facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | | 01/08/2012

הרהורי לונדון: אלופה לא אולימפית

הרהורי לונדון: אלופה לא אולימפית
מאת: יורם אהרוני
פולה רדקליף (נולדה ב-17.12.1973) לא תשתתף במרתון של משחקי לונדון 2012 בשל פציעה וכנראה כבר לא תזכה במדליה אולימפית. רדקליף היא שיאנית העולם במרתון (2:15:25 שעות במרתון לונדון 2003). גם שתי התוצאות הבאות ברשימת הישגי כל הזמנים של הנשים במרתון נקבעו על ידה: 2:17:18 שע' בשיקגו 2002 ו-2:17:42 שע' בלונדון 2005. בעלות ההישגים הרביעי והחמישי בכל הזמנים נמצאות ברשימת המשתתפות במרתון האולימפי: ליליה שובוחובה מרוסיה (2:18:20 שע' בשיקגו 2011) ומרי קייטאני מקניה (2:18:37 שע' במרתון השנתי של לונדון באפריל 2012).
הבריטים מציינים כי היא אולי האתלטית הגדולה ביותר שלהם שלא זכתה במדליה אולימפית. הישגה הבולט הראשון במסגרת בין לאומית היה ניצחון במירוץ לנערות באליפות העולם במירוצי שדה בשנת 1992 (בשנים 2001 ו-2002 היא זכתה בתואר הבוגרות במפעל זה). היא השתתפה ארבע פעמים במשחקים האולימפיים: באטלנטה 1996 היא סיימה חמישית בגמר 5000 מ' (15:13.11 ד') מירוץ שנערך בטמפרטורה של 28 מעלות ובו ניצחה הסינית הגדולה Wang Junxia (14:59.88 ד'). הייתה זו הפעם הראשונה בה נכללה ריצת 5000 מ' לנשים במשחקים האולימפיים. בשנים 1984 – 1992 התחרו הנשים במסגרת האולימפית בריצת 3000 מטרים. בסידני 2000 השתתפה רדקליף  בריצת 10,000 מ'. באותם משחקים עדיין היו ריצות מוקדמות במקצוע זה. רדקליף קבעה במוקדמות שנערכו ב-27 בספטמבר זמן של 32:34.73 ד' ועלתה בקלות לגמר. הגמר נערך ב-30 בספטמבר ורדקליף הובילה כמעט לאורך כל 8 הק"מ הראשונים. בשני הק"מ האחרונים נשארו בחבורה המובילה 4 מתחרות: רדקליף, האתיופיות דררטו טולו וגטה ואמי והפורטוגלית פרננדה ריברו. עם צלצול הפעמון להקפה האחרונה פרצה קדימה טולו ועברה את ההקפה האחרונה בזמן מהיר – 60.3 שניות. 1) טולו 30:17.49; 2) ואמי 30:22.48; 3) ריברו 30:22.28; 4) רדקליף 30:26.97. רדקליף מעולם לא הצטיינה ביכולת סיום מעולה...באליפות העולם 2001 באדמונטון שוב סיימה רדקליף רביעית בריצת 10,000 מ' (הפעם הקדימו אותה שלוש אתיופיות: טולו, ברהנה אדרה וואמי) וזכור גם הפגנתה ביציע של רדקליף נגד שיתוף המנצחת בריצת 5000 מ' , אולגה יגורובה מרוסיה, שנתפסה על שימוש בסם אסור וזוכתה מסיבה טכנית. אחרי האליפות, עוד באותה עונה, החלו להשתפר פלאים הישגיה של רדקליף, בשנתה ה-28:  ב-5000 מ' היא קבעה 14:32.44 ד' (שיפור של כמעט 12 שניות לשיאה האישי) וב-3000 מ' קבעה 8:26.97 ד'.
את הבכורה שלה בחצי מרתון עשתה בשנת 2000 (1:09:07) אבל הצעד המשמעותי בקריירה שלה התרחש בעונת 2002 בה החלה לרוץ מרתונים. בבכורה במירוץ השנתי בחודש אפריל בלונדון קבעה את הזמן השני בכל הזמנים דאז (2:18:56 שע') ההישג הטוב בכל הזמנים היה אז 2:18:47 שע' של קתרין נדרבה מקניה (שיאים עולמיים במירוצי כביש מוכרים רק משנת 2004). באוקטובר 2002 כבר היה "הישג השיא" ברשותה אחרי ניצחונה במרתון שיקגו. באליפות אירופה 2002 היא ניצחה בריצת 10,000 מ' בהישג שהיה אז שני בכל הזמנים (30:01.09 ד') והיום הוא ששי ברשימת הישגי כל הזמנים. גם בריצת 3000 מ' היא קבעה את שיאה האישי ב-2002 (8:22.20 ד'), וכיום הישג זה מדרג אותו כרצה השמינית בכל הזמנים. רדקליף החמיצה את אליפות העולם 2003 בשל פציעה אבל בשנה בה קבעה כזכור את השיא העולמי הנוכחי במרתון קבעה גם את ההישג שהוא היום השיא הרשמי ב-10 ק"מ על כביש (30:21 ד') וזכתה גם באליפות העולם בחצי מרתון (זכתה בתואר זה גם בשנים 2000 ו-2001).
