facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 15/07/2013

קיצור תולדות הסימום באתלטיקה

קיצור תולדות הסימום באתלטיקה

מאת: יורם אהרוני

תפיסתם של טייסון גיי ואסאפה פאוול על שימוש בתכשירים אסורים ("סמים") הביאה למבול של מאמרים שסקרו את תולדות הסימום באתלטיקה. חלק מהמאמרים פותחים בתיאור המקרה של האצן מקנדה  בן ג'ונסון, שסיים ראשון בגמר ריצת 100 מ' במשחקים האולימפיים סיאול 1988 ונתפס על  שימוש בסטרואיד אנאבולי.. כתוצאה מכך נשללה ממנו מדליית הזהב , ובוטל שיאו העולמי שנקבע בגמר (9.79 שנ'). בחקירה שהתבצעה בקנדה אחרי המשחקים הודה ג'ונסון כי השתמש בתכשירים דומים גם כאשר זכה באליפות העולם  רומא 1987 ולכן נשלל מננו גם תואר אלוף העולם ובוטל אף השיא שנקבע באותם משחקים (9.83 שנ').  פרשת ג'ונסון הייתה אחת המפורסמות בתולדות השימוש בסמים אך בוודאי  שהשימוש בחומרי משפרי הישג החל עוד הרבה קודם לכן. רשימה זו סוקרת בקצרה את  מקרים של סימום שנחשפו בתקופה שלפני סיאול 1988.

 השימוש בחומרים משפרי ביצוע היה נפוץ כבר בימי הבראשית של האתלטיקה המודרנית וידוע על מספר אתלטים שנטלו חומרים כאלה בעת המשחקים האולימפיים. לדוגמה: המנצח במרתון האולימפי בלונדון 1908, תומאס היקס מארה"ב השתמש בסטריכנין שבכמויות קטנות הוא חומר מעורר של מערכת העצבים המרכזית. בשנת 1990 התפרסמו בעיתונות השוודית האשמות נגד שכניהם מפינלנד כי הם "משתמשים סדרתיים"  אולי עוד מימי פאבו נורמי ורמזו בכך על גילוי כי הרץ הפיני הדגול למרחקים ארוכים  משנות ה-20 שזכה ב-9 מדליות זהב אולימפיות, השתמש בחומרים משפרי הישג. נמצא כי בשנת 1931 המליץ נורמי במודעת פרסומת על תרופה שיוצרה בגרמניה בשם Rejuven   ("מחדש נעורים"). לפי טענת השוודים הכילה התרופה, שיוצרה ממיצוי אשכים אילי צאן,  חומרים שכיום  הם אסורים בשימוש כמו סטרואידים אנאבוליים יש שהביעו ספקות באם נורמי  אכן השתמש בפועל בחומר שאותו הוא פרסם, וטענו כי נורמי רק התעניין בתשלום שקיבל עבור הפרסומת וכלל לא בתכשיר  עצמו.  אחד מיריבי ו של נורמי השוודי אדוין וידה, שהיה בן 94 בשנת 1990 טען אז כי נורמי ובני דורו לא השתמשו בחומרי ם משפרי הישג וההתעניינות באלה החלה רק באמצע שנות ה-30 כאשר הוחל השימוש באמפטמינים.  חוקת האתלטיקה הראשונה  בה יש איסור על "סימום" התקבלה בשנת 1928 והייתה תקפה כבר במשחקי אמסטרדם 1928. חוקה זו, הראשונה מסוגה בענף ספורט כלשהו, אסרה על שימוש ב"כדורי מרץ" אם כי לא הגדירה מהם אותם כדורים. החוק למניעת סימום היה אז בן שני משפטים בלבד... במהדורה העברית של חוקת 2012/13 מוקדשים 52 מתוך 230 עמודי הספר לחוקי סימום והם אינם כוללים את רשימת החומרים והטכניקות האסורים בשימוש.  הרשימה התקפה לשנת 2013 מופיעה באתר האינטרנט  של הסוכנות העולמית למלחמה בסימום  - WADA, והיא בת 9 עמודים.

החוק למניעת סימום בחוקת 1961/62  היה כבר בן 13 שורות, ונאמר בו, בין היתר, כי נאסר להשתמש בחומרים המגדילים את יעילות האתלט באמצעות השפעתם הממריצה על מערכת העצבים או השרירים או על-ידי דחיית הרגשת עייפות. יש לציין כי בתקופה זו עדיין לא היו בדיקות לגילוי סמים (החלו לבצען רק לקראת סוף שנות השישים), ולכן אין כל פירוט על בדיקות או שמות של חומרים אסורים  בשימוש.    

