facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 12/11/2016

רמת הנערים בישראל בריצת 800 מטר

רמת הנערות והנערים בישראל בריצת 800 מטר בשנים  1955 – 2016

יורם אהרוני

מסלול ריצה

פעילות אתלטיקה החלה בישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. מרכזי  "מכבי" ו"הפועל" לא שיתפו פעולה ביניהם וקיימו תחרויות נפרדות (זולת התחרות על "גביע קיש" ב-1947). הפעילות התקיימה בעשרות סניפים ברחבי הארץ במגרשים שרובם היו מאולתרים.  לצד פעילות הבוגרים נערכו גם תחרויות לנוער.  בספרו "סיפורו של הפועל" מוסר עמנואל גיל כי בתחרויות המחוזיות של אליפות הפועל  בשנת 1941 השתתפו 850 אתלטים מ-55 סניפים ובתחרות הגמר השתתפו 210 אתלטים מ-37 סניפים.  עם קום המדינה עמד השיא לבוגרים בריצת 800 מ' על 2:02.0 ד' והוא נקבע עוד ב-1936 על ידי  ליאון פסי.  שיא זה נשבר ב-1952 על ידי אריה גליק שקבע בתחרות באנקרה 1:59.7 ד' ( אורי גולדבורט,  האתלטיקה בישראל 1935-1970).

 מכבי והפועל החלו לשתף פעולה בשנת 1952 ובמסגרת אליפויות הבוגרים הראשונות נערכו גם מקצים לנוער. החל מ-1955 נערכת אליפות נוער נפרדת. ריצת 800 מ' נערכה בשנים הראשונות לנערים בלבד. מקצוע זה הוכנס לתכניתה האליפות לבוגרות רק בשנת 1961 ולאליפות הנערות בשנת 1965. באותה תקופה היה מקובל כי התחרויות לנוער (בנים) הן עד גיל 19 ואילו התחרויות לנערות היו עד גיל 18. רק  מ-1990  גם תחרויות הנערות הן עד גיל 19.

סטטיסטיקה מסודרת של אתלטיקה בישראל קיימת החל משנת 1970. החל במלאכה אורי גולדבורט בחוברת שהוזכרה קודם. הוא היה  זה שליקט את הנתונים וערך אותם במחצית הראשונה של שנות השבעים וכבר מ-1971 החל לעזור לו בכך דוד אייגר, שיחד עם אריק קוקס מוציא עד היום את הסיכומים הסטטיסטיים של האתלטיקה הישראלית (לאורך השנים סייעו להם בכך אנשים נוספים). החל מ-1971 מתפרסמות רשימות של 10 ההישגים הטובים בכל שנה לנשים ולגברים ומצוינת בהם גם שנת הלידה של האתלטים. החל מ-1997 מתפרסמות גם רשימות  5 התוצאות הטובות לנערות ולנערים. במאמר זה מוגדרים נערות ונערים כפי שהם מוגדרים בחוקת האתלטיקה הנוכחית: כל אתלט שלא מלאו לו 20 שנה ב-31 בדצמבר של שנת התחרות. לדוגמה: בשנת 2010 נערות ונערים היו אלה שנולדו ב-1991 או מאוחר יותר.

בטבלה מספר 1  מופיעים שמות המנצחים באליפות הנוער בשנים 1955 – 1969, הזמנים שקבעו ומידע נוסף.

שנה

נערים 19

נערות 18

1955

עודד וינר 2:07.4

 

1956

קנציפולסקי – 2:11.2 (במקום השני סיים יאיר פנטילט – 2:12.0)

 

1957

גרינפטר ו-ע. בירק (במקצים נפרדים) 2:09.2

 

1958

ח. שוורץ 2:05.2 (שיא נוער, השיא הקודם – 2:05.6)

 

1959

עמוס גלעד 2:01.6 (שיא נוער, השיא הקודם – 2:04.3)

 

1960

ארז 2:07.0

 

1961

יצחק יעקבוביץ' 2:05.0

 

1962

יצחק יעקבוביץ' 2:03.4. רפי וישניצר היה אלוף הנוער ב-1500 (4:22.6) וקבע שיא נוער ב-1000 מ' – 2:40.0

חנה צדיק (שזיפי, ילידת 1943) קבעה בעונה זו שיא בוגרות – 2:20.1 ד'

