facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | כללי | 15/03/2020

פידיפידס

(בתמונה: פידיפידס מביא את בשורת הניצחון במרתון לאתונה ומתמוטט. ציור של הצרפתי Luc-Olivier Merson)

הולדת המרתון האולימפי


ריצת המרתון נכללה בתוכנית המשחקים האולימפיים  הראשונים של העת החדשה שנערכו באתונה בשנת 1896. מאז אותם משחקים הפכה ריצת המרתון לאחד הסמלים המזוהים עם המשחקים האולימפיים, למרות שבדרך כלל הריצה במסגרת האולימפית מתקיימת בתנאי מזג אויר חמים שאינם נוחים לרצים. מארגני המשחקים באתונה 1896 החליטו לכלול בתוכנית תחרויות האתלטיקה שני מקצועות שיסמלו את הקשר למשחקים האולימפיים העתיקים, אלה שנערכו באולימפיה שביוון משנת 776 לפנה"ס עד שנת 393 לספירה. בשני המקצועות האלה, ריצת המרתון וזריקת הדיסקוס לא עסקו האתלטים של המאה ה-19 טרם המשחקים. זריקת הדיסקוס הייתה חלק  מהתחרות הקרב-5 (פנטתלון) שנערכה במשחקים העתיקים. המנצח בתחרות באתונה 1896, בוב גארט מארה"ב, לא ידע לפני המשחקים מה יהיה משקל הדיסקוס בתחרות. לפני שיצא לאתונה הוא ערך אימונים עם דיסקוס במשקל 20 פאונד (9.08 ק"ג) ולשמחתו גילה שמשקל הדיסקוס בתחרות יהיה רק 2 ק"ג. לעומת הדיסקוס, ריצת המרתון לא נכללה בתוכנית המשחקים העתיקים. הריצה הארוכה ביותר במשחקים אלה כונתה דוליכוס. אורכה של ריצה זו השתנה לאורך השנים אך הוא לא עלה על 24 סטדיונים (מרחק אורך האצטדיון שהיה כ-192 מטר), כלומר כ-4.6 ק"מ.

המלומד הצרפתי מישל בריאל הציע למייסד המשחקים, הברון הצרפתי מישל דה-קוברטן, לכלול תחרות ריצה ממרתון לאתונה במסגרת תחרויות האתלטיקה של המשחקים המודרניים. בריאל הושפע כנראה מהשיר שכתב המשורר האנגלי רוברט בראונינג בשנת 1879 הנקרא "פידיפידס". רוברט בראוניג (1812 – 1889)  התחתן בשנת  1846 עם משוררת מבוגרת ממנו, אליזבת בארט (1806 – 1861), שבשנת 1920, בהיותה בת 14 בלבד כתבה פואמה מחורזת על קרב מרתון. 

העדויות על קרב מרתון והרץ פידיפידס


קרב מרתון נערך בשנת 490 לפנה"ס ובו הביס הצבא האתונאי את הצבא הפרסי הפולש בקרב ליד הכפר מרתון הנמצא כ-40 ק"מ צפונית מאתונה. על הקרב כתב "אבי ההיסטוריה" היווני הרודוטוס שנולד כמה שנים אחרי הקרב וסיפוריו נשענו על שיחות עם משתתפי הקרב. הרודוטוס סיפר כי האתונאים שלחו רץ  מקצועי בשם פידיפידס לספרטה, שהדרך אליה הוערכה ב – 225 ק"מ עד 245 ק"מ. פידיפידס הגיע לספרטה ביום שלמחרת, כלומר הוא עבר את הדרך בפחות מיומיים. לספרטנים לא התאים מועד הקרב, כי הירח לא היה במלואו והרודוטוס שב לאתונה עם תשובת הספרטנים. הרודטוס כתב גם כי בתום הקרב במרתון מיהר הצבא האתונאי לחזור לאתונה שנשארה בלתי מוגנת והיה קיים חשש שהצי הפרסי הנמלט יקדים ויכבוש את העיר. יש הסוברים כל הסיפור על הרץ מרתון לאתונה הוא שילוב בין שני הסיפורים של הרודוטוס, זה על פידיפידס שרץ לספרטה וזה על הצבא האתונאי החש לעיר בתום הקרב.

