facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 08/04/2018

חלוקת קצב בהישגים הטובים במרתון לגברים

יורם אהרוני

בעקבות מאמר שהתפרסם ב- European Journal of Sport Science על ידי קבוצת חוקרים מספרד

היילה גברסילאסי נעזר במכתיבי קצב בדרך לשיא עולם במרתון ברלין 2008

שיאי עולם רשמיים במרתון מוכרים רק משנת 2004. לפני כן כונו ההישגים הטובים במרתון בשם "הישגי שיא". החוקרים ביקשו לראות את השינויים בחלוקת הקצב בהישגי השיא והשיאים במרתון ב-50 השנה האחרונות. הם אספו נתונים על זמני הביניים לכל 5 ק"מ בכל הישגי השיא החל מההישג שקבע דרק קלייטון במרתון פוקווקה  1967 -  2:09:36.4 שהיה הראשון שירד מ-2:10 שעות במרתון ועד השיא הנוכחי שקבע דניס קימטו במרתון ברלין 2104 – 2:02:57. לאחר מכן הם חילקו את הישגי השיא לשתי תקופות: אלה שנקבעו בין 1967 ל-1985 (היו בסך הכל 5 הישגי שיא בתקופה זו שנקבעו על ידי 4 רצים).  קובעי הישגי השיא בתקופה זו  כונו על ידי החוקרים "אתלטים קלסיים". הקבוצה השנייה היא של הישגי שיא והשיאים שנקבעו בין 1988 ל-2014 (10 הישגי שיא ושיאים שנקבעו על ידי 8 רצים). הקבוצה השנייה כונתה על ידי החוקרים "אתלטים בני זמננו".

גרף מהירות

הגרף מתאר את חלוקת הקצב בין הקלסיים (ריבועים שחורים) ל"בני זמננו" (עיגולים) ואפשר להתרשם ממנו שהקלסיים החלו מהר  מהקצב הממוצע (100 בציר האנכי)  ואחרי 25 ק"מ הם האטו בעוד ש"בני זמננו" רצו קצת לאט מהקצב הממוצע שלהם  בחצי הראשון והגבירו בין 25 ל-35  ק"מ. שתי הקבוצות האטו בין 35 ל-40 ק"מ והגבירו שוב לקראת הסיום. מה הסיבה  להבדלים? לדעת החוקרים ההבדל נעוץ בארצות מוצאם של הרצים: הקלסיים היו שני אוסטרלים, בריטי ופורטוגלי ואילו בני זמננו הם 4 קנייתים, שני אתיופים, מרוקאי וברזילאי. בדיון בתוצאות מביאים החוקרים השערה שיש להבדלים אולי בסיס פיזיולוגי מאחר שנמצא במחקר אחר כי רצים מקניה מסוגלים לשמר את רמת החמצן במוח במהלך מאמץ בו הם ויסתו בעצמם את הקצב ואילו רצים ממוצא אירופאי לא הצליחו בכך. חלוקת קצב בה החלק הראשון של הריצה מהיר מהחלק השני של הריצה מכונה "פוזיטיב ספליט" ואילו חלוקת קצב בה החלק השני מהיר מהראשון מכונה "נגטיב ספליט".  החוקרים מספרד מוספים וכותבים כי הרץ האתיופי אבבה ביקילה, מנצח המרתונים האולימפיים ברומא 1960 וטוקיו 1964 שבשניהם הוא קבע הישגי שיא, נקט באותה חלוקת קצב כמו הרצים בני זמננו. כאן הם  פשוט לא בדקו את הנתונים  שכן הריצות האולימפיות של אבבה ביקילה היו בפוזיטיב ספליט.

 מתוך חמשת ההישגים של "הקלסיים", ארבעה נקבעו בפוזיטיב ספליט ואחד בנגטיב ספליט. הממוצע הוא פוזיטיב של   51.4 שניות אך את רוב ההבדל עושה ריצתו של קלייטון ב-1967 שם היה פוזיטיב של 2:52 דקות. בשאר 4 הריצות היו פוזיטיבים של 54 שניות ( קלייטון 1969), 42 שניות (דה קסטלה) ו-24 שניות (לופש) ונגטיב אחד של 35 שניות (ג'ונס). אצל "בני זמננו" הממוצע הוא נגטיב של 31.5 שניות ובולט בו ערך חריג בריצתו של הברזילאי דה-קושטה עם נגטיב של 2:59 דקות. חוץ ממנו יש עוד חמישה נגטיבים: 28 שניות (חנוצ'י 1999), 1:07 דקות (טרגט), 32 שניות (גברסילאסי 2007), 11 שניות (גברסילאסי 2008)  ו-33 שניות (קימטו). היו בתקופה הזו גם ארבעה פוזיטיבים הקרובים מאד לקצב מאוזן: 6 שניות (דינסמו), 4 שניות (חנוצ'י 2002), 10 שניות (מקאו) ו-15 שניות (קיפסנג).

