חיפוש סגור

| | 08/04/2021

גורמים המפעילים פעילות גופנית מותאמת

מאת פרופ' ישעיהו הוצלר (מותאם מתוך מדריך לשילוב ילדים עם מוגבלות גופנית בבית הספר ובקהילה)

בחינוך הפורמלי

בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי המקצועות אשר עוסקים בחינוך, טיפול ושיקום לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים הן במערכת החינוך הפורמאלי (גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד) והן במסגרות הלא פורמליות (מרכזים טיפוליים, מועדוני שיקום וספורט). אנשי המקצוע השונים עובדים בד"כ בשיתוף פעולה, אם כי תוך ראיה ממוקדת של הצרכים הייחודיים והאינדיבידואלים של כל ילדה וילד. ניתן לאפיין ארבעה תחומי התערבות של בעלי מקצוע המשלבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

1. התחום החינוכי (מורים, מטפלים ומחנכים בתחומים שונים).

לתחום זה שייכים אנשי המקצוע אשר באים מתחום ההוראה הרגילה, ותחום ההוראה המיוחד והמתקנת (מאבחנות דידקטיות). אהובי החינוך ידגישו את תהליך ההוראה והלמידה של המקצועות השונים (קריאה, כתיבה, חשבון) וכן את אופן התאמתו לילד עם הצרכים המיוחדים. כמו כן הם יתמקדו על ערכים חינוכיים אוניברסליים אשר יוקנו לילד במהלך לימודיו בבית הספר כגון: משמעת, כבוד עצמי וכבוד לזולת, תפקוד בחברה דמוקרטית וסובלנות). על תפקודם של המורים לחינוך גופני בעלי התמחות בחינוך המיוחד יורחב בהמשך.

2. התחום הפסיכו-חברתי (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, יועצות חינוכיות).

לתחום זה שייכים אנשי מקצוע מתחום מדעי ההתנהגות אשר תפקידם הוא לעבוד עם הילד בחינוך המיוחד בתחום הנפשי - חברתי, במטרה למנוע או לתקן מערכות יחסים פתולוגיות בין הפרט לסביבתו, וכן במטרה להביא לשינויים התנהגותיים קבועים (במישור הנפשי והחברתי), כמו כן אנשי המקצוע מתחום זה יפעילו התערבויות נוספות מחוץ לבית הספר במישור המשפחתי, הקהילתי והמוסדי.

3. התחום הפרא רפואי (מרפאים בעיסוק, פיזיותראפיסטים, הידרותראפיסטים, קלינאי תקשורת).

לתחום זה שייכים אנשי המקצוע מתחום מדעי גוף האדם אשר תפקידם לעבוד עם הילד בחינוך המיוחד בתחום הגופני פונקציונלי ובתחום התנועתי. התערבויות אשר נעשות בתחום המקצועי מתבססות על יסוד אבחנות רפואיות ברורות ומדויקות תוך כדי בקרה מתמדת ותכנון להשגת יעדים ברורים ביחס לליקויים בתפקוד הגופני. עיקר תפקידם של העוסקים בתחום זה הוא שיפור תפקודו של הילד בחיי היומיום שלו (ADL - Activity of Daily Living) ובכלל זה מיומנויות תקשורת, מיומנויות תפקודיות בסיסיות כמו לבוש, רחיצה, אכילה ושתייה, והליכה לשירותים וניידות. מקצוע הפיסיותראפיה הנו מקצוע טיפולי שמטרתו מניעה , טיפול והקלה במגוון רחב של בעיות רפואיות.העמותה לקידום הפיסיותראפיה בישראל היא גוף ללא כוונות רווח המציג בהרחבה את תחומי העיסוק ומידע לעוסקים בפיסיותראפיה. מקצוע הריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים. העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק מציגה פרטים רבים בנושא הריפוי בעיסוק.קלינאי התקשורת עוסקים באיתור, אבחון תפקודי, טיפול ושיקום, מניעה, יעוץ, הדרכה ומחקר בתחומים השונים של: שמיעה, שפה ותקשורת, דיבור ובליעה בילדים ו/או מבוגרים. האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת מציגה מידע רב בתחום עיסוק ייחודי זה.הידרותרפיה, היא פעילות במים המנצלת את תכונות המים למטרות שיקומיות. בין התכונות הבולטות של המים החום, לחץ הידרוסטטי, ציפה וצפיפות המאפשרות, על ידי שימוש בתרגילים ובאמצעים מתאימים להרפות שרירים, לשפר תפקוד מוטורי, להקטין כאב, לפתח כוח וסבולת. הארגון הישראלי להידרותרפיה שוקד על קידום הנושא בארץ.

