facebook tracking pixel
חיפוש סגור

פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 27/11/2015

לימוד מירוצי השליחים, חלק ב'

לימוד מירוצי השליחים

חלק ב'

מאת: ד"ר פטר דוידוביץ'

עמדת המתנה

 

עמדת המתנה במרוצי שליחים קצרים

המקבל ימתין לביצוע ההחלפה באחד מצדי השביל, כפי שנקבע מראש. אם ההעברה תהיה מיד ימין של המוסר ליד שמאל של המקבל (כפי שזה קורה בהחלפה הראשונה והשלישית של המירוץ ל-4 כפול 100 מ'), ימתין המקבל בצד ימין של השביל (הצד החיצוני של השביל), עם רגל ימין קדימה והראש מופנה שמאלה כדי לראות את המוסר המתקרב לסימן הביקורת. אם ההעברה היא מיד שמאל של המוסר ליד ימין של המקבל (כפי שזה קורה בהחלפה השנייה, בין הרץ השני לשלישי של מירוץ 4 כפול 100 מ'), יעמוד המקבל בצד שמאל של השביל (הצד הפנימי) תוך שהוא נזהר לא לדרוך על הקו הפנימי של השביל. רגל שמאל שלו תהיה קדימה  וראשו מופנה ימינה כדי לראות את המוסר המתקרב לנקודת הביקורת. זכרו: בהתאם לחוקה הבין לאומית, דריכה על הקו הפנימי של השביל או  מעבר לו, כאשר היא מתבצעת בעת ריצה בקשת, מובילה לפסילת הקבוצה. אם דריכה כזו מתבצעת בעת ריצה בישורת, הקבוצה תיפסל רק אם השופטים מתרשמים שבוצעה הפרעה לקבוצה אחרת, אך לא הושג שום יתרון עבור הקבוצה שדרכה על הקו הפנימי. (בתחרויות  מטעם משרד החינוך  בישראל קיים לפעמים תקנון אחר ובמקום לפסול קבוצות על חריגות מהחוקה בשליחים לעיתים הן נענשות רק בהפחתת נקודות).

בספרות המקצועית מתוארות מספר עמדות המתנה אפשריות. תכליתן היא לאפשר לרץ המקבל לעקוב אחרי תנועותיו והתקדמותו של המוסר, עד שזה יגיע לסימן הביקורת שנקבע מראש.

עמדת ההמתנה דומה בדרך כלל לזו של זינוק גבוה לריצות בינוניות אך לעיתים הרץ נשען עם יד אחת על המסלול, עמידה שהיא משהו באמצע בין זינוק גבוה לזינוק נמוך. בתמונה בקישור המצורף - http://speedendurance.com/2015/09/03/mens-4x100m-relay-usa-vs-france-whos-to-blame/

רואים את המצב לקראת ההחלפה האחרונה בריצת 4 פעמים 100 מטר באליפות העולם 2015. בשביל מספר 2 עומד הרץ המסיים של  אנטיגואה כאשר שתי ידיו נוגעות במסלול. בשביל 3 עומד הרץ מקנדה כאשר ידו הימנית נוגעת במסלול. בשביל 4 רואים את המסיים של ג'מייקה, יוסיין בולט, ברגע שהוא מתחיל את ריצתו. בשביל 5 עומד הרץ המסיים של צרפת, ג'ימי ויקו, באופן המזכיר עמידה אופיינית של תלמידים. שימו לב כי הוא עומד קרוב מאד לקו החיצוני של השביל, ספק דורך עליו, וגופו בולט לתוך שביל מספר 6 בו רצה ארה"ב. הרץ השלישי של ארה"ב, טייסון גיי, רץ קרוב לקו החיצוני של השביל, בניגוד לרצי הקטע השלישי בשאר הנבחרות הרצים קרוב לקו הפנימי של השביל.  ההעברה של ארה"ב הייתה  לא חוקית והנבחרת נפסלה מאחר שההעברה התבצעה מחוץ לתחום. מאמן מארה"ב טוען בקישור הנ"ל כי עמידתו של המסיים הצרפתי חייבה את טייסון גיי לרוץ ליד הקו החיצוני וגם להאט ולכן הוא לא הצליח להעביר את המקל בתוך התחום.

