facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אורי גולדבורט | | 18/01/2013

האפוס של המיל, חלק ט'

האפוס של המיל
חלק ט'
מאת: פרופ' אורי גולדבורט
הגל החדש: אפריקה לעומת ניו-זילנד, קיינו וראיין – מקצוענים. טוני וולדרופ – הבטחה שלא נתממשה
פילברט באיי, רץ בן 19 מטנזניה, נשר במקצה המוקדם של ריצת המכשולים במינכן 1972 (8:41.4) וגם ב-1500 מ' (3:45.4, שישי במקצה שבו זכה פרנצ'סקו ארסה ב-3:44.0). ספק אם בהמולת מינכן שם איש לב לכך, אולם ב-5 בדצמבר באותה שנה, הקדים באיי, לתדהמת הכל, את קיפ קיינו באליפות מזרח אפריקה. זמנו היה 3:38.9. כעבור ששה שבועות התמודדו השניים באליפות אפריקה. לאחר פתיחה מסחררת הקדים שוב באיי את קיינו: 3:37.2 מול 3:39.6!!
בעוד הנריק שורדיקובסקי מפולין זוכה בתואר אירופי שלישי ב-1500 באולם סגור (התואר של 1973 הצטרף לתארים בהם זכה ב-1970 ו-1971, ב-1974 הוא רשם תואר רביעי), בעוד דייב ווטל ומארטי ליקורי מתחלקים בתואר "האוניברסיטאי" והכללי של אליפות ארה"ב באולם (בזמנים בינוניים) הגיעה הידיעה המדהימה כי ג'ים ראיין וקיינו הצטרפו ללהקה המקצוענית של מייק אוהרא (פברואר 1973). עד מהרה התברר, כי הניצחון הוא עיקר והתוצאה טפלה לחלוטין בתחרויות אלה. הריצות עומדות בסימן ניסיון לנצח בסיום מהיר, והזמנים – הרחק מרמה עולמית. נוסיף את פרישתם הסופית של טימלר וואדו, וחילופי הדורות הושלמו.
רץ המרחקים הארוכים סטיב פריפונטיין (נהרג ב-1975 בתאונת דרכים) הפתיע באפריל 1973 בריצת מיל של 3:55.0 לפני שהתחילו העניינים "להתחמם" באמת. ב-20 ביוני ביוג'ין השתפר פריפונטיין ("פרי") ל-3:54.6 כאשר שימש מעין מכתיב קצב לדייב ווטל שניסה לשבור את השיא העולמי של ראיין (3:51.1). ווטל עבר את "פרי" 200 מ' מהסיום וסיים ב – 3:53.3 ד'. ב-28 ביוני ב"משחקי העולם" בהלסינקי הממה פתיחה מטורפת של באיי את שאר הרצים: הוא עבר 400 מ' ראשונים ב-53.6 ש',  את 800 המטרים הראשונים ב-1:51.6!!!  פתיחה זו אפשרה לבאיי לסיים 1500 מ' בשיא אפריקני – 3:34.6, לפני ווטל – 3:36.2, ג'יפצ'ו 3:36.6 ותשעה (!) רצים נוספים (כולל ארסה, בויט ופריפונטיין) מתחת ל-3:38.5!! כזאת עוד לא נראתה בהיסטוריית הריצה. למרות שיום קודם לכן קבע ג'יפצ'ו שיא עולמי מדהים במכשולים (8:14.0, שיפור של 5.8 ש' לשיאו הקודם), לא הרפו האפריקנים מהקצב ה"רצחני", וכעבור שבוע בסטוקהולם איימו השניים על השיא העולמי של ראיין במיל. לאחר חצי מיל "מטורף" של באיי ב-1:51.0, ו-3/4 מיל ב-2:5.2, נאלץ באיי לוותר לג'יפצ'ו. הזמנים בסיום – 3:52.0 ו-3:52.6!! אמת, איטיים מראיין, אך מהירים משיא אפריקה של קיינו (3:53.1) ומכל הישג אחר אי פעם. ב"דרך אגב" רץ ג'יפצ'ו למחרת את המכשולים ב – 8:18.2.
 והאלוף האולימפי ממינכן פקה ואסאלה? הוא נישא באפריל, נפגע, נותח ונאלץ לצפות ב"בליץ" האפריקני. ב-24 ביולי הקדים ג'יפצ'ו במעט (1500 – 3:37.0) את דיקסון (3:37.3 – שוב שיא ניו-זילנדי) וקווקס 3:37.4. לאחר שבוע, שוב בהלסינקי, בחר דווקא מייק בויט לעבור 800 מ' ב-1:52.0 בדרך ל-1500. בויט – לפחות ברחק זה – אינו באיי, והסיום מצא אותו עשירי, ואת ג'יפצ'ו, במפתיע, שני. ניצח דיקסון (3:37.8), כשבמקום השלישי שם חדש: ג'ון ווקר, גם הוא ניו-זילנדי (3:38.0) לפני ווטל, באותו זמן, והאלוף האמריקני הילטון. הקרב על הבכורה בשנה מרתקת זו נסתיים זמנית ב-4 באוגוסט בדאקאר, עת בתחרות הבין יבשתית נגד ארה"ב הקדים ג'יפצ'ו את באיי בשתי עשיריות השנייה (3:37.7). בסיום אותה שנה הכתיר העיתון Track and Field News  את בן ג'יפצ'ו כ"אתלט השנה בעולם".
