אורלי יזדי-עוגב
מטרת המאמר
במהלך עשרים השנים האחרונות נראה, שקיימת עלייה במידת ההתעניינות בילדים כבדי תנועה, כלומר, בילדים, אשר אינם מפתחים מומחיות מספקת במיומנויות תנועתיות. אומנם, כתוצאה משורה של מחקרים, נצטבר ידע על המרכיבים העצביים, שהם מהותיים ליעילות הפעילות התנועתית. הממצאים סיפקו ידע רב, המהווה תרומה מכרעת ליכולתנו, לעזור לילד כבד-התנועה לגדול כמבוגר קואורדינטיבי יותר (פיפר, 1988).
יום פתוח אקדמיה 28.4 .png "המכללה האקדמית בוינגייט")