העמידה במצב הביניים בין זינוק גבוה לנמוך, כאשר הברכיים כפופות מאפשרת את ניצול כוח הרגליים בדחיפה נמרצת ביציאה להאצה.

עם התקרבות המוסר, יעביר המקבל את משקל גופו אל הרגל הקדמית וכאשר יגיע המוסר לסימן הביקורת יתחיל המקבל בריצה מהירה מאד כשהוא נשאר בצד השביל בו המתין ומאפשר למוסר להתקרב בלי לחשוש מהתנגשות. שני הרצים, המוסר והמקבל מחלקים ביניהם את השביל לשניים (שימו לב, רוחב השביל הוא רק 1.22 מ'!).

בהתאם לחוקה הבין לאומית מותר לרץ המקבל להציב בשביל רק סימן ביקורת אחד אולם הוא נזקק למעשה לסמן שתי נקודות בשביל: סימן הביקורת שכאשר הרץ המקבל מגיע אליו, הוא מתחיל לרוץ וסימן למקום שבו עליו לעמוד ולהמתין. במקרים רבים ממתין הרץ המקבל ממש בתחילת אזור ההרצה ואז איו צורך לסמן מקום עמידה, אך בנבחרות בתי ספר יש לפעמים פערים גדולים בין היכולת של רצי הקבוצה  ולפעמים כדאי שרץ מקבל חלש יחסית יתחיל את ריצתו בנקודה  אחרת. מדידת המרחק בין מקום העמידה לסימן התחלת ההרצה מתבצעת בשיטת "כפות הרגליים" – ספירת מספר כפות הרגליים (הצמדה של אחורי הנעל לאצבעות הרגל השנייה) ממקום העמידה אל סימן הביקורת.  את המרחק הזה יש לתרגל באימונים בין שני הרצים המעורבים בהחלפה. אם המורה או המאמן  מצליח להכין רביעייה המבצעת היטב את ההחלפות, החלפת הרכב או סדר רצים בריצה אחרת (למשל בין מוקדמות לגמר או במעבר בין אליפות מחוזית לארצית)  אינה מומלצת, אלא אם כן היא בלתי נמנעת.  רצוי מאד שהמורים והמאמנים של הקבוצות יכינו כמה רצים מחליפים ואלה יתרגלו עם כל חברי הרביעייה  באימונים ויהיו מוכנים להשתבץ לכל  קטע במידה שאחד מחברי הרביעייה לא יוכל להשתתף במרוץ.

עמדות ההחלפה

במובן רחב יותר של העמדת חברי הקבוצות, ישנן שתי אפשרויות להעברת המקל:

א)      כל ההחלפות מתבצעות באותו צד. לדוגמה: כל חברי הקבוצה רצים עם המקל ביד ימין והמסירות מתבצעות תמיד מיד ימין ליד שמאל. מיד אחרי הקבלה מעביר הרץ את המקל לידו הימנית. זו צורה נפוצה אצל מתחילים, במיוחד בבתי ספר יסודיים ובמרחקים קצרים מאד בהם עוברים הילדים קטעים של 40, 50 או 60 מטר. לפעמים הקבוצה מונה יותר מארבעה רצים כמו במרוצים של חמש פעמים 60 ואפילו 8 פעמים 50 מטר.  השיטה הזו טובה על מנת למנוע בלבול והרבה תיאומים. כל ילד יודע שהוא מקבל את המקל בשמאל ומעביר אותו מיד לימין (אפשר כמובן גם ההיפך: מקבל בימין ומעביר מיד לשמאל אבל אז כל חברי הקבוצה צריכים לנהוג כך). אם יש סימון שבילים בתחרויות אלה והקבלה היא בשמאל  הרץ המקבל צריך תמיד  לרוץ סמוך לקו החיצוני של השביל. העברת מקל מיד ליד תוך כדי ריצה מהירה מהווה חסרון משמעותי לגבי מתחילים שנדרשים למשימה מוטורית משנית במקום להתרכז בהאצה, אולם במקרים רבים, מחוסר ברירה, זו השיטה הקלה ביותר ללימוד, מה עוד שלפעמים בגילאים הצעירים המטרה היא לשתף במרוצי השליחים כמה שיותר ילדים ולשם כך נדרש המורה/מאמן להרכיב בשעת התחרות כמה קבוצות ולפעמים לשלב בקבוצתו גם ילדים ממועדונים אחרים שאין להם קבוצה מלאה.