4. התחום האומנותי יצירתי (מטפלים בתנועה ובאומנויות).

לתחום זה שייכים אנשי מקצוע מתחום האומנות החווייתית, יצירתית אשר תפקידם לעורר אצל הילד גירויים רגשיים וגופניים במטרה להשיג חוויות פסיכומוטוריות מתקנות. הנחת היסוד אצל אנשי המקצוע בתחום זה היא, שבהיות הגוף והנפש משולבים במערכת אחת ניתן במצב של ליקוי בתחום תפקוד מסוים לגייס משאבים מתחומי תפקוד שאינם לקויים. השגת היעדים הללו נעשית באמצעים חוויתיים באומנות, במוסיקה ובדרמה (שחק לוי, 1989). האיגוד הישראלי לתראפיה על ידי יצירה והבעה (יה"ת), משמש כארגון היציג של אנשי המקצוע בתחום זה בארץ. הארגון מגדיר את תחום העיסוק של המטפלים בתנועה כשם כולל לשימוש בתהליכי יצירה והבעה בתחום האמנויות לשם טיפול בקשיי הסתגלות, בהפרעות נפשיות, בהפרעות התפתחותיות ואורגניות, במצבי דחק ולגדילה נפשית. לתחום זה ניתן להוסיף ולחבר גם את המטפלים מתחומי "הרפואה האלטרנטיבית" ההולכים וכובשים את מקומם "בשטח", אם כי ללא בסיס מדעי אמפירי ורפואי מוכח. (כגון: רפלקסולוגיה, שיאצו, הילינג, רייקי).

מידע מפורט על גורמי התמיכה המקצועיים בכל איזורי הארץ ניתן למצוא במספר מקורות :

מאגר שירותי שיקום של ג'וינט ישראל, שמופיע בדפוס כמדריך אזורי לשירותי שיקום (מהדורה אחרונה משנת 1996).

מאגר מידע ממוחשב על תוכניות ייחודיות בחברה, חינוך ורווחה של מכון סאלד (רח' קולומביה 9 ירושלים).

סייעים סמך מקצועיים

בנוסף לאנשי המקצוע השונים המוקצים על ידי משאבי החינוך המיוחד וחוק השילוב במערכת החינוך הפרומלי, ניתן להסתייע בסוגים שונים של סייעים לא מקצועיים:

חונכים וסייעם/סייעות בוגרים (Teacher assistants) ובהם סייעות חינוכיות-טיפוליות המועסקות על ידי משרד החינוך בהעדפה לתלמידים עם נכויות גופניות קשות המושמים בחינוך הרגיל (חוזר מנכ"ל מיוחד י"ג - התשנ"ו), וכן, בנות שירות לאומי, תלמידי תיכון בשירות לקהילה, סטודנטים בשירות פר"ח ובשירות למען קהילה, עובדי שירות למען ציבור. גורמים אלה יהיו מוצמדים בדרך כלל לילד באמצעות מערכות הכוונה שונות.