לרוע מזלה של רדקליף, היא הגיעה לשיאה בתקופה שבין משחקים אולימפיים. המרתון של אתונה 2004 היה ביום חם: הטמפרטורה הייתה 30 מעלות כבר בזינוק והעפילה ל-35 מעלות בהמשך. רדקליף הייתה עם המובילות ב-20 ק"מ (1:09:57) אבל לא הצליחה להגיב כאשר הוחש הקצב על ידי היפנית מיזוקי נוגוצ'י, ופרשה מן הריצה אחרי 36 ק"מ. היא הסבירה כי סבלה בתחרות מ"תגובה קשה"  (כאבים בבטן, בין היתר) לטיפולים אגרסיביים לפציעה בשריר ארבעת הראשים (השריר הנמצא בקדמת הירך) ממנה סבלה בתקופה שלפני המשחקים.
באליפות העולם 2005 היא זכתה במרתון (2:20:57 שע') כשהיא מקדימה ביותר מדקה את הזוכה במדליית הכסף.
בשנת 2007 היא ילדה את בתה הבכורה והחמיצה את אליפות העולם. במרתון האולימפי של בייגינג 2008 היא סבלה מכאבים קשים ברגל וסיימה במקום ה-23 (2:32:28 שע'). ניצחונה הגדול האחרון היה במרתון ניו-יורק 2008 (2:23:56 שע'). בשנת 2010 היא ילדה בן ואת הקריטריון ללונדון 2012 השיגה כאשר תפסה מקום שלישי במרתון ברלין 2011 (2:23:46).
אילו עוד שיאנים גדולים באתלטיקה לא זכו במדליות אולימפיות?
היו כמובן כמה כאלה שמלחמות עולם פרצו בשיא הקריירה שלהם: טאיסטו מאקי (1910 – 1979) היה רץ פיני שהיה הראשון שירד מ-30 דקות בריצת 10,000 מ' – 29:52.6 ד' ב-1939). באותה שנה הוא קבע גם שיא בריצת 5000 מ' – 14:08.8 ד'. בתקופת המלחמה היו פעילים מספר רצים בשוודיה שהבולט בהם היו גונדר הייג (1918 – 2004), אולי אחד  מגדולי הרצים בהיסטוריה. בין היתר הוא היה הראשון שירד מ-14 דקות בריצת 5000 מ' והאחרון שהחזיק בשיא בריצת מיל מעל 4 דקות (4:01.4 ד'). יריבו הגדול היה בן ארצו ארנה אנדרסון (1917 – 2009) ששבר שיאים ב-1500 ומיל.
בין שיאני העולם הנוכחיים, הבולט ביותר שאין לו עדיין מדליה אולימפית הוא דיויד רודישה (נולד ב-17.12.1988)  שלא נבחר לייצג את קניה בביג'ינג 2008 למרות שקבע באותה עונה כבר 1:43.72 ד'. לפעמים קשה יותר להיבחר לנבחרת קניה למשחקים האולימפיים מאשר לזכות במדליה האולימפית. עוד שיאן  קנייתי בולט בלי מדליה אולימפית ואפילו בלי השתתפות במשחקים הוא דניאל קומן, השיאן בריצת 3000 מ' באצטדיון (7:20.67 ד')  ובאולם (7:24.90 ד').  שיאן עולמי  נוסף שעתיד לעשות בכורה אולימפית בלונדון הוא אשטון איטן, השיאן הטרי בקרב-10 (נולד ב-21.1.1988) היה עשוי להיבחר בשנת 2008 לייצג אולי כל מדינה בעולם זולת ארה"ב: הישג של  8122 נקודות הספיק לו אז רק למקום חמישי במבחנים. דרק קלייטון מאוסטרליה (נולד ב-17.11.1942) החזיק 14 שנים בהישג השיא במרתון. הוא היה הראשון שירד מ-2:10 שעות כאשר קבע בשנת 1967 זמן של 2:09:36.4 שעות ושנתיים מאוחר יותר שיפר את הישגו ל-2:08:33.6 שע'. לרוע מזלו המשחקים האולימפיים נערכו בשנת 1968 במקסיקו-סיטי, ושם, בגובה של יותר מ-2200 מ' מעל פני הים הוא התקשה למצות את יכולתו כאשר סיים שביעי בלבד (2:27:23.8 שע') אם כי יש לציין כי בין השישה שהקדימו אותו היו רק שני אפריקאים. במינכן 1972 הוא היה כבר מעבר לשיא וסיים במקום ה-13 (2:19:49.6 ש').
