facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 20/11/2016

מחסום 4 הדקות במייל ומיתוסים אחרים

מחסום 4 הדקות במייל ומיתוסים אחרים

יורם אהרוני

הנה הודעת דוא,ל שקיבלתי לפני זמן מה:

שמעת על רוג'ר בניסטר?
הוא אחד הספורטאים החשובים בתולדות הספורט המודרני,
זאת למרות שלא זכה באף מדליה אולימפית, 
וגם שיא העולם ששבר החזיק מעמד לזמן קצר בלבד. 
אז מה כל כך מיוחד בו? 
עד לרוג'ר בניסטר, היתה "עובדה" מאוד ברורה בקרב האתליטיקאים ומדעני הספורט -
לא ניתן לרוץ מייל (כ-1600 מטר) בפחות מ-4 דקות!
היו לכך מגוון הסברים מדעיים, מדוע הגוף האנושי פשוט לא מסוגל, פיסיולוגית, לעשות זאת!
עד שהגיע רוג'ר בניסטר, שעסק בריצה במקביל ללימודי הרפואה שלו. 
בתחילת דרכו לא הגיע להישגים גדולים ואף זכה לביקורת בשל דרכי האימון שלו. 
אך לבניסטר היתה מטרה ברורה - להיות הראשון ששובר את מחסום 4 הדקות! 
ואכן, בסופו של דבר במירוץ שתוכנן היטב ולמרות מזג אוויר לא מעודד, 
הוא הצליח להיות הראשון שקבע שיא עולם של 3:59.4 דקות! 

אבל מה שיותר מעניין משבירת השיא של בניסטר, 
היא מה שקרה אחריו - 
חודש וחצי בלבד אחרי בניסטר רץ אוסטרלי בשם לאנדי הצליח לשבור את שיאו של בניסטר, ומאז מחסום 4 הדקות נשבר עוד מאות ואלפי פעמים ע"י רצים מכל העולם.

מאמינים באמונות תת הכרתיות?

הסיפור על בניסטר מדגים בצורה יפה את העוצמה של "אמונות תת הכרתיות". 
מדוע מחסום 4 הדקות שלא נשבר במשך 2500 שנה, 
התנפץ לפתע לאלפי רסיסים? 
כי עכשיו כולם כבר האמינו ואף ידעו שזה אפשרי!
מאמצינו המעשיים יכולים להיות אדירים על מנת להשיג את מטרותינו,
ומתחת לפני הקרקע מסתבר שיש אמונה תת הכרתית שיוצרת אצלנו מציאות אחרת לחלוטין. 

"לא כל התלמידים מסוגלים לעשות 5 יחידות"
"יש תלמידים ריאליים ותלמידים הומניים"
"לתלמיד הזה יש קוצים במקום מסוים"
"מורה לא יכול להגיע לרווחה כלכלית"

אלו רק דוגמאות לאמונות שונות שיכולות להתקבע אצלנו כמורים או אצל תלמידינו, 
ובסופו של דבר להשפיע לא פחות מאשר המאמצים המעשיים, 
כפי שהוכיח רוג'ר בניסטר. 


 

לחיי ההשפעה שלך!

חובב ואוריאל

צוות החופש ללמד - הוראה מעוררת השראה

גמר ריצת 1500 מ' במשחקים האוליפיים טוקי 1964. בשורה הראשונה נראים משמאל: אלן סימפסון מבריטניה (רביעי בסיום), דרל ברלסון מארה"ב (חמישי), יוזף אודלוזיל (צ'כוסלובקיה, הזוכה במדלית הכסף), ג'ון ויטן מבריטניה (שמיני) והניו זילנדים פיטר סנל (המנצח) וג'ון דיוויס (הזוכה במדלית הארד). בשורה השנייה נראים בגופיות הכחולות הצרפתים מישל ברנאר (שביעי) וז'אן ואדו (תשיעי) ובגופיה האדומה הפולני ויטולד באראן. סנל שבר פעמיים את השיא במייל והביא אותו עד 3:54.1 ד' ב-1964.

