facebook tracking pixel
חיפוש סגור

חיים קאופמן | | 30/10/2011

ראשית שידורי הספורט ברדיו

ראשית שידורי הספורט ברדיו
מאת: ד"ר חיים קאופמן
 
ימי הרדיו הראשוניים
עד כניסתה של הטלוויזיה לארץ היה הרדיו האמצעי הראשוני והיחיד שסיפק ידיעות ספורט מיידיות לחובבי הספורט אך לקח זמן רב לעורכי התכניות ברדיו להבין את פוטנציאל המאזינים הגדול לשל הספורט  ולהרחיב את שידוריו.
שידורי הספורט הרדיופוניים הראשונים היו ב"קול ירושלים" תחנת הרדיו שקדמה ל"קול ישראל" שנוסדה בשנת 1936. בתחנה ייחסו חשיבות מועטה לנושאי ספורט והוקדש לו שידור שבועי של עשר דקות.
 
שידורי הספורט של נחמיה בן אברהם
בשנת 1946 הוחלט לשנות את מדיניות התחנה ולשדר בו גם אירועי ספורט בשידור ישיר. המשימה למצוא שדר מתאים הוטלה על המחלקה להכשרה גופנית  שהטילה את המשימה על נחמיה בן-אברהם, עיתונאי מ"ספורט הבוקר" שעזר לעורך מדור הספורט אלכסנדר אלכסנדרוני בנוסף לכתיבה של נושאים נוספים בעיתון. קולו של נחמיה בן-אברהם הפך במרוצת השני לקולם של שידורי הספורט הרדיופוניים הראשונים בארץ-ישראל ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
שידור הספורט הישיר הראשון ברדיו התקיים ב-4 לפברואר  1947. בחודש זה ביקרה בארץ קבוצת הכדורגל ההונגרית מ.ט. ק. שקיימה בארץ ארבעה משחקים. המשחק שבו ו היא נוצחה על-ידי נבחרת תל-אביב שודר ברדיו על ידי נחמיה בן אברהם .
העיתונות הגיבה בחיוב על השינוי המרענן ברדיו.  יום לאחר השידור כתב י.מ כי בעיתון "דבר" במדור "ברדיו" כי:
 
מסתבר שכהנה וכהנה האזינו לשידור שהיה מהמוצלחים ביותר מאז קיומו של "קול ירושלים". הרפורטז'ה על מהלך התחרות שיקפה יפה את המשחק הדרמטי בין שתי הקבוצות .אכן נוכחנו לדעה מה רבות הן האפשרויות למכשיר הרדיו גם בארצנו"
 
בעיתון "הארץ " ב-9 לאפריל 1947 נכתב על תיאורו של בן אברהם ובין היתר נאמר:
 
