facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 10/09/2012

מעשיות השליחים, חלק י"ג

מעשיות השליחים
חלק י"ג
מאת: יורם אהרוני
 
תחרות הגביע העולמי באתלטיקה נוסדה בשנת 1977, עוד לפני שאליפות העולם באתלטיקה "יצאה לדרך", בשנת 1983. המהדורות הראשונות של התחרות (1977, 1979, 1981 ובמידה מסוימת גם זו של 1985) קיבצו אליהן את מיטב אתלטי תבל במגבלה של משתתף אחד ל"נבחרת". תקופה זו גם הייתה רוויה בחרמות על המשחקים האולימפיים ולכן הורגש הצורך במפגש במסגרת אחרת של טובי האתלטים. עם התבססותה של אליפות העולם, ובמיוחד אחרי הפיכתה לדו-שנתית (החל מ-1991) ירדה יוקרתו של מפעל הגביע העולמי באתלטיקה. הספר הסטטיסטי שהוציאה IAAF  לקראת 'הגביע היבשתי' לשנת 2010 (Continental Cup), ממשיך דרכו של הגביע העולמי, מציין כי בתחרות הגברים ב-1989 בברצלונה חסרה ארה"ב כוכבים גדולים אך בכל זאת הגיעה ראשונה (38.29 ש') כאשר המסיים שלהם, סליפ ווטקינס, הצליח בקושי להחזיק מעמד מול הסיומת החזקה של לינפורד כריסטי מבריטניה שהביא את נבחרתו למקום השני (38.34 ש'). "שאר אירופה" (צרפת)  סיימה שלישית (38.47 ש' – מורינייה, קהנרווא, מארי-רוז, סנגומה). מזרח גרמניה, בהופעת פרידה מהמפעל (החל ממהדורת 1992 הופיעה בו כבר גרמניה מאוחדת) תפסה מקום חמישי בין הגברים (39.02 ש') וראשון בין הנשים (42.21 ש' – ברנדט, גונתר-ריגר, גלאדיש-מולר, אוסקנכט) לפני ברה"מ (42.76 ש') ורביעייה מזדמנת של ארה"ב (42.83 ש').   במירוץ הנשים נפסלו שלוש מתוך תשע הנבחרות שהשתתפו.  
שנת 1990 החלה להסתמן כראשונה מאז 1917 בה לא נשבר שיא עולם באתלטיקה במקצוע מסלול אולימפי, ואז הגיע יומה האחרון של אליפות אירופה באתלטיקה, האחד בספטמבר, על המסלול בספליט, יוגוסלביה (כיום – קרואטיה). בריטניה נחשבה למועמדת לניצחון בין הגברים מאחר שהרכבה היו המנצח בריצה ל-100 מ', לינפורד כריסטי (10.00 ש' ברוח 2.2 מ'/ש') והמנצח בריצת 200 מ', ג'ון ריג'יס (20.11 ש') וכן דארן ברייטוייט (שישי ב-100 מ' – 10.27 ש') ומרקוס אדם  אלוף משחקי חבר העמים 1990 בריצת 200 מ' (משחקים שנערכו בניו זילנד בסוף ינואר/ תחילת פברואר) שם קבע 20.10 ש' ברוח 2.4 מ'/ש' והקדים את ריג'יס, אך בספליט נשר בחצי הגמר בריצה זו. צרפת ביצעה חילוף אחד בהרכב שהוביל אותה לארד בסיאול, ז'אן שארל טרואבאל החליף את  קהנרווא הפצוע. במיאוצים האישיים בספליט סיים סנגומה שני ב-100 מ' (10.04 ש'), מארי-רוז רביעי (10.10, אחרי ריג'יס 10.07 ש') ומורינייה חמישי (10.15 ש'). ב-200 מ' היה טרואבאל שני (20.31 ש'). אחרי ההחלפה הראשונה (ברייטוייט לריג'יס) נראתה בריטניה מובילה מאחר שההחלפה של צרפת (מורינייה לסנגומה) לא הייתה טובה במיוחד אבל הצרפתים נראו מובילים אחרי ההחלפה השנייה (סנגומה לטרואבאל) מאחר שהפעם ההחלפה של הבריטים (ריג'יס לאדם) לא הייתה מן המשופרות. טרואבאל ברח לאדם בקשת אבל נזקק לשני ניסיונות כדי להפקיד את המקל בידו של מארי-רוז וההחלפה של הצרפתים התבצעה ממש בסוף תחום ההחלפה, אך נראה היה כי מארי רוז לא האט כלל במהלך ההרצה שלו. ההחלפה של הבריטים