1963

גיורא זורע 1:59.4 ( שיא נוער, השיא הקודם – 2:01.5). יעקבוביץ ' קבע בהמשך העונה שיא  נוער– 1:54.9 שהחזיק מעמד עד 1973

 

1964

נתנאל פנטילט 1:58.6

 

1965

יובל וישניצר 1:58.8

רות פישר 2:28.9

1966

יחיעם סקיטל 1:58.1

פנינה בואנו 2:31.4

1967

אמנון אונגר 2:01.4

דליה בלומנפלד.2:25.1

1968

אודי דורון 2:00.1

דליה בלומנפלד 2:26.7

1969

בקר 1:58.0

שפרה צייג 2:21

 

 

טבלה מספר 2 מביאה את ההישג הטוב ביותר לנערות ונערים בשנים 1970 – 2016.

שנה

נערים

נערות

1970

אלן גלוון 1:57.3

דליה בלומנפלד 2:17.8

1971

דן שרעבי 1:56.8

שפרה צייג 2:18.4

1972

אבי שטיין 1:58.6

הדס יזרעאלי 2:16.3

1973

שחר איילון 1:54.4

הדס יזרעאלי 2:13.7

1974

עופר טרומר 1:55.2

גלי טויב 2:12.0

1975

נתן בן יצחק 1:54.2

גלי  טויב 2:11.1

1976

צבי דאובר  1:52.1

גלי טויב 2:10.5

1977

אלי סברדלוב 1:57.2

פזית פביאן 2:09.9

1978

עוז כץ 1:54.1

ענת מאירי 2:07.7

1979

עוז כץ 1:53.5

ענת מאירי 2:07.2

1980

עוז כץ 1:50.8

ענת מאירי 2:06.9

1981

עוז כץ 1:51.44

שולה אבישיד 2:14.60

1982

שלמה אזולאי 1:54.00

אסנת מאירי 2:14.01

1983

צפריר נלקין 1:55.89

הדס למדני 2:15.12

1984

עדי חלילי 1:53.8

תמי מלצר 2:15.1

1985

עדי חלילי 1:56.01

עדנה לנקרי 2:13.42

1986

יהודה מורלי 1:54.71

פביאן גרינבאום 2:21.49

1987

יאיר מולקו 1:57.81

פביאן גרינבאום 2:19.54

1988

יאיר מולקו 1:55.36

נילי אברמסקי 2:18.70

1989

אבי רדה 1:55.70

גלית נצר 2:16.65

1990

אורן בר-ששת 1:58.19

דועא סולימן 2:15.00

1991

ניר סוסר 1:56.38

דועא סולימן 2:13.29

1992

גיא אלימלך 1:56.01

דועא סולימן 2:09.45

1993

נועם דרסה 1:55.27

שרון לב 2:13.32

1994

גיזאצ'ו יוסף 1:53.13

תמר לבב 2:18.46

1995

דורון גיאת 1:54.26

נועה בייטלר 2:18.30

1996

אילן מורדי 1:53.56

שרה דסה 2:18.32

1997

עודד אטיאס 1:58.54

נועה בייטלר 2:14.66

1998

יוסי גרשמן 1:55.70

נועה בייטלר 2:11.74

1999

אדי סהלו 1:55.13

נועה בייטלר 2:08.01

2000

גבריאל טיגבו 1:53.82

ליטל אזולאי 2:16.01

2001

אלכס בוגוסלבסקי 1:54.28

ליטל אזולאי 2:17.18

2002

אנדריי איסקביץ' 1:52.53

מיגל אטיאס 2:16.73

2003

גרישה מיכאלוב 1:55.62

פאולינה אוקסנגנדלר 2:19.53

2004

גיל שלג 1:58.97

נטע דושניק 2:17.5

2005

גיל שלג 1:56.75

אמילי ג'מאל 2:19.52

2006

גיל שלג 1:54.48

שרון ששון 2:17.91

2007

תום כהן 1:54.37

מאור טיורי 2:18.74

2008

אינדלאו טקלה 1:54.20

טטיאנה אדמנקו 2:13.97

2009

ימר גטהון 1:53.49

מאור טיורי 2:19.21

2010

יעקב אליהו 1:53.28

נרי גטריידה 2:18.34

2011

ימר גטהון 1:51.45

נרי גטריידה 2:20.05

2012

עומר אלמוג 1:58.71

נרי גטריידה 2:16.82

2013

אקויה דרסך 1:57.20

מיליצה גולובוביץ' 2:14.63

2014

דוד טאייצ'ו 1:54.89

נרי גטריידה 2:14.97

2015

דוד טאייצ'ו 1:51.64

רחל גבריצדוק 2:12.99

2016

ערן לוריא 1:56.79

סיוון אורבך 2:09.22

 

