דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

השפעת מאמץ גופני ממושך על מאזן נוזלים ואלקטרוליטים בספורטאים מבוגרים

רחלי דנקנר, מאיה שדה, יובל חלד ויורם אפשטיין

בשנים האחרונות מסתמנת עלייה במספר הישראלים העוסקים בפעילות ספורטיבית בזמנם הפנוי, הן כתחביב הן מתוך מודעות הולכת וגוברת לבריאות. יש העוסקים בספורט תחרותי הכולל אימונים מפרכים ותחרויות קשות. העיסוק בפעילות ספורטיבית כולל לא פעם השתתפות בענפי ספורט עצימים המסכנים את בריאותו של המשתתף. עם זאת במשתתפים רבים המתאמנים כהלכה לקראת תחרויות בענפים מסוג זה עלולים להימצא תסמינים שהם לכאורה בעלי משמעות קלינית אך בפועל הם תגובה נורמלית והפיכה (גם אם לא בהכרח מומלצת). מאמר זה בא אפוא לתאר בפני הרופא הראשוני, המאמנים, החובשים, הפיזיותרפיסטים והקהל הרחב את השינויים הפיזיולוגיים והביוכימיים באתלטים חובבנים ומאומנים הנצפים לאחר ביצוע מאמץ גופני ממושך. התיאור מבוסס על תצפית שבוצעה בעת תחרות ״ חצי איש הברזל״. התחרות כוללת שחייה למרחק 2 ק״מ בים, רכיבה על אופני מירוץ למרחק של 90 ק״מ וריצה למרחק של 21 ק״מ. מבין 62 ספורטאים בני 22 עד 62 שנים, שמונה טריאתלטים מנוסים (7 גברים ואישה) בני 27־50 שנה השתתפו בתצפית. משך המאמץ נע בין 4 ל-6 שעות. הנבדקים מילאו שאלון, ודגימות דם ושתן נאספו בסמוך לזינוק ומיד בסיום התחרות, לאחר מתן הסכמה מודעת. המאמר מפרט שינויים פיזיולוגיים אפשריים לאחר מאמץ ממושך ומראה ששינויים אלו אינם בהכרח בעלי משמעות קלינית.

תארנים: ספורט, מדדים ביוכימיים, מאמץ גופני ממושך, מאזן נוזלים, מאזן אלקטרוליטים.

לקריאת המאמר המלא

  • 3640צפיות בעמוד
  • 1הורדות כ- PDF
  • 0צפיות במגזין דיגיטלי