facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אורי גולדבורט | אתלטיקה | 26/04/2013

האפוס של המיל, חלק יד'

 

האפוס של המיל

חלק יד'

מאת: פרופ' אורי גולדבורט

אפיזודת ברקלי. שנה של המתנה

קשה היה לתאר הפתעה גדולה יותר, מאשר פתיחת עונת 1978 ב"שיא עולמי" באולם, דווקא על-ידי דיק ברקלי, רץ ה-5000 המצטיין, מורה בן 30 אשר "סמלו המסחרי" היה ראשו המקריח. זכיתי לראות את ברקלי קוצר את עיקר תהילתו, ארבע שנים קודם לכן, בהנחילו הפסד נדיר לסטיב פריפונטיין בריצת 2 מיל, ממש באותה תחרות פתיחת עונת האולמות בקולג' פארק, מרילנד. הפעם, ב-1978 סייעו לו 56.6 שניות ברבע המיל האחרון לקבוע 3:54.9 (0.1 שניות טוב מהשיא הלא רשמי של טוני וולדרופ) ולהקדים את פילברט באיי (3:58.4) . שבוע קודם לכן עוד הפסיד לוילסון וואיגווה (3:38.6)  ופול קאמינגס (3:59.4) בריצת 1500 מ', כשהוא מסיים ב-3:40.0 אחרי ששמט יתרון של 30 מטרים! ברקלי, שהתאכזב מהמקום התשיעי שתפס במקצה המוקדם בריצת 5000 מ' במונטריאול 1976, פרש מפעילות אחרי מונטריאול ועבד כסוכן מכירות של עדשות מגע. לאחר שנה של הפסקה בפעילות הוא חזר להתאמן ו-4 חודשים אחר-כך שבר את הישג השיא במיל באולם.

מספר ריצות מרתקות באולמות ארה"ב בכיכובם של באיי, אימון קוכלאן וניק רוז (הבריטי שנודע יותר, לימים כרץ 10,000 מעולה, 27:31.19 ב-1983) פינו את השטח לעונת המסלול, אשר שיאיה המיועדים היו משחקי חבר העמים הבריטי באדמונטון, קנדה, ואליפות אירופה בפראג. מרווח הזמנים היקשה על "הצגה כפולה" . היעדרות ארוכה של ג'והן ווקר הפצוע והחלטתו של סטיב אובט לוותר מראש על כל ניסיון לזכות בשני התארים, סללו את הדרך בפני פילברט באיי המתאושש להגנה על תואר משחקי חבר העמים בו זכה בריצה מופלאה של כריסטצ'רץ' ב-1974 (ראו חלק ט' של הסדרה).  אי לכך קמו לו יריבים בלתי צפויים בדמות הבריטי בן ה-25 דיויד מורקרופט ועמיתו ג'והן רובסון – שניהם כמובן, בנוסף לפייבוריט האחר, וילסון וואיגווה. מומנט מרשים ראשון בשדה הפתוח היה 3:53.9 במיל על-ידי סטיב סקוט המתאושש, בשלהי חודש מרס. כעבור 10 ימים החל הנרי רונו הקנייתי, תלמיד אוניברסיטת וושינגטון, את הסתערותו על שיאי העולם במרחקים שבין 3000 מ' ועד 10,000 מ' , אשר עתידה לשים בצל את כל ה"מיילרס" של 1978 (רונו שבר בתוך 81 ימים את שיאי העולם בריצות 3000, 3000 מכשולים, 5000 ו-10,000 מ'). בסערת הישגיו של רונו נחבאו תוצאות בתחום הקצר יותר, ורק בתחרות המסורתית בקינגסטון, ג'מייקה, ב-12 במאי הגיע רמז ראשון מבאיי על כוונותיו, למרות זמן צנוע של 3:38.4. סטיב סקוט (3:37.6), האירי ריי פלין (3:37.7) וסטיב ליסי (3:37.8) סיפקו קרב מרתק באליפות האוניברסיטאות האמריקניות ביוג'ין, ושניים מהם היו מעורבים בקרב סוחף דומה באליפות ארה"ב בווסטווד (סקוט 3:38.8, סידני מארי, איש וילאנובה יוצא דרום אפריקה, 3:38.9 וליסי 3:39.0). היה זה "דאבל" ראשון באליפויות ארה"ב מאז עשה זאת מרטי ליקורי ב-1969, 1970 ו-1971. ב-27 ביוני, ב"משחקי ביסלט" של אוסלו, שבר רונו את שיאו השלישי לשנה זו (3000 מ' ב- 7:32.1 ד') ועם או בלי השראתו, רץ בן ארצו וואיגווה את המיל בזמן מצוין של 3:53.2 כשאחריו בסדרת זמנים מצויינת באיי (3:53.5), סקוט (3:53.8), הבריטי פרנק קלמנט בשיפור מפתיע מאד לשיא הלאומי של אובט – 3:54.2 ומיד אחריו בן ארצו ג'והן רובסון (3:54.3). למחרת, בהלסינקי, "נפש" וואיגווה בזמן איטי בהרבה (3:41.9) מאחורי גבו של אלוף האולמות האירופי אנטי לויקונן (3:41.5) בתחרות ששמה "משחקי העולם", למרבית התלהבותו של הקהל הפיני.

