facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | כושר גופני | 13/04/2014

מבחני כושר גופני לשחקני טניס

מבחני כושר גופני לשחקני טניס

  בטניס נדרשת רמה גבוהה של ביצוע המיומנוית השונות אך גם רמת כושר גופני גבוהה במספר מרכיבי כושר. מטרתם של מבחני הכושר היא לבדוק את מצבו של הספורטאי בכל אחד ממרכיבים אלה כדי לראות מה צריך לשפר בתכנית האימונים ואחרי תקופה מסויית לערוך מבחנים חוזרים ולראות איך השתנה המצב. חשיבותם של המבחנים היא בעיקר בגילאי הילדים והנוער.  מבחנים אלה מאפשרים למאמנים לראות אם הכושר הגופני של השחקנים מתפתח עם העלייה בגיל. מספר פדרציות לאומיות, מדעני ספורט ומומחי כושר פיתחו סדרות של מבחני כושר לשחקני טניס. מטרת הסקירה היא להעריך את המבחנים הללו  ואת הקשר שלהם לביצוע במגרש של שחקני הטניס.

משחק הטניס מאופיין במאמצים גבוהי עוצמה  (10-2 שניות) שביניהם הפסקות קצרות בין הנקודות (20-10 ש') והפסקות גדולות יותר בין המשחקונים (90-60 שנ'). משך משחק שלם הוא בדרך כלל כ-1.5 שעות אבל עשוי להגיע גם ל-5 שעות. אחרי מכת הגשה של הכדור המגיע למהירות של 200 קמ"ש, השחקן רץ בממוצע כ-3 מטר לכל חבטה, 15-8 מטר לכל נקודה עם 4-3 שינויי כיוון. בכל נקודה השחקן חובט בכדור 5-4 פעמים בממוצע ועובר כ- 1300 עד 1600 מטר לכל שעת משחק. המספרים משתנים בהתאם לרמת השחקן וסוג המשטח עליו מתמודדים. מהשחקנים נדרשת תגובה מהירה ותנועה מהירה בכוונים שונים. כוח נדרש מהם בכדי לייצר עוצמת חבטה וגם כדי להימנע מפציעות. עליהם להיות גמישים כדי שיהיה להם טווח תנועה גדול במפרקיים.  כאשר משוחקות נקודות מהירות וארוכות השחקנים מגיעים ל-80-70% מהדופק המרבי ולעיתים אף  לדופק המרבי. ברוב דקות המשחק עומדת צריכת החמצן על 60-50% מהצריכה המרבית אך בדקות מסוימות היא עשויה להגיע ל-80% ממנה. לפיכך השחקנים צריכים לפתח הן את המסלולים האנארוביים (קריאטין פוספט וגליקוליזה) והן את מסלול הפקת האנרגיה האירובי.    מכל אלה נובע כי  הצלחה בטניס  המבטאת בהישגים בתחרויות וביכולת לעמוד בעומס האימונים דורשת  רמות גבוהות של מהירות, זריזות וכוח ורמות בינוניות עד גבוהות של סבולת אירובית ואנאירובית.

סבולת אירובית

במעבדה מקובל לבצע מבחני על מסילה לשחקני טניס. המבחנים המקובלים במעבדה להערכת היכולות האירוביות של שחקני טניס הם מבחן צריכת החמצן המרבית ומבחן הסף האנאירובי.

