מבחני שדה להערכת סבולת כתחליף למדידת פעילות גופנית

מבחני שדה להערכת סבולת כתחליף למדידת פעילות גופנית

 תקציר מאמר שהופיע ב-Bulletin of the World Health Organization

ארגון הבריאות העולמי יצא לאחרונה עם תכנית פעולה שמטרתה לצמצם ב-15% את שיעור חוסר הפעילות הגופנית בעולם עד לשנת 2030. אחד המרכיבים החשובים בתכנית הפעולה הוא מדידת שיעור הפעילות הגופנית.  קיימות כיום שתי גישות עיקריות להערכת מידת הפעילות הגופנית: הערכה באמצעות שאלונים בהם מדווחים אנשים על מידת הפעילות הגופנית שלהם ומדידה אובייקטיבית באמצעות מכשירים כמו פדומטרים או אקסלומטרים.  לשתי השיטות האלה יש מגבלות וקשה לערוך באמצעותן מעקב לאורך זמן על מידת הפעילות הגופנית באוכלוסיות גדולות. השאלונים סובלים מהטיות בדיווח ואילו השימוש באקסלומטרים מבוצע בדרך כלל למשך ימים ספורים בלבד ונדרשת עבודה לא מעטה כדי לאסוף את הנתונים ולנתח אותם.

מעקב אחרי כושר גופני הוא הרבה יותר פשוט מאשר מעקב אחרי פעילות גופנית ולכן המחברים מציעים להשתמש במבחני כושר גופני כאמצעי להערכת הפעילות הגופנית. המחברים מציינים שאמנם 30% - 50% מההישגים במבחני הכושר מקורם בגורמים תורשתיים, אך הפעילות הגופנית היא בכל זאת הגורם המשפיע ביותר על הכושר הגופני. מרכיב הכושר שיש לו את הקשר הגדול ביותר לבריאות,  סבולת לב-ראות, נמדד במעבדה במבחנים כמו צריכת חמצן מרבית (צח"מ) אך ניתן להעריך אותו גם במבחני שדה פשוטים כמו מבחני ריצה   למרחקים בינוניים כמו הריצות ל-800 ו-1500 או במבחן ביפ. ניתן גם לערוך מבחנים בהם צריכים הנבדקים לעבור מרחק גדול ככל האפשר בזמן קצוב כמו 6 או 12 דקות.  עליה בהישגים במבחני הכושר לסבולת נמצאה בקשר עם ירידה בתחלואה  במחלות לב וריאה וגם  בסיכון למוות מכל סיבה שהיא. הירידה הגדולה ביותר בסיכון לתחלואה היא אצל אלה הנמצאים ברמת הכושר הנמוכה ביותר  המצליחים להתקדם לרמה קצת יותר גבוהה. עליה זו מתרחשת כאשר אנשים המבצעים מעט מאד פעילות גופנית מתחילים להיות פעילים גופנית. לאנשים כאלה מתאימה תוכנית אימונים בה הם מבצעים הליכה  של 30 דקות, 4-3 פעמים בשבוע. אחרי 12 שבועות אפשר לראות אצלם שיפור בהישגים במבחני הכושר הנע בין 5 ל-15%. ברור מאליו כי אלה הנמצאים בכושר גופני גבוה יותר ורוצים לשפר אותו עוד, יתאמנו בתוכניות בהן קצב התנועה גבוה יותר (ריצה במקום הליכה, למשל).

התכנית של ארגון הבריאות העולמי להגברת הפעילות הגופנית כוללת שלושה צעדים. הצעד הראשון הוא הקל ביותר לביצוע והשלישי הקשה ביותר. הצעד הראשון כולל איסוף נתונים באמצעות שאלונים, הצעד השני כולל בדיקות לא פולשניות כמו גובה, משקל, לחץ דם וכו' והצעד השלישי כולל בדיקות דם להערכת מרכיבים  כמו רמות סוכר וכולסטרול. רצוי מאד שבמסגרת הצעד השני יאמצו המדינות גם תוכנית מעקב אחרי הסבולת באמצעות מבחני השדה הפשוטים.  מדידות תקופתיות של רמת הסבולת באמצעות מבחני שדה יאפשרו מעקב אחרי הצלחת התוכניות להגברת הפעילות הגופנית.

מקור:

Justin J Lang, Emily Wolfe Phillips, Heather M Orpana, Mark S Tremblay, Robert Ross, Francisco B Ortega, Diego Augusto Santos Silva, and Grant R Tomkinson. Field-based measurement of cardiorespiratory fitness to evaluate physical activity interventions. Bull World Health Organ. 2018 Nov 1; 96(11): 794–796.

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

[x] סגור
כפתור צור קשר

accessibility