ראשית יולי הביאה, בסטוקהולם, לתומאס ווסינגהאגא שיא אירופי של 3:52.5, 6 עשיריות שיפור לשיא שקבע באותו מקום ב-1976. מאחוריו הפליא יוזף פלאחי, מי שכבר סתמו עליו את הגולל – גם הוא מתחת לשיא האירופי הקודם, 3:52.6 ושיא אישי נוסף של 3:52.9 הציב סקוט כשלישי ברשימת כל הזמנים של ארה"ב. לויקונן, למרות 3:56.2, היה הרחק מאחור. ניצחון של באיי על וואיגווה (3:36.2 מול 3:36.5) במשחקי אפריקה באלג'יר, החריף את המתח לקראת משחקי חבר העמים. יורגן שטראוב הספיק כבר בסוף מאי להוריד את שיא מזרח גרמניה ל-3:36.2. כאן בא סטיב אובט (3:35.8 לפני סקוט 3:36.0 ופלאחי 3:37.9) והוכיח באוסלו, שלושה ימים לפני משחקי חבר העמים, כי יחסר מאד על אדמת קנדה.  ב-8 באוגוסט באדמונטון הוביל באיי, כפי שניתן היה לצפות, את מרבית המירוץ עם 57.7, 1:55.2 ו-2:53.9 לשלושת רבעי המיל. וואיגווה שכן, כהרגלו, במקום האחרון בשלבי המירוץ האלה. 40 מ' לסיום עוד הוביל באיי, אך מורקרופט פסח על פניו וגם רובסון וקלמנט כמעט הדביקוהו. הזמנים: 3:35.5 למורקרופט (זמן שיתמיד כתוצאת השנה), 3:35.6 לבאיי ורובסון ו-3:35.7 לקלמנט. זמנים אוטומטיים מדויקים לשלושה האחרונים: 3:35.99, 3:35.60, 3:35.66. וואיגווה לא העריך נכונה את מהירות הסיום ופיגורו היה רב מדי. הוא סיים חמישי מאוכזב ב-3:37.5. ההישג הבריטי, בהתחשב בהיעדרו של אובט, היה מפליא וכפי שהתברר, הייתה זו פתיחת עידן הזהב הבריטי.