האתלט הראשון שנפסל עקב שימוש בסמים בתחרות גדולה היה ההולנדי אדוארד דה נורלאנדר שסיים שישי בקרב-10 באליפות אירופה 1969. האתלט הראשון שנשללה ממנו מדליה בתחרות גדולה היה ההלך הסובייטי ולדימיר ז'אלוזניק שסיים שלישי בהליכה ל-20 ק"מ באליפות אירופה 1974.     עוד קודם לכן, ב-1971 הושעו 4 אתלטים ממערב-גרמניה עקב שימוש בממריצים אסורים.  המשחקים האולימפיים הראשונים בהם נערכה בקרת סימום היו אלה של מינכן 1972. בקרה כזו נערכה גם במבחנים של ארה"ב לקראת משחקים אלה. האיסור על שימוש בסטרואידים אנאבוליים נכנס לתוקף ב-1975. האתלטית הראשונה שנפסלה במשחקים האולימפיים היא הפולניה דאנוטה רוז'אני שנמנעה ממנה ההשתתפות בגמר הדיסקוס אחרי בדיקה שהתבצעה בתום התחרות המוקדמת. שיאן העולם הראשון שנפסל היה יודה הפטיש ולטר שמידט ממערב גרמניה (79.30 ב-1975) שנתפס ב-1987, כאשר שיאו היה עדיין בתוקף  מארקו טואוקו. זורק דיסקוס חביב, שהשתתף בארץ ב"משחקי הפועל" 1983,  ריצה קודם לכן עונש הרחקה אחרי שנתפס בתחרות גמר גביע אירופה 1977. בתחרות זו נתפסה בין היתר גם הודפת כדור הברזל המזרח גרמניה אילונה סלופיאנק שקבעה בתחרות הישג של 21.20 מ'. סלופיאנק הושעתה לשנה, השעיה שתמה בדיוק יומיים לפני אליפות אירופה 1978, בה ניצחה סלופיאנק בהישג של 21.41 מ' ו-4 שנים מאורח יותר היא זכתה שוב בתואר האירופי עם 21.59 כאשר בתווך היא הוכתרה כאלופה אולימפית במוסקבה 1980 עם 22.41 מ'.

בין המושעים באליפות אירופה 1978 הייתה האתלטית הסובייטית נדייז'דה טקצ'נקו  שהייתה ראשונה בתחרות קרב-5. בתום ההשעיה היא חזרה לתחר והוכתרה כאלופה אולימפית במוסקבה 1980, עם שיא עולם חדש, בפעם האחרונה שמקצוע קרב-5 נכלל במשחקים האולימפיים (החל מ-1981 הוחלף קרב-5 בקרב-7). ב-1979 נתפסו בין היתר הרצות למרחקים בינוניים נטליה מאראצ'סקו מרומניה וטוטקה פטרובה מבולגריה. פסילות אלה גרמו לשלילת תארים בהן זכו הרצות מאוחר יותר: של מרצ'סקו בריצת 1500 מ' באוניברסיאדה של  1979 ושל פטרובה בריצת 1500 מ' בגביע העולמי 1979.

ב-1981 הושעה זורק הדיסקוס מארה"ב בן פלאקנט שיותר מאוחר קבע פעמיים הישגים טובים משיא העולם. הישגים אלה לא אושרו כשיאי עולם אך אחד מהם אושר כשיא ארה"ב!

בעת משחקי מונטריאול 1976 נפוצו שמעות כאילו הפינים מבצעים "סימום דם" כאשר האצבע הופנתה כמובן בעיקר לעברו של מנצח הריצות ל-5000 ו- 10,000 מ', לאסה וירן. זמן קצר לאחר מכן קיימה קבוצת ספורט משוודיה מחנה אימונים במכון וינגייט והרופא של הקבוצה היה ידיד של מנהל המחלקה למחקר במכון, ד"ר עודד בר-אור ז"ל. הרופא השוודי סיפר לבר-אור כי הטכניקה הזו בשימוש בשוודיה וככל הנראה עשה בה שימוש המנצח בריצת 3000 מ' מכשולים במונטריאול 1976, השוודי אנדרס ירדרוד שקבע במשחקים שיא עולם חדש – 8:08.0. ד'. (8:08.02 במדידה אוטומטית שעוגל לפי החוקה דאז).

למותר לציין שאיש לא נתפס על "סמים" במשחקים האולימפיים מוסקבה 1980 וגם לא באליפות העולם הראשונה באתלטיקה שנערכה בהלסינקי בשנת 1983. זמן קצר אחרי האליפות בהלסינקי 1983 נערכו בקרקאס, ונצואלה, משחקי פאן אמריקה. תחרויות האתלטיקה נערכו כמה ימים אחרי התחרויות בהרמת משקולות שם נתפסו 7 מתחרים על עבירות סימום. את הבדיקות ביצע צוות ממערב גרמניה בראשות של ד"ר  מנפרד דוניקה. . השמועה הייתה כי הוחלט לערות בקרקאס בדיקות רציניות בלי הנחות כחלק ממהלך לניקוי הספורט מסמים לקראת המשחקים האולימפיים לוס אנג'לס 1984. לאחר שהבינו האתלטים כי  יש חשש אמיתי שהם יתפסו בבדיקות, חזרו 12 מהם לארה"ב בתירוצים שונים כמו "פציעה" או "מחלה של קרוב משפחה".  האתלטים ששלחה ארה"ב  לקרקאס לא היו אלה שנשלחו לאליפות העולם בהלסינקי והתחושה הייתה שמחפים על הטובים ביותר ועוזרים להם לעבור בשלום את הבדיקות ומוכנים לשלם מעין "מס" למלחמה נגד הסמים שיסתכם בתפיסת אתלטים מן השורה השנייה.

