facebook tracking pixel
חיפוש סגור
מתעניינים בלימודים?

פסח

מטרת הפעילות:   הכרת מנהגי חג הפסח
 
אוכלוסיית היעד: כיתות א-ג
 
יעדים חינוכיים:
  1. הילדים ילמדו את מנהגי האוכל של חג הפסח.
  2. הילדים ילמדו על קבוצת המזון: דגנים, קטניות ופחמימות מורכבות.
 
על קצה המזלג:
בל יראה ובל ימצא  - לפי ההלכה קיים בפסח איסור אכילת חמץ, החזקתו והנאה ממנו. זאת משום שכשיצאו בני ישראל ממצרים עשו זאת בחיפזון ובצקם לא הספיק להחמיץ. על נטלו: "עוגות מצות – כי לא חמץ" (שמות י"ב, 39).
חמץ קמח העשוי מחמישה מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון. שהוא קמח שבא במגע עם מים כדי שיעור חימוץ, שהוא 18 דקות.
 
פחמימות היא קבוצת מזון שניתן לחלקה לסוכרים פשוטים כמו סוכר וסוכר ענבים (גלוקוז), ריבה, הסוכר הנמצא בפירות (פרוקטוז) וסוכר החלב (לקטוז) ולקבוצת הפחמימות המורכבות.
בקבוצת הפחמימות המורכבות יש 3 תת קבוצות: דגנים, קטניות ופחמימות מורכבות.
הדגניםמשפחת צמחים הכוללת צמחי מאכל עשירים בעמילן (חיטה, אורז, תירס , קוואקר, כוסמת). קיימים שלבים בטחינת החיטה שבהם אנחנו מקבלים בורגול, סולת וקוסקוס: בורגול הוא חיטה מבושלת שיובשה ונגרסה, סולת הוא שלב בטחינת הקמח שממנה מכינים את הקוסקוס. לקבוצת הדגנים שייכים גם דגני הבקר.
הקטניות הם צמחים שפירותיהם תרמילים ובתוכם זרעים העשירים בעיקר בחלבונים, (עדשים, פול, חומוס, שעועית אדומה ולבנה, סויה וכל מה שצריך להשרות הרבה זמן במים לפני הבישול), הדגנים והקטניות מהווים מזונות שמשלימים אחד את השני מבחינת הרכב החלבונים שבהם. לכן מומלץ על השילוב ביניהם. דוגמאות: עדשים, שעועית לבנה ואדומה, אפונה יבשה, חומוס, פול .
האשכנזים נוהגים לא לאכול קטניות לסוגיהן (אפונה, חומוס, תירס, אורז וכיו"ב). מקור הנוהג ככל הנראה בימי הביניים, לאחר שהתעורר חשש כי גרעיני חיטה התערבבו בקטניות בשלב כלשהו של האסיף, החלוקה, והייצור. אף שחשש כזה אינו קיים בחקלאות המודרנית, הגזירה על האיסור לא בוטלה והוא נותר תקף. בעדות המזרח לא נקבע מעולם איסור דומה, ובהתאם, אין בהן איסור על אכילת קטניות בפסח.
הפחמימות המורכבות היא תת קבוצה של מזונות שיש בהם סוכר מורכב הנקרא עמילן, (פחמימה מורכבת) הוא מתעכל יותר לאט מסוכר פשוט (סוכר ענבים, סוכר פירות-שהם פחמימה פשוטה), לדוגמא: תפוחי אדמה ופסטה. קבוצה זו היא קבוצה חיונית בתפריט, אולם כדאי להעדיף את הדגנים המלאים, שמכילים גם סיבים תזונתיים. לקבוצה זו משתייכת גם הקינואה, שהיא, פרי של צמח עשבוני מדרום אמריקה .
 
