יורם אהרוני | כדורגל | 09/11/2025

איך הפך הכדורגל למשחק של העולם

תקציר מאמר שהופיע ב-International Encyclopedia of Business Management

הקדמה

עלייתו של הכדורגל לגדולה עולמית ב-160 השנים האחרונות היא מרשימה מאד. אין ענף ספורט אחר שיכול להתחרות בו במשיכה הבינלאומית שלו: ההערכה היא, למשל, שכ-1.5 מיליארד אנשים (כ-18% מאוכלוסיית העולם) צפו במשחק גמר גביע העולם בכדורגל בשנת 2022 בין ארגנטינה לצרפת. למרות שמספר זה מדהים, הוא בולט עוד יותר בהשוואה לענפי ספורט אחרים. לדוגמה, פחות מ-200 מיליון צפו בסופרבול (משחק הגמר של ליגת הפוטבול בארה"ב) בפברואר 2022, בעוד שגמר גביע העולם בקריקט בשנת  2023 בין אוסטרליה להודו משך "רק" 130 מיליון צופים. 
אז איך התפתח הכדורגל כפי שאנו מכירים אותו בימינו אלה ממקורותיו בלונדון והפך לענק שהוא כיום? במאמר עוסק מחברו בשאלה זו, תוך התמקדות מיוחדת בחשיבות מקורות הספורט בבריטניה של המאה התשע עשרה. ישנן כמובן סיבות רבות לפופולריות של הכדורגל, חלקן היסטוריות ואחרות עכשוויות יותר באופיין, וכניסה לכולן תצריך כנראה כתיבת ספר עבה כרס.
הכותב מנסה להסביר מדוע, היכן ומתי עלה הכדורגל לדומיננטיות עולמית בספורט. הוא מציין כי חשוב להבהיר למה מתכוונים כשדנים בפופולריות של הכדורגל. בעוד שהמשחק עצמו רלוונטי, ההתייחסות אליו  במאמר היא במובן "תרבותי" יותר. כלומר, במונחים של מה שאנשים נושמים, קוראים, דנים, מנתחים, משווים ונצרב בזיכרונם... בקיצור, מה שאנשים עוקבים אחריו בניגוד למה שאנשים עושים.

מקורות הכדורגל

בתקופה לא ידועה בהיסטוריה, קבוצת אנשים החליטה לבעוט בכדור (או משהו דומה לכדור, לפחות) בינם לבין עצמם. לרוע המזל, לעולם לא נדע בוודאות מי הם היו, וגם לא מתי והיכן הם עשו זאת. אף על פי כן, אנו יודעים שסוג כלשהו של "כדורגל", המוגדר באופן רחב כבעיטות בכדור בקרב קבוצת אנשים, נראה כי שוחקה במקומות מגוונים ומרוחקים כמו יוון העתיקה, איטליה של ימי הביניים, יפן של המאה השמינית  ובקרב העמים הילידים של אמריקה ואוסטרליה. לפי מסמך רשמי של ההתאחדות הבין לאומית לכדורגל (פיפ"א) אחת הצורות המוקדמות של המשחק התקיימה בסין כבר לפני למעלה מ-2000 שנה, שם התקיים משחק בשם קוג'ו (או טסו-ג'ו). משמעות המושג הוא בעיטה בכדור. באחת מצורות המשחק היו שתי קבוצות של שישה שחקנים שמטרתם הייתה לבעוט כדור דרך חור עגול או בצורת סהר שהוחזק 10 מטרים מהקרקע על ידי שני מוטות שהוצבו במרכז המגרש. הפופולריות של קוג'ו הייתה כה גדולה עד שהוא שוחק במשך מאות שנים בסין והפך למרכיב מפתח בתרבות הבידור העירונית הרחבה יותר, ובזכות קשרי הסחר הבינלאומיים של אותה תקופה הוא נחשב כמעורר פעילויות דומות במקומות רחוקים כמו בחצי האי המלאי.
למרות היותן ללא ספק פעילויות מהנות, קוג'ו וצורות כדורגל מוקדמות אחרות עסקו יותר בפנאי מאשר בתחרות, וכולן היו ספציפיות להקשר, והן היו מגוונות באופיין במקומות השונים שבהם הן שוחקו. הן חסרו כללים, מטרות, טקטיקות ואסטרטגיות קבועות באופן אוניברסלי. הן לא היו ממש ספורט כפי שמגדיר מילון אוקספורד האנגלי כ"פעילות הכרוכה במאמץ פיזי ומיומנות, במיוחד כזו המווסתת על ידי כללים או חוקים קבועים שבהם אדם או קבוצה מתחרים נגד אחר או אחרים". לכן, כדי להגדיר את נקודת ייסוד הכדורגל כספורט, יש  לקפוץ קדימה בזמן לבריטניה הוויקטוריאנית, ובכך להבין בצורה ברורה יותר כיצד הכדורגל הגיע למעמדו כספורט האהוב בעולם.