כן, שמעתי על "מחסום 4 הדקות". "המחסום" אותו שבר רוג'ר בניסטר ב-6.5.1954 הוא פרי דמיונם של עיתונאים  ואנשי מדיה אחרים. הייתה כמובן "תחרות" בין כמה רצים מי יהיה הראשון שירוץ מייל בפחות מ-4 דקות והיו מעורבים בה בעיקר בניסטר באנגליה, לנדי באוסטרליה ו-וס סאנטי בארה"ב אבל ההתקדמות בריצת מייל לא שונה באופייה מההתקדמות בשום מקצוע אחר באתלטיקה. האתלטיקה המודרנית החלה להתעצב באמצע המאה ה-19 כמו הרבה ענפי ספורט אחרים. מאז שיש רישום הישגים באתלטיקה, הייתה התקדמות גדולה בכל המקצועות. ההתקדמות החלה להיעצר לקראת סוף המאה ה-20 וכיום עדיין נותרו  לא מעט שיאים מן המאה הקודמת. השיא בריצת מייל  לפני בניסטר היה 4:01.4 דקות של גונדר הייג מ-1945 ומאז 1999 הוא 3:43.13 דקות. הייג היה גם שיאן בריצת 1500  ושיאו האחרון במקצוע נקבע בשנת 1944 - 3:43.0. השיא כיום הוא 3:26:00 דקות ונקבע בשנת 1998 על ידי אותו רץ שהמחזיק בשיא במייל - הישאם אל גרוז' ממרוקו. השיא ב-1500 מ' שופר מאז מלחמת העולם השנייה ב-17 שניות והשיא במייל ב-18.27 שניות. לא רבים שמעו על סטניסלאב יונגווירת' מצ'כוסלובקיה שבשנת 1957 היה הראשון שירד מ-3:40 דקות ב-1500 מטר (הישג איכותי יותר מ-4 דקות במייל). למה יונגוירת' לא זכה לפרסום כמו בניסטר? כי התקשורת לא פיתחה את מיתוס "מחסום 3:40 דקות ב-1500". מחסום 4 הדקות במייל הוא מאד אטרקטיבי. באותה תקופה מסלולי הריצה במקומות רבים היו של רבע מייל ( 440 יארד - 402.336 מטר) ולרוץ 4 הקפות של המסלול בפחות מ-4 דקות היה אתגר "אלגנטי". עד כדי כך המיתוס היה חזק שאנשים השוו אותו להעפלה אל האוורסט ויש הטוענים אפילו ששבירתו של המחסום נתנה השראה לטיסה אל הירח. כיום, יש הטוענים כי בניסטר הסב נזק גדול לענף האתלטיקה מאחר שבשבירת השיא הוא השתמש בשני רצים מושכים, דבר שהיה אסור על פי החוקה דאז. בעשרות השנים האחרונות הנוהג של ריצה עם מושכים חלחל עמוק לשורות ענף האתלטיקה עד שלא הייתה ברירה אלא לשנות את החוק וכיום המושך חייב לפחות לזנק למירוץ ואסור להשתמש ברץ מושך אם עברו אותו בהקפה שלמה (קרה פעם אחת בשנת 1981 בעת שבירת שיא עולמי בריצת 5000 מטר ואחר כך תוקן החוק).

כיום מטפחת תקשורת הספורט את מיתוס מחסום השעתיים בריצת המרתון וכבר מושקעים לא מעט כספים בכך. בין היתר נבדקות האפשרויות לקיים מירוצים מיוחדים בשביל קביעת שיאים במסלולים שיבחרו לכך בקפידה ויוזנקו רק אם תנאי מזג האוויר יהיו אידאליים. הייתה לא מזמן תכנית טלוויזיה בנושא ובה צולם אחד העומדים בראש הפרויקט בוחן את האפשרות לערוך מירוץ לשבירת השיא באזור ים המלח כי לנצל את האוויר עם ריכוז החמצן הגבוה.. אליוד קיפצ'וגה היה קרוב לשבור את מחסום השעתיים בריצה לא תחרותית בה נעזר במשיכה של  מכונית ורצים מושכים שהתחלפו ביניהם.

