facebook tracking pixel
חיפוש סגור

המדרשה לחינוך גופני וראשית הכשרת המורים לחינוך גופני בארץ ישראל ובמדינת ישראל

חיים קאופמן

עם תחילת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ותחילת החינוך העברי נחשב החינוך הגופני אחד האמצעים לביסוסו של האתוס של "היהודי החדש" בארץ ישראל. למרות חשיבותו של האתוס סבל החינוך הגופני מקשיים רבים בהחדרתו לבית הספר, ואחד המרכזיים שבהם היה הכשרת מורים מקצועיים שלמדו מקצוע זה. מטרתו של מאמר זה היא לסקור את שלבי ההתפתחות הראשונים של תהליך הכשרת המורים לחינוך הגופני בארץ ישראל ובמדינת ישראל כמו גם את צעדיה הראשונים של המדרשה לחינוך הגופני, מהתקופה שפעלה במחנה יונה בתל-אביב ועד למעבר שלה למכון וינגייט. המאמר בוחן כמה ציוני דרך מרכזיים בתהליך הכשרת המורים לחינוך הגופני: הקמתה של המחלקה להכשרה גופנית, הקורסים הראשונים של הכשרת מדריכים לחינוך הגופני, תכנית לימודים חד-שנתית להוראת החינוך הגופני ותכנית הכשרה דו-שנתית. המאמר מציג גם את שיקולי הדעת של קובעי מדיניות ההכשרה בחינוך הגופני בניסיונותיהם למנף את תהליך הכשרת המורים בתחום בארץ ישראל ובעשור הראשון להקמת המדינה.

תארנים: הכשרת מורים, החינוך הגופני, המדרשה לחינוך גופני, מכון וינגייט.

  • 684צפיות בעמוד
  • 0הורדות כ- PDF
  • 0צפיות במגזין דיגיטלי