facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יואב מקל | כושר גופני | 19/03/2020

השפעת מוזיקה על ביצועים אירוביים ואנאירוביים של ילדים בעלי עודף משקל


תקציר מחקר שבין מחבריו  המרצים במכללה פרופ' יואב מקל, פרופ' אלון אליקים וד"ר מיכל פנטנוביץ'

תיאור המחקר


הנבדקים במחקר היו 21 ילדים בעלי עודף משקל שהיו בתוכנית להורדת משקל בבית החולים מאיר בכפר סבא. 11 נבדקים בצעו את מבחן ביפ להערכת יכולת אירובית ומבחן להערכת יכולת אנאירובית שכלל  12 חזרות של ריצה מהירה ל-20 מטר (RST).  נתונים ממוצעים של קבוצה זו: גיל – 14.6 שנים, משקל – 73.9 ק"ג, גובה – 1.62 מטר, BMI – 28.0 ק"ג/מ"ר, אחוזון BMI לגילם – 94.3.
קבוצה אחרת של 10 נבדקים בצעה מבחן מעבדה על מסילה נעה להערכת יכולת אירובית ומבחן מעבדה להערכת יכולת אנאירובית – מבחן וינגייט. נתונים ממוצעים של קבוצה זו: גיל – 12.0 שנים, משקל 63.5 ק"ג, גובה 1.53 מ', BMI – 27.0 ק"ג/מ"ר, אחוזון BMI יחסית לגילם – 97.4.
על כל מבחן חזרו הנבדקים פעמיים: פעם אחת בליווי מוזיקה להגברת המוטיבציה ופעם אחרת ללא המוזיקה. מרווח הזמן בין הבדיקות היה 5-3 ימים.

 המבחנים


מבחן הריצה/הליכה על המסילה הנעה – אחרי חימום מתאים, הנבדקים החלו ללכת על המסילה במהירות 3.5 קמ"ש ובשיפוע של 10 מעלות. כל שתי דקות הועלה השיפוע ב-2.5 מעלות עד לשיפוע מרבי של 22.5 מעלות. לאחר מכן הועלתה מהירות המסילה בקמ"ש אחד  בכל שתי דקות. הנבדקים המשיכו במאמץ עד שלא היו מסוגלים לעמוד בקצב ונמדד הזמן בו התמידו במאמץ.
מבחן ביפ – במבחן זה רצו הנבחנים בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה. קצב הריצה הוכתב על ידי אותות קוליים (ביפים). מהירות הריצה בדקה הראשונה הייתה 8.5 קמ"ש ובכל דקה בערך היא הוגברה בחצי קמ"ש. כל נבחן המשיך במבחן עד שפרש מרצונו או שלא עמד בקצב 3 פעמים ברציפות. חושב המרחק הכולל שעברו  הילדים במבחן.
המבחן האנאירובי של וינגייט -  מבחן זה פותח בשנות ה-70 במחלקת המחקר של מכון וינגייט. הנבחנים  נדרשו לדווש מהר ככל יכולתם למשך 30 שניות על אופניים ארגומטריים. ההתנגדות הייתה 0.06 ק"ג לכל ק"ג ממשקל הגוף של הילד. בוצעו חישובי הספק (מהירותXכוח) לכל 5 שניות במהלך המבחן.
RST – לאחר חימום ביצעו הנבחנים מבחן מהירות ריצה ל-20 מטר. זמן זה שימש כקריטריון לחישוב המהירות מרבית. אחרי מנוחה של 5 דקות התבקשו הנבדקים לבצע 12 ריצות נוספות של 20 מטר המתחילות כל 20 שניות. הם התבקשו לרוץ את הריצה הראשונה בסדרה במהירות שתהיה לפחות  95% ממהירותם המרבית וכולם עמדו בדרישה. זמן הריצה נמדד באמצעות מערכת המכילה תאים פוטו-אלקטריים. על מסלול הריצה הוצבו שתי מערכות כאלה ובתום ריצה אחת הלכו הנבדקים מרחק קצר אל המערכת המקבילה ורצו את הריצה הבאה בכיוון המנוגד. הנבדקים נדרשו לרוץ מהר ככל שיוכלו ולא לחלק את הכוחות. המדדים שחושבו ממבחן זה היו:
ideal sprint time (IS): הזמן המהיר ביותר של קטע אחד של 20 מטר כפול 12.
:Total sprint time (TS) סכום הזמנים בכל 12 הריצות.
:performance decrement (PD) (total sprint time/ideal sprint time × 100) – 100
הדופק נמדד בסוף מבחן המסילה, מבחן ביפ ומבחן וינגייט ובסופה של כל חזרה של ריצת 20 מטר במבחן RST. נמדדה גם  הערכת המאמץ הסובייקטיבית (RPE) בסקלה של 1 עד 10 בסיומו של כל מבחן.
המוזיקה  שנבחרה להגברת המוטיבציה –  המוזיקה כללה 4 שירים ידועים שעברו עיבוד לריקודים.  מקצב המוזיקה התאים לדופק החזוי במאמצים ועמד על 140 – 160 BPM. המוזיקה הושמעה מתוך תקליטור הנמצא בשימוש נרחב במועדוני כושר ושיעורי חנ"ג. עוצמת המוזיקה הייתה 70 דציבל.