הסיפור על רץ בשם פידיפידס שהביא את בשורת הניצחון לאתונה ואמר: "שמחו, ניצחנו!" ואז התמוטט ומת, מופיע לראשונה  רק במאה השנייה לספירה בכתביו של הסטיריקאי לוקיאנוס מסאמוסטה.  ההיסטוריון פלוטרכוס שנולד בשנת 46 ומת בשנת  127 לספירה מביא סיפור דומה אך אצלו מדובר בשליח בשם תרסיפוס שהיה הראשון להביא את בשורת הניצחון לאתונה "...אבל יש הסוברים שהיה זה חיל  חמוש בשם  יוקלס שרץ פצוע,  הגיע לבית הראשון בעיר, שם בישר על הניצחון  ואמר: "הריעו בשמחה, גם אנחנו הרענו בשמחה"  ומיד התמוטט ומת מפצעיו. פלוטרכוס כתב שהוא מסתמך על כתביו של הרקלידס שחי במאה הרביעית לפני הספירה. רוב כתביו של הרקלידס אבדו, ובאלה ששרדו אין אזכור לקרב מרתון.

השראה למרתונים מסיפורים בתנ"ך

סיפורים על רצים המביאים ידיעות מצויים גם בתנ"ך ושני מרתונים בישראל שארגן השופט יצחק ברא"ז היו לפי סיפורים כאלה: "מרוץ איש בנימין"  שנערך 5 פעמים בשנים 1968 - 1972 (חודש בשנים האחרונות בשם "מרתון התנ"ך") מאבן העזר (אזור ראש העין) לשילה  לפי המסופר בספר שמואל א' פרק ד' על איש בנימין שרץ להודיע לעלי הכהן שישב בשילה על תבוסת בני ישראל בקרב נגד הפלישתים, ומרוץ שנערך מהמוחרקה ליזרעאל ב-1971 לציון ריצתו של אליהו הנביא לצד מרכבתו של המלך אחאב: "וְיַד-יְהוָה, הָיְתָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס, מָתְנָיו; וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב, עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה." (מלכים א' פרק י"ח פסוק מ"ו).

הספרתטלון


החל משנת 1983 מתקיים מרוץ שנתי ממרתון לספרטה המכונה ספרטתלון וגם למרוץ זה שאורכו 246 ק"מ, יש גיבור יווני, הרץ יאניס קוורוס, שניצח בו 4 פעמים, כולל במרוץ הראשון ומחזיק עד היום בשיא המרוץ, 20 שעות ו-25 דקות, שיא שנקבע בשנת 1984.

שירו של רוברט בראונינג "פידיפידס"


בשיר של רוברט בראונינג משולבים שני הסיפורים, זה של הרודוטס על הריצה לספרטה וזה של פלוטרכוס ולוקיאנוס על הרץ ממרתון לאתונה. המפגש עם האל פאן, המופיע בשיר של בראונינג, מופיע גם בסיפור של הרודטוס. בראוניג כמובן לוקח לעצמו את "חרות המשוררים" והכניס לשירו גם מסר שאולי היה מכוון לבני דורו, על התגמול שרוצה החייל על שירותיו.


פידיפידס /רוברט בראונינג


ראשית אצדיע לאדמה המבורכת, לנהרות וסלעים אדירים
אלי מולדתי, בני האלים והגיבורים, הכבוד לכל מי שהושיע!
אז אקרא בשם אדוננו, גם הוא ראוי לשבחים
זאוס מגיננו, עם המגן והחנית המלוטשת
האחד והיחיד, עם הסנדל והקשת!
מכאן ואילך ולנצח, האחרונים המבורכים
בכל לבי , ידיי וקולי, למען אתונה, השאירו מאחור את המרעה והעדרים!
מוכנים לעזור, נכונים להגן, פאן הפטרון -  אנא הופיע!

