facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 15/09/2012

מעשיות השליחים, חלק י"ד

מעשיות השליחים
חלק י"ד
מאת: יורם אהרוני
"מועדון האתלטיקה של סנטה מוניקה" הוקם בשנת 1972 ע"י ג'ו דאגלאס כמועדון לאתלטים בתקופה שאחרי סיום לימודיהם באוניברסיטאות. בשנות ה-80 וה-90 היו חברים במועדון הזה בין היתר: קרל לואיס, לירוי בורל, מייק מארש, ג'ו דה-לואץ', קירק בפטיסט, מרק וויד'רספון, פלויד הרד, דני אברט, קווין יאנג, סטיב לואיס וג'וני גריי. את עונת המסלולים הפתוחים של שנת 1991 פתחו במועדון בהשתתפות בתחרות בוולנאט, קליפורניה "Mt. San Antonio College Relays ( Mt. SAC)"    כאשר, שלא כרגיל, הוצב קרל לואיס בקטע השלישי (לפחות היה יכול לקבל שם את המקל ביד ימין...). יחד עם חבריו: מייק מארש, לירוי בורל ומרק וויד'רספון  לפני הריצה היו דיבורים על שיא עולם אפשרי אך החלפה על גבול הפסילה בין בורל ללואיס אפשרה רק קביעת  זמן סביר לפתיחת העונה (חודש אפריל) 38.33 ש'. בריצת השליחים 200X4  מטרים , שנכללה גם כן בתכנית התחרות  הובילה סנטה מוניקה אחרי שלושה קטעים אך נכנעה ל'רגל' מסיימת ב-19.2 ש' של מייקל ג'ונסון מ"מועדון האתלטיקה של מאזדה" – 1:21.50 ד' לעומת 1:22.98 ד'. שבוע לאחר מכן, בפילדלפיה, התקיימה התחרות השנתית "PENN RELAYS" שם ניסו אנשי סנטה מוניקה שוב לשבור את שיאי העולם ב-100X4 ו-200X4 מ'. במרחק הקצר יותר לא הצליח לואיס להעביר את המקל לוויד'רספון והרביעייה נפסלה. במרחק הכפול  קבעה רביעיית סנטה מוניקה (דה-לואץ', בורל, קרל לואיס, הרד) זמן של 1:19.45 ד' כאשר שיא העולם (נקבע ב-1989 ע"י רביעיית המועדון) עמד על 1:19.38 ד'. חוסר הצלחתם של חברי מועדון סנטה מוניקה לשבור את שיא העולם כבר בשלב זה של העונה והעובדה שהרכב ארה"ב לאליפות העולם בטוקיו נקבע רק אחרי המבחנים, הגביר את הביטחון העצמי של אצני צרפת ששברו את שיא העולם ב-100X4 מ' באליפות אירופה 1990: "ביום בו נרוץ נגד ארה"ב הם אולי יקבעו תוצאה טובה מהשיא אך אנחנו ננצח בריצה..." אמר מקס מורינייה. ואילו חברו לרביעייה הצרפתית, ברונו מארי-רוז, אמר כי הצרפתים מתאמנים בהחלפות לאורך כל השנה וצילומי וידאו ומדידות באימונים הראו כי הם יכולים לשפר את שיא העולם עוד.  
אליפות ארה"ב, ששימשה גם כתחרות מבחן לאליפות העולם, נערכה בניו-יורק באמצע חודש יוני. לירוי בורל שבר את שיא העולם בריצת 100 מ' כאשר קבע 9.90 ש' (רוח 1.9 מ'/ש') והקדים את קרל לואיס 9.93, דניס מיצ'ל 10.00, אנדרה קייסון 10.05, פלויד הרד 10.10 ומרק וויד'רספון 10.12. המאמן שמונה לאחראי על שליחי ארה"ב לאליפות העולם טוקיו 1991 היה מאמנו האישי של קרל לואיס, טום טלז. כבר אז מונה מאמן גם למשחקים האולימפיים ברצלונה 1992, מל רוזן. שניהם החליטו כי לשליחים יבחרו ארבעה הראשונים במבחנים בריצת 100 מ' והרצים החמישי והשישי במבחנים יהיו המחליפים. טלז אמר כי זו הייתה המדיניות בלוס אנג'לס 1984 והיא הוכיחה את עצמה והיא מונעת מחלוקות. גם רוזן הסכים לכך וטען כי כמו בכל שאר המקצועות הנבחרת נקבעת על ידי ההישגים במבחנים. מדיניות זו לא הוגבלה רק ל-100X4 מ' אלא הייתה בתוקף גם לגבי 400X4 מ', מה שגרם לארה"ב לוותר על שירותיו של מייקל ג'ונסון (רץ במבחנים ובטוקיו רק 200 מטר) במירוץ השליחים הארוך, החלטה ש'תרמה' לכך שארה"ב נוצחה בטוקיו על-ידי בריטניה. טלז הוסיף כי היה רוצה לרוץ עם אותה רביעייה במוקדמות ובגמר ויחליף רצים רק במקרה של פציעה או עייפות כתוצאה מהשתתפות במקצועות אחרים.