ההבדל הגדול בין התקופות הוא לא במוצא הרצים אלא באופי המרוצים. החל מהישגו של לופש ב-1985 כל הישגי השיא והשיאים נקבעו בסיועם של מכתיבי קצב. אם לפני 1985 היה קשה לדעת איך יתפתח המרוץ כבר מהזינוק, הרי שמאז יש שימוש במכתיבי קצב המרוץ האמיתי מתחיל רק בחצי השני של הדרך ולעיתים רק ב-10 הק"מ האחרונים. חלק מהמרוצים הפך למעשה למעין מבחן זמן מאחר שמשתתפים בהם רק מספר קטן של רצים בכירים והמרוצים למעשה נתפרים למידותיו של רץ כוכב אחד.

בטבלאות הבאות מובאים הזמנים לכל 5 ק"מ בהישגי השיא ובשיאים הרשמיים מאז ירד לראשונה דרק קלייטון מזמן של 2:10 שעות. הישג השיא הקודם היה 2:12:00. אחר כך מובאים הפרטים על התחרותיות והכתבת  הקצב.  מצורפים גם זמני הבינים של אבבה ביקילה בשני ניצחונותיו האולימפיים.

"קצב נדרש" הוא הזמן הממוצע ל- 5 ק"מ הנדרש כדי לקבוע את הישג השיא.

מרחק/רץ

תאריך

קצב נדרש

 קלייטון

3.12.1967

15:38

קלייטון

30.5.1969

15:21

דה קסטלה

6.12.1981

15:14

ג'ונס

21.10.1984

15:12

לופש

20.4.1985

15:10

דינסמו

17.4.1988

15:04

5 ק"מ

15:06

15:00

15:31

14:57

14:56

15:05

10 ק"מ

29:57

(14:51)

30:06

(15:06)

30:31

(15:00)

30:07

(15:10)

30:04

(15:08)

30:05

(15:00)

15 ק"מ

44:57

(15:00)

45:17

(15:11)

45:29

(14:58)

45:14

(15:07)

45:24

(15:20)

45:06

(15:01)

20 ק"מ

59:59

(15:02)

1:00:30

(15:13)

1:00:31

(15:02)

1:00:57

(15:43)

1:00:10

(15:46)

1:00:12

(15:06)

25 ק"מ

1:15:11

(15:12)

1:15:41

(15:11)

1:15:33

(15:02)

1:16:00

(15:03)

1:14:57

(14:47)

1:15:12

(15:00)

30 ק"מ

1:30:32

(15:21)

1:30:56

(15:15)

1:31:09

(15:36)

1:31:51

(15:51)

1:59:56

(14:59)

1:30:13

(15:01)

35 ק"מ

1:46:11

(15:39)

1:46:14

(15:18)

1:46:08

(14:59)

1:46:48

(14:57)

1:45:14

(15:18)

1:45:22

(15:09)

40 ק"מ

2:02:16

(16:05)

2:01:56

(15:42)

2:01:32

(15:24)

2:01:48

(15:00)

2:00:34

(15:20)

2:00:20

(14:58)

מרתון

2:09:36.4

(7:20.4)

2:08:33.6

(6:37.6)

2:08:18

(6:46)

2:08:05

(6:17)

2:07:12

(6:38)

2:06:50

(6:30)

חצי ראשון

1:03:22

1:03:50*

1:03:48

1:04:20

1:03:24

1:03:22

חצי שני

1:06:14.4

1:04:43.6

1:04:30

1:03:45

1:03:48

1:03:28

*זמני חצי מרתון מוערכים מתוך זמן של 20 ק"מ

מרחק/רץ

תאריך

קצב נדרש

דה קושטה

20.9.1998

15:01

חנוצ'י

24.10.1999

14:56

חנוצ'י

14.14.2002

14:53

טרגט

28.9.2003

14:53

גברסילאסי

30.9.2007

14:48

גברסילאסי

28.9.2008

14:44

5 ק"מ

15:21

15:09

14:44

14:59

14:44

14:35

10 ק"מ

30:38

(15:17)

29:55

(14:46)

29:37

(14:53)

29:55

(14:56)

29:27

(14:43)

29:13

(14:38)

15 ק"מ

46:03

(15:25)

44:45

(14:50)

44:35

(14:58)

44:43

(14:48)

44:16

(14:49)

44:03

(14:50)

20 ק"מ

1:01:17

(15:14)

59:32*

(14:47)

59:33

(14:58)

59:43

(15:00)

59:10

(14:54)

58:50

(14:47)

25 ק"מ

1:15:58

(14:41)

1:14:40

(15:08)

1:14:10

(14:37)

1:14:40

(14:57)

1:14:05

(14:55)

1:13:41

(14:51)

30 ק"מ

1:30:34

(14:36)

1:29:40

(15:00)

1:29:01

(14:51)

1:29:23

(14:43)

1:28:56

(14:51)

1:28:27

(14:46)

35 ק"מ

1:45:15

(14:41)

1:44:18

(14:38)

1:43:58

(14:57)

1:43:58

(14:35)

1:43:38

(14:42)

1:43:05

(14:38)

40 ק"מ

1:59:55

(14:40)

1:59:19

(15:01)

1:59:11

(15:13)

1:58:35

(14:37)

1:58:08

(14:30)

1:57:34

(14:29)

מרתון

2:06:05

(6:10)

2:05:42

(6:23)

2:05:38

(6:27)

2:04:55

(6:20)

2:04:26

(6:18)

2:03:59

(6:25)

חצי ראשון

1:04:42

1:03:05

1:02:47

1:03:01

1:02:29

1:02:05

חצי שני

1:01:43

1:02:37

1:02:51

1:01:54

1:01:57

1:01:54

*זמן של 59:32 ב-20 ק"מ לא מסתדר עם 1:03:05 בחצי מרתון. לא סביר שחנוצ'י רץ את הקטע בין 20 ק"מ לחצי מרתון בקצב של 3:14 לק"מ. כנראה שהזמן ב-20 ק"מ הוא זמנה של החבורה המובילה שחנוצ'י לא נמנה עמה.

