דרך עיניים "קראטיסטיות": דימוי גוף בקרב ספורטאיות מתבגרות בתחום הקראטה

דרך עיניים "קראטיסטיות": דימוי גוף בקרב ספורטאיות מתבגרות בתחום הקראטה

שחר גינדי, אביטל אביב ומיכל היישריק

מכללת בית ברל

תקציר

המאמר עוסק במחקר איכותני, הבוחן את משמעותה של פעילות ספורטיבית בתחום הקראטה בסגנון קיוקוקינשאי בקרב מתבגרות, בדגש על דימוי גוף ויחסי מגדר. במהלך המחקר בוצעו ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשר ספורטאיות בגילים 18-12, שסיפרו על חוויותיהן כנערות המתאמנות בקראטה ועל תפיסת דימוי הגוף שלהן. המרואיינות התייחסו למגוון נושאים הקשורים לדימוי גוף כגון קונפליקט לגבי פיתוח שרירים, תזונה והשפעת התחרויות עליהן. נמצא שאימוני קראטה תורמים רבות לספורטאיות בהיבט הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי. נוסף לכך, התברר שקיים קונפליקט בין המחויבות לענף הקראטה והחוויה הפיזית הבלתי אמצעית לבין השאיפה לאידיאל היופי המערבי והנורמות הפטריארכליות (הגבריות) המופנמות. נמצא גם כי במהלך עיצוב זהותן, על הספורטאיות להתמודד לא רק עם אידאל היופי אלא גם עם תביעות פטריארכליות של תפקידי המגדר והנחיתות הביולוגית של נשים. עם זאת, מעורבות חיובית של המאמן היא בעלת חשיבות רבה בניווט אל מול קונפליקטים מורכבים אלו. תפיסת החברה כי קראטה הוא ענף ספורט גברי משפיעה על חוויית הנערות הספורטאיות. תפיסות חברתיות אלו חודרות לתוך ה"דוג'ו" (אולם הקראטה), החל בדומיננטיות הגברית מבחינה מספרית ועד לאופן שבו בוחרים בני זוג לאימוני קרבות.

תארנים:  ניתוח תוכן, מחקר איכותני, מגדר, ספורטאיות

לקריאת המאמר המלא

Her karate point of view: Body image among female adolescent athletes practicing karate

S. Gindi, A. Aviv, M. Hisherik

This qualitative study examines the meaning of Kyokushin karate activity in adolescent girls, with an emphasis on body image and gender relations. To this end, ten athletes ages 12-18 were interviewed about their experiences as athletes in karate, and their resulting body image. Data collection was done by semi-structured in-depth interviews with the athletes. The interviewees addressed a variety of subjects related to body image, such as nutrition, conflicts regarding muscle development, and the impact of competition. The findings indicate that karate training contributes to many facets of the girls’ lives – physicaly, emotionally, and cognitively. The findings indicate a conflict between the commitment to karate and the immediate bodily experience on the one hand, and the appeal of the Western beauty ideal and internalized patriarchal norms on the other hand. In shaping their identities, women athletes face not only the beauty ideal but also the patriarchal demands of women's gender roles and biological inferiority. Nonetheless, the coach’s positive involvement was of great importance in navigating these complex conflicts. The societal perception that karate is a male sport affects the athletes’ experience and the way the environment reacts to them. These patterns also enter the dojo (the hall where karate is practiced), ranging from the numerical dominance of men to the way pairs are chosen to practice combat.

Descriptors:  Content analysis, qualitative research, gender, athletes.