 

ראוי לציין כי היו רצי נוער מצטיינים שלא היו בעלי הישג השנה מאחר שהיו רצים טובים מהם. נערים שירדו מ-1:55.0 ולא היו העלי הישג השנה: יורי ביכמן  (יליד 1992) – 1:51.94 ב-2011, נמיר קשי (1961) – 1:53.5 ב-1979, מוקט פטנה (1991) – 1:53.74 ב-2010, אילן פלג (1992) – 1:54.03 ב-2010, רוני מעוז (1961) -  1:54.1 ב-1979, דוד פרדה (1982) – 1:54.45ב-2001,  עופר אביטל (1963) -  1:54.61 ב-1981, מוטי ננצל (1956) 1:54.9 ב-1973. נערות שירדו מ-2:16.0 ולא היו בעלות הישג השנה: רבקה שחר (1960) – 2:10.2 ב-1977, שולה אבישיד (1964) – 2:10.9 ב-1979, אורלי דדוש (1960) – 2:12.1 ב-1979, פאינה בומשטיין (1957) – 2:12.6 ב-1976, מרית ולטמן (1958) – 2:13.14 ב-1976, גילה ברנס (1965) – 2:14.26 ב-1982, שקד לייבוביץ' (1999)  - 2:14.69 ב-2016, ורדה כהן  (1961)– 2:15.0 ב-1978, גלית נצר (1972) – 2:15.03 ב-1990, רונית זילברשטיין (1965) – 2:15.5 ב-1983, אדווה כהן (1996) – 2:15.78 ב-2015,  הלן וולפסון (1989) – 2:15.79 ב-2008.

טבלה מספר 3 מסכמת את הישגי השנה לפי עשורים.

ממוצעים לפי עשורים

(בסוגריים סטיית התקן)

עשור

בנים

בנות

1970 - 1979

1:55.34 (1.84 שניות)

2:12.46 (3.98 שניות)

1980 - 1989

1:54.55 (2.05)

2:15.55 (4.02)

1990 - 1999

1:55.62 (1.78)

2:14.06 (3.67)

2000 - 2009

1:54.85 (1.84)

2:17.63 (1.76)

2010 - 2016

1:54.85 (2.84)

2:15.36 (3.66)

ממוצע הישג  השנה

1:55.05 (2.05)

2:14.99 (3.80)

 

 

טבלה מספר 4 מסכמת את תוצאות השנה לפי תקופות של 7 שנים.

ממוצעים לפי 7 שנים (בסוגריים סטיית תקן).

תקופה

בנים

בנות

1970- 1976

1:55.51 (2.20 שניות)

2:14.26 (3.25 שניות)

1977 - 1983

1:53.85 (2.26)

2:10.78 (3.70)

1984 - 1990

1:55.94 (1.58)

2:17.1 (2.88)

1991 – 1997

1:55.31 (1.87)

2:15.11 (3.43)

1998 - 2004

1:55.15 (2.02)

2:15.24 (3.97)

2005 - 2011

1:54.00 (1.59)

2:18.32 (2.03)

2012 - 2016

1:55.85 (2.72)

2:14.85 (1.57)

 

 

בטבלה מספר 5 מופיעים עשרה הנערים  בעלי הזמנים הטובים בכל הזמנים.