מרחק/רץ

תאריך

קצב נדרש

מקאו

25.9.2011

14:41

קיפסנג

29.92013

14:39

קימטו

28.9.2014

14:37

5 ק"מ

14:37

14:33

14:42

10 ק"מ

29:17

(14:40)

29:16

(14:43)

29:24

(14:42)

15 ק"מ

43:52

(14:35)

43:45

(14:29)

44:10

(14:46)

20 ק"מ

58:30

(14:38)

58:20

 (14:35)

58:36

(14:26)

25 ק"מ

1:13:18

(14:48)

1:13:13

(14:53)

1:13:08

(14:32)

30 ק"מ

1:27:38

(14:20)

1:28:01

(14:48)

1:27:38

(14:30)

35 ק"מ

1:42:16

(14:38)

1:42:36

(14:35)

1:41:47

(14:09)

40 ק"מ

1:57:15

(14:59)

1:57:12

(14:36)

1:56:29

(14:42)

מרתון

2:03:38

(6:23)

2:03:23

(6:11)

2:02:57

(6:28)

חצי ראשון

1:01:44

1:01:34

1:01:45

חצי שני

1:01:54

1:01:49

1:01:12

פרטים על התחרותיות והכתבת הקצב בהישגי השיא ובשיאי העולם במרתון לגברים

הריצות האולימפיות של אבבה ביקילה

רומא 1960 (10.9.1960) 2:15:16.2 שעות. זינוק בשעה 17:30, סיום בחשכה לאור לפידים. . זמני ביניים המופיעים בדו"ח הרשמי של המשחקים:  5 ק"מ – 15:35; 10 ק"מ – 31:07 (15:32); 15 ק"מ –  48:02 (??? – לא הגיוני שרצו 5 ק"מ ב- 16:55 ואת 5 הק"מ הבאים ב-14:37!);  20 ק"מ – 1:02:39 (10 ק"מ – 31:32); 25 ק"מ – 1:20:47 (???,לא הגיוני שרצו 5 ק"מ ב-18:12 ואת 5 הק"מ הבאים ב-13:42!, זמן הביניים היא כנראה 1:18:47); 30 ק"מ –  1:34:29 (10 ק"מ – 31:50); 35 ק"מ – 1:50:27 (15:58); 37 ק"מ – 1:57:58 (???, 7:31 ל-2 ק"מ?). לפי הספר Century of the Marathon זמן הביניים ב-40 ק"מ היה 2:08:33 ואם זה נכון, ביקילה וראדי רצו את הקטע בין 30 ל-40 ק"מ ב-34:04 ואת 5 הק"מ בין 35 ל-40 ק"מ ב-18:06.  ביקילה פרץ קדימה פחות משני ק"מ לפני קו הגמר והקדים בסיום את ראדי ב-25 שניות (זמנו של ראדי – 2:15:41.6). את 2.195 הק"מ האחרונים עבר ביקילה ב-6:43.2 דקות. ב-5 ק"מ הראשונים זמן הביניים זהה לחבורה של 10 רצים. בנקודת 15 הק"מ היו 4 בראש: ביקילה, ראדי ממרוקו, ון דן דרישה מבלגיה וקלי מבריטניה. החל מנקודת ה-20 ק"מ ועד לנקודת 40 הק"מ היו בראש ביקילה וראדי ממרוקו ביחד. זמן משוער לחצי הראשון 1:06:07. זמן משוער לחצי השני – 1:09:10

טוקיו 1964 (21.10.1964) 2:12:11.2 שעות: 5 ק"מ – 15:19; 10 ק"מ – 30:14 (14:55); 15 ק"מ – 45:35 (15:21); 20 ק"מ – 1:00:58 (15:23); 25 ק"מ – 1:16:40 (15:42); 30 ק"מ – 1:32:50 (15:10); 35 ק"מ – 1:49:01 (16:11); 40 ק"מ – 2:05:10 (16:09); 2.195 ק"מ אחרונים – 7:01.2.  הרץ שסיים שני, בזיל היטלי מבריטניה קבע 2:16:19.2. אחרי 5 ק"מ הוביל רון קלארק מאוסטרליה (15:06). בנקודת 10 הק"מ קלארק וביקליה היו ביחד בראש עם ג'ייימס הוגאן מאירלנד (לא סיים, הגיע ל-35 ק"מ ב-1:51:27). ביקילה הקדים את קלארק בנקודת 20 הק"מ ב-41 שניות (קלארק סיים תשיעי את המרוץ ב-2:20:26.8) ואת הוגאן ב-5 שניות. ככל שעבר הזמן הגדיל ביקילה את המרחק מיריביו למרות שגם הוא איבד ממהירותו אחרי שעבר 30 ק"מ. חצי ראשון משוער  64:28. חצי שני משוער – 67:43.

