דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

היקף הפעילות הגופנית בקרב התלמידים בבתי הספר התיכוניים בשנה האחרונה ללימודיהם

דוד בן-סירא, יהודית איילון, מיכאל שגיב, צבי דודלזק, שלמה בן-גל

חשיבות הפעילות הגופנית בגיל ההתבגרות

אין עדות חד משמעית לתרומתה של פעילות גופנית קבועה בגיל הנעורים להורדת גורמי הסיכון למחלות שיש להן זיקה לחוסר פעילות גופנית (hipokinetic disease) (Bouchard, et al., 1990; Cureton & Warren, 1990; Bar-Or, 1987; Simons-Morton, et.,1987). אף על פי כן, נפוצה ההערכה שלפעילות גופנית בגיל זה יש השפעות חיוביות מיידיות והן השפעות חינוכיות ארוכות טווח על עיצוב הרגלי הפעילות הגופנית בעתיד (Blair,1992; Haywood,1991; Bar-Or, 1987; Simons-Morton, et.,1987). בגיל בית הספר התיכון נוטה היקף הפעילות הגופנית להצטמצם לעומת היקף הפעילות בגיל צעיר יותר (Baranowski et al., 1992; Malina,1990; Russel,1992) עם זאת, ואולי בשל כך, יש הסוברים (Haywood,1991) כי זהו שלב חשוב ואף מכריע בשימור ההרגל של עיסוק בפעילות גופנית גם בעתיד. 

לקריאת המאמר המלא

  • 1545צפיות בעמוד
  • 0הורדות כ- PDF
  • 0צפיות במגזין דיגיטלי