facebook tracking pixel
חיפוש סגור

| | 15/11/2010

"טיפ" מהתיק של המנחה הוותיק

 משחק הירס"ל (יד רגל סל)

מגיש: ד"ר יצחק רם

הירס"ל הוא משחק המשלב בתוכו יסודות של שלושה מתוך ארבעת משחקי הכדור הגדולים, המקובלים בתכנית הלימודים במדינת ישראל.

אל המשחק הגעתי מתוך חיפוש אחר דרך לפשט את ארגון מערכת התחרויות באליפות הפנים בית ספרית. בבתי ספר רבים נהוג זה שנים רבות לערוך בהפסקות שבין שעות הלימודים, ובעיקר במהלכה של ההפסקה הגדולה, אליפות במשחקי הכדור השונים; ומאחר שמדובר בארבעה משחקים שונים (רגל, סל, יד  ועף) נוצר מצב של גודש רב  בתכנית. גודש זה הקשה מאד על עמידה בלוח הזמנים, שהוקצב למסגרת, ופעמים רבות מוצאים עצמם, מורי החינוך הגופני וועדות הספורט בבתי הספר, מתקשים לסיים את האליפויות במועדים, שהוקצו להן. כתוצאה מכך, ישנם בתי ספר רבים, שבהם מקצצים בתכנית, ובוחרים מדי שנה משחק אחד, או לכל היותר שניים כדי להתחרות בהם.

המשחק  המשולב שיצרתי  לא נועד, אפוא, אלא כדי להקל על מלאכת הבחירה ותו לא.    הוא עשוי היה, להערכתי, לחסוך את ריטואל ההתלבטות השנתית, שנסב  סביב  עניין הבחירה. אלא שבפועל הוא מעולם לא אומץ למטרה זו מחמת עוצמתן של מסורות. 

מכל מקום, במהלך ההתנסות שצברתי בהוראתו ובהפעלתו מצאתי, כי הוא נתחבב מאד על הילדים, ודברים דומים שמעתי ממורים עמיתים שנתוודעו בינתיים אל המשחק אף  הם. עוד גיליתי, כי הוא עשוי לשמש גם כמשחק לימודי, המתאים לפרקי ההכנה וביסוס השליטה בכל אחד משלושת משחקי הכדור הגדולים מהם הוא מורכב, ואשר בהוראתם אנו, המורים לחינוך גופני, עוסקים. ולמשחק עצמו

המשחק מנוהל על מגרש כדורסל בתוספות של שלושה קווים בלבד. שני קווי רוחב נוספים הנמתחים על נקלה בעזרת גיר במרחק של מטר אחד מעבר לקווי הרוחב המקוריים של המגרש  (על שני קווים אלה ניתן גם לוותר), וכן יש להאריך את קווי  זריקת העונשין עד קווי האורך של המגרש (ראה איור בהמשך).

על קווי הרוחב החדשים או בהעדרם של אלה במרחק של מטר אחד מקווי הרוחב המקוריים יש להניח שלושה קונוסים באופן הבא: אחד בכל אחת משתי פינות  המגרש כמטר אחד מקצה המגרש, והשלישי ממש מתחת לסל.

למעשה, גבולות המגרש הם בכלל נושא גמיש, והם עשויים להשתנות בהתאם למצב האתר העומד לרשות המורה המלמד. למשל, במקרה של מגרש כדורסל, הממוקם לרוחבו של מגרש כדוריד, כחלק ממגרש משולב, אפשר להשתמש בקווי מגרש הכדוריד (קו האמצע ואחד מקווי הרוחב) על מנת להרחיב את גבולות מגרש הירס"ל בצד הרוחב שלו. הרחבה כזו תאפשר במקביל להגדיל את מספר השחקנים בכל צד מחמישה לשישה ואפילו לשבעה. הכדור המשמש במשחק הוא כדור-רגל תקני.