דרק קלייטון (אוסטרליה), 2:09:36.4, מרתון פוקווקה, יפן, 3.12.1967 – הרץ שסיים שני, Seiichiro Sasaki מיפן קבע גם הוא הישג טוב יותר מהישג השיא הקודם (2:12:00) כאשר סיים ב- 2:11:17. הרץ שסיים שלישי קבע זמן של 2:12:25.8. 10 הראשונים ירדו מ-2:16 שעות. 5 ק"מ – 15:06  (יחד עם מייק ראיין מניו זילנד); 10 ק"מ – 29:57 (14:51!, עדיין יחד עם ראיין); 20 ק"מ – 59:59 (23 שניות לפני ראיין); חצי מרתון – 63:22; 25 ק"מ – 1:15:11 (5 ק"מ ב-15:12);  30 ק"מ – 1:30:32 (15:21, סאסאקי, שהיה 20 שניות אחרי קלייטון בנקודת 25 הק"מ, סגר עליו ושניהם היו ביחד בנקודת ה-30); 35 ק"מ – 1:46:11 (15:39, 12 שניות לפני סאסאקי). 40 ק"מ – 2:02:16 (16:05, 54 שניות לפני סאסאקי). 2.195 אחרונים – 7:20. דקות. חצי שני – 66:14.

דרק קלייטון , 2:08:33.6, אנטוורפן, 30.5.1969. זינוק בשעה 19:35 – 11 ימים קודם לכן רץ קלייטון מרתון באנקרה, טורקיה ב-2:17:26.  באנטוורפן זינקו הרצים באצטדיון Beerschot, יצאו להקפה ראשונה של מסלול טבעתי שבסופו הגיעו שוב לאצטדיון ומשם יצאו להקפה שנייה וסיימו באצטדיון.  על הרצים היה לעבור פעמיים מסלול היקפי של כ-21 ק"מ. הרץ שסיים שני היה היפני אקיו אוסאמי (2:11:27.8, שיא יפני) הגיע עם קלייטון ביחד לנקודת 10 הק"מ אך בחצי המרחק כבר היה בפיגור של 1:10 דקות. קלייטון לווה על ידי רוכבי אופניים ואופנועים וטען שהתקשה לשמוע זמני ביניים. הוא לא שתה לכל אורך הדרך. רבים מטילים ספק בדיוק מדידת המרחק בבלגיה. באותה תקופה לא היו כללים מחייבים לגבי שיטות המדידה של מרוצי כבישים. אין מסמך המתעד את המדידה של המרתון באנטוורפן 1969 וכנראה שהמדידה בוצעה על ידי גלגל שנקשר למכונית. המדידה בוצעה 4 פעמים לפני המרוץ ולא נעשתה מדידה חוזרת של המרחק אחרי המרוץ. מאחר שנעשו שינויים בכבישים מאז,  לא היה אפשרי לעשות מדידה חוזרת בתקופה מאוחרת יותר.

רוב דה-קסטלה (אוסטרליה), 2:08:18, מרתון פוקווקה, יפן, 6.12.1981 – ב-25 באוקטובר 1981 נראה היה כי נשבר הישג השיא של קלייטון מ-1969. במרתון ניו יורק סיים אלברטו סאלאזאר מארה"ב בזמן של 2:08:12.7. מדידה חוזרת מצאה כי מרחק הריצה היה קצר ב-148 מטר מהתקן. בפוקווקה 1981 המוביל ב-25 הק"מ הראשונים אחרי היה האמריקאי גרי ביורקלונד שהיה בראש חבורה של 9 רצים אחרי 10 ק"מ.  אחרי 27 ק"מ עבר דה-קסטלה להוביל ביחד עם  קונימיטסו איטו מיפן ובנקודת 30 הק"מ הם היו 6 שניות לפני ביורקלונד. דה-קסטלה הגיע לנקודת 35 הק"מ ביתרון 15 שניות על איטו ובנקודת 40 הק"מ היה כבר  50 שניות לפניו. איטו שסיים שני ב-2:09:37. המסלול בפוקווה הוא מסוג "הלוך וחזור". מאחר שבאותה תקופה כאמור לא היו שיאי עולם במרתון היו רשימות  נפרדות של הישגי שיא לפי אופי המסלול: "מנקודה לנקודה", "הלוך וחזור" ו"טבעתי". ההישג של דה-קסטלה נחשב היה רק הישג השיא במרתון של "הלוך וחזור" עד שהתברר שמרתון ניו יורק היה קצר מהתקן

