facebook tracking pixel
חיפוש סגור

חיה הלפרין | מחול אירובי | 05/11/2012

סימטריה במחול אירובי

הסימטריה במחול האירובי
מאת:חיה הלפרין
מטרת דברים אלה היא להציג בפני התלמידים את מהות הסימטריה, חשיבותה ואת דרך בניית הכוריאוגרפיה הסימטרית במחול האירובי.
פעמים רבות מדי ניתן לצפות בכוריאוגרפיה מבלבלת ובלתי ברורה.
הכוריאוגרפיה היא.הדבר הראשון שעליך כמדריך מקצועי לתכנן בקפידה לפני כל שעור. היא צריכה להיות מותאמת למבנה השעור ולרמת היכולת והקואורדינציה של המשתתפים. כלומר ובאופן כללי,הכוריאוגרפיה בשעור המיועד למתחילים תהיה פחות אינטנסיבית ומסובכת ותהיה קלה יותר מאשר זו המיועדת למתקדמים.
 
על כן, לפני שהינך יוצר ומחבר כוריאוגרפיה לשעור שלך, עליך לקחת בחשבון את הרכבה ורמת הסיבוך שבה- עליה להיות בת ביצוע בהתאם לרמת תלמידיך כך שהם יוכלו לעקוב אחריה, לקלוט אותה ולבצעה בקלות.
 
לאחר שבחרת בסוג הכוריאוגרפיה בהתאם לנושא ולסגנון השעור (לטינו, פאנק, מדרגה,בוקסינג וכיוב'...) וברמה (מתחילים, בינוניים, מתקדמים) אתה אמור לתכנן את הקומבינציות.
 
הינך יכול לתכנן את הקומבינציות כ- 16 ספירות,32  ספירות ו- 64 ספירות. הנך יכול כמובן לשלב את הקומבינציות, לדוגמה: קומבינציה מס' 1= 32 ספירות; קומבינציה מס'2 = 64 ספירות וכן הלאה.
עליך לדעת מה תהיה צורת הכוריאוגרפיה בסיומו של התהליך. אם תקפיד על כללים אלה - שעוריך יהיו איכותיים, המשכיים ותוכל להשיג את המטרות אשר הצבת לעצמך.
 
דרך נוחה ומקובלת בבנית הכוריאוגרפיה במחול האירובי ובפירוקה לצורך הנחייה, היא הסימטריה
מהי סימטריה.
הסימטריה, היא צורה מיוחדת של סדר והיא ממושגי היסוד באומנות ובמדע .
הסימטריה מצביעה על סידור מדוייק והרמוני בין חלקים ויחסים ואיזון ביניהם.
סימטריה דו-צדדית (בלעז: בי-לאטרלית) היא מאפיין של גוף האדם. כבעל תכונה זו קיימת בגוף האדם סימטריה בין שני צידי גופו. שני הצדדים מחולקים על ידי המישור /קו אורך דמיוני /העובר בין קצהו הקידמי של הגוף לקצהו האחורי (מראש עד זנב), וצד ימין ושמאל שלו כמעט זהים לחלוטין. קו זה נקרא קו הסימטריה.
סימטריה כזו נקראת סימטרית ראי  ובה צד אחד של הגוף משתקף כתמונת ראי של צידו השני
הסימטריה בתרבות הגוף
 בתרבות הגוף, בטכניקות אימון שונות ,בעיצוב ובחיזוקו ולמען הבריאות, אנו מלמדים את המתאמנים לתרגל תנועה לשני הצדדים באורח שווה, על מנת לשמור על איזון שרירי, יציבתי וקוארדינטיבי.
 
הסימטריה במחול האירובי
המחול האירובי כפעילות ייחודית, הוא צירוף של תנועות, המקפידות בראש וראשונה על עקרונות הכושר הגופני האירובי.
בין המאפיינים של כל פעילות אירובית ניתן לזהות את העבודה הסימטרית של אברי הגוף.
למשל, בהליכה, בריצה בשחייה ברכיבת אופניים אברי הגוף הזוגיים כלומר, הרגליים, הידיים (וצדי הגו), פועלים ברציפות מתמשכת ובסימטריה.
כך מתבקש גם מן המחול האירובי הבסיסי הקלאסי.
 