מקום

הישג

אתלט

שנת לידה

שנת קביעת ההישג

1

1:50.8

עוז כץ

1962

1980

2

1:51.45

ימר גטהון

1992

2011

3

1:51.64

דוד טאייצ'ו

1996

2015

4

1:51.94

יורי ביכמן

1992

2011

5

1:52.1

צבי דאובר

1957

1976

6

1:52.53

אנדריי איסקביץ'

1983

2002

7

1:53.13

גיזאצ'ו יוסף

1975

1994

8

1:53.28

יעקב אליהו

1993

2010

9

1:53.5

נמיר קשי

1961

1979

10

1:53.56

אילן מורדי

1977

1996

 

 

בטבלה מספר 6 מופיעות עשר  הנערות בעלות הזמנים הטובות בכל הזמנים

מקום

הישג

אתלט

שנת לידה

שנת קביעת ההישג

1

2:06.89

ענת מאירי

1961

1980

2

2:08.01

נועה בייטלר

1980

1999

3

2:09.22

סיוון אורבך

2000

2016

4

2:09.54

דועא סולימן

1973

1992

5

2:09.9

פזית פביאן

1959

1977

6

2:10.2

רבקה שחר

1960

1977

7

2:10.48

גלי טויב

1959

1978

8

2:10.9

שולה אבישיד

1964

1979

9

2:12.1

אורלי דדוש

1960

1979

10

2:12.6

פאינה בומשטיין

1957

1976

 

 

ניתן לומר כי הרמה עלתה בהדרגה עד לשנות השבעים והגיעה לשיאה אצל הנערות במחצית השנייה של עשור זה. בקרב הבנים היא נשארה יציבה למדי משנות ה-70 ואילך. הסיבה לעלייה ברמה בשנות ה-70 קשורה לשינויים ברמה הארגונית והמקצועית המתקיימים בארץ מאז אותה תקופה.  אגודות החלו לעבוד עם נוער בצורה מסודרת  ונכנסו לפעילות מאמנים, באזורים שונים של הארץ שהתמחו בטיפוח נערות ונערים בריצות הבינוניות (וגם במקצועות אחרים באתלטיקה כמובן), וכתוצאה מכך עלו ההיקף והאיכות של האימונים.

הקשר להישגי הבוגרים

כפי שניתן להבין מהטבלאות, חלק מהנערות והנערים  המצטיינים לא המשיכו להתקדם מעבר לגיל הנוער. יש מהם שפנו לקריירות מרשומות בתחומים  שונים. גיורא זורע היה תא"ל בצבא, שחר איילון הגיע לדרגת ניצב במשטרה והיה נציב כבאות והצלה, עודד וינר (עינב) היה קברניט באל-על ויש ברשימה גם כמה שהיו לרופאים (רפי וישניצר למשל, והוא המשיך להתקדם גם כבוגר).

רצי 800  המצטיינים כבוגרים מגיעים בדרך כלל להישגים מעולים כבר בגיל 19, אך יש כמובן גם יוצאים מן הכלל. האלופה האולימפית ב-1992, אלן ואן לאנגן מהולנד, הייתה שחקנית כדורגל עד גיל 20. יש גם כאלה שהחלו דרכם כרצים של מרחקים קצרים יותר ועברו ל-800 מ' בגיל יותר מאוחר.

טבלה מספר 7 מביאה את רשימת  עשרה הבוגרים הטובים בכל הזמנים, רק לגבי רצים שגדלו בישראל, וההישג הטוב ביותר שלהם בגיל הנוער. המידע הוא רק על אתלטים שגדלו בישראל מאחר שלגבי אחרים לא ידוע לי מה עשו בגיל הנוער בארצות בהם פעלו כנערים. הגיל, כמו בכל המאמר, מתייחס לשנת קביעת ההישג פחות שנת הלידה.

מקום

גברים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע

ההישג הטוב בגיל הנוער

נשים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע

ההישג הטוב בגיל הנוער

1

עוז כץ 1:47.8 (21)

1:50.8

עדנה לנקרי 2:04.05 (27)

2:13.42

2

גזאצ'ו יוסף  1:47.91 (23)

1:53.13

נועה בייטלר 2:04.23 (21)

2:08.01

3

מוקט פטנה 1:48.68 (23)

1:53.74

אביבה בלס 2:05.8 (26)

התחילה לרוץ 800 בגיל 24. קודם לכן עסקה בריצות למרחקים קצרים (12.0 ב-100 מ', 25.2 ב-200 מ' כבוגרת)

4

רוני מעוז 1:50.00 (23)

1:54.1

חנה שזיפי 2:06.5 (27)

2:20.1

5

שלמה אזולאי 1:50.02 (24)

1:54.00

ענת מאירי 2:06.89 (19)

2:06.89

6

דוד טאייצ'ו 1:50.09 (20, בינתיים...)