סטיב ג'ונס (בריטניה), 2:08:05, מרתון שיקגו, ארה"ב, 21.10.1984 – ג'ונס בן ה-29 לא השלים מרתון לפני הריצה בשיקגו בה קבע את הישג השיא. הוא התמחה ב-10,000 מ' (שיא אישי 27:39.4) השתתף גם במרתון שיקגו ב-1983 אך נאלץ לפרוש אחרי 25 ק"מ בשל כאבים ברגל. הוא אמר אחר כך שהקצב (כ-3:04 לק"מ) היה קל מאד בשבילו ולכן החליט להתאמן שוב לקראת המרתון של 1984 אחרי שסיים שמיני בריצת 10,000 מ' במשחקי לוס-אנגלס 1984 (ריצת הגמר הייתה ב-8 באוגוסט). בחודשיים וחצי שעמדו לרשותו  הוא יצא למחנה אימונים בתנאי גובה, השתתף בחצי מרתון אחד ובמרוץ ל-15 ק"מ. ריצת האימון הארוכה ביותר שלו הייתה ל-35 ק"מ. רשימת המשתתפים כללה כמה רצים בכירים כולל האלוף האולימפי הטרי קרלוס לופש מפורטוגל והשיאן ואלוף העולם דה-קסטלה.  6 רצים היו עדיין בחבורה המובילה אחרי 25 ק"מ: דה-קסטלה, לופש, ג'ונס, ג'ף סמית מבריטניה,  גבריאל קמאו מקניה ומרטין פיטאיו ממקסיקו. במרוץ נשבו רוחות חזקות שהשפיעו על זמני הביניים בקטעים השונים: בקטעים מסוימים הייתה לרצים רוח בגב, בקטעים אחרים הם נאלצו להתמודד עם רוח פנים והיו גם אזורים מוגנים יחסית מרוח וכך אנו רואים למשל שאת המייל ה-18 עבר ג'ונס ב-5:03 ואילו במייל ה-19, באזור יחסית מוגן מרוח זמנו כבר 4:46 ד'. במייל ה-21 (ק"מ 33) עבר ג'ונס לראש. "הפיגור" של ג'ונס אחרי הישג השיא של דה-קסטלה היה 42 שניות בנקודת ה-30 ק"מ, 40 שניות בנקודת 35 הק"מ ו-16 שניות בנקודת 40 הק"מ.  את 2.195 הק"מ האחרונים עבר ג'ונס ב-6:17 (הכי מהר עד אז בהישג שיא) וזאת לעומת 6:46 שלקח לדה-קסטלה לעבור קטע זה בריצה בה קבע את הישג השיא שלו ב-1981. לופש סיים שני בשיקגו עם 2:09:06, 3 שניות לפני דה-קסטלה שניסה להיצמד אל ג'ונס בפריצה שלו אך  לא יכול היה להתמיד בקצב של ג'ונס לאורך זמן.  לופש חלף על פני, דה-קסטלה 200 מטר לפני הסיום.  11 רצים ירדו מ-2:15 שעות. ג'ונס היה הראשון שקבע הישג שיא במרתון עם "נגטיב ספליט": חצי ראשון – 1:04:20, חצי שני – 1:03:45. זמנים של ג'ונס לכל מייל: 1 – 4:55; 2 – 5:03; 3 – 4:49; 4 – 4:48; 5 – 4:50; 6 – 4:50; 7 – 4:48; 8 – 4:44; 9 – 4:52; 10 – 5:07; 11 – 5:07; 12 – 5:01; 13 – 4:55; 14 – 4:52; 15 – 5:10; 16 – 4:55; 17 – 4:54; 18 – 5:03; 19 – 4:46; 20 – 4:43; 21 – 4:46; 22 – 4:41; 23 – 4:47; 24 – 4:47; 26 – 4:45. הישגו של ג'ונס נקבע בדיוק 20 שנה אחרי  הישג השיא של אבבה ביקילה בטוקיו. בעת קביעת השיא היה סטיב ג'ונס רץ חובב שעבד במשרה מלאה כטכנאי מטוסים בחיל האוויר הבריטי. הוא התאמן לבד ללא מאמן והיה משתתף הרבה בתחרויות ריצות שדה בחורף, כולל בליגות של אמצע השבוע בהן היה רץ עם חבריו. הוא ייצג את וולס באליפות העולם במירוצי שדה החל משנת 1977. את ריצת הבכורה ל-10,000 מ' הוא ערך בגיל 25 ובה הוא קבע 28:13.25.

קרלוס לופש (פורטוגל), 2:07:12, מרתון רוטרדם, 20.4.1985 – לופש בן ה-38 קבע את הישג השיא ללא מתחרים של ממש. סטיב ג'ונס ניצח למחרת במרתון לונדון (2:08:16) לפני שני רצים בריטים אחרים: צ'רלי ספדינג (הזוכה במדליית הארד במשחקי לוס אנג'לס 1984)  2:08:33,  ואליסטר האטון 2:09:16.  6 ימים לפני מרתון  רוטרדם נערכה תחרות הגביע העולמי במרתון בהירושימה שביפן ושם ניצח אחמד סאלח מדג'יבוטי עם  2:08:09 (והוביל  את מדינתו לתואר הקבוצתי שנקבע לפי זמני 3 רצים) בתחרות בה ירדו 35 רצים מ-2:15. יום אחרי הגביע העולמי נערך מרתון בוסטון שם ניצח ג'ף סמית מבריטניה  ב-2:14:05. המסלול השטוח של רוטרדם הניב כבר תוצאות מעולות בשנים קודמות: ב-1983 ניצח דה-קסטלה ב-2:08:37 (הקדים את לופש בשתי שניות) וב-1981 קבע שם ג'והן גרהאם מבריטניה 2:09:28. היה זה הישג השיא הראשון שנקבע בסיוע מכתיבי קצב. וינסנט רוסו מבלגיה בן ה-23 (מנצח המרתון ברוטרדם בשנת 1994 עם 2:07:51) ורץ בלגי נוסף הובילו את לופש בחלק הראשון של המרוץ. לאחר חצי הדרך (63:24 ד' לעומת 64:20 בהישג השיא של ג'ונס בשיקגו 1984) נשאר לופש לבד להתמודד עם השיא ועם הרוחות שנשבו בכיוונים שונים לסרוגין. ג'והן גרהאם סיים שני ב-2:09:58. גם לאחר מרוץ זה היו שטענו כי המרחק היה קצר ונעשתה אמנם מדידה חוזרת של המרחק אך רק חצי שנה אחרי המרוץ. המדידה בוצעה  על ידי 3 מודדים מוסמכים מטעם ארגן  AIMS  , ארגון שהיה האוטוריטה במרוצי הכבישים  עד ש-IAAF  התחיל להכיר רשמית בשיאים במרוצי כבישים, בשנת 2004.