להלן הכללים לניהול המשחק:

במשחק יש שני מצבים בסיסיים: כדור 'קרקעי' וכדור 'אווירי'. המשחק נפתח במצב של כדור 'קרקעי' על ידי הטלת כדור במרכז  המגרש כמו בכדורסל, ואזי הוא משוחק ברגל במתכונת של קט-רגל, כשהמטרה היא לפגוע באחד הקונוסים של הקבוצה היריבה (אפשר להתחיל גם בלא הטלה כלומר, כשהכדור מונח על הקרקע כפי, שאמנם, מקובל להתחיל משחק הקט-רגל).

מותר לבעוט אל עבר כל אחד מהקונוסים של הקבוצה היריבה מכל מרחק שהוא, וכן מותר להגיע בכדרור עד הקונוס ממש, ואז לפגוע בו בעזרת הכדור מטווח קרוב. כל פגיעה כזו מזכה את הקבוצה הפוגעת בשתי  נקודות.

המצב השני במשחק הוא, כאמור, כדור 'אווירי', שפירושו תפיסת הכדור ביד והעברתו לפנים על ידי חילופי מסירות. הכדור עשוי להפוך לכדור 'אווירי' באקראי כתוצאה מבעיטה, שהניפה אותו כלפי מעלה ישירות אל ידי אחד השחקנים (חבר לקבוצה או יריב) או גם בעקיפין כלומר, הכדור פגע בדרך בגופו של אחד השחקנים או אפילו ננגח על ידי מי מהשחקנים ובלבד, שהוא לא נפל בין יציאתו מן הרגל לבין תפיסתו ביד על הקרקע.  כמו כן,  עשוי הכדור להפוך ל'אווירי' בכוונה תחילה, כשאחד השחקנים 'הרים' את הכדור ברגלו  אל ידי עמיתו לקבוצה. כל אימת שהכדור נשמט מידי אוחזו, או נפל בניסיון חטיפה, או שפשוט בוצעה מסירת יד לא מדויקת, והכדור נפל אל הקרקע, הוא חוזר להיות כדור 'קרקעי', שפירושו, כי יש להניעו עתה ברגל. קיימת, כמובן, גם אפשרות להורידו בכוונה תחילה מן היד אל הרגל, אלא שפעולה כזו אסורה בעשייה עצמית כלומר, מותר לשחקן להוריד את הכדור מידיו לרגליו של עמיתו בלבד. מותר לאחוז כדור מבלי למוסרו כחמש שניות בלבד.

במצב של כדור 'אווירי' אסור לבצע צעדים באחיזת הכדור, והנעתו מחייבת התקדמות בחילופי מסירות בלבד.

 כעת ניתן לצבור נקודות במספר אופנים:

א. אפשר לקלוע לסל מתוך רחבת שלוש השניות (כללי משחק הכדורסל כגון, כלל שלוש השניות או כלל קו האמצע, המכונה 'חצי', אינם תופסים בירס"ל), וקליעה כזו מזכה בנקודה אחת.          

ב. אפשר לקלוע מחוץ לרחבת שלוש השניות ('הבקבוק'), ואזי מזכה הקליעה את הקבוצה הקולעת בשתי נקודות (בוטלה האפשרות לצבור שלוש נקודות על ידי זריקת הכדור מעבר לקשת).

ג. אפשר גם לזרוק את הכדור אל אחד מהקונוסים בזריקת כתף, בתנאי שהזריקה תבוצע מעבר לקו העונשין של מגרש הכדורסל או להמשכו המאויר במגרש (ראה איור לעיל). פגיעה כזו מזכה בשלוש נקודות.

לאחר שהתחלתי להריץ את המשחק, נוכחתי שהאפשרות האחרונה כלומר, זריקת הכתף אל עבר הקונוס אינה חביבה במיוחד על הילדים והם לא הרבו להשתמש בה, בעיקר כשחייבתי אותם  בזריקת כתף, ולא אפשרתי הטלה בשתי ידיים או גלגול כדור אל עבר הקונוס.