אובט אלוף אירופה

 פחות מחודש מנוחה נותר למורקרופט ורובסון בטרם האליפות האירופית. ב- 31 באוגוסט, ארבעה ימים לפני גמר ה-1500, קבע סטיב אובט שיא בריטי במקצועו ה"נטוש" (800 מ'), 1:44.1 (1:44.09 במדידה אוטומטית) אף כי הפסיד את התואר בסיום מפתיע של המזרח גרמני אולאף באייר (1:43.84),  כאשר שלישי מסיים סבסטיאן קו (1:44.76) במירוץ בו נפגשו לראשונה בחייהם אובט וקו על המסלול. ב-1500 מ'  לא היו לאובט יריבים של ממש. הוא אפשר, ללא התרגשות, לצרפתי פרנסיס גונזלס להוליך את שני הסיבובים הראשונים בקצב בינוני (800 – 1:57.7) ופרץ בסערה נוסח דיסלדורף (הגביע העולמי ב-1977)  200 מ' לסיום וניצח בזמן 3:35.6 (3:35.59). אימון קוכלאן הציל את המקום השני בדוחק (3:36.6) מידי מורקרופט (3:36.7). ווסינגהאגא (3:37.2) השלים אכזבת יתר של הגרמנים, שכן גם שטראוב אכזב את המזרח גרמנים במקום שביעי עגמומי עם 3:38.9. סופה של תהילה ארוכת ימים: במקום ה-12 והאחרון היה יוזף פלאחי, 3:42.2 ד'. אמר מישל ז'אז'י, שיאן המיל, ה-2000  וה-3000 מ' משנות השישים: ידוע לי מה חושבים יריביו של אובט: בעל הסיום המהיר מבין כולנו, יזכה במדליית הכסף... אמר, מאותם ימים, ארץ' ג'לי, מאמנו של ג'והן ווקר שנותח: מצבו אינו טוב, מי יודע אם ישוב אי פעם להתחרות.

כיאות לאלוף, דאג אובט להשיב לעצמו את השיא הלאומי במיל, אשר ריי קלמנט גזל ממנו כה במפתיע. בסטוונגר, נורבגיה, עבר את המרחק ב-3:52.8 ד', לא לפני שהכניע את הנרי רונו – שיאן עולם כפול ארבע – בריצת 2 מיל מרשימה בלונדון  - 8:13.5 מול 8:14.7. לולא ביטלה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית את השיאים ה"יארדיים", היה זה שיא עולמי (השיא העולמי האחרון שאושר בשני מיל היה 8:13.8 של ברנדן פוסטר ב-1973, אך מ-1977 בוטלו כל השיאים ביארדים ובמילים זולת השיא במיל אחד). כעבור זמן קצר ניצח אובט גם ב"מיל הזהב של דובאי" שנערך ב... טוקיו (שם הריצה נקנה כמובן בהרבה דולרים של נפט...). ריצה זו הייתה חלק מתחרות 8 אומות שנערכה ב-25 בספטמבר עם קהל של 50,00 צופים. סקוט סיים רביעי בפיגור של 6 שניות ורונו זינק – מרחק זה היה קצר מאד עבורו – אך לא סיים. לאובט הוענק גביע זהב ששוויו הוערך בכ-10,000 דולר, פרס מאד חריג במושגים של הימים ההם. לאחר שהוביל עד ל-800 מ' באותה תחרות בה ניצח אובט את רונו בשני מיל, רץ מורקרופט 3:55.4 (באיי רביעי). באמצע ספטמבר בלונדון שיפר סבסטיאן קו את שיאו הבריטי הטרי של אובט ב-800 מ', ל-1:43.97 (לפי החוקים דאז נרשם כ-1:44.0). השנה הקרובה, 1979, תמצא את השניים במאבק איתנים על תואר הרץ הטוב בעולם.

 

הסדרה פורסמה לראשונה ב"החינוך הגופני" בשנים 1975 - 1976 ולאחר מכן (בגרסה מעודכנת) ב"עולם הריצה" בשנים 1984 - 1986.

 

 

 

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

השפעת אימונים פליאומטריים על הישגי בנות

19/06/2020

קרא עוד

משחקים אולימפיים ועיסוק בפעילות גופנית

11/12/2011

קרא עוד

מרלין אוטי - חלק א

07/07/2012

קרא עוד

השפעת רכיבה על אופניים על ריצת טריאתלטים

01/07/2019

קרא עוד

נאה דורש נאה מקיים

07/03/2015

קרא עוד

טניס: האצת החבטה

02/07/2017

קרא עוד