facebook tracking pixel
חיפוש סגור

חיים קאופמן | | 29/10/2011

"הפועל" - בין לאומיות לבין מעמדיות

התאגדות הספורט "הפועל" (לפני הקמת מדינת ישראל) – בין לאומיות לבין מעמדיות
מאת: ד"ר חיים קאופמן
 
היווצרות התאגדות "הפועל"
הסתדרויות ספורט לאומיות יהודיות הוקמו החל מסוף המאה ה-19 כאמצעי לשינוי הדימוי היהודי בכלל וכמכשיר לשחרור לאומי בפרט. אגודת הספורט הלאומית הציונית "מכבי" העולמי הוקמה ב-1921 וקדמה לה "אגודת המתעמלים היהודית" שהוקמה ב-1903.
בארץ ישראל החל תהליך הקמת "מכבי" בשנת 1906 ובספטמבר 1912 הוקמה בעיר החדשה תל-אביב ההסתדרות הארצית של "מכבי" ארץ-ישראל שהייתה אז חלק מאגודת המתעמלים היהודית ומאוחר יותר חלק מ"מכבי העולמי".
"מכבי" הציגה עצמה מלכתחילה כארגון לא פוליטי, שאינו רואה את ייעודו רק בפעילות ספורטיבית אלא כהסתדרות הממלאת משימות לאומיות חינוכיות וביטחוניות. היא הגדירה  עצמה מלכתחילה כתנועת ספורט על-מעמדית הבאה לשרת את צרכי האומה כולה במאבקה לשחרור לאומי על פי הדגם של אגודות ההתעמלות האירופאית כדוגמת ה"סוקול".
התנאים שנוצרו בארץ-ישראל בשלהי תקופת העלייה השלישית ובתקופת העלייה הרביעית (1923 - 1928) הביאו בסופו של דבר להקמת ארגון ספורט נפרד לפועלים "הפועל" והוליכו לפילוג של הספורט העברי.  תחילת תהליך הקמת "הפועל" היה עם הקמת האגודות הראשונות בשנת 1923 ו-1924 ובשנת 1926 הוקמה ההתאגדות הארצית של "הפועל".
כמה גורמים מרכזיים חברו להקמת "הפועל":
א. חוסר ההסכמה שהתפתחה בתוך "מכבי" לגבי הגדרת היעדים הלאומיים המשותפים ובעיקר מחלוקת בסוגיית העבודה העברית. הפועלים ראו בכיבוש העבודה (העברת העבודה במושבות העבריות מידי הערבים לידי היהודים) יעד לאומי מרכזי ודרשו כי "מכבי", כאגודה לאומית, תתמוך ברעיון זה ללא סייג. בני האיכרים במושבות, שתמכו בעבודה הערבית הזולה, וקיימו יחסים קרובים עם הפועלים הערבים התנגדו לכך ועל רקע זה פרצו סכסוכים רבים בתוך "מכבי". הסתדרות ה"מכבי" בארץ ישראל לא נקטה עמדה ברורה וההססנות גרמה לפרקים לפרישת הפועלים ממנה.
ב.   השנים שבהן הוקמה התאגדות "הפועל" היו שנות ההתפתחות של המחנות פוליטיים בתוך הישוב היהודיובראשם התפתחות המחנה האזרחי, שהחל להתגבש בתקופה זו. המחנה האזרחי התאפיין בעיקר בהתנגדות להשקפת עולם סוציאליסטית ולהגמוניה של תנועת הפועלים  בישוב העברי ובתמיכה ביוזמה פרטית ובמשק קפיטליסטי. בין מחנה זה ובין המחנה הפועלי  התפתחו מאבקים שונים על עבודה עברית, על תקציבי התיישבות וכן התמודדות אלקטורלית במוסדות הלאומיים.  בתוך מחנה זה התפתחה המפלגה הרביזיוניסטית שבנוסף להשקפותיה בנושאים כלכליים הייתה בעלת גישה לאומית. מחנות פוליטיים נוספים היו המחנה הדתי שכלל ציונות דתית וחרדים אנטי ציוניים וכן מחנה של מפלגות עדתיות. 
המחנות הפוליטיים הקימו לעצמן מוסדות משלהם שהפכו כלי שרת במאבק האידיאולוגי ביניהם. הם הקימו קופות חולים, , מוסדות חינוך, תנועות נוער, מחתרות צבאיות, ארגוני עובדים –כך שהקמת אגודות ספורט פוליטיות היו חלק מתהליך כולל של הקמת מוסדות פוליטיים.
ג. גורם נוסף היה הגידול המשמעותי במספר הפועלים בארץ-ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הפועלים התאחדו בקבוצות גדולות ומאורגנות ובמפלגות פוליטיות, כשגולת הכותרת הייתה ייסודה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל. ההסתדרות ראתה עצמה כארגון שנועד למלא את משימותיה של החברה הארץ-ישראלית. היא עסקה בקליטת עליה ובהתיישבות, הקימה שיכוני עובדים, יצרה משק עצמאי על-ידי הקמת "חברת העובדים " וקיבלה על עצמה את הדאגה למכלול צרכיו האישיים, התרבותיים, והרוחניים של העובד. הקמת ארגון ספורט של פועלים עלתה בקנה אחד עם יעדיה העקרוניים של ההסתדרות הכללית.
ד. המשברים הכלכליים שנלוו לגלי עלייה השלישית והרביעית, הביאו לאבטלה גוברת ולפנאי מאונס, שנוצל בין השאר לפעילות ספורטיבית. במרכזה עמדו משחקי הכדורגל, שזכו לפופולאריות לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל. הפועלים החלו למסד את התארגנותם הספורטיבית בתחילה בתוך "מכבי" ובהמשך, עקב הנסיבות הפוליטיות , בארגוני ספורט נפרדים לפועלים ובהתאגדות הנפרדת של "הפועל".
ה. גורם משמעותי להקמת התאגדות "הפועל" הייתה הקמתו של האינטרנציונאל הסוציאליסטי של ספורט הפועלים, (סאס"י) שהוקם בשוויץ בשנת 1920 ומשך אליו מאות אלפי פועלים. בשנת 1925 מנה הארגון כ- 1.3 מליון חברים. לשיאו הגיע הארגון ב-1931 כשמנה 3  מיליון חברים ב-18 מדינות.  
הקמתה של התאגדות "הפועל" נבעה מתוך זיקה מודעת לאינטרנציונאל הסוציאליסטי, ו"הפועל" אכן הפכה לחברה בארגון הבינלאומי (הסאס"י) בשנת 1927, זמן קצר לאחר הקמתה.  
כלומר הסיבות להקמת התאגדות הספורט "הפועל" נעוצות הן בתהליכים שאפיינו את החברה היהודית בא"י והן בתהליך עולמי של הקמת ארגוני ספורט של פועלים וכאן גם נובעת הדילמה שעמה הייתה ההתאגדות חייבת להתמודד.
 
