דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

| | 15/07/2018

המשך קריאה - ג'יזלה קופלר רודריגז

מאת: רביד זעפרני

היי ג'יזלה, בוקר טוב, ספרי לנו מעט על עצמך.

שמי ג'יזלה אני בת 33 , סטודנטית בהסבה לחינוך גופני ואני משחקת כדורעף באולמות וכדורעף חופים באופן מקצועי מגיל 16 ועד היום.

איך הכרת את הענף?

האמת שזה קרה די במקרה, בבית הספר היסודי שבו למדתי בבת-ים בכיתה ו', לאחד משיעורי החינוך הגופני, הגיע מיכאל פביאן, מורה מבית ספר אחר, שהיה לו חזון לפתח את משחק הכדורעף ולהפיץ אותו בארץ.

באותה תקופה לא הכרתי את המשחק, אך הייתי חזקה מאוד וגבוהה. מיכאל ערך כמה מבחנים, ולאחר מכן לקח אותי יחד עם בנות נוספות להתאמן ומאז התאהבתי במשחק...

איך נכנסת לעולם המקצועי?

כבר בגיל צעיר הייתי די טובה במשחק, לכן המאמנים תמיד טיפחו אותי ושמרו עליי במסגרות שונות של אימונים. מגיל 16 כבר שיחקתי בליגת העל בישראל, ובמשך עונה אחת שיחקתי בהולנד. אך לאחר מכן חזרתי לארץ והמשכתי לשחק כאן.

בסביבות גיל 20 הכרתי את ענף כדורעף החופים, ובשנים שלאחר מכן התאמנתי בעיקר בניסיון להגיע להישגים ברמה הבין לאומית בתחום הזה.

מה היה החלום שלך במשחק?

בראש ובראשונה תמיד הייתי מאוד ספורטיבית ופעילה, כך שנהניתי מהמשחק עצמו - וזה חלום בפני עצמו. אך ללא ספק, בכדורעף חופים היו לנו הישגים ברמה גבוהה - עם הישגים גם בזירה הבין לאומית, ולכן החלום היה להגיע למשחקים אולימפיים באותה תקופה. לצערי הדבר לא התממש...

מה השתבש? מדוע לא הגעתן למשחקים האולימפיים?

להגיע למשחקים אולימפיים זו בהחלט משימה לא פשוטה. ישנם הרבה משתנים שצריך לקחת בחשבון. למרות שהתאמנו והיינו ברמה של זוגות אחרים שכן הגיעו למשחקים, לצערנו לא הכול תלוי רק ביכולות המשחק, ולא עמדנו בשאר הפרמטרים, שנדרשו לשם עמידה במשימה.

מהו האירוע הזכור לך ביותר בכל הקריירה?

האירוע הגדול ביותר הוא ללא ספק אליפות אירופה בכדורעף חופים עד גיל 23, שנערכה בקפריסין בשנת 2008. זכינו במקום החמישי וזה באמת הישג מרשים, שלא קרה עד אז בענף בארץ.

האם קיימת עבורך דמות לחיקוי בספורט?

ללא ספק האדם שלו אני חייבת את הקריירה שלי הוא מיכאל פביאן, המורה לחינוך גופני שראה את הפוטנציאל שבי כבר בגיל צעיר מאוד.

לצערי הרב היא נפטר בשנה שעברה, אך הוא מורה ומאמן שלא יישכח. הוא השפיע על המון אנשים ובעיקר על ענף הכדורעף בארץ.

בנוגע ללימודים שלך - למדת תואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, איך הגעת לחינוך גופני?

כל החיים עסקתי בספורט ומאוד אהבתי את תחום החינוך הגופני, אך חשבתי שבארץ אין הערכה מספקת למורים לחינוך גופני. לכן בחרתי ללמוד בתחילת דרכי תחום נוסף שעניין אותי. בשנים האחרונות הבנתי שאני צריכה ללכת עם הלב ולעסוק בתחום החינוך הגופני. השנה אני אסיים את ההסבה האקדמאית שלי ולאחר מכן אוכל להתחיל לעבוד כמורה לחינוך גופני.

לסיכום, אני יודע שאת אמא טרייה, האם במבט לאחור על הקריירה שלך, היית רוצה שגם הילדים שלך יפתחו אורך חיים דומה וקריירה ספורטיבית?

בטח! זה נכון שעושים ויתורים על דברים כדי להיות מקצוענים, אך יש רווח עצום, שבראייה שלי עולה על ההפסד.

בספורט מקבלים משמעת ואחריות, שחסרים לנתח רחב מהנוער של היום. בנוסף כספורטאי מצליח, אתה זוכה לייצג את המקום ממנו אתה מגיע, וזה כבוד גדול.

ג'יזלה-קופלר-רודריגז

 

מאמרים רלוונטים נוספים

ספורטון מרץ | פתיחת סמסטר ב'

12/07/2018

קרא עוד

המשך קריאה – מרתון תל-אביב

15/07/2018

קרא עוד

המשך קריאה - מורן ששון - חלוצת משחק הלקרוס בישראל

15/07/2018

קרא עוד

המשך קריאה - מיהו המן הרשע של הדיאטות?

12/07/2018

קרא עוד

המשך קריאה - אצה לו הדרך – פרופ' יואב מקל

12/07/2018

קרא עוד

המשך קריאה - ואז הגיעה פולי

15/07/2018

קרא עוד