אפשר לומר ללא היסוס שאלפים רבים שלא יכלו לבא להתחרות זו, האזינו למהלכה באמצעות מקלטי הרדיו שלהם ויש לשער שאף נהנו מן השידור...
ובנוגע לתיאור התחרות עצמה הרי זה ניסיון ראשון של מר בן אברהם והוא עמד בדרך כלל במבחן. מר בן אברהם הצטמצם מדי בתיאור מרוצו של הכדור והעברתו מרגל לרגל , בלי ליתן ביטוי חי לתחבולות שבמשחק ול"מומנטים" אופייניים ביותר במהלכו ולתגובות הקהל, המשתנות כידוע בהתחרויות לעיתים קרובות. הוא ראה את הכדור בהיפוכו , עקב אחריו בהתמדה ובשקידה רבה, אולם מתיאוריו יכול היה המאזין לקבל אך תמונה מקוטעת של הופעת הלוואי השונות מסביב למרוץ הכדור. ואף על פי כן ראוי הקריין לברכה על הישג ראשון זה ויש לקוות שעם ריבוי שידורים כאלה תשתפר איכותם יותר ויותר.
לזכותו של מבקר זה ניתן לומר כי הוא איתר כבר אז את מה שיהפוך לנורמה בשידורי ספורט: ההבחנה בין שדר פרשן וכתבי "צבע" המתארים את האווירה במגרש.
שידוריו של נחמיה בן אברהם היו רחוקים מאובייקטיביות. הוא הזדהה לחלוטין עם הנבחרת הישראלית היה מלא התלהבות ממהלכים מוצלחים, יוצא מגדרו בעת הבקעת שער ולא הסתיר את אכזבתו מכישלונותיה. בשידור המוקדם ביותר המצוי בארכיון קול ישראל – תיאור המשחק בין יוגוסלביה וישראל ב-18 לספטמבר 1949 הוא התייחס רק לשמות השחקנים הישראליים אך בהמשך הוא כבר טרח ללמוד את שמות שחקני היריבות.
הוא לא הרבה בפרשנויות  ושידר את המשחק בעודו עומד בצידי המגרש . קולו היה "מתכתי", רהוט, סוחף, מלא בניואנסים, שוטף, מהיר, מתובל בהומור וללא "בליעת" מילים, פליטות פה וטעויות לשון.  עיתונות התקופה תיארה את שידוריו כ"ספידיבור", "מצלמה מדברת" ו"האיש המצלם בפיו".
נחמיה בן אברהם שידר ברדיו 31 שנה  ואחדים משידוריו נחרתו במיוחד בזיכרון:  שערו של שפיגלר נגד אוסטרליה (1-1) ב-14 בדצמבר 1969 שהעלה את נבחרת ישראל בפעם היחידה עד כה למונדיאל , שערו של שפיגלר במקסיקו ב-7 ביוני 1970 נגד שבדיה (1-1) השער היחיד עד כה שהובקע על ידי נבחרת ישראל במשחקי המונדיאל . שידור התבוסה של ישראל נגד פולין 7-2 ב-21 ביוני 1959 שכונה במשך שנים "חרפת וורצלאב" אך יותר מכל זכור תיאור שערו של נחום סטלמך במשחקה של נבחרת ישראל כנגד ברית המועצות.
בשנת 1956 הוגרלה ישראל לשחק כנגד ברית המועצות במסגרת המשחקים הקדם-אולימפיים. העובדה שנבחרת ישראל החדשה התמודדה מול מעצמה עולמית כברה"מ עוררה תחושה חזקה של גאווה עולמית ועוררה עניין ציבורי ראשון במעלה. המשחק הראשון במוסקבה (11 ביולי 1965) הסתיים בתבוסה ישראלית 5:0 . המשחק השני ברמת גן עורר עניין ללא תקדים ו-70 אלף צופים (כולל אנשי ציבור שהיו בעלי עניין מועט בספורט) נדחקו ליציעי אצטדיון רמת גן. השידור של נחמיה בן אברהם זכה להאזנה כללית במדינה. לאחר שער של הרוסים הגיע הדקה ה-66 שבה שודר השער שנחרת שנים ארוכות בזיכרון הקולקטיבי למרות שבסופו של דבר הסתיים המשחק בניצחון 1-2 לברה"מ:
 
חודורוב ניגש לבעוט את הבעיטה הזאת מן הקרקע. בעיטה חזקה. לשוער שלנו יש בעיטה חזקה. זה דבר ידוע. לסטלמך. סטלמך למרכז לקאופמן. קאופמן לצד שמאל למרימוביץ. מרימוביץ פורץ עכשיו קדימה. טישנקו  עומד מולו. הוא מעביר את הכדור קדימה לקאופמן. קאופמן עומד עכשיו על קו 16 מטר, הוא  מוציא את הכדור, מסתובב במהירות רבה, מחפש למי למסור, עובר לאורך קו 16 המטרים, לא, בעיטה , מעביר את הכדור לסטלמך. נגיחה של סטלמךובפנים!!! סטלמך כבש עכשיו שער והשווה את התוצאות ל -  1:1. אני מחזיר את המיקרופון לקהל...
 
