פעילות גופנית, פעילות יושבנית וסיכון קרדיו-מטבולי

הנבדקים במחקר זה היו בני נוער מ-10 ערים הנמצאות ב-9 מדינות באירופה. מטרתו הייתה לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת (MVPA) ושל פעילויות יושבניות (SB) על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
הפעילות הגופנית הוערכה על ידי אקסלורומטרים במשך 7 ימים רצופים. כושר גופני הוערך על ידי מבחן ביפ שמתוצאותיו נעשה חיזוי צריכת חמצן מרבית (צח"מ). הפרופיל הקרדיו-וסקולרי לקח בחשבון את המשתנים הבאים: לחץ דם סיסטולי (SBP), יחס בין כולסטרול כללי לכולסטרול HDL, טריגליצרידים, HOMA index, סכום עובי 4 קפלי שומן, ותוצאות מבחן ביפ.
חלק מהתוצאות מוצגות בטבלה מספר 1:

משתנה	בנים	בנות
מספר נבדקים	259	289
גיל	14.7	14.8
גובה	1.69	1.61
משקל	59.6	55.3
BMI	20.6	21.2
דקות ביום SB	536	549
דקות ביום MVPA	70.5	55.1
אחוז מעל 60 דקות ביום MVPA	61.8	26.3
צח"מ חזוי (מ"ל/ק"ג/דקה)	46.3	37.0
סכום עובי 4 קפלי שומן (מ"מ)	41.9	58.7
TC/HDL ratio	2.9	3.0
טריגליצרידים (מ"ג/דציליטר)	62.1	75.0
SBP	125	116
HOMA index	2.4	2.5
Cardiometabolic risk score	0.12-	0.34

בהתאם לתוצאות שהתקבלו מהאקסלורומטרים חולקו הנבדקים בדיעבד ל-4 קבוצות: א) עומדים בהמלצות לפעילות גופנית שיש להם גם מעט יחסית זמן פעילויות יושבניות; ב) עומדים בהמלצות לפעילות גופניות עם מעל הממוצע זמן פעילויות יושבניות; ג) לא עומדים בהמלצות לפעילות גופנית שיש להם מעט יחסית זמן פעילויות יושבניות; ד) לא עומדים בהמלצות לפעילות גופנית עם מעל הממוצע זמן פעילויות יושבניות. ניתוח התוצאות הראה כי רק אצל אלה העומדים בהמלצות ל- MVPA היה פרופיל קרדיו-מטבולי טוב יותר. הפרופיל הקרדיו-מטבולי לא היה שונה באופן מובהק בין אלה שהיו להם יותר או פחות זמן פעילות יושבניות.
לממצאים האלה יש חשיבות מאחר שמשתמע מהם שכדי לשפר את הפרופיל הקרדיו-מטבולי כדאי לרכז את המאמצים בהעלאת זמן ה- MVPA ופחות להתעסק עם צמצום זמן הפעילויות היושבניות, מאחר שדרך זו משפיעה פחות על הפרופיל הקרדיו-מטבולי. החוקרים מציינים שגם במחקרים אחרים, זמן ממושך של פעילויות יושבניות בקרב בני הנוער לא נמצא בקשר עם מדדים שונים בבדיקות דם אחרי צום כמו רמות אינסולין, טריגליצרידים, HDL וגם לחץ דם במנוחה, אחרי שמשתנים אלה עברו תקנון בהתאם ל-MVPA. במחקר הנוכחי, לבני הנוער שעומדים בהמלצות לפעילות גופנית יש פרופיל קרדיו-מטבולי טוב יותר אפילו אם מתבצע תקנון לגבי SB.
כדאי לציין שהגורם היחיד שנמצא שונה באופן מובהק בכל הקבוצות היה הצח"מ החזוי ממבחן ביפ. ההבדלים במדדים מהבדיקות הפיזיולוגיות הראו נטייה לכיוון החיובי אך לא נמצא בהם הבדל סטטיסטי מובהק. טבלה מספר 2 מסכמת את ההבדלים:

	רמת פעילות גופנית נמוכה	רמת פעילות גופנית גבוהה	מעט זמן פעילויות יושבניות	הרבה זמן פעילויות יושבניות
צח"מ חזוי	40.6	42.7	42.2	41.2
קפלי שומן	51.8	50.9	50.1	52.8
TC/HDL	3.0	2.8	2.8	3.0
טריגליצרידים	70.4	63.0	62.4	72.7
SBP	121.2	120.2	119.2	121.5
HOMA index	2.5	2.1	2.1	2.3
Cardiometabolic risk score	0.52	0.52-	0.66-	0.55

הנתונים האלה מדגישים את החשיבות של שיפור הכושר האירובי שצריך להתבצע לא רק על ידי הארכת משך הפעילות הגופנית אלא גם על ידי העלאת עוצמתו. באמצעות שיפור הכושר האירובי ומעקב אחריו אפשר להקטין את ההשפעה השלילית של הפעילויות היושבניות על מדדי הבריאות.
מקור:
Cristi-Montero C, Chillo ́n P, Labayen I, Casajus JA, Gonzalez-Gross M, Vanhelst J, et al. Cardiometabolic risk through an integrative classification combining physical activity and sedentary behavior in European adolescents: HELENA study. J Sport Health Sci2019;8:5562

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.