facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | כושר גופני | 26/02/2020

מבחן ביפ, צח"מ, השמנה, ריכוז לקטט וגורמי סיכון למחלות קרדיו מטבוליות


תקציר מחקר שנערך באנגליה


דלקת כרונית בדם (low-grade chronic inflammation) נחשבת כגורם סיכון ראשון במעלה להופעת מחלות קרדיו מטבוליות

 בין החומרים מתווכי התדלקת מוזכרים: 
interleukin-1β (IL-1β), interleukin-6 (IL-6), interleukin-1 receptor antagonist (IL-1ra), tumor necrosis factor-α (TNF-α) and the acute phase protein C-reactive protein (CRP).
נמצא כי פעילות גופנית מאומצת מביאה לירידת רמת מתווכי הדלקת בין היתר על ידי העלאת רמתם של חומרים נוגדי דלקת כמו: IL-10 and IL-1rα
מטרת המחקר הייתה לראות את  הקשר בין כושר גופני והשמנה לבין מדדי בריאות.

תיאור המחקר


הנבדקים היו ילדים בגיל 12-10 (60 בנות ו-61 בנים) שכולם עברו מבחנים אנתרופומטריים ומבחן ביפ וחלקם (38 בנות ו-30 בנים) עברו  גם מבחני מעבדה  שכללו מבחן צריכת חמצן מרבית (צח"מ) ומבחן שבדק ריכוז לקטט בדם בעת ריצה במהירות ריצה תת-מרבית (8.5 קמ"ש). מכל הנבדקים נלקחה דגימת דם.
הנבדקים חולקו  בדיעבד ל-4 קבוצות  שוות (כל פעם חלוקה אחרת) לפי תוצאות מבחן ביפ, צח"מ, ריכוז הלקטט ב-8.5 ק"ש ולפי סכום עובי 4 קפלי עור (מדד להשמנה). תוצאות החלוקות מוצגות בטבלה. בקבוצה 1   נכללים בעלי ההישגים הנמוכים ובקבוצה 4 נכללים הנבדקים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר.
  

 

מבחן ביפ (קטעים של 20 מטר)

צח"מ (מ"ל/ק"ג/דקה)

ריכוז לקטט במהירות 8.5 קמ"ש (מילימול בליטר)

סכום עובי 4 קפלי עור (מ"מ)

קבוצה 1 בנים

43

40.2

2.71

56

קבוצה 1 בנות

24

34.1

5.20

97

קבוצה 2 בנים

65

49.9

2.30

40

קבוצה 2 בנות

45

42.9

3.62

54

קבוצה 3 בנים

75

52.7

1.95

34

קבוצה 3 בנות

58

48.7

2.62

39

קבוצה 4 בנים

90

57.9

1.07

27

קבוצה 4 בנות

77

58.0

1.61

29

 

ההבדל בין הבנות לבנים היה מובהק בכל ארבעת המדדים בשלושת הקבוצות הנמוכות. בקבוצה הגבוהה, ההבדל בין הבנות לבנים היה מובהק רק במבחן ביפ.


קשר עם מתווכי דלקת


IL-6  ו- IL-1βהיו גבוהים יותר בקבוצה 1 מאשר בקבוצות 3 ו-4 רק כאשר החלוקה נעשתה לפי תוצאות ביפ. כלומר כאשר החלוקה הייתה לפי צח"מ, לקטט וקפלי עור לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות. לא נמצא הבדל בין הקבוצות ב- TNF-α   ו-CRP


קשר עם נוגד הדלקת IL-10


לאחר תקנון לגבי גדילת הגוף לפי age at peak height velocity (APHV)  רק מרחק הריצה במבחן ביפ נמצא בקשר עם גורם זה. לעומת זאת, ללא תקנון, רק ריכוז הלקטט היה בקשר עם  IL-10  (קשר הפוך כמובן, ככל שריכוז הלקטט היה נמוך יותר ריכוז IL-10 היה גבוה יותר).