חונכים עמיתים (Peer Tutors): ילדים מכיתת הילד, אשר עוברים תהליך הכשרה להתאמתם לתפקיד חונך עם אחריות לקידום תפקודו של הילד בעל הצרכים המיוחדים. זהו תהליך הכשרה ייחודי שראוי לבצעו בתחילת שנת הלימודים, ולבלב בו כמה מהילדים האחראים בכיתה. ניתן לתגמל אותם על ידי מינוי לתפקידים מבוקשים, שליחה לקורסים ייחודיים וכדומה. בנספח ז- 1 מופיעה תוכנית הכשרה של חונכים עמיתים לפעילות גופנית בבית הספר היסודי. קיימים שלושה סוגים של תפקידי חונכים עמיתים: (א) חניכה חד-כיוונית, ובה ילד בעל צרכים מיוחדים מקבל סיוע (חונכות) מילד ללא צרכים כאלה באופן מכוון לשיפור תפקודו, ובלא הדגשת שיתוף פעולה, הדדיות ותהליכי העצמה אצל הילד עם המוגבלות, (ב) חניכה דו-כיוונית ובה מודם פחות דגש על התפוקה התפקודית ויותר על התקשורת והשוויוניות בין שני העמיתים, כבסיס להעצמת הילד עם המוגבלות, (ג) חונכות לכל הכיתה, ובה מחולקת הכיתה לזוגות כדי לעמעם את ההליך הייחודי של החונכות לילד עם המגבלה. גישה זו אפקטיבית במיוחד עם משימות מוכנות מראש, למשל, בעזרת כרטיסיות. החונכות יכולה להתבצע על ידי בן כיתתו של הילד עם המוגבלות, או על ידי "אח בוגר". גישה זו מתאימה במיוחד במצבים של הפרעות התנהגות קשות וליקויי למידה קשים, שילד בשכבת הגיל ובכיתתו של בעל המוגבלות, יתקשה להתמודד אתם.

עמיתים: ילדים בני כיתת הילד בעל הצרכים המיוחדים, אשר משמשים לתפקידי סיוע אד-הוק בלא הכשרה ייחודית. חונכים כאלה מומלץ להעביר סדנאות הכשרה פנים בית-ספריות, כדי שיהפכו עוזרים משמעותיים למורה. לכך חשיבות רבה במיוחד במסגרות שילוב בחינוך הרגיל, בהן כיתה רגילה בת כ- 40 תלמידים ומורה אחד שמתקשה להתמודד עם מספר בעלי צרכים מיוחדים.

בחינוך הבלתי-פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי הכיר אף הוא בחשיבות הרבה שיש ליחס לשילוב אוכלוסיות עם נכויות במסגרת הפעילות החינוכית. חברת המתנ"סים מפעילה מספר רב של פעילויות ברמות שילוב שונות. ניתן להמליץ לילד עם נכות להשתלב במסגרת פעילות כזו, כתוספת למסגרת הפעילות בבית הספר, במידה שהיא מתאימה לצרכיו ומספקת לו סביבה שאיננה מגבילה. בנוסף למתנ"סים קיימים מספר ארגונים וולונטריים המציעים פעילות משלבת (כגון ראש פינה למען השילוב, אתגרים) ופעילות פחות משלבת (למשל : מרכזי ספורט לנכים; בית הגלגלים; מועדוניות איל"ן). מידע מפורט על פעילויות המתנ"סים והארגונים וולונטריים ניתן למצוא במדריך האזורי לשירותי שיקום של ג'וינט ישראל.

הורים

הורים ובני משפחה אחרים יכולים להיות לעזר רב בתהליכי שילוב במסגרות הפעילות השונות, בעיקר הבלתי פורמליות והטיפוליות. ישנו יחס מאוד עדין בין שילוב ההורים בפעילות כמו למשל הדרכתם כיצד להפעיל את ילדם או את בן זוגם בבריכה הטיפולית, לבין התחשבות בצרכיהם למנוחה וזמן חופשי מהטיפול בבן המשפחה הפגוע. יש לבחון את הגישה המתאימה בכל מסגרת ומסגרת. גם אם אין משלבים את ההורים באופן קבוע בפעילות ילדם במסגרת הפעילות הגופנית המותאמת, התנסות מעת לעת של ההורים יחד עם הילד בשיעור לדוגמא, או בפעילות משותפת של פנאי ונופש עשויות לסייע מאוד לפיתוח הקשר בין ההורה לילד.

מאמרים רלוונטים נוספים

ספורט בגיל 60+

22/04/2021

קרא עוד

כל אחד יכול - יתרונות ההליכה כפעילות אירובית מקדמת בריאות בגיל המבוגר

22/04/2021

קרא עוד

הליכה נורדית

21/04/2021

קרא עוד

אימון חונכים עמיתים (Peer Tutors)

08/04/2021

קרא עוד

מה זה הידרותרפיה?

20/04/2021

קרא עוד

מודלים תיאורטיים המשמשים בהערכת תוכנית 60 + ספורט

27/04/2021

קרא עוד