איך ומתי הפך הכדורגל לספורט של העולם

אם לכדורגל הייתה תעודת לידה, תאריך ומקום הלידה היו כתובים בה כך: "26 באוקטובר 1863, פאב הבונים החופשיים, רחוב גרייט קווין, לונדון". ביום זה בשעה 19:00, נענו נציגים של 11 מועדונים ובתי ספר בלונדון להזמנה לפגישה פומבית שהתקיימה "במטרה לקדם אימוץ קוד חוקים כללי לכדורגל". מנקודה זו ואילך, הייתה התאחדות כדורגל באנגליה (FA) הגוף שאירגן  את מה שעד אז הייתה פעילות לא מסודרת. העובדה שכדורגל נוצר בבריטניה של המאה התשע עשרה היא בעלת משמעות רבה לדיון, משום שזו הייתה "המאה המנצחת" של בריטניה, תקופה בה היא הייתה מעצמה בינלאומית, עם אימפריה המשתרעת על פני חמישית משטח כדור הארץ. למרות שכאמור היו וריאציות אחרות של משחק הכדורגל, הגורם המרכזי שקבע את צורתו של המשחק המודרני לא היה מי שהיה יכול לטעון שהוא שיחק בו ראשון או מי שאצלו היו החוקים "הטובים ביותר", אלא מי ששיחק את המשחק בתחילת התקופה המודרנית. ומכיוון שבריטניה הייתה המדינה המודרנית הראשונה, גרסתה היא שהתקבלה בעולם. אילו סין הייתה מודרנית כאשר קוג'ו היה כל כך פופולרי שם, אז ייתכן שהקוג'ו היה הופך לספורט העולמי. כפי שהיה, בריטניה ניצחה במרוץ התעשייתי וזכתה עמו גם בתואר "מולדת הכדורגל". 
המודרניזציה המוקדמת של בריטניה,  תרמה רבות להשפעתה הגלובלית באותה תקופה. זמן קצר לאחר ייסוד התאחדות הכדורגל באנגליה, הכדורגל התפשט במהירות ברחבי העולם, והשתרש במקומות עם אוכלוסיות גדולות של מהגרים מבריטניה, כמו בארגנטינה, שם אלכסנדר ווטסון האטון, מורה סקוטי, סייע בהקמת התאחדות הכדורגל הארגנטינאית, הראשונה מחוץ לבריטניה, בשנת 1893. מעניין לציין שארגנטינה לא הייתה מושבה בריטית, וכך גם  לא ברזיל, אורוגוואי או צ'ילה, אך כולן מיהרו לאמץ את הספורט, לא רק בשל נוכחותם הרבה של מהגרים מבריטניה אלא גם בגלל סיורים בדרום אמריקה שערכו מועדונים בריטיים באותה תקופה. הסיורים הללו עוררו עניין רב במה שהיה ענף ספורט חדש באותה תקופה, אך בסופו של דבר התפתח למעין אובססיה ברחבי היבשת. לדרום אמריקה יש הצלחה גדולה בכדורגל העולמי. לדוגמה, ב-22 הטורנירים של גמר הגביע העולמי שהתקיימו בין 1930 ל-2022 זכו  מדינות מדרום אמריקה 10 פעמים בגביע: ברזיל 5 פעמים, ארגנטינה 3  פעמים ואורוגוואי פעמיים. 
העובדה שחוקי הכדורגל נקבעו בלונדון בשנת 1863 היא לא רק הערת שוליים משעשעת או מקרית בסיפור הצמיחה העולמית של הכדורגל, היא חלק מרכזי בו. לונדון הייתה המרכז החברתי והמסחרי של העולם באותה תקופה וכונתה אז "העיר הגדולה ביותר שראה העולם אי פעם". היא הייתה מרכז הייצור האינטלקטואלי, מרכז המימון העולמי ובירתה של מעצמה בעלת השפעה עולמית עצומה. כל מה שיצא מתוכה תפס את תשומת ליבם של אנשים ברחבי העולם, וכך היה גם עם הכדורגל.