סופה של 1973 , שנה מזהירה ומחדשת, בריצות בינוניות, מצא 41 רצים מתחת ל-3:40 ב-1500 מ'. מבין 20 התוצאות הטובות בכל הזמנים, בסיכום משולב של 1500 ומיל, היו עתה לראיין שש תוצאות, לבאיי וקיינו 3 לכל אחד. השנה נחתמת באקורד עגום: הרץ הפיני האגדי פאבו נורמי, שהחזיק בעשרות שיאי עולם ובתוכם אלו של 1500 מ' (1924 – 3:52.6) ומיל (1923 – 4:10.4) הלך לעולמו. ב-2 באוקטובר, בגיל 76.
כריסטצ'רץ', פברואר 1974
מה שהתרחש ב-2 בפברואר 1974 בכריסטצ'רץ', ניו-זילנד, במשחקי חבר העמים הבריטי, שייך, במובנים רבים, לתהליך שהחל ב-1973. בעוד דייב ווטל נושר גם הוא מהאתלטיקה החובבית, ובעוד טוני וולדרופ מצפון קרוליינה רץ, בזה אחר זה, ריצות מיל באולם סגור מתחת ל-4 דקות כולל "הישג שיא עולמי" – 3:55.0 ד' (שיאי עולם רשמיים באולם הוכרו רק החל משנת 1987), התייצבו באיי וג'יפצ'ו למאבק איתנים בריצת הגמר למרחק 1500 מ'. רוד דיקסון ומייק בויט ציפו להזדמנות להפתיע בעוד ג'ון ווקר, האוסטראלי גרהם קראוץ', הבריטי ברנדן פוסטר והטנזני השני סולימן ניאמבוי נמצאים ב"כוננות". 54.9 ש' ב-400 מ' ו-1:52.2 ב-800 מ' כבר לא הפתיעו את מי שהכיר את פילברט באיי. בויט, 5 מטר מאחור ואחרים, עד 10 מ' מאחוריו, ידעו את תפקידם – לחכות לדעיכה (היחסית) בקצב. 200 מ' לסיום הם הדביקו כמעט את באיי. דיקסון, ולהפתעת הכל גם ווקר, התקרבו לרץ המופלא. אך באיי העייף הביט מעבר לכתפו – ודהר קדימה. ווקר במפתיע, נותר שני, אך דיקסון האט וג'יפצ'ו עבר אותו. על לוח התוצאות הלא רשמיות הופיע התוצאה הדמיונית ממש של 3:32.1. לאחר שניות היה ברור – באיי (3:32.2) וווקר (3:32.5) שברו את שיאו העולמי של ג'ים ראיין מ-1967. ג'יפצ'ו ודיקסון "הסתפקו" ב-3:33.2 וב-3:33.9 (!). מאחוריהם הדהים קראוץ', רץ בינוני למדי עד אותו יום, בתקנו (3:34.2) את השיא האוסטרלי של אליוט...בויט ב-3:36.8 ופוסטר ב-3:37.6 (שיא בריטי) השלימו את התמונה. זו הייתה לדעת רבים הריצה הסנסציונית ביותר בכל תולדות האתלטיקה המודרנית.
זמנו של באיי היה שווה ערך ל-3:49 – 3:50 במיל. שנת 1974 הבליטה את הדו-קרב בינו לבין ווקר, שבמהרה ביסס את מעמדו ככוכב גדול. ב"משחקי העילית" בהלסינקי ב-27.6 הקדים ווקר (3:33.4) את באיי (3:37.0). זה האחרון, לאחר שרץ מיל ב-3:54.1 בסטוקהולם, נפגע, חלה, וחזר לארצו. ווקר עוד רץ 3:34.3 ו-3:35.4, הפסיד לדיקסון בציריך, ובמפתיע לדיקסון ולשיאן חצי המיל ווליוטר גם יחד, שבועיים קודם לכן בהלסינקי. בינתיים זכה קלאוס-פטר יוסטוס מגרמניה המזרחית בתואר האירופי הודות לסיום "רצחני" במירוץ איטי ומאכזב, 3:40.6, כשהאלוף האולימפי ואסאלה שישי ושמונה רצים מגיעים תוך 1.2 שניות. 200 מ' לסיום היה עדיין יוסטוס תשיעי, דוגמת רון דילאני במשחקים האולימפיים במלבורן 1956. פוסטר העדיף באליפות אירופה להתחרות ב-5000 מ' וניצח בזמן מעולה – 13:17.2.
ובן ג'יפצ'ו? הוא הלך בעקבות ראיין, קיינו וווטל והצטרף ללהקה המקצוענית. אכזבה הנחיל טוני וולדרופ, שבעקבות עונת האולמות הסגורים שלו קבע זמן נפלא במיל (3:53.2) ב"חוץ" ודעך לאחר מכן. זה היה סופו של וולדרופ כרץ גדול, בנקודה בה נראה שהקריירה האמיתית שלו עומדת להתחיל.
שלא במפתיע, חמשת הזמנים הטובים של 1974 הם זמני חמשת הראשונים בכריסטצ'רץ' (3:32.2 עד 3:34.2) ומכאן (לן הילטון ואחרים) פער של 2.5 שניות.
 
הסדרה פורסמה לראשונה ב"החינוך הגופני" בשנים 1975 - 1976 ולאחר מכן (בגרסה מעודכנת) ב"עולם הריצה" בשנים 1984 - 1985.
 

מאמרים רלוונטים נוספים

מגמות במירוצי 10 ק"מ בארה"ב

12/07/2015

קרא עוד

הפינה האולימפית: מדליות לישראלים בברצלונה

16/06/2012

קרא עוד

אימוני ריצה למרחקים ארוכים של קנייתים וספרדים

14/04/2020

קרא עוד

פארקראן

11/11/2017

קרא עוד

הפינה האולימפית: אחיות או אחים?

26/06/2012

קרא עוד

הרהורי לונדון: שערוריה בבדמינטון

02/08/2012

קרא עוד