1:51.64

שרון לב 2:07.30 (26)

2:13.32

7

נועם דרסה 1:50.55 (25)

1:55.27

פאינה בומשטיין 2:07.8 (22)

2:12.6

8

דוד לאוגומר 1:50.8 (25)

1:59.5 בגיל 20

איריס גלעד 2:07.96 (24)

56.31 ב-400 מ' בגיל 19. התחילה לרוץ 800 מ' בגיל 21

9

ימר גטהון 1:51.08 (20)

1:51.45

הדס למדני 2:09.00 (20)

2:15.12

10

צבי דאובר 1:51.1 (20)

1:52.1

דועא סולימן 2:09.22 (21)

2:09.54

 

 

חלק מהרצים האלה התחרה כמובן גם במרחקים אחרים.  בשנות ה-60 המרחק האולימפי הארוך ביותר לנשים היה 800 מ'. חנה שזיפי עברה בהדרגה גם ל-1500 (4:25.0 בגיל 28) ו-3000 מ' (9:55.2 בגיל 32) כאשר אלה הוכנסו לתוכנית התחרויות לנשים בשנות ה-70. ב-400 מ' היא קבעה 56.3 ש' במשחקים האולימפיים במקסיקו-סיטי 1968. גזאצ'ו  יוסף מחזיק כיום בשיאי ישראל  ב-1500 מ' (3:40.90 ד' בגיל 34), 3000 מ' (7:51.40 בגיל 34) ו-5000 מ' (13:31.45 ד' בגיל 34) ושיאיו האישיים במרחקים ארוכים יותר כוללים:28:37.48 ד' ב-10,000 מ'  (בגיל 35), 1:04:07 בחצי מרתון בגיל 34 ו-2:15:07 במרתון בגיל 37.

טבלה 8 מראה נתונים לגבי שיא אישיים והישגים בגיל הנוער של העשרה הטובים בעולם בכל הזמנים.

מקום

גברים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע

ההישג הטוב בנוער

נשים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע

ההישג הטוב בנוער ומידע נוסף

1

דיויד רודישה 1:40.91 (24)

1:44.15

ירמילה קרטוכבילובה 1:53.28 (32)

החלה לרוץ 800 בגיל 31. קודם לכן התמחתה ב-400 מ'.  כבוגרת: 11.09 ב-100 מ', 21.97 ב-200 מ', 47.99 ב-400 מ'

2

וילסון קיפקטר 1:41.11 (25)

1:46.19

נדייז'דה אוליזרנקו 1:53.43 (27)

גיל 17 – 2:11.4 ד'

גיל 19 – 2:08.6

3

נייג'ל עמוס 1:41.73 (18)

1:41.73

פמלה ג'לימו 1:54.01 (19)

1:54.01

4

סבסטיאן קו *1:41.73 (25)

1:53.8

אנה פידליה קירוט 1:54.44 (26)

החלה לרוץ 800 בגיל 22. 52.61 ב-400 בגיל 19 (49.61 כבוגרת)

5

ז'ואקים קרוז 1:41.77 (21)

1:44.3

אולגה מינייבה 1:54.81 (28)

?

6

אבובאקר קאקי 1:42.23 (21)

1:42.69

טטיאנה קזנקינה 1:54.94 (25)

תוצא ראשונה שידועה היא מגיל 21 – 2:05.2. בגיל 20 רצה 1500 ב- 4:19.0 ד'

7

סמי קוסקיי 1:42.28 (23)

1:46.90

דוינה מלינטה 1:55.05 (26)

2:13.74 בגיל 20. קודם לכן עסקה בכדוריד

8

וילפריד בונגיי 1:42.34 (22)

1:45.14

מריה מוטולה 1:55.19 (22)

1:57.63

9

מוחמד אמאן 1:42.37 (19)

1:42.37

יולנדה צ'פלאק 1:55.19 (26)

2:06.43

10

יורי בורז'קובסקי  1:42.47 (20)

1:44.33

זיגרון וודארס (גראו) 1:55.26 (22)

1:59.53

 

 

