facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 11/01/2014

מנצחים אולימפיים שלא התקרבו לשיאי עולם

מנצחים אולימפיים שלא התקרבו לשיאי עולם

יורם אהרוני

מאמר קודם* הוקדש לשיאני עולם באתלטיקה שלא זכו להיות אלופים אולימפיים (החל מ-1980). המאמר הסתיים באזכור התופעה ההפוכה: מנצחים אולימפיים שלא התקרבו לשיאי עולם.

הבולטים בקטגוריה זו לפי מקצועות (החל מ-1980): מפורטים בטבלאות מספר 1 ו-2.

טבלה מספר 1: הגברים שזכו בתארים אולימפיים החל מ-1980 ושיאם האישי היה הרחוק ביותר מהשיא העולמי במקצוע

מקצוע

שם האתלט

שנת זכיה

שיא אישי

שיא עולם באותה התקופה*

100

אלאן וולס

1980

10.11

9.95

200

קונסטנטינוס קדריס

2000

19.85

19.32

400

ויקטור מרקין

1980

44.60

43.87

800

נילס שומן

2000

1:44.16

1:41.11

1500

פיטר רונו

1988

3:34.54

3:29.46

5000

מילון וולדה

ונוסטה ניאונגבו

מו פארח

2000

1996

2012

12:59.39

13:03.29

12:53.11

12:39.36

12:44.39

12:37.35

10,000

מירוטס ייפטר

אלברטו קובה

מו פארח

1980

1984

2012

27:40.96

27:37.59

26:46.57

27:22.4

27:13.81

26:17.53

 

מרתון

סטפנו בלדיני

גזהגנה אברה

סטפן קיפרוטיץ'

2004

2000

2012

2:07:22

2:07:54

2:07:20

2:04:55

2:05:42

2:03:38

110 מש'

תומס מונקלט

1980

13.37

13.00

400 מש'

פולקר בק

1980

48.58

47.13

3000 מכש'

יוליוס קוריר

מתיו ביריר

ג'וזף קטר

1984

1992

1996

8:11.80

8:08.12

8:05.99

8:05.4

8:02.08

7:59.18

גובה

סרגיי קליוגין

2000

2.36

2.45

מוט

ניק הייסונג

2000

5.90

6.14

רוחק

גרג ראתרפורד

2012

8.35

8.95

משולשת

נלסון אבורה

2008

17.74

18.29

ברזל

ארסי האריו

2000

21.39

23.12

דיסקוס

ויקטור רשצ'ופקין

1980

66.64

71.16

פטיש

יוהא טיאינן

1984

81.52

86.34

כידון

קשהורן וולקוט

2012

84.58

98.48

קרב-10

קריסטיאן שנק

1988

8500

8874

 

*לעיתים השיא האישי נקבע אחרי המשחקים בהם זכה האתלט. השיא העולמי הוא זה שהיה בתוקף בשנת הזכייה בתואר האולימפי

טבלה מספר 2: הנשים שזכו בתארים אולימפיים החל מ-1980 ושיאן האישי היה הרחוק ביותר מהשיא העולמי במקצוע

מקצוע

שם האתלטית

שנת זכיה

שיא אישי

שיא עולם באותה התקופה

100

יוליה נסטרנקו

2004

10.92

10.49

200

פולין דיויס תומפסון

2000

22.27

21.34

400

קריסטין אוהורוגו

2008

49.41

47.60

800

קלי הולמס

2004

1:56.21

1:53.28

1500

ננסי לנגאט

2008

4:00.23

3:50.46

5000

ואנג ג'ונקסיה

1996

14:51.87

14:36.45

10,000

קסינג הוינא

2004

30:24.36

29:31.78

מרתון

קונסטנטינה דיצה טומסקו

2008

2:21:30

2:15:25

100 מש'

בניטה פיצג'רלד בראון

1984

12.84

12.36

400 מש'

נוואל אל מוטוואקיל

1984

54.61

53.58

3000 מכש'

יוליה זריפובה

2012

9:05.02

8:58.81

גובה

ילנה ילסינה

2000

2.02

2.09

מוט

ג'ניפר סור

2012

4.92

5.06

רוחק

צ'יומה אג'ינווה

1996

7.12

7.52

משולשת

תרזה מרינובה

2000

15.20

15.50

ברזל

יומיליידי קומבה

2004

19.97

22.63

דיסקוס

סטפני בראון-טפטון

2008

67.74

76.80

פטיש

קמילה סקולימובסקה

2000

71.16 כאשר זכתה בתואר

76.83 כעבור 7 שנים

76.07 בשנת 2000

כידון

הלי רנטנן

1996

67.94

80.00 בכידון הישן. הכידון החדש  לנשים נכנס ב-1999.

קרב-7

גלניס נאן

1984

6387

6946

 

 

 

שני גורמים עיקריים צריכים להילקח בחשבון כדי להסביר את עובדת זכייתם של ספורטאים אלה בניצחונות אולימפיים: 1) השפעת החרמת המשחקים ב-1980 ו-1984 (ובמידה מסוימת גם החרמת משחקי 1988 על ידי קובה ואתיופיה); 2) השפעת השימוש הלא חוקי  בחומרים משפרי הישג ("סמים").

