דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ליפול או לא ליפול ברחבת ה-16?

מאת: ערן סבג, פרופ' רוני לידור, ד"ר איליה מורגולב, ד"ר מיכל ארנון, פרופ' עופר עזר, פרופ' מיכאל בר-אלי

תיוגים: קבלת החלטות, פסיכולוגיה של הספורט, כדורגל, מיומנויות מוטוריות, שופטי ספורט, שיפוט בספורט

עדכון אחרון: 16.08.2019

  1. תקציר:

    במחקר תצפיתי זה, המחברים ניסו לבחון את השימוש השנוי במחלוקת באירוע הנפילה ברחבת ה-16 מ‘ בכדורגל. המחקר מתבסס על 339 אירועים אשר נלקחו מ-160 משחקים מוקלטים מליגת העל בישראל, בהם השחקן המתקיף נפל לאחר מגע עם מגן.

התחזות בכדורגל

 

במחקר תצפיתי זה, המחברים ניסו לבחון את השימוש השנוי במחלוקת באירוע הנפילה ברחבת ה-16 מ' בכדורגל.

המחקר מתבסס על 339 אירועים אשר נלקחו מ-160 משחקים מוקלטים מליגת העל בישראל, בהם השחקן המתקיף נפל לאחר מגע עם מגן.

אירועים אלה סווגו בידי מומחים, שופטי כדורגל מהליגות הראשונות, לשלוש קטגוריות: מעידה, הפלה או "בחירה ליפול".

המומחים גם התבקשו לקבוע אם המגן גרם לעבירה בכל אחת משלוש הקטגוריות, כמו גם ב-212 אירועים נוספים בהם החליט השחקן המתקיף להישאר על רגליו למרות העבירה.

בהתבסס על ניתוח החלטות המומחים ואלו שהתקבלו בידי השופטים במשחק, השאלה "ליפול או לא ליפול" לא הובהרה במלואה.

בעוד שאסטרטגיית הנפילה הצליחה בחלקה בהגברת הסיכויים לזכות בבעיטת עונשין מ-11 מ', אסטרטגיה זו הותירה את המתקיף ללא כל אפשרות להמשיך במאמץ ההתקפי שלו להבקיע שער ופתחה אפשרות סבירה נוספת עבור השחקן הנופל – שליפת כרטיס צהוב על התחזות.

למאמר באתר International Journal of Sport and Exercise Psychology

ראו גם:

צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ביקש לבדוק האם משתלם לביים עבירות תוקף בכדורסל

פריטי מידע דומים