בליינה דינסמו (אתיופיה), 2:06:50, מרתון רוטרדם, 17.4.1988 – אתיופיה החרימה את משחקי סיאול 1988 והחליטה לשלוח את חמשת רציה הטובים במרתון לרוטרדם כדי להפגין את עליונותה במרחק (ויש אומרים כי זו הייתה גם ריצת המבחן לקביעת נציגי אתיופיה למשחקי סיאול למקרה שברגע האחרון יחליטו האתיופים להשתתף במשחקים...) הפעם לא נשבה רוח ומלבד חמשת האתיופים כללה החבורה המובילה ב-10 הק"מ הראשונים את  אחמד סאלח, קונימיטסו איטו מיפן ושני מכתיבי קצב. ארבעה רצים הגיעו יחד לנקודת 35 הק"מ: דינסמו, סאלח, ושני אתיופים נוספים: אבבה מקונן ווודג'ו בולטי.  בנקודה זו פרץ סאלח קדימה ורק דינסמו נישאר איתו. בנקודת 40 הק"מ הוביל דינסמו על סאלח ב-25 מטר. את 7.195 הק"מ האחרונים עבר דינסמו ב-21:28 דקות (קצב 2:59 לק"מ) . הקצב הממוצע של דינסמו לכל המרוץ היה 3:00.35 דקות לקילומטר. סאלח סיים שני ב-2:07:07, כמובן ההישג השני בכל הזמנים (5 שניות מהר מהישג השיא של לופש) ואחריהם הגיעו בולטי (2:08:44) ומקונן (2:09:33). מעניין שלמחרת היום נקבע בבוסטון שיא קנייתי על ידי איברהים חוסיין (2:08:43), המנצח האפריקני הראשון במרתון בוסטון  ה-שהייתה זו המהדורה ה-92 שלו. חוסיין הקדים אפריקאי אחר, ג'ומה איקנגה מטנזניה בשנייה אחת, בריצה איכותית  בה קבע  ג'ון טרייסי מאירלנד שיא לאומי כסיים שלישי (2:09:15), האלוף האולימפי ג'לינדו בורדין מאיטליה  היה רביעי  עם שיא לאומי (2:09:27) וסטיב ג'ונס סיים במקום ה-14 (2:14:07).  מ-1960 ועד סוף שנות השמונים המרתון היה "מקצוע אתיופי" והקנייתים לא גילו בו עניין של ממש.

רונאלדו דה-קושטה (ברזיל), 2:06:05, מרתון ברלין, 20.9.1998 – הרץ בן ה-28 מברזיל הוא אולי המפתיע ביותר בין קובעי הישגי השיא במרתון. היה זה המרתון השני שלו בקריירה, אחרי ששנה קודם לכן סיים חמישי בברלין עם 2:09:07 והישגו הטוב אחרי הישג השיא היה רק 2:12:52. ב-1994 הוא קבע 60:54 בחצי מרתון ושיאיו האישיים כללו גם 13:37.37 ב-5000 (1993) ו-27:52 ב-10 ק"מ על כביש (1995). מכתיבי קצב הובילו את הרצים בחצי הדרך ב-64:42 אך בנקודה זו החליט דה-קושטה שהקצב איטי מדי עבורו. את החצי השני הוא עבר ב-61:43 דקות! קצב ממוצע בחצי ראשון – 3:04 דקות לק"מ. קצב ממוצע בחצי שני – 2:55.5 דק'/ק"מ!  ובכך היה דה-קושטה לראשון שהקצב הממוצע שלו בכל המרתון היה מתחת 3 דק'/ק"מ (2:59.3). אחריו סיימו שני רצים מקניה: ג'ושפט קיפרונו 2:07:26 וסמסון קאנדי 2:09:21. דה-קושטה שונה מצמרת הרצים של תקופתו גם בכך שהוא לא התאמן כלל בתנאי גובה והדגיש אימוני מהירות כמו למשל 15 חזרות של 1000 מטר  בקצב 3:00 – 3:01 עם 30-20 הפסקה בלבד או 25 חזרות של 400 מטר על 68-66 שניות ( קצב 2:45 – 2:50 דק'/ק"מ) עם 20-15  שניות הפסקה. כמובן שאימוניו כללו גם ריצות ארוכות ונכתב שהיה מבצע שתי ריצות של 35 ק"מ בכל שבוע. הוא רץ לכל היותר כ-190 ק"מ בשבוע וזאת בניגוד לרצים בכירים  אחרים הרצים לפעמים 250 ק"מ  בשבוע ולעתים אף יותר מזה.