בין אדם לכריסטי הייתה גרועה במיוחד. כריסטי נאלץ להסתכל לאחור כדי לחפש את המקל ואיבד הרבה מהמומנטום שצבר בהרצה. כשהמקל סוף סוף בידו החל כריסטי להאיץ שוב במרדף אחרי מארי-רוז ובסיום פיגר אחריו בפחות משני מטרים. התוצאה של הצרפתים הייתה שיא עולם – 37.79 ש', 4 מאיות השנייה מהר משקבעה ארה"ב בלוס אנג'לס 1984. זו הייתה הפעם הראשונה שרביעייה ללא קרל לואיס יורדת מ-38 שניות. בריטניה קבעה את התוצאה הטובה עד אז למקום שני – 37.98 ש'. הירחון האמריקאי 'טרק אנד פילד ניוז' תאר את השיא של הצרפתים כמפתיע ביותר מזה שנים רבות. הצרפתים היו אז באמצע שנות ה-20 לחייהם: מורינייה בן 26 ושאר השלושה בני 25 (מארי-רוז וטרואבאל נולדו באותו היום!). הישגם הוא עדיין שיא לאומי לצרפת. הוא כיום במקום ה-30 בכל הזמנים (מדינה שישית אחרי ג'מייקה, ארה"ב, טרינידד, קנדה ובריטניה). זמני הביניים שלהם היו: מורינייה 10.58, סנגומה 8.90, טרואבאל 9.21, מארי-רוז 9.10 ש'. אחרי המירוץ אמר טרואבאל: "...שלא כמו הסובייטים, אנחנו לא "מקריבים" את הריצות האישיות למען השליחים, כי כאשר אנחנו עושים את ההכנות הנדרשות למירוצים האישיים - אנחנו במיטבנו...". מארי רוז הוסיף: " אף אחד לא ממש סיכן את האמריקנים עד כה. עכשיו הם יצטרכו לעבוד קשה יותר..." לפי דבריו של מורינייה, הנבחרת הצרפתית הזו התאמנה ביחד על החלפות בשליחים כבר החל מ-1982. מהדברים של חברי הרביעייה הצרפתית עולה כי לפעמים סגל מצומצם הוא יתרון מאחר שחבריו עובדים ביחד שנים רבות וזאת לעומת המצב בארה"ב שעד תקופה קצרה לפני האליפויות איש לא יודע מי יהיה בנבחרת וגם אחרי המבחנים לא תמיד קל לרכז את הרצים לאימוני שליחים (ראו חלק יב' של סדרה זו...).
בהופעה האחרונה שלהן כמדינה עצמאית באליפות גדולה, הראו נשות מזרח גרמניה שליטה מוחלטת במקצועות הספרינט באליפות אירופה. בריצת 100 מ' הן גרפו את שלושת המדליות וב-200 מ' את הזהב והכסף. הכוכבת החדשה הייתה קתרין קראבה שזכתה בתואר בשני המיאוצים (10.89, 21.95 ש'). בשליחים זינקה זילקה גלאדיש-מולר והחלפת המקל שלה עם קראבה תוארה כ"רחוקה ממושלמת". הרצה השנייה של ברה"מ, גלינה מאלצ'וגינה, נראתה נאבקת יפה עם קראבה ביישורת האחורית וגם בקטע השלישי היו צמודות קרסטין ברנדט ונטליה קובטון. זו האחרונה, איבדה שווי משקל בניסיון העברת המקל אל נאדיז'דה ראשצ'ופקינה והסובייטיות נפסלו. כל שנותר למסיימת של מזרח גרמניה, זאבינה גונתר-ריגר, היה להתמודד נגד השעון. המזרח גרמניות קבעו 41.68 ש' (שיא אליפות שעדיין לא נשבר). שאר הנבחרות לא ירדו מ-43 שניות.

מאמרים רלוונטים נוספים

ימים בהם נקבע יותר משיא עולם אחד באתלטיקה, חלק ד'

12/10/2018

קרא עוד

רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ד'

06/09/2015

קרא עוד

פעילות גופנית, שינויים במשקל ורגשות בתקופת הריחוק החברתי

18/07/2020

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ח'

26/08/2012

קרא עוד

הרהורי לונדון: רב קרב חלק א'

07/08/2012

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ט"ז

20/09/2012

קרא עוד