נפלאות ריצת 20 מטרים

חברת "בזק", כחלק ממסע פרסומי, בנתה מסלול של 20 מטר וערכה תחרות ריצה למרחק זה בהשתתפות ספורטאים ישראלים מפורסמים. להלן התוצאות כפי שדווחו באמצעי התקשורת:

הכדורגלן טוטו תמוז – 3.34 שניות

הטניסאית שחר פאר – 3.43 שניות

הכדורסלן יוגב אוחיון – 3.40 שניות

השחיין גל נבו – 3.30 שניות

המרתוניסט זוהר זימרו – 3.27 שניות

על כולם האפיל, חייל אלמוני מסיירת גולני בשם אדיר איפרגן, שעבר את המסלול ב – 2.76 שניות כאשר הוא רץ עם הנשק והתיק עליו! בעקבות החדשות המרעישות זכה איפרגן להתראיין בערוץ 2 אצל סיוון רהב-מאיר.

אייך אפשר להסביר תוצאות כאלה?

א)      שיטת המדידה. לא מדובר כאן בתחרות אתלטיקה עם ציוד מדידה המשמש את השופטים בתחרויות כאלה. חברת "בזק" לא סיפקה את המידע כיצד נמדדו הזמנים. לשיטת המדידה יש חשיבות מכריעה כאשר מדובר במבחן ריצה למרחק כל כך קצר.

ב)      הזמנים שהשיגו הספורטאים, הם לא מרשימים בכלל, אם להתבטא בעדינות. מצילומי הטלוויזיה הם לא נראו מתאמצים במיוחד...

ג)       הזמן שהשיג החייל, מאד לא סביר.

 

 

שיטות מדידה. קיימות מספר שיטות מדידה שההבדלים ביניהן הם מאד משמעותיים כאשר מדובר במרחק ריצה קצר מאד. כל עשירית השנייה מהווה כאן בערך 3% מזמן הריצה הכולל. השיטות העיקריות למדידה:

1)      מדידה ידנית.  השופט מפעיל את השעון ברגע שהוא מבחין בכך שהרץ יצא לדרכו ועוצר את השעון כאשר הרץ חוצה את קו הסיום. גם אצל שופטים מנוסים נמצא הבדל של עשירית אחת ומעלה בין מודדים שונים. להלן טווח הישגים שמדדתי במדידה ידנית לתלמידים (בנים):

 

כתה	טווח (שניות)
ד'	3.6 – 4.7
ה'	3.5 – 4.5
ו'	3.4 – 4.2
ז' - ח	3.2 – 3.8
ט' – י'	3.1 – 3.7
יא' - יב'	3.0 – 3.6

 

אין מדובר כאן במדגם גדול אלא בעשרות בודדות של תלמידים. כמו כן ישנם תלמידים בעלי בעיות מוטוריות להם מדדתי הישגים חלשים בהרבה (5.0 שניות ומעלה).                            

 

2)      מדידה אוטומטית מלאה. בקו הזינוק ובקו הסיום מותקנים שערים שבהם חיישנים המפעילים ומפסיקים באופן אוטומטי את פעולת השעון. במדידות כאלה השופטים צריכים לוודא שהנבחנים יעמדו בתנוחה מוחלטת לפני שהם עוברים את קו הזינוק. תנופה, אפילו קטנה, עשויה להשפיע על התוצאות. זמנים הנמדדים במדידה אוטומטית איטיים מזמנים במדידה ידנית בעשירית השנייה לכל הפחות וזאת משתי סיבות: א) זמן התגובה של השופט במדידה ידנית:  מרגע שהבחין השופט בתנועת הרץ ועד לרגע בו הוא לחץ על השעון עוברת לפחות עשירית השנייה אחת ובדרך כלל אף למעלה מכך; ב) ציפייה לקראת קו הסיום. השופטים, המלווים במבט את הרץ , נוטים להפסיק את פעילות השעון עוד בטרם חצה הרץ את הגמר. מהשוואה בין זמנים ידניים ואוטומטיים בתחרויות אתלטיקה נמצא שיש הבדל של כ – 14 מאיות השנייה בריצת 400 מטר, כאשר השופטים עומדים ליד קו הזינוק.

3)      מדידה חצי אוטמטית – הפעלה ידנית ועצירה אוטומטית .

בריצות ל – 100 מטרים בתחרויות אתלטיקה גדולות, נהוג למדוד גם זמני ביניים לכל 10 מטרים. מאחר שהספורטאים מזנקים רק אחרי יריית המזניק ונמדד גם זמן התגובה שלהם לירייה, אפשר לחשב מה היה זמן הריצה שלהם מרגע שהחלו לרוץ.

בטבלה מופיעים זמנים של  כמה אצנים בכירים ל – 20 המטר הראשונים בריצות 100 מטרים במשחקים אולימפיים או אליפויות עולם באתלטיקה.

שם	תחרות	זמן 20 מטר (שניות)	זמן תגובה (שניות)	זמן 20 מטר פחות זמן תגובה (מעוגל למאית השנייה הבאה)
בן ג'ונסון	סיאול 1988	2.86	0.129	2.74
קרל לואיס	סיאול 1988	2.96	0.193	2.77
לירוי בורל	טוקיו 1991	2.89	0.120	2.77
מוריס גרין	אדמונטון 2001	2.83	0.132	2.70
יוסיין בולט	בייג'ינג 2008	2.87	0.165	2.71
יוסיין בולט	ברלין 2009	2.89	0.146	2.75
שלי-אן פרייזר	ברלין 2009	3.03	0.146	2.89

 

מובן מכאן שזמן של 2.76 שניות המיוחס לחייל אדיר איפרגן שרץ עם תיק ונשק הוא מאד לא סביר.