היתרון בלהיות ראשון

ספרות הניהול האסטרטגי מספרת לעתים קרובות על יתרונות של "מובילים מוקדמים", המתייחסים ליתרונות שחברה משיגה בכך שהיא בין הראשונות להביא מוצר או שירות מסוים לשוק. כמו במושגים אחרים, זה בהחלט לא המקרה תמיד וניתן בקלות להצביע על דוגמאות של דברים שהיו הראשונים בשוק ובסופו של דבר מוצרים מתחרים נעשו פופולריים יותר. כאשר מדובר במקומו של הספורט בנפש האומה, נראה שמי שמופיע ראשון בזירה משיג סוג של דביקות שמקשה על התנתקותו. כלומר, כשמדובר בתשוקות ספורט, המרחב להתפתחות ספורט אלטרנטיבי הוא מוגבל מאוד.
אנשים מפתחים במהירות קשרים רגשיים עמוקים לקבוצות ספורט, ובהרחבה לספורט עצמו. ראינו זאת כבר בדוגמה של דרום אמריקה וכדורגל. קשה לראות משהו שיחליף את הכדורגל כספורט המוביל שם בקרוב. העובדה שכדורגל השתרש שם מוקדם משמעותה שמעמדו הרוחני ביבשת מובטח למדי לעתיד הנראה לעין. אותו הדבר חל על רוב המדינות האחרות שבהן כדורגל הוא המשחק מספר אחת: מדרום אפריקה  ועד סינגפור, מאיראן ועד איטליה. אילו הוקי שדה או כדורסל היו מתבססים שם מוקדם יותר, ייתכן שהדברים היו שונים מאוד במדינות אלו וברוב המדינות האחרות בעולם.
מעניין לציין שבמדינות המעטות שבהן כדורגל (עדיין?) לא הגיע למעמד של ענף ספורט מספר אחת, ישנם ענפי ספורט אחרים ששולטים במסכי הטלוויזיה ובעמודי הספורט של העיתונים. כדורגל הגיע מאוחר לתחום, לאחר שהובס על ידי ענפי ספורט אחרים, בדרך כלל מקומיים, אותם הוא מעולם לא הצליח להחליף, למרות מאמצים בלתי נלאים והוצאות גדולות, לאורך השנים. לארה"ב ולאוסטרליה יש את הגרסאות "שלהן" לכדורגל ולקנדה יש הוקי קרח. למונגולים יש היסטוריה ארוכה וגאה סביב מרוצי סוסים והיאבקות, בעוד שבבהוטן, סוג מסוים של קשתות (dha) טוען להיות הספורט הלאומי. ארה"ב מעניינת במיוחד בהקשר זה. אחרי הכל, זוהי מעצמת-על מודרנית עם ליגה מקומית בעלת פרופיל גבוה למדי וממומנת היטב שאירחה את גביע העולם ב-1994, ותעשה זאת שוב, כמארחת משותפת, ב-2026. כמה מהשמות הגדולים ביותר של הספורט עברו בשלהי הקריירה שלהם לשחק בארה"ב, מפלה בשנות ה-70 ועד ליונל מסי כיום. לארה"ב יוצאים כמעט בכל קיץ המועדונים האירופיים המובילים לסיורי טרום-עונה, בעיקר לצורכי שיווק. לארה"ב יש גם נבחרת לאומית עם הישגים לא רעים בכלל והיא דורגה במקום ה-16 בעולם בזמן כתיבת המאמר בשנת 2024.  ובכל זאת, הכדורגל נשאר בארה"ב בצל ענפי ספורט אחרים כמו בייסבול, פוטבול אמריקאי וכדורסל. 
אם נניח בצד את ארה"ב, בחלקים רבים אחרים של העולם בסוף המאה ה-19, ענפי ספורט פופולריים לא צצו באופן מקומי, אלא הובאו מחו"ל. כבר ראינו זאת עם כדורגל בדרום אמריקה, אך במדינות אחרות, ענפי ספורט אחרים הם שכבשו את ליבם ותודעתם של האנשים. נראה שברגע שספורט הופך לחלק מתרבות החברה, הסרתו הופכת למאתגרת ביותר. ניקח לדוגמה את הבייסבול: ספורט שמקורו בארצות הברית (לפחות בצורתו המודרנית), הפך בילוי לאומי במספר מדינות אחרות, כמו יפן, שם הוא הוצג בשנת 1872 על ידי אמריקאי בשם הוראס וילסון, ובקובה, שם סטודנטים שחזרו מארה"ב בשנות ה-60 של המאה ה-19 הביאו איתם את הספורט והציתו את מה שיהפוך לאובססיה לאומית. סיפור הרוגבי בניו זילנד דומה, כאשר הספורט הובא למדינה בשנת 1870 על ידי צ'ארלס ג'ון מונרו, שכמו הסטודנטים הקובנים והבייסבול שלהם, הביא את הספורט עימו מלימודיו באנגליה.
אוסף המדינות הזה הוא היוצא מן הכלל ולא הכלל. כמעט בכל מקום אחר, הכדורגל הוא ששולט, והוא עושה זאת במידה רבה משום שהוא נכנס מוקדם, והתבסס במהירות בלבבותיהם ובמוחותיהם של אנשים בכל מקום אליו הוא הגיע. בספורט, הרעיון של יתרונות לאלה שהיו ראשונים ומבוססים נראה הולם מאוד, והכדורגל הרוויח ממנו רבות.