בשונה מפעילויות אירוביות אחרות (המצוינות לעיל ), תנועות הרגליים במחול האירובי אינן אחידות ומונוטוניות. הן מגוונות ועשירות ומחייבות ביצוע צעדים בכיוונים שונים ובמסלולי תנועה משתנים במקום ובמרחב. תנועות הידיים מסוגננות גם הן ודורשות קואורדינציה ברמות ובדרגות קושי שונות. עושר תנועתי ומגוון זה, סוחף לעיתים ושלא לצורך את הכוריאוגרפיה למסלול הסוטה מן המטרה העיקרית ומכוון אל מטרה אחרת (כגון זו של המחול האמנותי, או של מחול בסגנון ג'אז) מסלול שאינו אירובי או מאוזן, שהמטרות בו שונות, ומרכיב הסימטריה בו אינו מהווה יסוד חשוב ואף מסולף.
.
המחול האירובי, כמו פעילות אירובית אחרת צריך להיות כזה הבונה את גוף האדם ומחזק את שריריו תוך איזון בין האברים, שומר ומטפח את היציבה-כשהיסוד המולד המכוון לכך היא הסימטריה .
 
את האופי הסימטרי ניתן לחוש ולאתר גם במוזיקה המיועדת ומותאמת למחול האירובי ולא בכדי נבחרו לשם כך תיבות, פראזות בנות 8 ספירות ובתים-קומבינציות בנות 32 ספירות .
 
התיבות
התיבות הן יחידות מוזיקליות המסדירות את פעימות המנגינה בין פעימה מודגשת ראשונה לפעימה המודגשת הבאה אחריה - במשכי זמן ובמרווחי זמן שווים.
 
הפראזות
הפראזות (המשפטים התנועתיים) מורכבות בדרך כלל מתנועות ומאלמנטים שונים בשילוב היוצר רצף הגיוני בעל משמעות; רצף שיש בו התחלה וסוף ברורים, והוא בדרך כלל זוגי וסימטרי. רצף כזה מהווה יחידה מוגדרת, המשמשת כחומר בנייה שממנה מתפתח החיבור השלם או הכוריאוגרפיה המורכבת על כל חלקיה. את המונח 'פראזה' השאיל המחול האירובי מהמוזיקה, ומשמעותו רצף תנועתי בן 8 ספירות. זאת משום תחושת השלמות, האיזון והסימטרייה בתנועה שמקנה ספירה כזו (8).
.
הריתמוס (המקצב)
במובן הרחב של המונח, הריתמוס הוא הגורם המסדיר את תנועת הזמן במוזיקה והמטפל במשכי הזמן של הצלילים. הוא מצרף את הצלילים הבודדים לדגמים מוחשיים ויוצר שלמות אחידה, ובדרך זו מעצב את הקו המלודי לרעיון מוזיקלי מסוים. צלילים המושמעים ללא ריתמוס אינם מוגדרים ואינם יוצרים מנגינה.
הריתמוס הוא עיקרון בסיסי יותר מאשר הצלילים, שכן הוא נתפס על-ידי החושים. התכונה הטבעית של האדם היא שאם הצלילים, הקולות והפעמות מושמעים בתדירות ובקביעות הוא מסדיר אותם בתודעתו בקבוצות קבוצות (שתיים-שלוש). לדוגמה: פעימות הלב או תקתוק השעון נתפסים באוזנו של השומע כאילו הן 'מוסדרות זה מכבר' בקבוצות שוות של 'תיק-תק' (דופק דו- פעמתי) או 'תיק-תיק-תק' (דופק תלת-פעמתי).
במחול האירובי העממי אנו בונים קומבינציות סימטריות והן מהוות בסיס לפעילות זו. כאמור לעיל, לעיתים לצורך גיוון ועניין, יכולות קומבינציות ותנועות מסויימות להשתנות ולהתפתח לקומבינציה ולכוריאוגרפיה א-סימטרית. אך אלו(הא-סימטריות) אינן ממאפייני היסוד של המחול האירובי אלא מושאלות ומכוונות למחול מסוג אחר ומחטיאות לא אחת את המטרה.
כיצד נבנה כוריאוגרפיה סימטרית
בראש וראשונה עלינו לזכור שצד אחד יהווה שיקוף/מראה של הצד השני.
כלומר:
 נקפיד שהרגל המובילה, תוביל באורח שווה לשני הצדדים של הקומבינציה, סוגי הצעדים , העברות המשקל, הקפיצות, יהיו זהים ,שני צידי הגוף יעבדו באיזון ,הכוונים במרחב יהיו שווים, כך גם רמות הגובה, ורמת העצימות של כל התנועות והצעדים.
 