טבלה מספר 3 מפרטת את בעלי הישגי השנה לגבי אותם מקצועות בהם היו מנצחי 1980 ו-1984 בעלי שיאים אישיים הרחוקים ביותר מהשיא העולמי במקצוע שלהם.

מקצוע

שנה

הישג השנה

שם בעל ההישג

המנצחים האולימפיים  ודירוגם ברשימת ההישגים השנתית

100 גברים

1980

10.02

ג'יימס סנפורד (ארה"ב)

אלאן וולס - 3

400 גברים

1980

44.60

ויקטור מרקין (ברה"מ)

ויקטור מרקין - 1

10000 גברים

1980

27:29.16

קרייג וירג'ין (ארה"ב)

מירוטס ייפטר - 4

110 מש'

1980

13.21

רנלדו נחמיה (ארה"ב)

תומס מונקלט - 4

400 מש' גברים

1980

47.13

אדווין מוזס (ארה"ב)

פולקר בק - 3

דיסקוס גברים

1980

70.98

מק וילקינס (ארה"ב)

ויקטור רשצ'ופקין - 16

פטיש גברים

1984

86.34

יורי סדיך (ברה"מ)

יוהא טיאנן - 5

100 מש' נשים

1984

12.43

לוסיאנה קאלק (פולין)

בניטה פיצ'ג'רלד בראון - 13

400 מ' נשים

1984

53.58

מרגריטה פונומריובה

נוואל אל מוטוואקיל - 6

קרב-7

1984

6946

סבינה יון (מזרח גרמניה)

גלניס נאן –  15-14

 

 

עיון ברשימה מראה כי לכמה מהמנצחים האולימפיים היה רק סיכוי קלוש לזהב אולימפי ללא החרם : תומס מונקלט -היו שלושה משוכנים מארה"ב טובים ממנו; פולקר בק – היה מנצח רק אם אדווין מוזס היה מועד ב-400 משוכות;  ויקטור רשצ'ופקין – היה מנצח רק אם נציגי ארה"ב היו הרבה מתחת לרמתם; יוהא טיאנן – קרוב לוודאי שהיה מתקשה להתמודד עם יודי הפטיש המצטיינים של ברה"מ; בניטה פיצ'ג'רלד בראון – הייתה מתקשה אפילו להעפיל לגמר ה-100 משוכות אם נציגות ברה"מ, פולין ומזרח גרמניה היו משתתפות;  נוואל מוטוואקיל – הייתה אולי יכולה לזכות במדליה אבל סביר להניח שאחת מנציגות ברה"מ הייתה מקדימה אותה;  גלניס נאן – לא הייתה כנראה זוכה במדליה אם נציגות מזרח גרמניה וברה"מ היו משתתפות.

סיכוי סביר לניצחון היו לאתלטים הבאים: אלאן וולס ב-100 (לא היו לארה"ב ספרינטרים גדולים ב-1980);   ויקטור מרקין – גם בריצת 400 מ'  לא היו באותה תקופה רצים גדולים בארה"ב או מערב גרמניה; מירוטס ייפטר – היה יכול לנהל מאבק מעניין עם הנרי רונו וקרייג וירג'ין שבהחלט ייתכן שהיה מסתיים בניצחונו.

את השפעת הסימום הרבה יותר קשה לדעת. אנחנו יודעים רק מי נתפס אך לא יודעים מי השתמש ולא נתפס. כמו כן אנחנו יודעים כי בחלק מן המקצועות חלה ירידה גדולה בהישגים ב-25 השנים האחרונות ונוטים לייחס זאת להחמרת הבדיקות.

השפעה ישירה של בדיקת הסימום יש במקרה שבו אתלטים מובילים נתפסו בעבירות סימום בעת המשחקים עצמם או סמוך מאד אליהם.  כך למשל הורחקה מן התחרות בפטיש בסידני 2000 ממש בעת החימום לתחרות, השיאנית באותה תקופה, מיכאלה מלינטה, בעלת הישג של 76.07 מ', מה שעזר לקמילה סקולימובסקה הצעירה (טרם מלאו לה 18 שנים)  לזכות בתואר בהישג צנוע יחסית . סקולימובסקה נפטרה במפתיע בגיל  26 ויש המשערים שמותה הפתאומי בגיל צעיר גם הוא קשור לנטילת חומרים משפרי הישג, אך לא פורסמו הוכחות לכך.

במשחקי אתונה 2004 הוענקה מדליית הזהב בהדיפת כדור ברזל לנשים לאירינה קורז'ננקו מרוסיה שקבעה הישג של  21.06 מ', אך כעבור כמה ימים התברר כי בדיקת הסימום שלה הראתה ממצא "חיובי" ומדליית הזהב הועברה ליומילידיי קומבה שקבעה רק 19.59 מ'. השלישית באותה תחרות, הרוסייה סווטלנה קריבלובה (19.49) נפסלה ב-2012 מאחר שאז בוצעה בדיקה מחודשת של דגימות השתן שנאספו ב-2004, בטכנולוגיה שלא הייתה זמינה בזמן המשחקים עצמם.