ב)      העברת מתואמת ליד הנגדית בלי החלפת ידיים (השיטה המשולבת). זו השיטה הנפוצה במרוצי 4 פעמים 100 מטר לבוגרים ואפשר בהחלט ללמד אותה גם  לתלמידי בתי הספר העל יסודיים אך המורה חייב לקחת בחשבון את היקף המסלול ואת מרחק הריצה. רצוי שהתלמידים הרצים את רוב הקטע שלהם בקשת, ירוצו עם המקל ביד ימין, כאשר הם קרובים לקו הפנימי של השביל. סידור הרצים במרוץ 4 פעמים 100 מ' במסלול של 400 מ' הוא כזה:

·         הרצים את הקטעים הראשון והשלישי ירוצו בחלק הפנימי של השביל כאשר המקל ביד ימין שלהם, מאחר שהם רצים בקשת  ולכן יעברו את המרחק הקצר ביותר האפשרי בלי להסתכן בפסילה בגלל כניסה לשביל פנימי יותר.

·         הרצים את הקטעים השני והרביעי ממתינים לקבלת המקל בצד החיצוני (הימני) של השביל. לאחר קבלת המקל  ביד שמאל, הם ירוצו בלי להעבירו ליד השנייה ויישארו בעת ריצתם בצד החיצוני של השביל. מאחר שהקטעים שלהם הם בישורת הדבר לא גורם להארכת המרחק שהם רצים עם המקל ביד.

·         במקרה של ביצוע החלפות תחתיות, השיטה המשולבת גורמת  ל"התקצרות" המקל לאחר כל החלפה והדבר מחייב החלפה מדויקת  שבה כף היד של המוסר תגיע בצמוד לכף היד של המקבל ברגע ההעברה. במובן זה – ההחלפה  העלית עדיפה.

המשקל הסגולי של איכות ההחלפות הולך ועולה ככל שמרחק הריצה מתקצר. פירוש הדבר שבמרוצי שליחים קצרים  ישנה אפשרות שקבוצה מאומנת בהחלפות הכוללת אצנים פחות טובים תצליח להתמודד בכבוד מול קבוצה עם אצנים טובים יותר, אך פחות מאומנים בהחלפות.  יש דוגמאות רבות לכך באתלטיקה העולמית. לדוגמה: רצי סין זכו בשנת 2015 במדליית הכסף באליפות העולם במרוץ 4 פעמים 100 מטרים עם הישג של 38.01 שניות. במקצה המוקדם הם קבעו שיא ליבשת אסיה: 37.92 שניות. אם מחברים את השיאים האישיים של  ארבעת הרצים מתקבל הסכום של  40.59 שניות, כלומר, הסינים "חסכו" בשלוש ההחלפות בחצי הגמר  2.67 שניות. חישוב זה אינו מדויק לגמרי שהרי שלושה מהרצים לא זינקו מעמידה ולכן לא ניתן לדעת מה יכולתם ב"ריצת 100 מטר ללא זינוק". בנוסף לכך, גם השיאים האישיים לא כולם נקבעו ב-2015. עם זאת, החישוב נותן מושג  כללי לגבי מה אפשר להשיג בקבוצה מאומנת היטב. לעומת זאת, צרפת הציבה רביעייה שסכום השיאים של  רציה הוא 40.27 ש' וקבעה 37.88 ש' במוקדמות (חסכון של  2.39) אך רק  38.23  ש' בגמר. אם נוסיף לכך את העובדה שבמקרים רבים קבוצות המועמדות למדליות, נפסלות בגלל העברת לא חוקיות (או שכלל אינן מצליחות להשלים את אחת  מהעברות המקל) הרי שלקבוצה מאומנת יש בהחלט סיכוי להפתיע והדבר צריך לעודד מאמנים ומורים להשקיע בהכנת קבוצות השליחים.