רנלדו נחמיה היה שיאן בריצת 110 משוכות מ-1979 עד 1989. הוא היה הראשון שירד מ-13 שניות – 12.93 ב-1981. ניצח במבחני ארה"ב ב-1980 אך בגלל חרם מדינתו על משחקי מוסקבה הוא לא זכה להשתתף בהם. אחר כך עבר לשחק פוטבול מקצועני למספר שנים וכאשר חזר לאתלטיקה לא הצליח לחזור ליכולתו הקודמת. בין נפגעי חרמות אולימפיים אחרים אפשר למנות את רץ המרתון  האתיופי בליינה דינסמו שקבע הישג השיא במרתון בשנת 1988 (2:06:50 שע'), הישג שנשבר רק אחרי 10 שנים, אך לרוע מזלו מדינתו החרימה את משחקי סיאול 1988. הנרי רונו  מקניה שבר ב-1978 שיאי עולם בריצות 3000 מ' (7:32.1 ד') , 3000 מ' מכשולים (8:05.4 ד') , 5000 מ' (13:08.4 ד' וגם 13:06.20 ב-1981) ו–10,000 מ' (27:22.4 ד'). הוא לא זכה להשתתף במשחקים האולימפיים מאחר שקניה החרימה את משחקי מונטריאול 1976 וגם את מוסקבה 1980...
מבין השיאניות הנוכחית באתלטיקה (במקצועות אולימפיים) "משוללות מדליות אולימפיות" הן: יוליה פצ'ונקינהמרוסיה ב-400 משוכות (52.34 ש' ב-2003) שלא עלתה לגמר בסידני 2000 והייתה רק שמינית בגמר אתונה 2004; גבריאלה ריינש ממזרח גרמניה שקבעה בדיסקוס בשנת 1988 76.80 מ' אך סיימה רק שביעית בגמר האולימפי בסיאול ויודת הפטיש הגרמניה בטי היידלר (79.42 מ' ב-2011) שהייתה רביעית באתונה 2004 ותשיעית בביג'ינג 2008.
בירחון האתלטיקה האמריקאי Track and Field News  הופיע פעם מאמר שבו ניסה הכותב להראות איך הייתה נראית ההיסטוריה האולימפית אם המשחקים היו נערכים כמו היום, אחת לארבע שנים, אך מתחילים שנה אחת יותר מוקדם.  כך יתכן שגיבור משחקי 1935 היה Eulace Peacock ולא ג'סי אוונס (פיקוק ניצח את אוונס בשבעה מתוך 10 מפגשים ביניהם ב-1935  ב-100 יארד והיה גם קופץ מצטיין לרוחק),  אולי היו מתקיימים משחקים אולימפיים ב-1939  טרם פלישת גרמניה לפולין והיינו זוכרים את רודולף הארביג מגרמניה כאלוף אולימפי ב-400 ו-800 מ' (קבע באותה שנה שיאי עולם: 46.0 ש' ו-1:46.6 ד') , ב-1947 בוב מתיאס היה צעיר מדי בכדי לזכות בתואר האולימפי בקרב-10 ( ניצח ב-1948 בגיל 17 ו-263 ימים...), הפיני שהיה עושה דאבל של 5000 מ' ו-10,000 ב-1971 היה יוהא ואטיאינן ולא לאסה וירן שהרי זה מה שקרה במציאות באליפות אירופה 1971 ואולי אפילו סרגי בובקה היה זוכה בארבע מדליות  זהב אולימפיות בקפיצה במוט (ניצח באליפויות העולם 1983, 1987, 1991 ו-1995...). טענת  מחבר המאמר הייתה שצריך לקיים אליפות עולם באתלטיקה בכל שנה בה לא מתקיימים משחקים אולימפיים שהרי לפי ההיגיון האמריקאי אם בכל שנה יש וורלד סירייס בבייסבול וסופרבול בפוטבול למה שלא תהיה גם כל שנה אליפות עולם באתלטיקה?
פולה רדקליף הייתה  כאמור בשיאה בשנת 2002, בדיוק באמצע מחזור אולימפי. היא יכולה להתנחם אולי במילותיו של בוב דילן:
"…She was born in spring
But I was born too late
Blame it on a simple twist of fate."

מאמרים רלוונטים נוספים

כושר גופני ותזונה אצל מתבגרים באיסלנד

05/12/2018

קרא עוד

מרתון - מטרה לא ראויה

17/03/2013

קרא עוד

נאפי תיאם

14/08/2016

קרא עוד

ד"ר גייב מירקין על אוסטאוארתריטיס

21/03/2015

קרא עוד

קפיצה לרוחק בתכנון השנתי בבית הספר

01/03/2015

קרא עוד

הפינה האולימפית: מירוץ הלפיד

10/04/2012

קרא עוד