורה צורת תנועה להתגברות על מכשולים מגוונים כמו גם מרכיב בהתנהגות הבריחה.

אין ענף של כוח-מהיר היכול לוותר על יסודות קפיצה, קפיצות סדרתיות הצידה, קפיצות קריסה-מתיחה אנכיות, קפיצות מעל מכשולים, תיבות, חבל וכו'.

בתכנית האולימפית יש 4 מקצועות לכל מין: קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת, קפיצה לגובה, קפיצה לגובה עם מוט. 
 

בעזרת אסטרטגיה ומימוש תכנית ראויה של קידום האתלטיקה זוכה הספורט למספר תרומות חשובות ומכריעות:

ראשית, בנייה והכשרה נכונה ומושלמת של ספורטאים בכל שכבות הגיל.

בנוסף לכך, מאגר גדול של אנשי מקצוע שמסייעים בתפקידים מקצועיים וארגונים מקצועיים. .

פעילות ענפה באתלטיקה קלה מאפשרת גם מחקר רציף של תהליכי אימון ותחרות כמו גם עקרונות , כללים ושלבים בהעמסה והתאוששות ואיתור וטיפוח ספורטאים צעירים. 

התפקידים המקצועיים כמו הכשרת מאמנים, אימון , כושר גופני, מדעי הספורט השונים , תורת האימון ומתודיקה מאוישים ברוב המסגרות הספורטיביות ובמרבית המדינות ע"י אנשים עם רקע, ידע וניסיון באתלטיקה.

גם מרבית התפקידים הניהוליים והאירגוניים – מקצועיים נעשים ע"י בעלי עבר בענף האתלטיקה.

לעוסקים כספורטאים פעילים בענף האתלטיקה או בהכשרת הספורטאים באתלטיקה יש ניסיון רב, הם יכולים למדוד באופן אובייקטיבי לחלוטין את הצלחת תהליך האימונים והתחרויות , תכנון העמסה והתאוששות והתפתחותו של הספורטאי.

לחלק ניכר מהמאמנים יש הסתכלות רחבה על תכנית ארגונית מקצועיות הקשורות להכשרה וקידום ספורטאים ברמות השונות.

האתלטיקה מאפשרת גם התמחות בספורט העממי.

הידע והניסיון במרכיבי היכולת הגופנית , הסבולת , המהירות , הכוח והגמישות הם הבסיס לפעילות עממית ופעילות נופש ופנאי שהפכו בשנים האחרונות לפופולריים מאוד.

ההליכה והריצות העממיות כמו גם "פעילויות סטודיו" כמו אימוני עיצוב וחיטוב ופילטיס מובנים יותר לאנשי אתלטיקה שמגלים שליטה טובה יותר בתחומים אילו.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לפופולריות גדולה של הפעילות הגופנית, הריצות , ההליכה , השחייה והרכיבה על אופניים בגילאים מאוחרים .

הפעילויות נעשות כאמצעי לשמירה על הבריאות ומניעת תחלואים , לעיצוב הגוף ורצון לאסתטיקה חיצונית וגם למען איכות חיים והנעה.

ספורט קשישים:

ספורט הקשישים הוא במהותו מוכוון לאתלטיקה. במרכז כל הפעילויות עומד פיתוח הקיבולת האווירנית באמצעות ריצה קלה, הליכה והליכה נורדית.

ספורט השיקום:

במתקני השיקום המובילים יש כיום בכל מקום מחלקת MTT – תירפויטיקת אימון רפואי. בהתאם לדרישה רפואית מתבצעות תכניות אימון לבניית יכולת הביצוע הכללית והייחודית של החולה.

צורות האימון השולטות הן:

-          תרגילים לפיתוח הסבולת האווירנית וחיזוק מערכת לב-ריאות הכללית,

-          תרגילים לחיזוק המערכת החיסונית,

-          תרגילים לחיזוק המוטוריקה והיכולות הקואורדינטיביות,

-          תרגילים לפיתוח יכולות הכוח הכלליות (הבטחת איזון המערכת השרירית בכל הגוף).

 

פעילות נכונה יכולה להיעשות רק אם העקרונות הידועים בענף האתלטיקה. השלבים והכללים חייבים להיות מתודיים ומדעיים וגם כאן לאנשי האתלטיקה ולידע מקצועי מענף זה יש משמעות מכרעת.

כאן המקום לציין את היעדרותה של האתלטיקה כענף בסיסי במערכת החינוך בשנים האחרונות .

בהתפתחות ילדים ונערים חובה עלינו לשלב תרגולי אתלטיקה והתעמלות.

ללא יסודות בשני ענפי ספורט אילו לא נוכל להעניק יסודות שיאפשרו לנו לזהות את הספורטאי עם היכולות הפוטנציאליות להישגים וגם נמנע ממנו את האפשרות למצות את יכולתו בגיל הבוגר.

-          בספורט הבית-ספרי ראוי להכליל דרך קבע קפיצות מגוונות ביותר. על הצעיר ללמוד לשלוט בגופו, להשליט מתח בגוף ולבנות ולהבטיח יחס נאות של עומס-כוח. תפקיד מיוחד של הקפיצות הוא ייצוב והבטחת פעילות של מפרק הקרסול. רגל המונחת שטוחה מהווה בשל הקימור מרכיב ריכוך, הרגל הנשענת על כריות האצבע מהווה יסוד לקפיציות.

בתחומים השונים של תרבות הגוף ממלאים תכני אימון ותרגול של האתלטיקה את התפקידים הבאים:

גיל טרום בית הספר:

שילוב שיטתי של צורות מיאוץ, צורות קפיצה, זריקות כדור ומרכיבי התעמלות יממשו:

-          פיתוח יכולות קואורדינטיביות,

-          פיתוח מהירות פעולה ותדירות תנועה,

-          חיזוק כללי של כל קבוצות שרירי הגוף,

-          פיתוח הניעה לעיסוק בספורט לכל החיים, בין השאר עקב התנסות בהצלחה בספורט.