תכניות הספורט הראשונות
יהיה זה בלתי אפשרי כמעט להפריד את יחסי הספורט בישראל והתקשורת האלקטרונית מההוויה הישראלית המיוחדת אשר הרכבה ונפתלות דרכיה הטביעו, ועדיין מטביעים, את חותמם על תרבות הספורט בישראל. יחסי דת ומדינה למשל השפיעו לא אחת על שידורי הספורט במדינה, ולמרות שקשה להאמין שחותמי הסכם ה"סטטוס קוו" המפורסם שיערו בנפשם כי ההסכם ישפיע גם על שידורי הספורט במדינה, עובדה שרירה היא כי עד סוף שנות החמישים נמנעו ב"קול ישראל" לסקר באופן סדיר את משחקי ליגת הכדורגל הישראלית שכן אלה התקיימו בשבת. רק בשנת  1958 העלה  הרדיו הישראלי לאוויר את תוכנית הספורט הראשונה, "ממגרש הספורט". אלכסנדר אלכסנדרוני ונחמיה בן אברהם(ששיתפו פעולה עוד קודם לכן בעיתון "ספורט הבוקר")
עורכי התכנית נמנעו  עדיין מלמסור את תוצאות משחקי השבת לחובבי הספורט עד לאחר צאתה של זו (ונשמתם של אלה). חשיבותה של "ממגרש הספורט" נודעת בעיקר בשל העובדה כי לא זו בלבד שהיוותה מקור אינפורמציה ראשון לתוצאות משחקי הכדורגל היא גם הוסיפה ניתוחים ופרשנויות שלוו בתוצאות משחקי כדורגל אחרים מרחבי העולם.
תריסר שנים חולפות ותוכנית הספורט היומית הראשונה, "היום בספורט", עלתה לשידור. למרות טענתו של בן אברהם כי 'אין עדיין במדינה מספיק ספורט לתוכנית רדיו יומית', החליט מנהל הרדיו דאז, משה חובב, כי "היום בספורט" תעלה לשידור באפריל 1970. חצי שנה מוקדם יותר, עם פתיחת עונת הכדורגל 1969/70, עולה לשידור "שירים ושערים" תוכנית רדיו שבועית שעתידה לשנות את פני שידורי הספורט מקצה לקצה.  שמה של התכנית ניתן לה על ידי משה חובב הגם שברבות השנים היא לא הכילה כמעט שירים...
חשיבותה של "שירים ושערים" נודעת בשל העובדה, שלראשונה בישראל תוצאות משחקי הליגה הלאומית בכדורגל הועברו בשידור ישיר מעל גלי האתר למאות אלפי חובבי כדורגל ברחבי המדינה. למרות שבתחילת דרכה של התכנית הועברו שידורים ישירים רק ממקצת המגרשים (היתר נמסרו בעזרת קווי טלפון), הרי שברבות השנים נוספו קווי שידור וכל משחקי הליגה הלאומית בכדורגל סוקרו באופן מלא ורציף. שידורה של "שירים ושערים" הדגישה ביתר שאת את יתרונו הבולט של המדיום הרדיופוני בכל הקשור למיידיות העברת המידע על פני דיווח בדיעבד בעיתונות הכתובה והעלה לראשונה את סוגיית השפעת המדיום על המשחק וסביבתו. סיקור המשחקים ברדיו אילץ את שדרי התוכנית להדוף טענות מצד פטרוני הקבוצות כנגד השידור ה"חי" של המשחקים. כך למשל היו שטענו כי ידיעת תוצאת משחק אחד משפיעה בהכרח על תוצאת משחק אחר. אחרים סברו, כי שידור המשחקים ברדיו גורם לקהל פוטנציאלי להדיר רגליו מהמגרשים. כך או כך, אין כל ספק כי שידורה של "שירים ושערים" לא רק העלה את שידור הספורט בישראל מדרגה אלא, ובעיקר, הדגיש את עליונות הרדיו בכל הקשור למיידיות הסיקור ה"חי" מהמגרשים על פני הדיווח שלאחר האירוע.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מאמרים רלוונטים נוספים

פציעות שחיקה של ספורטאים צעירים

01/02/2014

קרא עוד

השיאים של בובקה, חלק ד'

11/03/2014

קרא עוד

פרופיל פיסיולוגי של חותר אולימפי

29/04/2014

קרא עוד

הפינה האולימפית:ארץ-ישראל וברלין

31/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: מדליסט ראשון בשחייה

21/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: דון פרייזר

03/05/2012

קרא עוד