קערת הפסח
הזרוע ,הביצה,מרור,חרוסת, כרפס, חזרת
 
פירוש הסמלים בקערה (מקור: אנציקלופדיה יהודית)
הזרוע
בעתשבית-המקדש היה קיים היה קרבן פסח חובה על כל משפחה.היום, שבית-המקדש עדיין אינו קיים ואיננו מקריבים קרבן פסח, אנו שמים בקערה את ה"זרוע", לזכרו. ל"זרוע" אנו משתמשים בשוק של כבש, אוכנף של עוף כשהיא צלויה.
הביצה
כשהיה בית-המקדש קיים היו מביאיםלירושלים עם קרבן הפסח גם קרבן חגיגה. לאחר החורבן השאירו את מנהג אכילת הביצים לליל ה"סדר" בלבד, זכר לחורבן, כי הביצהמסמלת אבלות: מה ביצה עגולה, אף האבל מתגלגל והולך ואינו פוסח על שום אדם; מה ביצהאין לה פה, אף האבל יושב דומם ואינו פותח פיו" (כל בו). את הביצים טובליםבמי מלח, המסמלים את הדמעות, שאנו שופכים על חורבן בית המקדש, או זכר לבכיית בניישראל מרוב העבודה והסבל, או כזכר למעבר בים המלוח.
מרור
זכרל"וימררו את חייהם".
חרוסת
את המרורטובלים בחרוסת, כדי להמתיק קצת את המרירות; החרוסת, הנלקחת עם המרור, היאמועטת, שלא לבטל את טעם המרירות, שהוא עיקר. טבילת המרור בחרוסת היא מדבריסופרים.
החרוסת מזכירה את הטיט והלבנים, שבהם העבידו את בני ישראל". למה נקרא שמהחרוסת? "שדומה לטיט של לבנה שהיא מעשה חרסית".
כרפס
היום נוהגים לקחת לטיבול זה כרפס. ויש לוקחים תפוח-אדמה או ירק אחר, והשם "כרפס" כולל גם אותם. הירק יכול להיות מבושלאו חי, בתנאי שמברכים עליו "בורא פרי האדמה".
חזרת
עלי חסה או ירק מר אחר ששמים (לא לפי כל השיטות) בקערה לצורך אכילה בתוךהמצהשל "כורך". יש קוראים לחזרת "מרור שני".
 
ציוד לפעילות: גרגרי קטניות, כרטיסיות ועליהן רשימת מזונות שנהוג לאכול בפסח, מטפחת.
מהלך הפעילות:
משחק 1  מה מייצרים ממה?     
המורה תציג בפני התלמידים מהי קבוצת הדגנים ותקשר את הנושא למצוות איסור אכילת חמץ בפסח. המורה תשאל את התלמידים ממה מייצרים כל אחד מהמוצרים להלן:
קוואקר / גרנולה – עשויים משיבולת שועל
פופקורן / קורנפלקס – עשויים מתירס
פסטה / פתי בר / בייגלה / פיצה / לחם / פיתה / לאפה/ – עשויים מקמח חיטה
בורגול / קוסקוס / סולת – עשויים מגרגרי חיטה
פצפוצי אורז / פריכיות אורז / - עשויים מאורז
משחק 2  קבוצת הקיטניות
המורה תעביר גרגיר אחד ממשפחת הקטניות ותאמר את שמו ( אפונה או עדשה וכו'). הילדים צריכים להעביר אותו לילד לידם מבלי להפיל את הגרגר. המורה תוסיף גרגר בכל פעם ולכן צריכים להיות ערניים. אם נוצר מצב שיש למישהו יותר מגרגר אחד ביד הוא  פותח מעגל חדש..
משחק 3   חידון "ההגדה", (ניתן להשתמש בו גם בשולחן ליל הסדר)
המורה תכין כרטיסיות ועליהן שמות מאכלים שנהוג לאכול בפסח (למשל: יין, ביצה, מצה, חרוסת, מרור, חזרת, זרוע, קניידלעך, כבד קצוץ, גפילטע פיש וכדומה).
המורה תבחר מתנדב ותקשור מטפחת מסביב לעיניו. שמים על המטפחת את אחד הכרטיסים, כך שכולם יוכלו לראות מה כתוב בו, חוץ מהמתנדב. עכשיו הואצריך לשאול שאלות, שהתשובות עליהן הן כן/לא, עד שהוא מצליח לגלות מהו המאכל. המורה תסביר לילדים על מקור מנהגי האוכל השונים. ניתן להציע לילדים לשחק את המשחק בליל הסדר עם דמויות מההגדה למשל.
משחק 4 מירוץ שליחים עם מנהגי פסח
 מירוץ שליחים ב-4 קבוצות. הקבוצה צריכה להחליט איזה מנהג/ מצוות פסח כל ילד בקבוצה אומר. התחרות היא שיש להגיע למורה, לגעת בכף היד שלה ולומר מנהג / מצוות פסח ולחזור חזרה. הקבוצה הזריזה ביותר שבה לא חזרו על מנהג יותר מפעם אחת, מנצחת.
משחק 5 ארבע מכות
 הילדים מסתדרים במעגל, משה נמצא במרכז המעגל וזורק כדור לאחד הילדים. תוך הזריקה הוא אמור: "ערוב" או "דם" או "ברד" או "חושך". על הילד התופס את הכדור לנקוב בשם שמתקשר לאחת המכות. הילד השוגה הופך להיות המנהיג.
"ערוב" – חיות טרף
"דם" – נילוס
"ברד" – שמים
"חושך" – על הילד להתכופף כשהכדור בידיו, בלי לומר דבר.