מאחר שהייתי דווקא מעוניין בזריקת כתף כחלק  מן המשחק קבעתי, כאמור, כי פגיעה בקונוס ע"י זריקת כתף מזכה בשלוש נקודות, וזאת כדי להפוך את האפשרות זו ליותר אטרקטיבית.  שלש הנקודות, שמזכה זריקת הכתף, הן מספר הנקודות הגדול ביותר, שנצברות בפעולה בודדת במשחק. חל איסור מפורש לשחקן בודד להעלות את הכדור מן הרגל אל ידיו שלו עצמו או לחילופין להוריד את הכדור מידיו אל רגליו. כל אחת משתי הפעולות הללו מותרת אך ורק בשותפות עם חבר לקבוצה למשל, משה ניצב ממש מתחת לסל ולא יכול לקלוע אל חישוק הסל, ואזי או שהוא מגלגל את הכדור לעברו של יעקב, המסתער לכיוון אחד הקונוסים ובועט לעברו את הכדור, שנמסר לו בגלגול, או שמשה מוציאו החוצה אל מחוץ לרחבה במסירת יד לעמוס, אשר ניצב בעמדה נוחה יותר לקלוע לסל או לזרוק לעבר הקונוס.

שחקן, שהכדור נמסר אליו, והוא שומטו שלא בכוונה (על פי התרשמות השופט) רשאי להמשיך ולכדררו ברגל, אלא שההבקעה אסורה עליו כעת, והוא חייב יהיה למסור את הכדור לאחד מחברי קבוצתו אם במשחק 'קרקעי' כלומר, ברגל ואם בהפיכת המשחק ל'אווירי'    על ידי מסירתו-הרמתו בעזרת רגלו לידי אחד מחבריו לקבוצה.

כל מצב של הפסקה במשחק כתוצאה של בעיטת או זריקת הכדור אל מחוץ לגבולות המגרש, מחייב הוצאה רגלית מן המקום שבו הוצא הכדור, כלומר הופך את הכדור לכדור 'קרקעי'. מצב נייח הוא לעולם 'קרקעי', ושחקני הקבוצה היריבה חייבים להתייצב במרחק של לפחות שלושה מטרים מן הבועט.

אם קבוצה הרחיקה את הכדור אל מחוץ לקו הרוחב שלה עצמה בפעולת התגוננות, יכריז השופט על כדור קרן, שיבעט מן הצד, ואזי צריכים שחקני ההגנה לחוש אל הקונוס הקרוב למקום הוצאת הכדור כדי לגונן עליו, על מנת שלא יספגו פגיעה ישירה מן הקרן.

אם בוצעה  עבירה למשל, דחיפת שחקן יריב או חטיפת כדור מידי האוחז בו (מותר לחטוף רק כדור, שנמצא במצב תעופה), ובין אם  נעשתה הפרה כגון, שימוש שלא כהלכה בכדור למשל, אחד השחקנים הלך עם הכדור, כדררו באחת הידיים,  או זרק אל הקונוס, כשאינו ניצב מעבר לקו ההגבלה, ו/או  תפס בידיו כדור, שנפל על הקרקע, ואשר מותר להניעו מרגע זה בעזרת הרגלים  בלבד, יועבר הכדור לקבוצה היריבה ויונח על הקרקע כלומר, ישוחק ככדור 'קרקעי' שיש להתחיל להניעו ברגל. 