 מחסום 4 הדקות במייל לא היה קיים 2500 שנים. התחילו להמציא את המיתוס אי שם בשנות הארבעים או לכל המוקדם בשנות ה-30. לפני כן אין שום עדויות שמישהו הזכיר את המונח הזה.

לא רק שלא כל התלמידים מסוגלים לעשות 5 יחידות במתמטיקה - יש יותר מדי תלמידים שעושים את זה.  מספר האנשים שנדרש מהם ידע במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות הוא לא גדול (רופאים ועורכי דין לא צריכים את זה) והמיתוס שחמש יחידות במתמטיקה פותח שערים הוא נכון רק מפני שבגלל ביקוש גדול לקבלה במקצועות לימוד מסוימים מציבים כאחד מתנאי הקבלה 5 יחידות במתמטיקה  למרות שזה כלל לא נדרש באותו המקצוע.  לימוד חמש יחידות במתמטיקה דורש מהתלמידים המון שעות לימוד בבית ולמעשה היכולת להצליח בו תלויה בעיקר בהיעזרות במורים פרטיים. בנוסף לכך האוניברסיטאות בישראל מציבות כתנאי לקבלה  מעבר מבחן פסיכומטרי  וקורה פעמים רבות שבעלי תעודות בגרות מעולות צריכים להיבחן שוב ושוב במבחן הפסיכומטרי ולקחת גם כמה קורסי הכנה כדי להתקבל ללימודים. 5 יחידות מתמטיקה לא  מבטיחות להם כלום ולעתים קל יותר להתקבל ללימודים עם ציון גבוה ב-4 יחידות מתמטיקה מאשר עם ציון בינוני ב-5 יחידות. יש הבדל גדול בעומס המוטל על תלמידי 5 יחידות מתמטיקה לעומת העומס בו נדרשים לעמוד תלמידי 4 יחידות מתמטיקה. חשוב יותר שנערים בגיל בית הספר התיכון יעסקו במוזיקה, בספורט, באמנות, בעבודה ובהתנדבות ולא ישקיעו שעות על שעות בלימודי מתמטיקה. מי שירצה ללמוד פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים וכו' יוכל להשלים את החסר גם אחרי סיום בית הספר. גם אם ירוץ מישהו בשנים הקרובות מרתון בפחות משעתיים, לא יהיו הרבה שיעשו זאת אחריו.  היו מאות רצים שעברו מייל בפחות מ-4 דקות פשוט כי המחסום הזה לא היה כל כך קשה לפריצה. מחסום שהוא  בעיקר מיתוס הוא לא באמת מחסום. כזה היה מחסום 4 הדקות במייל. למה לא  נשברו עדיין שיאיו של אל גרוז' בריצה? לא כי אין מישהו שמאמין שיצליח  לשבור את השיא אלא מאחר שהרבה יותר קשה לרוץ מייל ב-3:43 דקות מאשר ב-3:59 דקות!!!

 בתחילת שנות השבעים כאשר הייתי תלמיד בבית ספר תיכון סיפר לנו המורה  תיאודור הולדהיים בהתפעלות כי קרא מאמר שהסביר שבניסטר נעזר בעקרונות מדעיים כדי לשבור את השיא במייל. תיאודור היה אדם מחונן ורב כישרונות. הוא היה מורה לפיזיקה ומתמטיקה וגם מלחין מוזיקה קלסי ופסנתרן. הוא הבין בתחומים רבים אחרים אבל היה תחום אחד שהוא לא הבין בו דבר – ספורט. לכן קל היה לו להשתכנע ממאמר כלשהו שהילל את בניסטר בתקופה שבה  כבר רצו הרבה יותר מהר ממנו. שיא העולם היה אז 3:51.1 ד' של ג'ים ראיין  ונקבע ב-1967.

