facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | כושר גופני | 10/02/2018

התאוששות הדופק בקרב ילדים ונשים

תקציר מחקר שבוצע בארה"ב

 

מד דופק

הדופק בהתאוששות ממאמץ משמש כבסיס לכמה מבחני כושר כמו מבחן המדרגה של הארוורד. ההנחה היא שככל שהנבדק בכושר טוב יותר כך  ירד הדופק שלו מהר יותר בתום מאמץ גופני. הדופק בהתאוששות הוא גם מדד חשוב בעת ביצוע אימוני הפוגות ומקובל להתחיל את החזרה הבאה באימון  רק כאשר הדופק ירד לערך של 120 – 130 פעימות לדקה, לכל הפחות.

במחקר שנעשה באוניברסיטת קנטקי בארה"ב נבדקו  27 נשים ו-33 ילדים (9 בנות ו-24 בנים) נתונים ממוצעים  על הנבדקים מופיעים בטבלה מספר 1:

 

ילדים

נשים

גיל (שנים)

9.8

34.7

גובה (מטרים)

1.42

1.67

משקל (ק"ג)

42.7

79.9

BMI  (ק"ג/מ"ר)

20.9

28.8

דופק במנוחה (פעימות בדקה)

77.2

69.3

לחץ דם במנוחה (מ"מ כספית)

106/68

117/75

אחוז שומן

27.4

34.7

 

הנבדקים בצעו מבחן צריכת חמצן מרבית (צח"מ) על מסילה נעה (טרדמיל) ונבדקו גם הדופק וצריכת החמצן בהתאוששות מהמבחן. בזמן המאמץ בוצעה הערכה סובייקטיבית של המאמץ באמצעות הסקלה המקורית  של בורג (6 – 20)  ואחרי השלמת הבדיקה נדרשו הנבדקים לענוד פדומטר במשך שלושה ימים כדי להעריך את מידת הפעילות הגופנית שלהם. התאוששות הדופק הוגדרה כדופק המרבי במבחן פחות הדופק אחרי דקה של התאוששות בישיבה. התאוששות הדופק היחסית הוגדרה כאחוז של התאוששות הדופק מהדופק המרבי. התאוששות צריכת החמצן הוגדרה כצח"מ פחות צריכת החמצן אחרי דקה, וההתאוששות היחסית של צריכת החמצן הוגדרה כאחוז התאוששות צריכת החמצן מתוך הצח"מ. 

נתונים מבדיקת המאמץ מופיעים בטבלה מספר 2:

 

ילדים

נשים

צח"מ (מ"ל/ק"ג/דקה)

40.9

31.2

דופק מרבי (פעימות בדקה)

200

188

התאוששות הדופק (פעימות בדקה)

51.5

29.9

התאוששות הדופק היחסית (אחוז)

25.7

15.8

התאוששות צריכת החמצן (מ"ל/ק"ג/דקה)

21.7

13.3

התאוששות יחסית של צריכת החמצן (אחוז)

54.1

42.0

זמן  המבחן (דקות)

14.0

13.3

 

טבלה מספר 3 מציגה ניתוח של הנתונים לפי חלוקה לקבוצות של בעלי משקל גוף תקין ובעלי עודף משקל.

 

ילדים ללא עודף משקל

ילדים בעלי עודף משקל

נשים ללא עודף משקל

נשים עם עודף משקל

מספר

20

13

15

12

גיל (שנים)

10.3

9.1

35.1

34.2

BMI ( ק"ג/מ"ר)

17.0

26.9

22.0

37.3

אחוז שומן

18.5

41.1

27.6

49.8

דופק במנוחה (פעימות בדקה)

75.1

80.5

66.2

73.2

לחץ דם (מ"מ כספית)

102/65

111/71

113/72

122/77

צח"מ (מ"ל/ק"ג/דקה)

46.8

31.9

36.9

24.2

דופק מרבי (פעימות בדקה)

203

197

191

185

התאוששות הדופק (פעימות)

51.0

52.4

32.4

26.7

התאוששות הדופק היחסית

25.1

26.5

16.9

14.4

התאוששות צריכת החמצן (מ"ל חמצן)