ספורט לאומי מול ספורט פועלים
התאגדות הספורט "הפועל"  בארץ ישראל ראתה עצמה כחלק מתנועת הפועלים הארצישראלית שראתה את יעדיה בבניית חברה חדשה כשמעמד הפועלים נשמש כחלוץ ההולך לפני המחנה במילוי יעדים לאומיים. כלומר היא הכילה בהגדרתה הן יישומם של יעדים לאומיים מובהקים והן יעדים מעמדיים של בניית חברה סוציאליסטית.
לעומת זאת, ארגוןן הסאס"י, שאליו השתייך "הפועל", שם את הדגש על יעדים פועליים אינטרנאציונאליים. הארגון הבינלאומי הגדיר את מטרותיו במונחים סוציאליסטיים מובהקים של מלחמה בקפיטליזם, תוך הדגשת התמיכה של אגודות הספורט המעמדיות במאבקו של הפרולטריון העולמי. מטרתו של ספורט הפועלים  הוגדרה מלכתחילה כשמירה על בריאות העובד וכחלק מתרבות הפנאי שלו. ספורט זה היה מנוגד לספורט ה"כללי", שנתפש כבורגני על ערכיו השליליים, לרבות הספורט המקצועני לסוגיו. ומכאן גם ההתנגדות העקרונית להצטרפות לתנועה האולימפית ולארגוני הספורט הבינלאומיים ה"בורגניים".  המטרה הייתה ליצור ספורט המוני המיועד לאלפים ולא לאלופים, שתודגש בו העממיות ויפותחו ענפים ושיטות אימון המכוונים לפועל הממוצע ולא לספורטאי המיומן. ספורט הפועלים ראה עצמו כספורט בעל אפיון פוליטי מובהק וכזה וכמעורב בחינוכו המעמדי של הפועל.
 
דואליות זו בין מטרות לאומיות לבין זיקה מעמדית  יצרה אצל "הפועל" דילמה קשה במציאות הארצישראלית: הרצון לייצג פוליטית את המחנה המוביל בתחייה הלאומית בא"י ולהגשים את הסוציאליזם במסגרת לאומית וליצור בו בזמן פועל שרירי אך גם יהודי חדש, לא עלה תמיד בקנה אחד עם ההזדהות עם האינטרנאציונליזם הלא-לאומי של הסאס"י והביא לקונפליקטים עם "מכבי" בארץ-ישראל.
 