 מבחני השדה להערכת  יכולת אירובית כמו מבחן 12 דקות הדקות של קופר   עומדים במתאם טוב עם צריכת החמצן המרבית אך אופי המאמץ הרצוף בו אינו דומה  למאמץ במשחק הטניס המאופיין במאמצים קצרים שביניהם הפסקות. גם מבחן ביפ בו עוברים קטעים של 20 מטר הלוך ושוב במהירויות המתגברת כל דקה בערך אינו ספציפי מספיק לטניס ולכן פותחו פרוטוקולים הדומים למבחן ביפ אך עם הפסקות בין הקטעים כמו Yo-Yo IR (Yo-Yo Intermittent Recovery Test) שבו אחרי כל שני קטעים של 20 מטר יש הפסקה של 10 שניות. מבחן בעל אופי דומה הוא 30-15 IFT  Intermittent Fitness Test)  (30-15 בו רצים 30 שניות קטעים של 40 מטר  הלוך ושוב במהירות הולכת ועולה כאשר אחרי כל 30 שניות יש 15 שניות הפסקה להתאוששות של הליכה. מבחן זה צובר פופולריות בשנים האחרונות בטניס וענפים אחרים המאופיינים במאמצים עם הפסקות.  שלושה מבחנים אלה (ביפ, Yo-Yo IR, 30-15 IFT)  אינם ספציפיים לטניס ורק מספר פדרציות לאומיות פרסמו נורמות, ורק עבור מבחן ביפ. פותחו גם מבחני סבולת ספציפיים לטניס התואמים את מידות מגרש הטניס ואת השילוב בין עבודת הרגליים לפעולת החבטה. Weber and Hollmann פיתחו מבחן שבו מכונה זורקת כדורים לסירוגין לשני צדדי המגרש והשחקנים צריכים להכות לסירוגין מכות כף יד וגב יד.  על בסיס זה פותחו מבחנים דומים עם מכונות לזריקת כדורים על ידי חוקרים אחרים. מבחנים אלה הם יקרים לביצוע בגלל עלות המכשור ומאחר שאין מבחן אחד כזה המקובל במקומות רבים אין אפשרויות לערוך השוואות  באמצעות מבחנים אלה בין אוכלוסיות שונות של שחקני טניס. לפיכך פותחו מבחנים פשוטים יותר כמוט Hit & Turn Tennis Test. במבחן זה במקום מכונה לזריקת כדורים צריכים לבצע חבטות בכדור נייח המוצב על מוט גמיש.  אורך הקטעים במבחן הוא 11 מטר (דומה לרוחב מגרש לטניס זוגות). לפעמים , בהיעדר המוטות הגמישים מבצעים רק סימולציה של חבטות (חבטות באוויר ללא כדור).  במבחן 20 שלבים כאשר בכל שלב הזמן לקטע הולך ומתקצר ב-0.1 שניות. בשלב הראשון  הזמן לקטע הוא 4.9 שניות ובשלב 20 הזמן לקטע הוא 3.0 שניות. הזמן לכל קטע הוא 50-47 שניות. אחרי כל שלב יש 10 שניות הפסקה ואחרי שלבים מספר 4, 8, 12, ו-16 אורך ההפסקה הוא 20 שניות. המבחן מופסק כאשר הנבחן לא יכול לעמוד בקצב או שהוא לא מבצע נכון את החבטות (בהתאם להערכה של מאמן טניס). למבחן זה פותחו כבר נורמות לבנים ובנות בגילאים השונים.