עקרון ה'פירמידה'
יצירת פירמידה היא שיטת אימון במערכות המקובלת באימוני משקולות.  שיטה אשר בה לאחר חימום קצר המתאמן מתחיל את אימונו כנגד משקל המאפשר לו לחזור על התרגיל במערכה הראשונה 15-12 פעמים,  אחר כך ממשיך למערכה הבאה בה יעלה (יכביד) את המשקל ויפחית במספר החזרות שבה יוכל  להמשיך את התרגיל בין 8 ל-10 חזרות וכך הלאה ימשיך עד המערכה האחרונה בה יעלה שוב את המשקל לכזה המאפשר לו לחזור על התרגיל כ-6 חזרות.
כלומר: קיימת העלאה הדרגתית במשקל (התנגדות) והפחתה במספר החזרות.
בדרך זו, העומס על השרירים עולה בהדרגה ומשפר את יכולתם. טכניקה זו שהיא קלה יחסית ואפקטיבית מומלצת למתאמנים מתחילים  (אך גם למתאמנים ברמה גבוהה המעלים את  בהדרגה ובמקביל לכך מקטינים את מספר החזרות בכל מערכה).

העלאה הדרגתית בעומס

והפחתה במספר החזרות עד למוצר ה'סופי'
 

 

לעניננו – המחול האירובי :
הנושא רלוונטי בלימוד קומבינציה במחול האירובי. בדומה  לפירמידה, ההתנגדות מקבילה לדרגת הקושי, ועם ההתקדמות בלימוד הקומבינציה ובקליטתה, תתרחש הפחתה במספר החזרות, עד לקבלת 'המוצר הסופי' המבוקש (שיהיה בעל דרגת הקושי הגבוהה ביותר ובעל מספר החזרות המופחת ביותר בהתאם לרמת המתאמנים).
כלומר: התחלת ההוראה תהיה בעלת ה'בסיס הרחב' דהיינו בעלת מספר החזרות הרב (בד"כ 8 מכל צעד) ובהמשך יופחת בהדרגה בכל פעם מספר החזרות בדרך של צמצומן ב-2 (8-4-2-1) ובכך גם יקל על הקליטה הזכרון ותושג דרגת קושי גבוהה יחסית של הקומבינציה המורכבת הסופית המתוכננת.
על פי עקרון זה ניתן להתאמן בחזרות ובסימטריה עד להחלפת הרגל המובילה בדרך של הפחתת/צמצום של מספר החזרות מ-8 ל-4 ל-2 ול-1
התרגול בחזרות הרבות מפשט את הצעדים הנלמדים, מקל על קליטתם ועל שמירתם בזכרון עד לפרוקן בהדרגה.
 
זכור- הכוריאוגרפיה היא למען תלמידיך לא למענך !!!
 
 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

הישגים בגיל צעיר – פוטנציאל או אשליה?

11/11/2013

קרא עוד

The Fat but Fit paradox

12/08/2018

קרא עוד

זריקת כדור הוקי, חלק א'

22/11/2014

קרא עוד

חיזוי זמן חצי מרתון ממבחני מעבדה ומבחן קופר

29/02/2020

קרא עוד

הפינה האולימפית: ישראלית בגמר באתלטיקה

19/05/2012

קרא עוד

זמן צפייה בטלוויזיה ויכולת גופנית

28/03/2015

קרא עוד