*שיאו של סבסטיאן קו  שנקבע בפירנצה ב-1981 (והיווה שיא עולם שנים רבות) אושר באופן תמוה כ-1:41.73 ד', למרות שמצלמת הגמר (פוטו-פיניש) לא פעלה כראוי. הזמן הזה  נלקח משלושה תאים פוטו- אלקטריים שהוצבו בגבהים שונים בקו הגמר. שלושה שעונים ידניים מדדו גם כן את הזמן והורו: 1:41.6, 1:41.6, 1:41.7, כך שלפי החוקה שהייתה אז אפשר היה לאשר את השיא כ-1:41.6 (רק החל מ-2010 שיאי בריצת 800 מ' מאושרים רק אם הם נמדדו אוטומטית, באמצעות מצלמת גמר, עד אז ניתן היה לאשר שיאי עולם ב-800 מ' גם אם הם נמדדו ידנית על-ידי שלושה שעונים). גם בריצה בה קבע ז'ואקים קרוז את שיאו האישי (1:41.77) הזמן הידני היה 1:41.6, אך  בהתאם לחוקה שהייתה אז אם נמדדו הזמנים בשתי השיטות, הזמן הידני היה רק לגיבוי ולכן לא ניתן היה לאשר את זמנו של קרוז כשווה לשיא, מה עוד שזמנו של קו אושר בדיוק של מאיות השנייה.

כמה מהספורטאים המוזכרים בטבלה מספר 8 הורשעו בעבירות על חוקי הסימום ( קזנקינה, צ'פלאק)  וקיים חשש שגם אחרים השתמשו בחומרים אסורים.

שלוש הטובות בכל הזמנים  בנערות: 1) ג'לימו – 1:54.01; 2) קסטר סמניה 1:55.45 (1:55.28 בגיל 25); 3) פרנסין ניונסבא 1:56.59 (1:56.24 בגיל 23).

3 הטובים בין הנערים לא שיפרו  את שיאיהם האישיים אחרי גיל הנוער: 1) נייג'ל עמוס 1:41.73; 2) מוחמד אמאן 1:42.37; 3) טימוטי קיטום 1:42.53, אך אלה כמובן הישגים איכותיים ביותר בכל קנה מידה...

Vobr Radek מאוניברסיטת דרום בוהמיה, ברפובליקה הצ'כית אסף נתונים על גיל המדליסטים באליפויות גדולות באתלטיקה בין השנים  2007-1980. הגיל הממוצע של הגברים ב-800 היה 24.6 ושל הנשים 26.5. הטווח של הגברים: 35.3-18.8 והטווח של הנשים 37.0-19.0. סטיית התקן בגברים 3.0 שנים ושל הנשים 3.9. המנצח המבוגר ביותר באליפות העולם לגברים היה פול רוטו מקניה שניצח ב-1993 בגיל 32 שנים ו-287 ימים. הצעיר ביותר היה מוחמד אמאן שניצח ב-2013 בגיל 19 שנים ו-215 ימים.  בין הנשים אלופת העולם המבוגרת ביותר היא אנה פידליה קירוט, אלופת 1997 שעשתה זאת בגיל 34 שנים ו-139 ימים והמדליסטית המבוגרת ביותר היא לטיטיה ורייסדה שזכתה בארד באליפות בשנת 2001 בגיל 36 שנים ו-311 ימים. האלופה הצעירה ביותר היא קסטר סמניה אלופת 2009 בגיל 18 שנים ו-224 ימים. טימוטי קיטום הוא המדליסט הצעיר ביותר ב-800 מ' בתולדות המשחקים האולימפיים  עם מדליית הארד בה זכה בלונדון 2012 בגיל 17 שנים ו-263 ימים. פמלה ג'לימו היא האלופה הצעירה ביותר בריצת 800 מ' במשחקים האולימפיים עם הזהב בו זכתה בביג'ינג 2008 בגיל 18 ו-257 ימים. קלי הולמס היא המבוגרת ביותר עם הזהב בו זכתה באתונה 2004 בגיל 34 שנים ו-126 ימים

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

הרהורי לונדון: שערוריה בבדמינטון

02/08/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית, לוס-אנג'לס 1984, חלק ג'

06/11/2017

קרא עוד

הפינה האולימפית: מירוץ הלפיד

10/04/2012

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק ח'

04/01/2013

קרא עוד

הפינה האולימפית: קפה מברזיל

14/04/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית, מלבורן 1956, חלק ב'

18/02/2017

קרא עוד