תוצאות


מבחן המסילה – במבחן המלווה במוזיקה זמן הריצה היה באופן מובהק גדול יותר מאשר במבחן ללא מוזיקה. מובהקות ההבדל הייתה ברמה של p<0.007.  ההבדל הממוצע בין שני התנאים היה למעלה מדקה, כ-12 דקות עם המוזיקה ופחות מ-11 דקות בלעדיה. ההבדל בדופק המרבי היה לא מובהק (206 לעומת 203 פעימות בדקה).  ה-RPE היה נמוך באופן מובהק במבחן עם המוזיקה: 6.1 לעומת 7.9.
מבחן ביפ – עם המוזיקה עברו הנבחנים בממוצע קטע אחד  יותר של 20 מטר: 42 לעומת 41 (840 מטר לעומת 820 מטר). הבדל זה לא היה מובהק. ממוצע הדופק הגבוה שאליו הגיעו הנבחנים עם המוזיקה היה 198 לעומת 192 במבחן בלי המוזיקה וגם הבדל זה לא היה מובהק. ה-RPE בשני התנאים היה זהה – 7.2.
מבחן וינגייט – בכל המדדים שנבדקו  (הספק מרבי, הספק ממוצע, התעייפות) לא נמצא הבדל בין שני התנאים. גם הדופק הגבוה במבחן היה דומה: 188 לעומת 187 פעימות לדקה. גם  ממוצע ה-RPE בשני התנאים היה זהה – 8.7.
RST – הזמן הכולל (TS) היה מהיר באופק מובהק כאשר המבחן בוצע עם מוזיקה. מובהקות ההבדל הייתה p<0.04. לא נמצא הבדל מובהק ב-IS ולא ב-PD. הבדל מובהק ((p<0.008  נמצא בממוצע  RPE שהיה 5.6 עם מוזיקה לעומת 7.0 בלעדיה.

דיון בתוצאות


 המחברים מעריכים כי המוזיקה מסייעת לילדים בעלי עודף המשקל להתגבר על תחושת האי נוחות שגורם להם המאמץ הגופני. הם משערים גם כי הסיבה שלא נמצא הבדל מובהק במבחן ביפ בין שני התנאים היא שבמבחן ביפ הילדים היו מרוכזים בהתאמת קצב הריצה שלהם לאותות הקוליים (הביפים) ולכן המוזיקה השפיעה עליהם פחות.
המחברים משערים גם כי  יש שתי סיבות לכך שלא נמצאו הבדלים במבחן וינגייט בין שני התנאים: א) המבחן הוא קצר יחסית (30 שניות) ; ב) המבחן הוא עצים בהרבה מאשר המבחנים האירוביים. כנראה שהמוזיקה משפיעה לטובה על תחושת המאמץ רק כאשר הוא ארוך יותר ומתון יותר. במאמצים עצימים מאד  וקצרים כנראה שהמוזיקה לא מצליחה למתן את השפעת העייפות. זו אולי גם הסיבה שבמאוץ אחד קצר ל-20 מטר הנמשך אצל ילדים אלה כ-4 שניות, אין למוזיקה השפעה אבל היא מגבירה את יכולתם לבצע שוב את המאוץ במהירות קרובה למהירות המרבית ולכן הזמן הכולל של כל 12 המאוצים שהיה כ-48 שניות, היה מהיר יותר בהשפעת המוזיקה. 
מחקרים קודמים מצאו כי מוזיקה משפיעה לטובה בעיקר על אנשים בעלי כושר נמוך (כמו הנבדקים במבחן הנוכחי) ובעיקר בשלבים הראשונים של תוכנית האימונים. אי לכך מומלץ לשלב מוזיקת רקע מוטיבציונית באימונים של בעלי כושר נמוך וכאלה הנמצאים בתחילת אימוניהם ולבחון אם השפעתה החיובית תמשך עם העלייה בכושר. במאמצים עצימים  מאד או כאלה שבהם הנבחנים צריכים להיות מרוכזים בקליטת אותות קוליים אחרים, כנראה שאין למוזיקת רקע את אותה השפעה חיובית.


מקור:


Alon Eliakim, Michal Eliakim, Michal Pantanowitz, Yoav Meckel, Dan Nemet THE EFFECT OF MOTIVATIONAL MUSIC ON AEROBIC AND ANAEROBIC PERFORMANCE AMONG OVERWEIGHT CHILDREN. Acta Kinesiologiae Universitatis Tartuensis, 2019. Vol. 25, pp. 75–87
 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

צריכת סידן נמוכה במזון קשורה להשמנה

20/10/2011

קרא עוד

השפעת מוזיקה על ביצועים אירוביים ואנאירוביים של ילדים בעלי עודף משקל

19/03/2020

קרא עוד

מורים לחינוך גופני ו"אופק חדש"

13/11/2015

קרא עוד

הפחתת עישון ותוחלת חיים

05/02/2012

קרא עוד

השמנה בקרב ערבים ויהודים בישראל

20/10/2011

מטרת המחקר הייתה לבדוק את שיעורי הימצאות השמנת היתר בקרב יהודים וערבים בישראל, הידע, הרגלי החיים, וכ

קרא עוד

דרכים להערכת הסף האנאירובי

23/10/2011

במחקר שפורסם לאחרונה הושוו שני מבדקים קצרים המבוצעים בפגישת מעבדה אחת, להערכת הסף האנאירובי למבדק ה

קרא עוד