חבל שאחרי יותר מ-60 שנה מאז קבע בניסטר את שיאו ממשיכים להשתמש בדוגמה הזו  ליכולת שלנו להתגבר על כל מחסום.

בשבוע שעבר נתקלתי גם במאמר של פרופסור אורן קפלן מאוניברסיטת תל אביב על הפסיכולוגיה החיובית. הנה קטע מן המאמר:

"...נניח שיש לכם 10 נציגים ממחזור של בי"ס עם כושר טוב. אתם רוצים להשיג כמה שיותר מדליות באולימפיאדת בתי הספר הקרובה ורוצים לאמן כל אחד באופן אישי לקראת זאת. אך קודם לכן אתם צריכים לשבץ כל תלמיד למקצוע ספורט מסוים. כיצד תעשו זאת? סביר להניח שתבדקו מי הכי טוב באיזה מקצוע. את זה שחזק בכדורסל תפנו לכדורסל, את זה שחזק במכשירים תפנו למכשירים וכו'. זה נשמע אכן מאוד הגיוני. אין כל סיבה לבחור את זה שחזק בכדורסל אבל פחות טוב במכשירים, ולנסות בכוח לחזק אצלו את יכולת המכשירים. אתם תנסו למצות את יכולתו בכדורסל כי שם הוא הכי טוב. אז מדוע מה שכל כך הגיוני בספורט, אינו קורה בשאר תחומי החיים שלנו? ..."

  אני לא מכיר את פרופסור אורן קפלן שהוא וודאי מומחה גדול בתחומו אבל חבל רק שגם הוא מביא דוגמא מתחום שהוא לא מבין בו. הרבה אתלטים שאני מכיר וגם לא מעט כאלה שקראתי עליהם, לא הצטיינו במיוחד בגיל בית הספר באותו ענף ספורט בו הצטיינו כבוגרים. לא פעם הם עסקו בענפי ספורט אחרים. ההנחה שמי שטוב בכדורסל בגיל 14 (למשל, פרופסור קפלן לא ציין באיזה גיל מדובר) כדאי לאמן אותו רק בכדורסל היא מופרכת לחלוטין. אפילו כאשר מדובר בשני תלמידים העוסקים באתלטיקה, לא תמיד זה שהיה טוב יותר בגיל 14 באותו המקצוע יהיה טוב יותר באותו המקצוע כבוגר. קרל לואיס שזכה ב-4 מדליות זהב  אולימפיות בקפיצה לרוחק קבע בגיל 14 הישג לא רע בכלל של 6.01 מ'.  סטיב אובט, לימים אלוף אולימפי בריצת 800 מ' ושיאן עולמי בריצות 1500 מ' ומייל קפץ רחוק יותר באותו הגיל -  6.24 מ'. לפי גישתו של פרופסור קפלן כנראה שהיה כדאי להשקיע באובט כקופץ לרוחק (ההישג הראשון שלו הידוע ב-800  מ' הוא מגיל 15), יותר מאשר להשקיע בלואיס כקופץ לרוחק. רון היל, שבשנת 1970, בגיל 32, קבע את ההישג השני בטיבו בהיסטוריה במרתון (2:09:28 שעות) וקבע שיאי עולם בריצה על מסלול, דורג בגיל 18 במקום ה-150 באליפות בתי הספר של צפון אנגליה במירוצי שדה. לפי גישתו של פרופסור קפלן כנראה שלא היה צריך להמשיך ולהתאמן בריצה.

אם אתם רוצים לחזק טענה שלכם, היזהרו מלהביא דוגמאות מתחומים בהם אתם לא מבינים.

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

8 חברי מועדון 8.8 חלק א'

11/08/2012

קרא עוד

הריצה למרחקים קצרים, חלק ב'

13/09/2013

קרא עוד

הפינה האולימפית, סיאול 1988, חלק ב'

30/12/2017

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק כ"ב

15/10/2012

קרא עוד

41 שנות חצי מרתון עמק המעיינות

06/12/2019

קרא עוד

עומק ההישגים במרתון ב-2019 יחסית לשנים הקודמות

04/08/2020

קרא עוד