חאליד חאנוצ'י (מרוקאי שגר בארה"ב מ-1993 והתאזרח בה מאוחר יותר), 2:05:42, מרתון שיקגו, 24.10.1999. היו 3 רצים מושכים במרוץ והרכב המוביל הציג לא רק את הזמן המצטבר אלא גם את הזמן הצפוי לסיום לפי זמן הביניים כך שהרצים יכלו לדעת כל הזמן אם הם בקצב השיא. בק"מ ה-25 פרץ קדימה מוזס טאנוי בן ה-34 מקניה ויצר לעצמו מקדמה של 26 שניות. לחנוצ'י, היה זה המרתון השלישי שלו, שנתיים קודם לכן הוא ניצח בשיקגו עם  2:07:10 שהיה אז ההישג הטוב ביותר למרתון בכורה. הוא לא ניסה להיצמד לטאנוי אלא המשיך בקצב שלו (15:00 בין 25 ל-30 ק"מ), הגביר בקטע בין 30 ל-35 ק"מ (14:38) ולמרות שהאט בין 35 ל-40 ק"מ הוא סגר בהתמדה על טאנוי. כשני ק"מ מהסיום הצליח חנוצ'י להדביק את טאנוי  תוך שהוא מגביר שוב את הקצב ב-2.195 הק"מ האחרונים ל-2:54.5 דק/ק"מ (הקצב לכל המרתון – 2:58.75). טאנוי סיים ב-2:06:16.

חאליד חאנוצי' (כעת כבר אזרח ארה"ב)  2:05:38, מרתון לונדון, 14.4.2002 – 13 רצים היו ביחד ב-25 הק"מ הראשונים בכללם מספר מכתיבי קצב. בין המשתתפים היו שני רצי ה-10,000 הגדולים של שנות ה-90, היילה גברסילאסי מאתיופיה ופול טרגט מקניה. אחרי 25 ק"מ נשרו כבר כל מכתיבי הקצב ובראש נותרו שבעה: חנוצי', טרגט, גברסילאסי,אנטוניו פינטו מפורטוגל, עבד אל קאדר אל מואזיז ממרוקו, איאן סייסטר מדרום אפריקה וטספיה ג'יפאר מאתיופיה. ב-35 ק"מ היו בראש כבר רק שלושה: חנוצ'י, טרגט וגברסילאסי. השלושה נשארו צמודים עד הק"מ ה-39, אז פרץ חאנוצי' והשאיר מאחור את שני יריביו. חנוצ'י רץ ללא שעון וספק אם ידע עד כמה הוא קרוב להישג שיא חדש. בנקודת 40 הק"מ הוא היה ביתרון של 9 שניות על הישג השיא שלו ובסיום שיפר אותו ב-4 שניות. בריצה זו נקבעו כמה שיאים לאומיים: טרגט סיים עם שיא קנייתי – 2:05:48, גברסילאסי עם שיא אתיופי – 2:06:35 (וגם ההישג הטוב למרתון בכורה), אל מואזיז סיים רביעי – 2:06:52, סייסטר חמישי – 2:07:06 ולמקום השישי הגיע סטפנו בלדיני מאיטליה, גם כן עם שיא לאומי – 2:07:29.

פול טרגט (קניה), 2:04:55, מרתון ברלין, 28.9.2003 – היה זה ההישג הראשון שאושר רשמית כשיא עולם במרתון. מכאן ואילך כל השיאים נקבעו בברלין. זה היה כמובן גם השיא הראשון שנקבע על ידי רץ מקניה. סמי קוריר מקניה שהיה מכתיב קצב במרוץ, נשאר עם טרגט  ממש עד קו הגמר וסיים רק שנייה אחריו. מכתיב קצב נוסף, טיטוס מונג'י מקניה היה שלישי -2:06:15.

היילה גברסילאסי (אתיופיה), 2:04:26, מרתון ברלין, 30.9.2007 – גברסילאסי נעזר בחמישה מכתיבי קצב. אבל קירוי מקניה סיים שני – 2:06:51.

היילה גברסילאסי, 2:03:59, מרתון ברלין, 28.9.2008 – ארבעה מכתיבי קצב קנייתים הובילו את הרצים אבל גם כאשר הם פרשו נשארו עם גברסילאסי שני רצים קניתים מעולים: ג'יימס קוומבאי וצ'רלס קאמאטי. כחמישה ק"מ מהסיום פרץ גברסילאסי קדימה בדרך לשיא החדש. קוומבאי סיים שני – 2:05:36 וקאמאטי שלישי – 2:07:48. רק רץ נוסף אחד ירד מ-2:10.