שני אתלטים נתפסו במשחקי לוס אנג'לס 1984 : הרץ הפיני מרטי ואיניו שסיים שני בריצת 10,000 מ' ומטילת הכידון מיוון, אנה ורולי (שגם היא השתתפה במשחקי הפועל 1983...). אחוז הנתפסים מבין המשתמשים היה קטן מאד.  אמר פעם מי שאמר: "לא תוכל להסתיר לנצח את העובדה שאתה משתמש בסמים. יתכן שתיתפס בבדיקות, ואם לא- תשלם על כך בכל מקרה מחיר בריאותי כבד, אולי אפילו בחייך". בחודש ספטמבר 1984 נפסלה טטיאנה קזאניקינה, אחת מגדולות הרצות בתבל מאמצע שנות השבעים ועד אז. קזאניקנה סרבה לעבור בדיקת סימום אחרי תחרות בפאריס. אי התייצבות לבדיקה כמוה כבדיקה חיובית. באותה תקופה היא החזיקה בשיאי העולם 1500 מ', 2000 מ' ו-3000 מ'. שיאים שלא נשללו מממנה.  בשנת 1985 נתפסו שיאנית העולם בקפיצה לגובה, לודמליה אנדונובה מבולגריה  (2.07 מ' ב-1984) ושיאנית העולם בזריקת דיסקוס, זדנקה סילהבה מצ'כוסלובקיה (74.56 מ' ב-1984). גם מהן לא נשללו השיאים. בשנת 1987נפטרה בפתאומיות  בגיל 27, האתלטית המערב גרמנית בירגיט דרסל שסיימה רביעית בקרב-7 באליפות אירופה 1986. בחקירה שהתבצעה לאחר מותה התברר כי לקחה באופן שגרתי למעלה מ-100 תכשירים שונים, בהם סטרואידים אנאבוליים. היא לקחה באופן שגרתי גם כמויות עצומות של משככי כאבים ולכן לא חשה כאבים גם כאשר החלו נזקים לאברים פנימיים בגופה. באותה שנה, 1987, נתפסה רק אתלטית אחת באליפות העולם באתלטיקה שנערכה ברומא – הזוכה במדליית הארד בריצת 1500 מ', סנדרה גאסר משוויץ. שנה קודם לכן נתפס במרתון ניו יורק הרץ מפולין אנטוני נימצ'ק ,שסיים שני, והוא נאלץ להחזיר פרס בגובה של  25,000 דולר.

 במכבייה של שנת 1985 ניצח בהדיפת כדור ברזל האתלט  מארה"ב גרי ויליקי עם הישג  של 18.70 מ' אולם זמן קצר אחרי אותה מכבייה התפרסם כי וילקי נתפס על עבירת סימום בתחרות קודמת ומשמעות הדבר הוא שהיה צריך לפסול את הישגו במכבייה ולדרוש ממנו להחזיר את המדליות. פניתי בזמנו למטה המכבייה ושאלתי אם אכן נדרש ויליקי להחזיר את המדליות בהן זכה בהדיפת כדור ברזל וגם בזריקת דיסקוס. ממטה המכבייה הודו לי על פנייתי והבטיחו לחקור את המקרה. עברו שנים ולא נעשה דבר והנה להפתעתי ראיתי בתכנייה של המכבייה ב-2009 כי נמחק הישגו של ויליקי  וכמחזיק השיא בהדיפה רשום שמו של איגור אברונין מישראל שקבע ב-1993 הישג של 18.58 מ'.  מה גרם למארגני המכבייה לפסול את הישגו של ויליקי באיחור של 24 שנים? התברר שהם כלל לא עשו זאת, אבל האדם שהופקד על עריכת התכנייה החליט כי הגיע הזמן לעשות צדק ומחק את הישגו של וילקי מרשימת השיאים (בתכניה של המכביה שהתקיימה בשנת 2013 שוב מופיע שמו של ויליקי כשיאן וזאת מאחר שנעשה שימוש בקובץ משנת 2005 בלי לשים לכך שבתכנייה של 2009 נמחק כבר שמו של ויליקי...). ויליקי השתתף וניצח גם במכבייה של 1981 והתבקש אז לעבור בדיקת סימום אך הוא התעלם ממנה.  כאמור, סירוב כזה דינו בחוק כמו "בדיקה חיובית" אך לא כך נהגו באותו המקרה.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

מגמות בתחום הכושר לשנת 2013

21/01/2013

קרא עוד

טכנולוגיה וחינוך גופני - אויבים או חברים

19/08/2017

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ח'

26/08/2012

קרא עוד

התאוששות הדופק בקרב ילדים ונשים

10/02/2018

קרא עוד

אירנה שווינסקה

01/07/2018

קרא עוד

הפינה האולימפית, מינכן 1972, חלק ב'

22/04/2017

קרא עוד