העברת מקל במרוצי שליחים בינוניים-ארוכים

במרוצים אלה (4 פעמים 300 ומעלה, אצל ילדים אולי גם 4 פעמים 200 מ') לוקחים בחשבון את העובדה שהמוסר מתקרב במהירות שהיא נמוכה ממהירותו המרבית ובמצב של עייפות של ממש. לכן המקבל יישאר עם הפנים לכיוון המוסר, תוך כדי התקדמות איטית עד אשר יתפוס את המקל ויתחיל בריצה מלאה. בניגוד למרוצים הקצרים, עבור ההחלפות האלה אין צורך להתאים סימנים לקראת יציאת המקבל ודווקא המקבל אחראי על ההחלפה ומתאם את עיתוי יציאתו למצבו ולמהירותו של המוסר. במרוצים אלה, לפחות חלק מההעברות אינו מתבצע בשבילים וכדאי מאד לתרגל את הרצים גם למצב זה. במרוץ 4 פעמים 400 מ' רק ההעברה הראשונה מתבצעת בשבילים כאשר  מדובר בתחרויות גדולות בהן משתתפות יותר מ-4 קבוצות. כאשר מתחרות לא יותר מ-4 קבוצות מומלץ בחוקה שכל 3 החלפות לא יתבצעו בשבילים, כלומר רצי הקטע הראשון יוצאים מקווי הזינוק ל-800 מ' ומותר להם לחתוך לשביל הפנימי  מקו השבירה הנמצא בתחילת הישורת האחורית (במסלול שהיקפו 400 מ'). כאשר עורכים תחרויות ל-4 פעמים 200 מ' ומעלה בבתי ספר נהוג להזניק את התלמידים מקו זינוק קשתי, כלומר כל הריצה אינה מתבצעת בשבילים. במרוצים כאלה מקובל  לרוץ עם המקל ביד ימין. הרץ המקבל תופס את המקל ביד שמאל ומעביר את המקל לידו הימנית (הרץ המסיים כמובן שלא חייב לעשות זאת...).

תכנון הפעילות

לימוד מרוצי השליחים כמקצוע אתלטי יתרחש רק אחרי שהתלמידים שולטים במספר מיומנויות המהוות "תנאים מוקדמים" לתהליך יעיל ומוצלח של למידה מוטורית. דוגמה של מיומנויות כאלה:

·         טכניקה נכונה של ריצה במהירות מרבית.

·         טכניקה נכונה של ריצה בקשת.

·         זינוק גבוה בכל הצורות (רגל ימין קדימה, רגל שמאל קדימה, כפיפת ברכיים ונגיעת יד במסלול, זינוק גבוה כמו לריצות ארוכות).

·         זינוק נמוך עם אחיזת מקל שליחים בקשת וגם בישורת ( לפעמים מרוצי שליחים מוזנקים בישורת בגלל מרחק הריצה והיקף המסלול).