סבולת אנאירובית

למרות שפותחו מבחני מעבדה מתוחכמים להערכת מרכיב זה כמו גרעון החמצן המצטבר המרבי (MAOD (Maximum Accumulated Oxygen Deficit, ברוב ענפי הספורט מבחן המעבדה המקובל להערכת סבולת אנאירובית הוא עדיין מבחן וינגייט שפותח בישראל במחלקת המחקר של מכון וינגייט בשנות ה-70.  במבחן זה מנסים הנבדקים לבצע כמה שיותר סיבובים על אופני מאמץ כנגד התנגדות במשך 30 שניות.  במבחן זה משתמשים עדיין למרות שכבר ידוע כי מאמצים של פחות מ-60 שניות  עדיין לא מספיקים בכדי להביא את המערכת האנאירובית לידי מיצוי מלא ובמחקר שנעשה על אוכלוסייה של שחקניות טניס צעירות לא נמצא נמצא קשר בין הישגים במבחן זה לבין הדירוג של השחקניות. כיום מנסים לפתח מבחנים אחרים כמו ביצוע של 10-6 ספרינטים עם 15 עד 180 שניות התאוששות, על מסילות ללא מנוע המונעות מתנועות הריצה. מבחני שדה להערכת יכולת אנאירובית של שחקני טניס כוללים ביצוע של סדרת ספרינטים (RSA Repeated Sprint Ability) כמו ביצוע 10-6 ספרינטים של 6 שניות או 40-20 מטר עם הפסקות קצרות להתאוששות (30-10 שניות). כאשר מבצעים מבחנים כאלה מסתכלים על מספר משתנים כמו הזמן הכולל לביצוע הסדרות, זמן ממוצע, הזמן הטוב ביותר ואחוז הדעיכה בהישגים. אין הרבה שימוש במבחנים כאלה בטניס.  באוסטרליה ממליצים על מבחן של 10 מיאוצים ל-20 מטר עם 20 שניות הפסקה ביניהם. אחת המגבלות של המבחנים האלה היא שהספורטאים מבצעים חלוקת כוחות ולא מנסים לקבוע את הזמנים הטובים ביותר במיאוצים הראשונים. מסיבה זו נמצא במחקרים כי הזמן הממוצע משקף יותר את היכולת של השחקן מאשר אחוז הדעיכה בהישגים.  נמצא גם כי יש מתאם גבוה מאד בין הזמן למיאוץ אחד של 20 מטר לבין הזמן המצטבר של של כל המיאוצים, לפיכך מסתפקים לפעמים בביצוע מיאוץ אחד של 20 מטר.

 מבחני כוח והספק (strength and power)

כוח מוגדר כיכולת להתגבר על התנגדות והספק הוא מכפלה של כוח במהירות, אולי אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחה בענפי ספורט רבים.  מבחן מקובל מאד בטניס הוא מבחן לחיצת דינמומטר ביד בו משווים גם את הכוח בין יד ימין ליד שמאל. למבחן זה פותחו נורמות עבור שחקני טניס.  יש מבחני כוח רבים אחרים בשדה ובמעבדה שנחקרו בהקשר של ביצועי בטניס אך אין לגביהם הסכמה כוללת.  מבחן השדה המקובל להספק הוא מבחן הקפיצה לגובה מהמקום.  מבחן שדה נוסף בשימוש נרחב הוא מבחן זריקת כדור כוח. מבחן ספציפי לטניס הוא מהירות כדור ההגשה.

מבחני מהירות

בטניס לא מגיעים השחקנים למהירות מרבית בגלל ממדי המגרש (בריצות בקו ישר מושגת מהירות מרבית רק לאחר 60-30 מטר) ולכן מקובל לערוך מבחני ספרינטים קצרים של 20 מטר בהם בודקים גם את הזמן לכל 5 מטר.  הזמן ל-5 המטרים הראשונים הוא מדד ל"מהירות צעד ראשון" והזמן בין 10 ל-15 מטרים משמש כמדד ליכולת ההאצה (הגברת המהירות).  חשוב מאד לבצע מבחנים אלה באמצעי מדידה משוכללים (מדידה אלקטרונית) מאחר שמדידה ידנית היא בעלת אחוז שגיאה גבוה מאד במבחנים אלה.

מבחני זריזות

זריזות מוגדרת כיכולת לשנות במהירות כוון תנועה. פותחו מבחני זריזות רבים כמו מבחן  "5-0-5" בו רצים 5 מטר וחוזרים אל נקודת הבסיס,  "מבחן אילינוי" בו מבצעים ריצת עקלתון בין קונוסים ו"מבחן המשושה" (הקסגון) בו קופצים בשתי רגליים מעל צלעות משושה. מאחר שבמבחנים אלה שינויי בכוון הם ידועים מראש בעוד שבמשחק עצמו השחקן צריך לשנות כוון בתגובה לגירוי, פותחו מבחני זריזות בהם השחקן צריך לשנות כיוון תנועה בתגובה לגירוי.