עד כאן, על המבנה ועל כלליו הבסיסיים של המשחק. המשחק ניתן, כמובן, לשינויים על    סמך תנאי הפעולה הקיימים בבית הספר (ראה הערתי שלעיל בעניין גודלו של המגרש), על סמך המטרות ההוראתיות או החינוכיות המוצבות לשיעור, או סתם על יסוד הבזק יצירתי של המורה או של אחד התלמידים. למשל, קיימת אפשרות להתיר לילדים לגלגל את הכדור (דבר, שאסור כאמור על פי הכללים, שהצבתי אנוכי למשחק) אל עבר הקונוס, כשהם ניצבים מעבר לקו המותר בזריקה (קו העונשין של מגרש הכדורסל או המשכו), וזאת על מנת ללמד או לתרגל את צורת הטלת הכדור הנהוגה במשחק הבאולינג. הדעת נותנת, שאופן זה קל יותר לביצוע מוצלח מאשר זריקת הכתף  העילית, ועל כן הוא יזכה את מבצעו בשתי נקודות בלבד.         יתכן, כמו כן, שהמורה רוצה במותאם לתכנית העבודה שלו לתת דווקא דגש מיוחד במיומנות מסוימת כגון הוצאת כדור חוץ בכדורגל. אזי ישונה הכלל בדבר אופן הוצאת כדור חוץ על פי המקובל בכללי משחק הקט-רגל, וכדור החוץ יוצא מקווי האורך של המגרש על ידי הטלתו בשתי ידיים מעבר לראש, כפי שהדבר מבוצע בכדורגל שדה. במגרש יקלוט אותו הנמען בעזרת החזה, הראש או הרגליים בלבד, כפי המותר במשחק הכדור ה'קרקעי'. 

לאחר שנוכחתי במספר מקרים, כי ילדים צעירים מתקשים בתחילת המשחק לצבור נקודות (דבר העולה על נקלה בידי וברגלי תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה) הוספתי את כלל ה'טאץ-דאון', השאול ממשחק ה'פוטבול' האמריקני לאמור, מסירת הכדור ישירות אל חבר הניצב מעבר לקו הרוחב של מגרש היריב (קו הרוחב המקורי של מגרש הכדורסל).  זאת ניתן לעשות באמצעות מסירה ידנית וכן בעזרת בעיטה והצלחה בביצוע מסירה כזו מזכה את הקבוצה המבצעת בנקודה אחת. אופן זה של צבירת נקודות נתחבב מאד על הילדים הצעירים וגם הבוגרים יותר אינם בוחלים בו, בעיקר לא כשהם זקוקים לנקודה באופן דחוף כדי להשוות או לנצח במשחק המתקרב לסיומו.  (ותאמינו לי, שכשמשחקים ירס"ל, האויב הגדול ביותר הוא הצלצול לסיום השיעור, המבשר גם את סוף המשחק).

אפשרויות חינוכיות נוספות טמונות בשילובים שונים של שניים מתוך שלושת ואם תרצו ארבעת המשחקים, הכלולים בירס"ל למשל, רגל ויד בלבד או רגל וסל, ואפילו יד וסל בואריאציות שונות כיד הדמיון ההוראתי הטובה עליכם.

ההכנות למשחק כוללות תרגולים שונים של חילופי מסירות, כפי אלה המקובלים בהכנות לכל אחד משלושת המשחקים מהם שואל המשחק החדש את מיומנויותיו. כמו כן, יש לתרגל בעיטות וזריקות לקונוסים  מזוויות ומטווחים שונים כדי לשפר את הדיוק בבעיטה ובזריקה.       

בנוסף לאלה חשוב במיוחד לתרגל מסירות מן היד אל הרגל ולהפך (בדומה לאופן שבו 'מחממים' שוער לפני משחק כדורגל) בעמדות מוצא ובתנועות בכיוונים שונים ברחבי המגרש. לתרגול זה חשיבות מיוחדת, שכן הקושי המרכזי המתעורר במשחק זה קשור בדיסוננס הקוגניטיבי, שהילדים חווים בתחילה, שכן הם מורגלים בכך שבמשחק הכדורגל אסור   לגעת בכדור ביד, ואילו כשמשחקים בכדורסל ובכדוריד אסור לגעת בכדור ברגל; וההרגלים המוטמעים הללו בהכרתם מקשים עליהם את המעבר ממשחק בכדור ביד למשחק בכדור     ברגל ולהפך; פעולה, שכשלעצמה, היא מאד נחוצה  כדי להצליח במשחק.