אליפות העולם בטוקיו נפתחה ב-23 באוגוסט ובתחילת החודש התחרו אצני ארה"ב בתחרויות 'גראן פרי' באירופה וגם קיימו אימוני שליחים והפעם ללא קונפליקטים מיותרים מאחר שטום טלז היה המאמן של הנבחרת וגם של סנטה מוניקה. בשלושה באוגוסט, במונקו, ויתרו אצני סנטה מוניקה על מקצועות אישיים והתייצבו נגד נבחרת צרפת. מייק מארש פתח מול ז'יל קהנרווא ונראה מקדים אותו במעט. הרץ השני של הצרפתים, דניאל סנגומה השמיט את המקל והצרפתים נפסלו. רצי ארה"ב שעטו קדימה גם ללא הלחץ של הצרפתים. לירוי בורל רץ את הקטע השני, העביר את המקל לפלויד הרד וקרל לואיס, שוב במקומו הרגיל כמסיים, חצה את קו הגמר בזמן השווה לשיא העולם של צרפת – 37.79 ש'. עיתון הספורט הצרפתי "ל'אקיפ" לא התרשם כנראה יותר מדי מהשוואת השיא וציין כי הצרפתים יחכו לאמריקנים בפינה בתחרות בציריך בשבעה בחודש. האצן הבריטי לינפורד כריסטי עקץ את הצרפתים לפני ציריך: "המדינות המתרכזות בשליחים עושות זאת מאחר שאין להן סיכוי במירוצים האישיים" וגם הגיב בכך על החלטת מאמני בריטניה לא להכלילו בהרכב השליחים בציריך.  טום טלז בחר להריץ  בציריך "נבחרת ארה"ב" ולא "סנטה מוניקה" אבל מאחר שאנדרה קייסון היה בקובה במשחקי פאן אמריקה, החליף אותו כמזנק, מייק מארש וכך ההבדל היחיד בין הרכב ארה"ב במונקו לזה שרץ בציריך היה בקטע השלישי - דניס מיצ'ל במקום פלויד הרד. הצרפתים החזירו לקטע הפותח את מורינייה במקום קהנרווא.  ההחלפה הראשונה של ארה"ב בציריך (מארש לבורל) תוארה כטובה בסטנדרטים של ארה"ב, רוצה לומר: מדינות המתאמנות יותר על שליחים היו יכולות לייצר החלפה טובה יותר... ההחלפה השנייה של ארה"ב (בורל למיצ'ל) תוארה כ"שמרנית באופן קיצוני" – כזו שבה הרץ המקבל לא ממש מנסה להאיץ בכל כוחו לפני שהמקל מופקד בידו...גם ההחלפה השלישית של ארה"ב (מיצ'ל ללואיס) לא הייתה מהטובות ותוארה כ"דוגמה להחלפה בטוחה". למרות כל זאת קבעו רצי ארה"ב שיא עולם חדש – 37.67 ש' והקדימו בהרבה את צרפת ובריטניה. טלז הודה כי החלפות ארה"ב היו "בטוחות" וציין מיד שלמרות שיא העולם, קייסון יהיה המזנק בטוקיו, כפי שנקבע מראש. לפני טוקיו נשאלה השאלה עד כמה יכולים אצני ארה"ב להשתפר בשליחים. כאשר קבעו הצרפתים את השיא ב-1990 (37.79 ש'), סכום הזמנים בשיאיהם היה 40.64, הפרש של 2.85 ש'.  סכום הזמנים בשיאים האישיים שלרביעיית ארה"ב שקבעה בציריך 37.67 ש', היה 39.92 ש' – הפרש של 2.25 ש'. העברות מקל "כמו הצרפתים" יכולות היו להביא את ארה"ב להישג של 37.07 ש', לפי החישוב ההוא (כפי שאנחנו יודעים כעת, רק 21  שנים מאוחר יותר הגיעה ארה"ב להישג הזה...).