רמת גלוקוז בדם בצום


גורם זה נמצא גבוה יותר בקבוצה 1 באופן יחסי לכל אחת מארבע הקבוצות האחרות כאשר החלוקה לקבוצות הייתה לפי תוצאות מבחן ביפ. כאשר החלוקה הייתה לפי צח"מ נמצא הבדל רק בין קבוצות 1 ו-4. אחרי תקנון לפי APHV רק מרחק הריצה נמצא בקשר עם ריכוז הגלוקוז (קשר הפוך כמובן).


רמת אינסולין בפלסמה בצום


 ללא תקנון לפי APHV נמצא קשר בין רמת האינסולין בצום לבין תוצאות ביפ, צח"מ, רמת הלקטט וההשמנה אולם לאחר התקנון רק ההשמנה נמצאה בקשר עם רמת האינסולין בצום.


מדד homeostatic model assessment (HOMA)


מדד זה מקובל להערכת מידת התנגודת לאינסולין והוא מחושב לפי הנוסחה: מכפלת רמת הגלוקוז בצום ברמת האינסולין בצום, מחולקת ב-22.5. לפני התקנון לפי   APHVנמצאו קשרים בין מדד זה לבין ביפ, צח"מ והשמנה אך לא לרמת הלקטט. לאחר התקנון רק ההשמנה נמצאה בקשר עם מדד זה.


לחץ דם סיסטולי


לא נמצאו קשרים בין גורם זה לבין  צח"מ, ביפ, לקטט והשמנה.


לחץ דם דיאסטולי


רק ההשמנה נמצאה בקשר עם גורם זה. ככל שעובי קפלי העור היה גדול יותר כך עלה גם לחץ הדם הדיאסטולי, גם לאחר התקנון.
הממצאים העיקריים של מחקר זה הם  שרמת הציטוקינים מתווכי הדלקת IL-6  ו- IL-1β הייתה גבוהה יותר בקרב הילדים הנמצאים ברבעון התחתון של ההישגים במבחן ביפ ואילו רמת נוגד הדלקת IL-10 הייתה נמוכה יותר בקרב הילדים ברבעון התחתון במבחן ביפ. לעומת זאת כאשר החלוקה הייתה לפי  הצח"מ, לקטט והשמנה לא נמצא קשר כזה, אחרי תקנון לפי מצב הגדילה.
לדעת החוקרים ההישגים במבחן  ביפ  מושפעים יותר מאימונים מאשר הצח"מ וזו הסיבה שנמצא  הקשר. ההישגים במבחן ביפ משקפים לדעתם שיפור לא רק במערכות הנשימה והדם, המשפיעים גם על הצח"מ אלא גם שינויים ברמה השרירית, שאינם משתקפים בצח"מ. לפיכך לשיפור ההישגים במבחני סבולת בשדה כמו מבחן ביפ יש ערך בריאותי חשוב, אפילו אם לא נמצאים שינויים גדולים בצח"מ אחרי אותם אימונים.

 מקור: 


Dring KJ, Cooper SB, Morris JG, Sunderland C, Foulds GA, Pockley AG and Nevill ME (2019) Multi-Stage Fitness Test Performance, VO˙ 2 Peak and Adiposity: Effect on Risk Factors for Cardio-Metabolic Disease in Adolescents. Front. Physiol. 10:629. doi: 10.3389/fphys.2019.00629

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

הפינה האולימפית - סטוקהולם 1912

03/07/2016

קרא עוד

הרטוריקה של פרשני הכדורגל, חלק א'

11/02/2013

קרא עוד

מספר השחקנים הזרים בליגות הבכירות בכדורגל ודירוג הנבחרות הלאומיות

22/05/2020

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק יא'

01/09/2012

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק י'

01/02/2013

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק י"ח

02/10/2012

קרא עוד