לאחר שהצעתי לוועדת הספורט בבית ספרנו  להפוך את הירס"ל למשחק האליפות הרשמי של בית הספר ונעניתי בשלילה (מחיר הדמוקרטיה), החלטתי להפעיל אותו  במספר כיתות ח' במתכונת של אליפות שכבתית במסגרת שיעורי החינוך הגופני שבאחריותי במשחקים של שישה מול שישה,  32 דקות למשחק, ארבעה רבעים (8 X 8X  8 X 8) בכל משחק ובשיפוטי, כמובן. 

לגמר השכבתי הגיעו שתי כיתות בעלות אפיונים שונים לחלוטין: בעוד שבאחת נתקבצו באקראי מספר רב יחסית של ילדים, שהתמחו בכדורגל (שלושה בשמשון ת"א ושניים במכבי ת"א), הרי בשנייה היה רוב דווקא לילדים ששיחקו כדוריד (אס"א ת"א). במשחק עצמו זכינו כלל הצופים לחוויה מיוחדת במינה, בראותנו  שתי קבוצות נעות ומשחקות בו-זמנית על אותו השטח באותו הזמן (חולקות חלל-זמן) ועם אותו כדור, שני משחקים שונים לחלוטין: האחת שיחקה כדורגל והשנייה כדוריד (כללי התחרות חייבו שיתופם של כל שניים עשר חברי הנבחרת, כל אחד לפחות ברבע אחד שלם מארבעת רבעי המשחק.

במשחק, שרבות דובר בו בשכבת כיתות ח' שלנו, ניצחה לאחר מאבק צמוד ומותח ח'3, כיתת ה'כדורגלנים' 12:11. המנצחים התייצבו בתום המשחק בשתי שורות משני צדי קו האמצע של המגרש ובצמוד לקו האורך שלו, והמנוצחים ירדו מן המגרש, כשהם צועדים בתווך תוך שהם זוכים למחיאות כפיים הן מן המנצחים והן מן הקהל כולו. נוהג זה נשאל מחוקת משחק הרוגבי, ולהערכתי ערכו החינוכי כה רב, שכדאי לאמץ אותו  אצלנו בכל  התחרויות הספורט שבין ובתוך בתי הספר.

לסיכום: משחק הירס"ל הוא משחק מורכב למדי, אבל קליטתו על ידי הילדים מהירה באופן יחסי, שכן רכיביו מוכרים להם. לא צריך להתייאש מקשיים, שעלולים להתגלות בתחילה, ואת השיעור הראשון מקדישים ללימוד שיטתי גם אם לא יוותר בו  מספיק זמן למשחק שלם. מצד שני ערכו כנושא חינוכי ולו למטרת התנסות בקבלת החלטות בתנועה ותחת לחץ רב מאד, שכן בגלל מורכבותו היחסית, רבים בו מצבי ההתנסות בקבלת החלטות ב'זמן אמת'. מורכבותו הטכנית מייצרת גם אפשרויות טקטיות רבות מאד, ואני זכיתי לראות עד כה בצד הנאה גדולה ומופגנת מצד התלמידים גם ביצועים טקטיים מורכבים ומפתיעים. נסו ומובטח לכם כי לא תתחרטו!!!!


מאמרים רלוונטים נוספים

כשירויות חברתיות - תרבות דיון והקשבה

15/11/2010

קרא עוד

יוזמות בחינוך הגופני - בתי ספר במחוזות השונים

15/11/2010

קרא עוד

חדשות, כנסים ופעילויות עתידיות במסגרת ההכשרה להוראה

15/11/2010

קרא עוד

"טיפ" מהתיק של המנחה הוותיק

15/11/2010

קרא עוד

טיפוח יחסים חברתיים בשיעורי חינוך גופני

15/11/2010

קרא עוד