גיל בית הספר:

מלבד בארצות מעטות (פינלנד, איסלנד, קובה, קטאר) זקוק הספורט הבית-ספרי לשיפוץ כללי. יש להבטיח אמצעים נגד דלות התנועה, נזקי יציבה וצריכת יתר של מחשבים וטלוויזיה. העיקרון שיש להניח ביסוד תכניות הלימוד המחודשות הוא:

יש להעמיס על התלמיד בהתאם להתפתחות תהליך הבשלות הביולוגית שלו

ענפי הספורט הראשיים שצריכים לשלוט הם:

-          אתלטיקה

ישלטו מיאוץ וקפיצה לפיתוח מהירות הפעולה וכן ריצות למרחקים בשטח לפיתוח הסבולת האווירנית

-          שחייה

כל תלמיד צריך להיות שחיין בהגיעו לגיל 10.

-          התעמלות

בראש וראשונה יהיו התעמלות קרקע והתעמלות כללית  לפיתוח יכולות קואורדינטיביות, יכולת כוח כלליות והבטחת שיווי משקל שרירי של כל מערכת שרירי התנועה.

-          משחקי כדור ותחרויות קבוצתיות

מתאימים ביותר הם כדורגל וכדורסל. תנאי מוקדם להפעלה סבירה הוא הכשרת יסוד טכנית למתחילים. תחרויות קבוצתיות יש להפעיל בצורה מגוונת.

המטרות העיקריות בתחום הגיל הזה הן:

-          פיתוח יכולות קואורדינטיביות,

-          פיתוח מהירות ותדירות תנועה,

-          שיפור יכולות הכוח (התלמיד לומד בהדרגה להשתמש בגופו),

-          מן הראוי שהתלמיד ישתתף בענף מסוים בתחרויות

-          פיתוח הניעה לעיסוק בספורט לכל החיים

כל מדינה המקדמת ברצינות ספורט הישגי, חייבת לפתח ולממש עבור עצמה אסטרטגיה לפיתוח האתלטיקה. כאן צריך לקחת בחשבון שהישגי הצמרת הבינלאומיים הם ברמה מובהקת גבוהה.

 לפיתוח ביצועי שיא צריך להקציב טווח של 14-12 שנים עבור הגברים ו-12-10 שנים עבור הנשים.

המבנה (פריודיזציה) של זמן-פיתוח זה הכרחי חד-משמעית. הדגם המובא כאן של שלבי אימון הוכיח את עצמו בהרבה מדינות בעולם:

אימון יסודות                 גיל 12-9

אימון פיתוח                  גיל 15-13

אימון הישגי                  גיל 19-16

אימון צמרת                  גיל 32-20 ומעלה

באתלטיקה משתמשים בארבעה אמצעי אימון מרכזיים:

-          אימון אתלטי כללי (אאכ)

-          אימון כוח מרבי (אכמ)

-          אימון כוח ייחודי (אכי)

-          אימון ייחודי (איי)

 

ספורט הישגי:

אין ענף ספורט שעוסקים בו ברמה הישגית שיכול לוותר על אמצעי האימון של האתלטיקה. אפילו ענפים כמו חתירה, שייט, דוגיות (קייק וקאנו) ושחייה מכילים מרכיבי אתלטיקה בתכניות האימון שלהם, בעיקר לפיתוח הסבולת האווירנית והלא-אווירנית. גודל חלקם של תרגילי האתלטיקה באימון הכולל נקבע על-ידי מבנה ההישג של הענף המסוים.

בענפי הכדור מהווים ריצה, מיאוץ וקפיצות חלק בל-יינתק של הפעילות התחרותית עצמה. בכדורגל עוברים במהלך המשחק יותר מ-10 ק"מ ריצה. זוהי העמסת סבולת-לזמן-ארוך. אבל מרחק ריצה זה מורכב מהרבה מיאוצים קצרים למרחק 20, 30 ועד 50 מטר, מה שאומר שהכדורגלן זקוק בצד סבולת אווירנית גבוהה גם לסבולת לא-אווירנית ברמה גבוהה. כך המצב גם בכדוריד וכדורסל.

בכדורעף, לעומת זאת, שולטים חד-משמעית עומסי הקפיצה: כל חבטת-תקיפה מבוצעת מתוך ניתור וכל חסימה משולבת אף היא בקפיצות. חשובה לא רק הניתור, אלא גם הנחיתה לאחר הקפיצה, כך שמדובר בהעמסה פְּלִיוֹמֶטְרִית בעוצמה מרבית.

כל משחקי הספורט "שואלים" מהאתלטיקה. על סמך יכולות אתלטיות-כלליות שולטים בכדוריד, כדורגל, כדורסל, הוקי וכדורעף המודרניים מהירות הפעולה ויכולת המיאוץ.

המסקנה ברורה , עלינו לקדם ולפתח את ענף האתלטיקה כאמצעי לקידום  הספורט בישראל

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

השתתפות במשחקי סוצ'י 2014

13/02/2014

השתתפות במשחקי סוצ'י 2014

קרא עוד

מרלין אוטי - חלק ב'

08/07/2012

קרא עוד

8 חברי מועדון 8.8, חלק ב'

12/08/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק ג'

08/07/2018

קרא עוד

עיצוב הגוף - מודעות לביצוע התרגילים

15/01/2012

קרא עוד

גיל והישגים בשחייה

09/08/2015

קרא עוד