בתכנון הרב-שנתי יקבע המורה אילו סגנונות העברה הוא ילמד בבית ספרו. מקובל ללמד קודם את ההעברה התחתית ורק אם הוקדש מספיק זמן ללימוד מיומנויות ונעשה שימוש במגוון רחב של אמצעים, סביר להניח שהתלמידים יגיעו לבשלות שמאפשרת למורה לתכנן וללמד (בעיקר בבתי ספר על יסודיים) את ההעברה העלית.

איננו ממליצים ללמד סגנון בו המקבל מפנה את מבטו אל המוסר בשלב כלשהו של המסירה. אם הוא יעשה כך הוא לא יוכל לפתח בהקדם את מהירותו המרבית. כמו כן, אין ללמד – אפילו לא בבית ספר יסודי – סגנון בו יש להביא את היד המקבלת לאזור המותן (כדי להקל כביכול על המוסרים לבצע החלפה בטוחה) וזאת כיוון שבשיטה זו המוסר חייב להתקרב יותר מדי אל המקבל, ההחלפה מתרחשת בנקודה נמוכה, מתחת לשדה הראייה של המוסר (כאשר הוא רץ במהירות מרבית!) וכך לא מנצלים את המהירות שכבר הושגה.

כאמור, לימוד  סגנון בו  כל רץ מעביר את המקל מיד אחת שלו לידו השנייה, אינו מומלץ והוא צריך להילקח בחשבון רק מחוסר ברירה אצל מתחילים. לעומת זאת, כל הרצים צריכים לתרגל מסירה וקבלה  גם ביד ימין וגם ביד שמאל מאחר שהדבר יאפשר הצבתם בכל קטע של המרוץ בהתאם לאילוצים השונים ואז יחסכו  הטענות מסוג "אינני יכול לקבל ביד שמאל" או "לא יודע למסור ביד ימין" כפי שקורה לרוב בבתי הספר.

בתכנון השנתי, ישבץ המורה את נושא השליחים לאחר העיסוק בריצות הקצרות. שיקול נוסף בבחירת העיתוי של הלימוד/אימון בנושא זה הוא הקרבה לתאריך יום הספורט הפנימי ותחרויות אליפות בתי הספר. יש להדגיש עם זאת שכל התלמידים יכולים וצריכים להשתתף בלימוד ובתרגול מרוצי השליחים ולא רק אלה המועמדים לנבחרות. ראינו בעבר בימי ספורט בבתי ספר שאפשרו בתקנון לכל כיתה להציב מספר בלתי מוגבל של רביעיות שליחים (אך כל  תלמיד השתתף רק ברביעייה אחת) והדבר הקנה נקודות נוספות לכיתה. אנו בהחלט ממליצים לשקול זאת במידה שהדבר מתאפשר בלוח הזמנים. כאשר תרגול ההחלפות מתבצע סמוך למועד התחרות או יום הספורט הדבר מקל על  מציאת המרחקים  בין נקודת העמידה של המקבלים לבין סימן הבקרה ליציאה להאצה.

 מאמר זה  מהווה חלק מסדרת מאמרים שכתב  ד"ר פטר דוידוביץ' בנושא מרוצי השליחים. הסדרה המקורית הופיעה בגיליונות "עולם הריצה" מספר 64, 65 ו – 66. הסדרה המקורית כוללת איורים שאינם מופיעים כאן. הסדרה הנוכחית מהווה עדכון של הסדרה הקודמת.

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

טניס: חבטת גב יד באחיזה של יד אחת

16/10/2017

טניס: חבטת גב יד באחיזה של יד אחת

קרא עוד

מבחני כושר לכדורגלני נוער בצ'כיה

17/12/2019

קרא עוד

התמודדות רצי מרתון עם ה"קיר"

23/03/2013

קרא עוד

הפינה האולימפית: הקופצת הוחלפה בגבר

01/06/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: אוואנס גיבור ברלין

30/04/2012

קרא עוד

השפעת אימונים פליאומטריים על הישגי בנות

19/06/2020

קרא עוד