ישנם כמובן שיאי עולם שהושגו לפני שנים רבות ואנו מניחים שהושגו בסיוע "סמים". כל האלופים האולימפיים  מתקופות מאוחרות יותר נמצאים תחת פקוח הדוק יותר בבדיקות הסימום  ולכן גם הישגיהם נחותים משל השיאנים.

 

סיבה נוספת לזכייה  בתואר אולימפי לאתלטים שהישגם אינו קרוב לשיא העולמי היא שלפעמים בוחר האתלט המוביל במקצוע להשתתף במקצועות אחרים.  ב-1988 החליט משום מה המועמד לניצחון בריצת 1500 מ', סעיד אוויטה, לנסות כוחו בריצת 800 מ', הגיע שלישי, נפצע , העפיל לחצי הגמר ב-1500 ונאלץ לפרוש מהמשך התחרות במקצוע (הוא כמובן שלא השתתף במקצוע בו זכה בזהב 4 שנים קודם לכן – ריצת 5000 מ').  לפעמים אתלטים נעדרים ממקצוע מאחר שהם לא מעוניינים להשתתף יותר מאשר במקצוע אחד. היילה גברסילאסי, שהיה שיאן העולם בריצת 5000 מ' ו-10,000 העדיף להשתתף במשחקים האולימפיים רק במרחק הארוך יותר וכך פתח את הזירה בריצת 5000 מ' , ואכן בשנים 1996 ו-2000 המנצחים במקצוע זה היו מפתיעים למדי: ונוסטה ניאונגבו ומילון וולדה.

בריצות הבינוניות והארוכות יש הבדל גדול בין ריצות אליפות לבין ריצות שבהן הזמן הוא העיקר. בריצות מהסוג השני יש בדרך כלל מושך אחד או יותר והרצים לא נדרשים להפגין כישורים טקטיים אלא בעיקר "כישורי הישרדות" בקצב הריצה. בריצות אליפות יש חשיבות עצומה לקצב בה מתפתחת הריצה וכאשר הקצב אינו מהיר במיוחד,  יתכן בהחלט שרצים בעלי שיאים לא מרשימים במיוחד, יפתיעו רצים שיש להם שיאים אישיים טובים בהרבה.

הסיבות העיקריות לזכייה בתואר אולימפי בתוצאה הרחוקה משיא עולמי הן אם כן:

א)     רמה נמוכה במקצוע בתחרות האולימפית, לדוגמה: התחרויות בהטלת כידון וקפיצה לרוחק גברים בלונדון 2012. לעיתים אנו אומרים בדיעבד כי התחרות האולימפית התקיימה  במעין "תקופת ביניים" במקצוע – האתלטים המובילים במקצוע פרשו או שהיו כבר מעבר לשיאם ועדיין לא הופיעו שיאני הדור הבא. אפשר לומר זאת למשל על תחרות הקרב-10 בסיאול 1988 – דיילי תומפסון ובני דורי כבר היו בירידה ועדיין לא הופיעו בזירה שיאני שנות התשעים, דן אובראיין ותומס דבוז'אק.

ב)     שיא העולם במקצוע הוא  מחוץ לטווח יכולתם של  אתלטים מאוחרים יותר. אפשר לומר זאת למשל  על כל  המנצחות האולימפיות  בריצת 400 מטר שבאו אחרי פעילותה של  מריטה קוך וכל מנצחי הקפיצה במוט שאחרי סרגיי בובקה..

ג)       היעדרותם של אתלטים מובילים מתחרויות אולימפיות מסיבות כאלה או אחרות.

ד)      במיוחד בריצות הארוכות – תנאי תחרות שונים במשחקים האולימפיים ובתחרויות בהן מושגים השיאים (הימצאותם או היעדרם של רצים מושכים, טקטיקה, מזג אוויר). הדבר בולט במיוחד במרתון. מאז 1980 היו עשרה רצים ששיפרו את ההישג הטוב במקצוע (שיאים עולמיים מוכרים במרתון רק משנת 2004). רק אחד מהם, הפורטוגלי קרלוס לופש היה גם לאלוף אולימפי במקצוע. השיאן הנוכחי – וילסון קיפסנג,  הוא היחידי מכל השאר שזכה במדליה אולימפית במרתון, בעוד שני שיאנים אחרים – היילה גברסילאסי ופול טרגט, זכו במדליות אולימפיות במרחקי ריצה אחרים.

* שיאני עולם בלי מדליות אולימפיות

http://www.wincol.ac.il/מומחים/אתלטיקה/שיאני-עולם-בלי-מדליות-אולימפיות

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

ימים בהם נקבע יותר משיא עולם אחד באתלטיקה, חלק ד'

12/10/2018

קרא עוד

הפינה האולימפית - פאריס 1924

11/09/2016

קרא עוד

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק ג'

08/07/2018

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק י'

01/02/2013

קרא עוד

האפוס של המיל, חלק יב'

12/04/2013

קרא עוד

הילדים באירלנד משפרים כושרם

26/04/2012

קרא עוד