 אליפות העולם בטוקיו 1991 זכורה כיום בעיקר בגל שבירת שיא העולם בקפיצה לרוחק של בוב בימון (8.90 מ') על-ידי מייק פאוול שהרחיק ל–8.95 מ' (שיא שלא נשבר עדיין) והקדים את קרל לואיס שסיים שני עם 8.91 מ' "רוחני" (וגם 8.87 מ' ברוח חוקית לאישור שיאים). עוד קודם לכן שבר לואיס את שיא העולם בריצת 100 מ' כאשר קבע 9.86 ש' בגמר בו גרפה ארה"ב את כל המדליות: בורל סיים שני (9.88) ומיצ'ל שלישי (9.91 ש') לפני לינפורד כריסטי (9.92 ש' – שיא ליבשת אירופה), פרנקי פרדריקס מנמיביה (9.95, שיא ליבשת אפריקה) וריי סטיוארט (9.96, שיא לאומי לג'מייקה). מירוץ זה זכור לא רק בגלל שיא העולם וההישגים המעולים של שאר הרצים אלא גם מכך שהמזניק  הסיר את האוזניות לפני הזינוק ולא שמע את צפצוף המכשיר המזהה פסילה. זמן התגובה של מיצ'ל היה 90 אלפיות השנייה. בחוקה שהייתה נהוגה אז לא הייתה חובה להשתמש במכשיר אלקטרוני לזיהוי פסילות המאותת למזניק כאשר ההזנקה בוצעה 100 אלפיות או פחות אחרי הירייה. היה כתוב רק כי אפשר להשתמש במכשיר כזה. בורל היה במירוץ לפני לואיס גם 80 מ' מהזינוק (8.12 – 8.13 ש') והנקודה הראשונה בה נרשם ללואיס  הייתה אחרי 90 מ' (9.00 – 9.01 ש'). במוקדמות השליחים נתנו האמריקאים ללואיס לנוח מהקפיצה לרוחק ושבצו לקטע המסיים את מארש וגם כך קבעו שיא אליפות – 37.75 ש'. בגמר החליף כמובן לואיס את מארש. מאמני ארה"ב דבקו במדיניותם לשבץ את קייסון כרץ הפותח למרות שבאימונים הוא התקשה בהעברת המקל לבורל. בגמר שובצה ארה"ב לשביל 4, נקודת מבט טובה על צרפת (שביל 5) ובריטניה (6). הפעם תוארו החלפות ארה"ב כ"טובות" (להבדיל מ"מעולות") והמירוץ הסתיים בשיא עולם חדש – 38.50 ש'. צרפת סיימה שנייה עם הזמן הטוב ביותר למקום שני עד אז (37.87 ש') לפני בריטניה (38.09 ש', הזמן הטוב למקום שלישי). זמני הביניים של ארה"ב היו: קייסון 10.30, בורל 8.91, מיצ'ל 9.22, לואיס 9.07 ש'.
במירוץ הנשים בטוקיו נפסלה ארה"ב כבר במוקדמות. גרמניה קבעה את הזמן הטוב בשלב זה -  41.91 ש'. את ג'מייקה ייצגה רביעיית נשים שכולן היו בוגרות אוניברסיטאות בארה"ב. בגמר הובילה גרמניה. גריט ברואר, שסיימה שנייה בריצת 400 מ' עם שיא עולם לנוער (49.92 ש') הייתה המזנקת והיא העבירה את המקל לקתרין קראבה, האלופה בריצות ל-100 ו-200 מ'. מאחוריהן נראתה גם ג'מייקה במצב טוב עם קטעים טובים של דהליה דוהאני וג'ולייט קאתברט. בקשת נראה היה כי בברלי מק-דונאלד מצמצמת את ההפרש ומתקרבת אל הגרמנייה זאבינה ריכטר. הגרמניות, כולן "אקס-מזרחיות" שבצו סוף סוף את הייקה דרקסלר לשליחים – כמסיימת. היא יצאה מוקדם מדי וכאשר ראתה שלקראת סוף תחום ההחלפה המקל עדיין לא בידיה היא כמעט נעצרה לגמרי ופנתה לאחור לקבל את המקל. עד שהושלמה החלפת המקל של הגרמניות היו כבר לפניהן רצות ג'מייקה וברה"מ (הופעת פרידה מהזירה העולמית בשם הזה). המסיימת של ג'מייקה, מרלן אוטי, זכתה  בכך במדליית זהב ראשונה באליפות גדולה באצטדיון פתוח (אליפות עולם או משחקים אולימפיים) אחרי שהשתתפה כבר החל ממוסקבה 1980. הזמן של ג'מייקה היה 41.94 – שיא לאומי. שניה סיימה ברה"מ ( 42.20 ש' – נטליה קובצון,  גלינה מאלצ'וגינה, ילנה וינוגרדובה, אירינה פריבאלובה) לפני גרמניה ( 42.33 ש').

מאמרים רלוונטים נוספים

חשיבות אימוני כוח לבריאות של מתבגרים הסובלים מהשמנה

12/11/2019

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ג'

15/08/2012

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ט"ו

18/09/2012

קרא עוד

תאומים ופעילות גופנית

14/03/2015

קרא עוד

פעילות גופנית ואכילה בתנאי סגר

15/07/2020

קרא עוד

הפינה האולימפית: משלחת נשי א"י

04/06/2012

קרא עוד