מבחני טווח תנועה

יש מספר מבחנים להערכת טווח התנועה במפרקים השונים  והשימוש בהם הוא בעיקר כדי לראות אם יש סיכון לפציעות ואם קיימת מידה גדולה של חוסר סימטריה בטווח התנועה בשני צידי הגוף. לא פורסמו נורמות למבחנים אלה עבור שחקני טניס.

להלן מובאות נורמות ממספר מבחנים המקובלים בגרמניה (רשימה מלאה מובאת במקור):

 

ריצת 10 מ' *(שניות)

ריצת 20 מ' *(שניות)

זריקת כדור כוח 2 ק"ג מעל הראש (מטר)

Hit & Turn Tennis Test (רמה)

לחיצת יד בדינמומטר ביד החזקה (ק"ג)

 

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

גיל 12

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טעון שיפור

מעל 2.03

מעל 2.05

מעל 3.61

מעל 3.62

פחות מ-5.20

פחות מ-5.20

פחות מ-12

פחות מ-13

פחות מ-21.5

פחות מ-22

ממוצע

2.03

2.05

3.61

3.62

5.20

5.20

12

13

21.5

22

טוב

2.01

2.03

3.57

3.59

5.38

5.40

12.4

13.5

22

23

מעולה

1.96

1.96

3.50

3.48

5.70

6.02

13.5

14.9

24

25.2

גיל 14

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טעון שיפור

מעל 1.99

מעל 1.97

מעל 3.50

מעל 3.47

פחות מ-6.10

פחות מ-6.40

פחות מ-13

פחות מ-14

פחות מ-27

פחות מ-27

ממוצע

1.99

1.97

3.50

3.47

6.10

6.40

13

14

27

27

טוב

1.96

1.94

3.45

3.42

6.46

6.70

13.4

14.5

29

29

מעולה

1.91

1.85

3.38

3.34

7.10

7.29

14.6

15.9

32

33

גיל 16

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טעון שיפור

מעל 1.95

מעל 1.85

מעל 3.40

מעל 3.24

7.20 ומטה

פחות מ-8.90

פחות מ-14

פחות מ-16.9

פחות מ-33

פחות מ-40

ממוצע

1.95

1.85

3.40

3.24

7.20

8.90

14

16.9

33

40

טוב

1.92

1.82

3.36

3.22

7.40

9.20

14.6

17.1

33.6

43

מעולה

1.88

1.78

3.29

3.11

8.10

10.04

16

18

36

52

גיל 18

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טעון שיפור

מעל 1.95

מעל 1.78

מעל 3.37

מעל 3.08

מתחת ל-8.10

פחות מ-10.80

מתחת ל-15

פחות מ-18

פחות מ-36

פחות מ-50

ממוצע

1.95

1.78

3.37

3.08

8.10

10.80

15

18

36

50

טוב

1.93

1.76

3.33

3.05

8.30

11.40

15.3

18.6

38

53

מעולה

1.87

1.71

3.24

2.98

9.40

12.60

16.8

19.4

40

58

 

 

*ריצות 10 ו-20 מטר מבוצעות ללא הזנקה וללא הרצה מוקדמת. הזמן נמדד באופן אלקטרוני כאשר הנבדק עובר בין שער הזינוק לשער הגמר.

מקור:

Jaime Fernandez-Fernandez, Alexander Ulbricht, Alexander Ferrauti. Fitness testing of tennis players: How valuable is it? Br J Sports Med 2014;48:i22-i31 doi:10.1136/bjsports-2013-093152

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

הפינה האולימפית: סגנון פוסברי

22/04/2012

קרא עוד

Tracking אחרי פעילות גופנית בפינלנד

12/10/2014

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק יא'

04/04/2013

קרא עוד

הישגי ישראל בספורט הבין לאומי

27/10/2012

קרא עוד

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה ד'

03/07/2013

קרא עוד

הפינה האולימפית, מונטריאול 1976, חלק א'

13/05/2017

קרא עוד