מושלי אתונה המתבשמים משירת הטטיקס1, ראו, חזרתי
ראו אותי עומד כאן חי ונושם, לא רוח רפאים אליכם מדברת
זר ענפי הדס בו הוכתרתי, כך ציוויתם עליי אנשי אתונה, תן כל מה שיש
רוץ פידיפידס, רוץ חיש מהר, הזעק מספרטה עזרה!
 חיל פרס מגיע, אנחנו כאן ואיפה הם? לפקודתכם להם אקרא
ארוץ חיש מהר, דרך שדות השלף העולים באש
המרחק בין שתי הערים, שני ימים, שני לילות, אל מטרתי חתרתי
עולה על הגבעות, יורד לעמקים, בדרך חתחתים  חוצה פסגות ריצתי עוברת.

קצר נשימה אליהם הגעתי וזעקתי: חיל פרס מגיע!
פרס  רוצה את אתונה למס עובד להפוך, הזעיקו ארץ ושמים
העיר אריתריאה2 נמחקה אבל האם גם אתונה? האם סופה של אתונה לשקוע
להתפורר לאבק ולמות  - הפרח של יוון יגווע לנצח?
האם היא תמות כשכל העולם מביט בבוז בספרטה, העומדת מן הצד בעזות מצח
ענו לי מהר, איזו עזרה תחישו,  בטרם חורבן, איך יד ביד תוכל לנגוע?
איך? מתי? אל תרחמו על גופי, ברקים מפלחים את הרקיע
אני  רענן ובכושר את תשובתכם להעביר,  ברגע שתניעו השפתיים

או אתונה שלי, האם ספרטה נענתה לכם? האם ספרטה במשחק?
כל פרצוף במבט נכלולי חרוש קמטי שנאה, אין אמון ואין מנחם
רק זדון ושנאה שולחים הם אליי בעיניים רושפות מבטים
הם החלו לקיים דיונים מיגעים, לחפש תירוצים, עמדתי חושש
רועד,  בטני מתהפכת כאש, הלוחכת בעץ היבש
'חיל פרס הגיע. אתונה לעזרה זועקת, ואתם עוד מתלבטים?'
רעם מזאוס, אתנה, האם הספרטנים בחרו לשמור מרחק?
אווחת החרב, אפולו וארטמיס, התריעו בהם, "זו חובתכם!"
 
אין חזיז ורעם באולימפוס! הנה, תשובתם מגיעה אליכם
'האם  חיל פרס הגיע – האם אתונה ביקשה עזרה – האם ספרטה תיתן כתף?'
אין כל צורך בהחלטה נמהרת – הנושא מסובך, נדרש דיון רב
אנחנו לא יכולים להיחפז, צריך  לשקול בדבר מתוך כבוד לאלים
'לא יוצאים ללחום בכל תנאי' כך לפי הכללים
לטובת העניין, כל עוד הירח רק חצי מלא, לא נוכל לצאת אל הקרב
רק כאשר הלבנה תהיה במלואה נוכל לצאת להילחם
אתונה חייבת לחכות ולהיאזר בסבלנות כמונו, יותר מאוחר נשתתף

אתונה, מאותה הבזקה, לאפר נשרפתי, את גופי היא פילחה
כנשוך נחש מיד חזרה יצאתי, רגליי מרחפות
אין צורך במילה אחת נוספת, מבט אחד מיותר בבוגדנית השפלה
'אלוהי מולדתי' קראתי על כל  מישור וגבע
חורשות ופלגים בדרכי, עברתי בהם שוב ללא כל פגע
האם יש בכם אמון וכבוד, שמימי קדם לבנו בכם אז תלה?
לחינם היה הקורבן המבותר, ההיזוי המאוס, מביא לי פריחה
 מאהבה שילמתי לך על שירות מרושל, הון תועפות 

זית, אלון ודפנה, אני מתחנן שענפיכם יפסיקו אותי לעטוף
 עלוותכם שהפסגות מבליטה, למרמס ברגלי חיל פרס 
אתם, שפטרוננו התחייבו, על ראש עבד לא תהיו לעטרה
מוטב אברך אותך הר פרנס3, אתן אמון במרחב שהושת לבתה
ערום מעצים, עשבים, הר  חסר חיים קרח, לא אתעצב על איך שאתה
מהירותי הלוואי שתהיה, כהצדעה לצוק ומערה
אין בורא שמצא לנכון לעטר אתכן בלבלוב? לפחות אוכל לשאוף ולנשוף
הפחד הזה, העיוור לא רימה, אילם דבר שקר לא גרס 