23.7

18.7

13.5

11.7

התאוששות יחסית של צריכת החמצן

51.1

58.5

39.4

45.2

זמן המבחן (דקות)

15.3

11.9

15.1

11.1

 

ממוצעים  ממדידת הפעילות הגופנית מופיעים בטבלה מספר 4:

 

ילדים ללא עודף משקל

ילדים בעלי עודף משקל

נשים ללא עודף משקל

נשים עם עודף משקל

צעדים ביום

11,125

9375

8644

5028

צעדים ביום חול

10,942

10,290

8239

5156

צעדים ביום סוף השבוע

11,382

7544

9128

4774

דקות ביום בפעילות מתונה עד מאומצת

50.1

38.4

27.7

14.0

דקות ביום חול בפעילות מתונה עד מאומצת

48.2

44.2

26.4

16.2

דקות ביום  בסוף השבוע בפעילות מתונה עד מאומצת

53.8

26.8

30.3

9.7

 

כמה דברים בולטים במחקר זה:

  1. בעלי משקל תקין מעלים את כמות הפעילות הגופנית בימי סוף השבוע בעוד אלה שיש להם עודף משקל מבצעים פחות פעילות גופנית בימי סוף השבוע.
  2. התאוששות הדופק בקרב הילדים לא נמצאה קשורה ל-BMI , לצח"מ או לכל גורם אחר שנבדק. גם בקרב הנשים לא נמצא מתאם מובהק בין התאוששות הדופק וגורם כלשהו. ממצא זה עומד בסתירה לממצאי מחקרים קודמים שהראו כי  בעלי כושר גבוה יותר מתאוששים מהר יותר ממאמצים. הסבר אפשרי אחד הוא שמשך המאמץ אצל בעלי המשקל התקין  היה ארוך בכ-4 דקות מאשר אצל בעלי עודף המשקל. במחקר זה לא נלקחו מהנבדקים דגימות דם כך  שלא הייתה אפשרות לבדוק בו נוכחות גורמי סיכון נוספים  לתסמונת המטבולית כמו רמות גבוהות של סוכר, שומנים וכולסטרול בדם. כל הנבדקות והנבדקים במחקר הוגדרו כבריאים ולדעת המחברים ייתכן כי רק נוכחות של  יותר גורמי סיכון לתסמונת המטבולית (מלבד כושר נמוך והשמנה)  דרושים כדי שיהיו הבדלים בהתאוששות הדופק.
  3. מאחר שנמצא כי התאוששות  צריכת החמצן קשורה יותר לכושר הגופני של הילדים מאשר התאוששות הדופק ממליצים המחברים לא להסתמך על דופק ההתאוששות בילדים כמדד יחידי לכושר או למצב בריאותי. הסתמכות על מספר מרכיבי התאוששות (כמו למשל התאוששות הדופק וגם התאוששות צריכת החמצן) תיתן תמונה טובה יותר של הכושר והמצב הבריאותי של הילדים.

 

Easley EA, Black WS, Bailey AL, Lennie TA, Sims WJ, Clasey JL. Recovery Responses to Maximal Exercise in Healthy-Weight Children and Children With Obesity. Res Q Exerc Sport. 2018 Mar;89(1):38-46. doi: 10.1080/02701367.2017.1407492. Epub 2017 Dec 20

Easley, Elizabeth Ann, "CARDIORESPIRATORY RESPONSES IN HEALTHY-WEIGHT AND OBESE WOMEN AND CHILDREN" (2013). Theses and Dissertations--Kinesiology and Health Promotion. 12. https://uknowledge.uky.edu/khp_etds/12

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

השפעת רכיבה על אופניים על ריצת טריאתלטים

01/07/2019

קרא עוד

הישגי הגילאים השונים במרתון ברלין

05/06/2020

קרא עוד

הפינה האולימפית: בן הרב מירושלים

22/03/2013

קרא עוד

שומנים כמקור אנרגיה באימוני הפוגות

27/09/2015

קרא עוד

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק א'

18/06/2018

קרא עוד

Tracking אחרי פעילות גופנית בפינלנד

12/10/2014

קרא עוד