ההשלכות של הקונפליקט
הקמת "הפועל" המעמדי הביכה את "מכבי" כמי שמייצגת את כל הספורט הלאומי העברי ומיד עם הקמת "הפועל" נעשו ניסיונות ליצור לפחות מסגרת משותפת של פעולה. "מכבי" הציעה הסכם הכולל תנאים לקיומן של שתי הסתדרויות במעמד שווה כאשר כל אחת מהן "מתנהלת באוטונומיה פנימית שלמה בהתאם לתקנות ולחוקים שלהן". בסיום ההסדר הוכנס "סעיף לאומי" שעל פיו נקבע כי כל התאגדות תוכל להסתפח לכל התאחדות בינלאומית ובלבד שבכך לא תבטל את ההכרה בעברית כשפה רשמית בא"י כארצו של העם היהודי בהמנון הלאומי ובדגל הכחול לבן. 
אנשי "הפועל" קיבלו את ההסכם אך סרבו  להסכים ל"סעיף הלאומי". קבלת הסעיף ה"לאומי" עלולה הייתה לפגוע בקשרים המעמדיים שאותם התכוון "הפועל" לטפח עם הסאס"י , יתירה מזו - על פי גרסת אנשי "הפועל" יש כאן אף פגיעה בעצמאות ההתאגדות, התערבות בענייניה הפנימיים והטלת ספק במטרותיה הלאומיות שאינן זקוקות להוכחה מפורשת, בהסכם שהוא ביסודו במישור המקצועי בלבד. "מכבי" לעומת זאת ראתה  באי קבלת "הסעיף הלאומי" הוכחה להעדפת האינטרסים המעמדיים של "הפועל" על פני האינטרסים הלאומיים - וכי למה זה יסרב "הפועל" לצרף להסכם יסודות לאומיים שאין לגביהם כל מחלוקת? בסופו של דבר לא הושגה הסכמה ושתי ההתאחדויות פעלו בנפרד תוך עימותים וקונפליקטים שקיימים למעשה עד היום.
תחום מרכזי נוסף של מחלוקת הייתה סביב ההצטרפות לארגונים הבינלאומיים והשונים ולוועד האולימפי העולמי. "מכבי"  כהסתדרות ספורט לאומית שמה  למטרה לצרף את הספורט הארץ-ישראלי (קרי: היהודי) לקהילה הבינלאומית וזאת באמצעות הצטרפות לארגונים בינלאומיים אלה. הייתה לכך גם סיבה ספורטיבית "מקצועית", שכן אסור היה לספורטאי המשתייך לארגונים הבינלאומיים ליטול חלק בתחרויות המאורגנות על-ידי אגודה שאינה מוכרת על ידם והדבר היה פוגע בין היתר גם בארגון אירועי ספורט שארגנה "מכבי" כדוגמת המכבייה שחייבו הזמנת ספורטאים יהודים השייכים לארגונים הבינלאומיים.
שני מכשולים עמדו בדרכה של "מכבי": הראשון, היותה של "מכבי" תנועה שייצגה רק את יהודי ארץ-ישראל. מוסדות הספורט הבינלאומיים שאליהם פנתה "מכבי" העמידו כתנאי, שכהתאחדות ארצית   עליה לייצג את כלל התושבים ולכלול בתוכו גם נציגות ערבית. השני, עמדתו של "הפועל" שסירב ליטול חלק במוסדות הספורט הבינלאומיים בגלל השתייכותו של "הפועל" ל'סאס"י' 'ששלל את ארגוני הספורט  הבינלאומיים ואת התנועה האולימפית שנתפסו על ידו כבורגניים.
הסתדרות "מכבי" החלה במאמציה להתקבל לתנועה האולימפית עוד בשנת 1924 על מנת להשתתף במשחקים האולימפיים בפאריס שהתקיימו באותה השנה. הברון דה קוברטן התנגד לכך וזאת משום ש"מכבי" לא ייצגה את כלל האוכלוסייה בארץ-ישראל. בשנים שלאחר מכן ניסו ראשי "מכבי" להתגבר על מכשול זה. העובדה שהספורט הערבי לא היה ממוסד ומאורגן כדוגמת הספורט העברי (התאחדות ספורט פלסטינאית ראשונה הוקמה רק ב- 1934) תרמה ללא ספק להצלחת מאמצי "מכבי", שכן למעשה די היה להציג מראית עין של נציגות ערבית על מנת ל'הוכיח' כי הוועד שיוקם -למרות הדומיננטיות היהודית המובהקת שלו - מהווה נציגות של כלל האוכלוסייה.
 בדצמבר 1931 נוסדה על-ידי "מכבי" "התאחדות אגודות הספורט לחובבים בארץ-ישראל" שבקשה להצטרף להתאחדויות הבינלאומיות בענפים שאותן יצגה (כמו אתלטיקה קלה, התעמלות, שחיה, כדור-מים, אגרוף ועוד) וזאת במטרה לאפשר ייצוג ספורטאים מאגודות מוכרות בעולם במסגרת ה'מכבייה', שעמדה להיערך באפריל 1932. "מכבי" התגברה על ה"מכשול הערבי" בהציגה עותקים של מכתבי הזמנה שנשלחו לכל אגודות הספורט הערביות לאספה המייסדת של ההתאחדות ובהטילה את האשם על הסירוב של אגודות אלה ליטול חלק באספה המייסדת. 
בשנת 1933 הקימה "מכבי" את 'הוועד האולימפי הארצישראלי' (Palestine Olympic Committee ). הוועד מנה תשעה חברים כולם  חברי "מכבי" יחד עם נציג  ערבי אחד. ההצלחה של "מכבי" לסיפוח ההתאחדות לכל ההתאחדויות הבינלאומיות יצרו רקע נוח לבקשת הצטרפות לוועד האולימפי הבינלאומי בכינוס ה- 33  של הוועד האולימפי הבינלאומי שהתקיים במאי 1934 באתונה הוחלט על קבלתו של הוועד האולימפי של ארץ ישראל לתנועה האולימפית.
הוועד האולימפי קיבל הזמנה להשתתף במשחקי ברלין ב – 1936. ההחלטה הייתה שלא להשתתף במשחקים אך הייתה מחלוקת על האופן שבו יש לסרב להזמנה.  בסופו של דבר נשלח מכתב  תשובה לברלין שעל פיה הוועד האולימפי הארץ-ישראלי נמצא עדיין בשלבי ארגון ראשוניים ולפיכך לא ניתן עדיין לשלוח ספורטאים מתאימים לאירוע.
"הפועל", למרות שבשנות ה-30 הפכה להתאגדות הספורט הגדולה בארץ ישראל לא נטלה חלק בהתאחדויות שהוקמו על-ידי "מכבי" אך לעומת זאת טיפחה את יחסיה הבינלאומיים עם הסאס"י.  עד 1931 היו הקשרים בין הפועל והסאס"י ארגוניים בלבד: תשלום דמי חבר ושליחת חומר תעמולה. הקשרים המעשיים יותר החלו מתחילת שנות ה-30. נוצרו קשרים אישיים עם יוליוס דויטש נשיא הסאס"י לבין הנהגת "הפועל" אם כי אלו לא הביאו מעולם להשתתפות של הפועל במוסדות הסאס"י.  ביולי  1931 השתתפה משלחת של "הפועל" באולימפיאדת הפועלים השנייה שהתקיימה בווינה. ביולי 1934 השתתף הפועל בכינוס ספורט הפועלים שהתקיים בפראג. קבוצה קטנה מהמשלחת בפראג נטלה גם חלק בכינוס של ספורט פועלים שנערך באוגוסט של אותה השנה בדורצ'סטר שבאנגליה.
בשנת 1936   עמדו להיערך בברצלונה משחקי ספורט פועלים כמשקל נגד למשחקים האולימפיים בברלין – אך אלו בוטלו  יום לפני פתיחתם  ואחדים מחברי "הפועל" שנסעו להשתתף באירוע נאלצו להימלט מספרד. ביולי 1937 השתתפו נציגי "הפועל" באולימפיאדת הפועלים השלישית (והאחרונה) שהתקיימה באנטוורפן .
 