ב-18.4.2011 נקבע בבוסטון ההישג הטוב ביותר במרתון עד אז על ידי ג'פרי מוטאי מקניה – 2:03:02. שני אחריו סיים מוזס מוסופ מקניה גם כן בזמן מהיר מהשיא הרשמי – 2:03:06. המסלול בבוסטון לא מוכר לצורכי שיאים משתי סיבות: א) הפרש הגבהים בו בין נקודת הזינוק והסיום הוא 3.23 מטר לק"מ בעוד החוקה מתירה לכל היותר הפרש של מטר אחד לק"מ; ב) המסלול בבוסטון הוא "מנקודה לנקודה" בעוד שלפי החוקה המרחק בין הזינוק והגמר אסור שיעלה על חצי מהמרחק (ההפרש בבוסטון הוא 91% מהמרחק). הרצים בבוסטון 2011 הסתייעו ברוח גבית חזקה לאורך רוב הדרך. במרוץ בבוסטון לא הסתייעו הרצים במכתיבי קצב. ראיין הול מארה"ב הוביל את הרצים בחצי המרחק ב-1:01:57 והיה בראש גם בנקודת 30 הק"מ – 1:28:33. בשלבים האחרונים נותרו בראש רק מוטאי ומוסופ שרצו במהירות שלא נראתה במרתון. את ה-10 ק"מ מ-30 ל-40 ק"מ הם עברו ב-28:24 ד'!  (2:50.4 דק1/ק"מ).מוטאי עבר את החצי השני של המירוץ ב-1:01:04. הול סיים רביעי ב-2:04:58.

פטריק מקאו (קניה) , 2:03:38, מרתון ברלין, 25.9.2011 – מקאו התמודד בריצה זו עם גברסילאסי שהיה כבר בן 38. הם נעזרו בקבוצה גדולה של מכתיבי קצב. בק"מ ה-26 התחיל מקאו לשגע את גברסילאסי כאשר החל לרוץ מצד אחד של הכביש לצד האחר. גברסילאסי נשבר, עצר, חזר לרוץ ולבסוף פרש. מקאו נשאר בלי מכתיבי קצב ב-10 הק"מ האחרונים. סטפן צ'למאני מקניה (מנצח מרתון טבריה 2011) שהיה אחד ממכתיבי הקצב סיים שני – 2:07:55. רק שלושה ירדו מ-2:10. מקאו ממש נשמע מתלונן אחרי המרוץ על כך שלא נשאר איתו מכתיב קצב אחרי הק"מ ה-32.

וילסון קיפסנג (קניה), 2:03:23, מרתון ברלין, 29.9.2013 – מכתיבי הקצב משכו עד הק"מ ה-31 ובראש נותרו קיפסנג עם שני בני ארצו אליוד קיפצ'וגה וג'פרי קמוורור.  קיפצ'וגה ניסה לפרוץ בק"מ ה-38 אך קיפסנג הגיב מיד. קיפצ'וגה סיים שני ב-2:04:05 וקמוורור שלישי – 2:06:26.. רק שישה רצים ירדו מ-2:10. הייתה זו הפעם היחידה עד כה שבה אליוד קיפצ'וגה לא סיים ראשון במרתון בו הוא השתתף. הוא ניצח בין היתר פעמיים במרתון לונדון (2015 ו-2016), פעמיים בברלין (2015 ו-2017), במרתון האולימפי בריו 2016 ובמרתון שיקגו 2014.  ב-6 במאי 2017 הוא קבע את ההישג הטוב בכל הזמנים – 2:00:25 בריצה לא תחרותית במילאנו בה הוא נעזר במכתיבי קצב מתחלפים וגם בהכתבת קצב על ידי הרכב המוביל.

דניס קימטו (קניה) 2:02:27, מרתון ברלין, 28.9.2014 – מכתיבי הקצב הובילו את הרצים ב-30 הק"מ הראשונים.  בנקודה זו פרץ קדימה עמנאול מוטאי מקניה יחד עם קימטו וג'פרי קמוורור. הקטע בין 30 ל-35 ק"מ היה מהיר מאד – 14:09 (ממוצע של 2:49.8 דק'/ק"מ) ובק"מ ה-34 לא יכול היה קמוורור לעמוד בו. קימטו החל לברוח ממוטאי בק"מ ה-38 והפער ביניהם בנקודת 40 הק"מ עמד על 7 שניות. מוטאי סיים שני ב-2:03:13, אברה קומה מאתיופיה שלישי – 2:05:56 וקמוורור רביעי – 2:06:39. שבעה רצים ירדו מ-2:10.

המאמר של החוקרים מספרד:

JOSÉ JOAQUÍN DÍAZ , EDUARDO JOSÉ FERNÁNDEZ-OZCORTA , & JORDAN SANTOS-CONCEJERO. The influence of pacing strategy on marathon world records. European Journal of Sport Science · March 2018

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים לשחות בים?

06/11/2016

קרא עוד

גיל והישגים בשחייה

09/08/2015

קרא עוד

הפינה האולימפית: מרתון סנט לואיס

31/03/2012

קרא עוד

מקרי מוות במהלך ריצות מרתון

02/07/2020

קרא עוד

השלבים להקמת "הפועל"

29/10/2011

קרא עוד

שינויים בכושר, במשקל ובהרגשה הכללית של משתתפי פארקראן

25/01/2020

קרא עוד