 בעודי בוכה רצתי מהר, על הר פרנס מעבר לרכס כעל כנף נשר
מעבר למהמורות ובורות טיפסתי עד שלפתע דרכי נבלמה
בולט בשטח, חוסם את הדרך, גוש של סלע עמד לי למכשול
ובכן! חשבתי לשווא אותו לחצות, בסדק דרכו לעבור בזחילה
איפה אוכל דרכו לחדור, כך  שממנו אוכל גם לצאת? את הלילה אעביר בתעלה?
 לאתונה לעזור? אל תוך ארבוס4 אצלול וציות לו לא אשלול
כאשר יעלה השחר, אקיץ באומץ, אך אין גשר
מוטב שכך, אך מה זה? איזה נס קרה כאן? ממש תעלומה

שם, האל פאן5 הקסום ישב בתוך הבקיע בסלע!
קיסוס משתרע בפראות, מנשק לראשו, טחב מרפד פרסותיו
האל הגדול טוב העיניים כבדות המבט - התלתל
מגולף על הלחי המזוקנת, משועשע מיראת בן תמותה
מתחת לגוף העליון האנושי, את רגלי התיש עיני ראתה
"עצור פידיפידס!' ואכן עצרתי, מוחי סחרחר ונפתל
"קרב אליי! למה החוורת  למראני?' בנועם בחר מילותיו:
'איך זה שבכל יוון, לא מובן, למה אתונה אליי מתנכרת, מה לא נראה לה?

אתונה ורק היא, לא מקימה לי מקדש, לא עושה לכבודי הילולה
מה הסיבה? איזו אלוהות סייעה לאתונה יותר ממני אי פעם?
תמיד הייתי וגם כיום אני לה לעזר, סמוך על פאן, הקשב לקולות
אלוהים כך ציווה, אתונה התעודדי! פרס תהיה למשל ושנינה, גורלה רע ומר!
במקדשים ובקברים, הגד באתונה, האל-תיש  אמר:
כאשר צי פרס, יתפורר לאבק אדמה, עמוק הוא ישקע במצולות
אז שבחו את פאן שלחם לצידכם תמיד, מראשית, מתחילה
רגלי התיש לצד שיריוניי הרגליים, להיות לצד החופשי האמיץ, נותן את הטעם

כך אמר פאן, סמוך על דברתי, זו הבשורה!
(בעליצות, היד העדינה החזיקה בעשב שהשאיר הוא אצלי
עשב השומר6, תפסתיו ברעד, נוטף טל, מבשר, לא ברור לי את מה)
ובכן, בנוגע אליך... חדל! הוא כבר נעלם, אם מישהו בריצה התנסה
תהיו בטוחים, שמכאן ואילך לא ארוץ יותר, מסעי יהפוך לטיסה
מפרנס לאתונה, באוויר אעופף, גבוה מעל האדמה
הנה הגעתי, השבח לפאן, גורלנו לא יוכרע על חוט השערה
פאן לצד אתונה, פאן לצדי! יש שכר לעמלי!
* * * * *
אז דיבר מיליטיאדס7, אתה הרץ הטוב ביוון
גופך עמד במשימה בכבוד, את התגמול שתבחר הרווחת ביושר
אמור זאת מיד, אימא אתונה דואגת לבנה!
סומק עלה על לחיי הצעיר: הוא שתק, לאט מבטו הוא הרים
את עיניו הכבושות באדמה, ובכוחות אחרונים, פתח בדברים,
וכך התבטא: 'פאן אמר זאת: 'על השרות שעשית עבור המדינה
צפה לתגמול בעל ערך! בקש שחרור, מידי כמובן,
מתפקיד השליח, לא שבחים מזויפים או עושר!'