שיתוף פעולה בצל המחלוקת
המחלוקת העקרונית שנבעה מהדילמה של "הפועל" לא שיתקה את חיי הספורט בארץ ישראל ובעיקר אמורים הדברים לגבי הכדורגל, שהפך לענף הספורט  הפופולארי  ביותר.
משנות העשרים ואילך בעיקר כתוצאה מההשפעה הבריטית המנדטורית קמו עשרות קבוצות כדורגל בארץ ועד מהרה נוצר צורך למסד את התחרויות בצורה סדירה ולהקים התאחדות לכדורגל שתרכז ותארגן את משחקי הכדורגל בארץ-ישראל.  היה ברור לאגודות הספורט שאין מנוס מלשתף פעולה  ובאוגוסט 1928 נוסדה "ההתאחדות הכדורגל הארצישראלית" ובשנה זו החלו להתקיים משחקי גביע סדירים בארץ-ישראל.
הקמת ההתאחדות לוותה במחלוקות בין "הפועל" ו"מכבי" בעיקר בשתי סוגיות. האחת הייתה סביב השליטה בהתאחדות – בעייה שעלתה שוב ושוב (ואינה שייכת למאמר זה) וגרמה לתחילת משחקי ליגה סדירים רק בשנת 1932. הסוגייה השנייה הייתה סביב בעיית ההצטרפות התאחדות לכדורגל לפיפ"א.
"מכבי" ביקש כי ההתאחדות לכדורגל תקבל הכרה בינלאומית ותסתפח להתאחדות הכדורגל הבינלאומית - פיפ"א והעובדה כי התאגדות "הפועל" הייתה חלק מהסאס"י יצרה קושי. סאס"י התנגד להצטרפות לפיפ"א, שייצגה גם את הכדורגל המקצועני ונחשבה לפיכך ל"בורגנית". מרכז "הפועל" התנה את השתתפותו בהתאחדות לכדורגל רק באם זו לא תצטרף לפיפ"א –אך אם זאת לא מנעה קיומם של משחקי גביע וליגות מקומיות בהשתתפות "מכבי" ו"הפועל" –אך עדיין לא ליגה ארצית.  
באפריל 1930 החליטה התאגדות "הפועל" להצטרף להתאחדות לכדורגל. בעיית ההשתייכות לפיפ"א נפתרה בכך שההצטרפות הוצגה כ"זמנית", כשעל ההתאחדות לפנות לפיפ"א על מנת לאפשר השתתפות "הפועל" בהתאחדות - ללא השתייכות לפיפ"א.  למעשה, מזכירות "הפועל" נכנעה ללחץ סניפיה הגדולים, שענף הכדורגל היה מקור הכנסתם העיקרית והסאס"י לא היה בתקופה זו בעמדה שיכלה למנוע זאת.
התאחדות לכדורגל סופחה לפיפ"א בשנת 1929 ובעיית ההצטרפות לפיפ"א אינה עולה יותר על הפרק. הפופולאריות של הכדורגל האפילה במקרה זה על כל מחלוקת אידיאולוגית. נבחרת ארץ ישראל בכדורגל השתתפה במשחקים המוקדמים לאליפות העולם בכדורגל ב-1934 וב-1938 כשבשורתיה שחקנים שנמנו גם על "הפועל". ב-1934 היא הפסידה פעמיים למצריים (4:1 ו-7:1 ) וב-1938 היא הפסידה פעמיים ליוון  (3:1 ו- 1:0) .
 