סיכום

מחבר המאמר טוען כי הכדורגל הוא כנראה אלמנט התרבות הגלובלי ביותר שקיים כיום, בעל תפוצה גיאוגרפית גדולה יותר מדתות העולם ונגיש יותר להמונים אפילו מאשר השפה האנגלית. למרות שישנם גורמים רבים שהשפיעו על התבססותו של הכדורגל בעולם, המחבר בחר להתמקד במקורותיו של הכדורגל בבריטניה של המאה התשע עשרה. טענתו העיקרית היא כי הבולטות העולמית של בריטניה באותה תקופה נתנה סיכוי גבוה לכך שכל תוצר תרבותי שיצמח מתוכה יתקבל יפה לא רק במושבותיה אלא גם במדינות בהן הייתה נוכחות חזקה של מהגרים מבריטניה, כמו בדרום אמריקה.
הטיעון השני שלו  הוא שעולם הספורט במאה ה-19 היה הרבה פחות עמוס ממה שהוא כיום, ושברוב המדינות לא היה עדיין ענף ספורט שהתבסס בנפש האומה. מכיוון שספורט נצרך בצורה רגשית מאוד על ידי מיליוני אנשים, לכל ענף ספורט שהיה ראשון לאמץ פעילות תחרותית מסודרת, היה סיכוי חזק להתבסס חזק בנפש האומה ולהיות עמיד בפני תחרות מענפי ספורט אחרים. במובן זה, הכניסה המוקדמת של הכדורגל ל"שווקים" ברחבי העולם גרמה לו להיות מסוגל לתפוס אחיזה איתנה בנאמנויות ובתשוקות בכל מקום אליו הוא הלך, אחיזה שלא מראה סימני התרופפות.

מקור:

Christopher Richardson. The International Game: A Historical Look at How Football Became the World’s Sport. International Encyclopedia of Business Management
Volume 3, 2026, Pages 305-308

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.