ארהיב להאמין, התגמול של פאן, בעיניי הוא היטיב
אצא לקרב, עם יחידות  החלוץ, בכל מקום בו השומר הזה צומח
רעם – פאן לעזרנו – פרס תהיה לאבק ואז, כמו בחוף החול
יישטפו הם מכאן לנצח, וכשאין שום אתונה להציל
אשא לי נערה, אשמור לה אמונים, אתנהג כאציל
אחוש אל ביתי  ומשכני, וכאשר ילדיי יתחילו לזחול
יעלו על ברכיי, אספר להם איך האלוהים היה איום אך נדיב
נתן לאביהם תגמול מושלם ועשה אותו מאושר ושמח!
* * * * *
באופן בלתי צפוי, כן הוא לחם במרתון בקרב המר
וכאשר חיל פרס ניגף, 'לאקרופוליס!' שאגו לוחמים
רוץ פידיפידס, רוץ בפעם האחרונה, הזכות לך היא שמורה!
אתונה ניצלה, השבח לפאן, לך וקרא!  את המגן מעליו הוא השליך
רץ  כאש עוד פעם, דרך שדות השומר את עצמו הוליך
ואתונה הייתה שוב כשדה שלף, שדה  בו אש להשתולל אמורה
עד שהוא קרא: 'שמחו, ניצחנו' וכמו יין החודר לחימר
השמחה בדם בקעה את לבו, ובאושר עילאי עצם עיניו לעולמים

וכיום כאשר חבר פוגש בחבר, מילת הברכה לשלום
היא עדיין 'שמחו!' – מילתו שאכן שמחה להביא היא הצליחה
אז אם פידיפידס מאושר לנצח – האיש החזק האציל
שכמו אל קלות היו רגליו, כפני אל הם פניו, למען האל נפשו הוא מוסר
הוא ראה את הארץ ניצלת, בהצלתה הוא עזר,  וכדי לבשר התייסר
בשורות כאלה לא מתמעטות, באופן נשגב כפי שהוא התחיל
אז  בסיכום מהולל, נצעק פעם אחרונה ואז נידום:
'אתונה ניצלה',  קריאה זו היא שכרו, היא אותו הנציחה! 


הערות:
1.     שירת הטטיקס – שירת הציקדות (סוג של חרקים)
2.    העיר אריתריאה – עיר ביוון, בת ברית של אתונה שהחורבה על ידי הפרסים סמוך לקרב מרתון, לא לבלבל עם מדינת אריתראיאה באפריקה...
3.     הר פרנס – הר לא רחוק מאתונה. בראונינג מתאר ששם הייתה הפגישה בין פידיפידס לאל פאן בניגוד לכתוב אצל הרודוטוס כי הפגישה הייתה בהר אחר, הר פרתניון. לא סביר שמישהו ירוץ מספרטה לאתונה דרך הר פרנס כי הוא לא על הדרך בין שתי הערים.
4.     ארבוס – במיתולוגיה היוונית, בנו של כאוס, האנשה של החושך
5.    האל פאן – במיתולוגיה היוונית, אל הרועים המנגן בחליל, גופו העליון גוף אדם ורגליו רגלי תיש
6.    שומר – צמח ממשפחת הסוככיים. זהו פירוש השם מרתון ביוונית
7.     מיליטיאדס – המצביא האתונאי שהוביל לניצחון היווני בקרב מרתון

מקורות:


1.    John W. Cunliffe. Browning and the Marathon Race. PMLA, Vol. 24, No. 1 (1909), pp. 154-163. https://www.jstor.org/stable/pdf/456825.pdf
2.    Denis Cummings. The Myth of Pheidippides and the Marathon. November 04, 2011. http://www.findingdulcinea.com/news/sports/2010/april/Myth-of-Pheidippides-and-the-Marathon.html
3.    Robert Browning. Pheidippides. https://www.poemhunter.com/poem/pheidippides-2

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

הילדים באירלנד משפרים כושרם

26/04/2012

קרא עוד

טניס: הנעת החבטה

22/06/2017

טניס: הנעת החבטה

קרא עוד

הפינה האולימפית: הערבי הראשון במשלחת

24/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: אלוף הסיוף נרצח

30/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: היכן לקיים משחקים?

01/04/2012

קרא עוד

ד"ר גייב מירקין על אוסטאוארתריטיס

21/03/2015

קרא עוד