עימות ללא סאס"י
העימותים בין "הפועל" ו"מכבי" נמשכו לאורך שנים ובעיקר בשנים הראשונות של מדינת ישראל.  עימותים אלה קשורים יותר לסוגיות הפוליטיות הפנימיות במדינה שאינם מענייננו כאן ואין להם עוד קשר עם המחויבות האידיאולוגית לסאס"י.
 ארגון הסאס"י החל לדעוך בשנות ה-30. עליית הימין באירופה הביאה לאיסור קיומו של הארגון בארצות רבות ובעיקר במעוזיו הגדולים בגרמניה ובאוסטריה. האולימפיאדות והכינוסים שקיים הארגון ובהם השתתפו אנשי "הפועל" היו למעשה הפגנת כוח שהלך קטן ככל שהתחזק יותר הימין הפשיסטי באירופה. 
לאחר מלחמת העולם השנייה משנה ספורט הפועלים את פניו  במקום הסאס"י הוקם בבריסל בשנת 1946 ה- CSIT ׁ(Consil Sportif International Tu Travel , הועד הבינלאומי של ספורט פועלים)  שבניגוד לסאס"י לא טען כי יש להבחין בין ספורט הפועלים לספורט הכללי אלא אפשר פעולה במסגרתם כדי להשפיע עליהם מבפנים.   "הפועל" המשיך לראות עצמו בשנים לאחר מכן כחלק מספורט הפועלים, אך הדילמה של "הפועל" מן העבר כבר לא הייתה קיימת.
 
 

מאמרים רלוונטים נוספים

מעשיות השליחים, חלק י"ח

02/10/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: אורך מסלול המרתון

04/04/2012

קרא עוד

עישון הורים ולחץ דם של נערים

31/05/2015

קרא עוד

צריך כשרון כדי להצליח בריצות קצרות

13/12/2014

קרא עוד

האם מבחן ביפ מתאים להערכת כושר?

14/02/2020

קרא עוד

השפעת קפאין וקפה על סבולת

28/11/2014

קרא עוד