facebook tracking pixel
חיפוש סגור

| | 20/07/2010

הצמדה שנה ג'

סכום הצמדה שנה ג' / ענת מורן

סכום הצמדה שנה ג' / ענת מורן

עולם החינוך הגופני בבית הספר שונה אלפי שנות אור מעולם החינוך הגופני באקדמיה.
אני יכולה לומר שנהנתי ולמדתי רבות. למדתי על מקום החינוך הגופני בבית הספר, נהנתי מהאינטראקציה שהיתה לי עם הילדות, מהזכות שניתנה לי להשפיע עליהן ולו במעט ומהאפשרות לפתוח את המחשבה למורות המאמנות...
 
בסיום תקופת ההצמדה אני יכולה לומר כי ניתן ללמוד רבות על עולם החינוך הגופני בבית הספר. עולם החינוך הגופני בבית הספר שונה אלפי שנות אור מעולם החינוך הגופני באקדמיה. 
באקדמיה מבקשים מאתנו לתכנן שבועיים קדימה, לכלול שיעור עיוני ביחידת ההוראה ומבחן מסכם ליחידה. בבית הספר, לא יודעים אם יהיה לנו אולם בשיעור הבא ואם התלמידים יגיעו בשיעור שלאחריו. באקדמיה, המורים לחינוך גופני הם דמויות לחיקוי עבור תלמידיהם היוצרים איתם קשר בלתי אמצעי, המורים מגוונים לתלמידים את תכני הלימוד ודרכי ההוראה, מורים אשר מגיעים לכל ילד באופן אישי ובעיקר, מורים משמעותיים לתלמידיהם. בבית הספר, המורה רוצה שהשיעור לא יתפוצץ, שהתלמידים יגיעו אליו בשלום וגם יצאו ממנו בשלום, לעיתים המורה מהווה שמרטף לילדים מפאת כמות לא הגיונית של תלמידים בשיעור ולעיתים המורה לא זוכר את שמות כל התלמידים שלו. 
בין עולם האקדמיה לעולם בית הספר נמצא הסטודנט. סטודנט ששמע באקדמיה על צוות לחינוך גופני שעובד בשיתוף פעולה, על צוות משמעותי, שמארגן פרויקטים, שמקצוע החינוך הגופני מהווה את ליבת החיים בבית הספר. סטודנט אשר רוצה להגיע לכל תלמיד באופן אישי, שמעוניין לעבור עם התלמידים שלו (גם אם הם שלו באופן זמני) תהליך משמעותי, להראות לתלמידים שאפשר להנות משיעורי החינוך הגופני בבית הספר, להוכיח לעצמו שאפשר לדבר עם הילדים בגובה העיניים ויחד עם זאת לדרוש מהם להגיע בתלבושת, לא להתחצף ובוודאי שלא לנקוט באלימות.
לאחר הכנה של כארבעה חודשים, אותו סטודנט מגיע להצמדה בבית הספר. בהצמדה הוא רואה שלא תמיד הצוות עובד בשיתוף פעולה, שיש דרכים שונות להגיע לתלמידים, שכל תלמיד עומד בפני עצמו, מהווה עולם ומלואו וכל תלמיד זקוק לצורת פנייה אחרת. שלא תמיד ניתן ללמד את המיומנות שנקבעה ע"י המורה המאמן מפני שבעצם, התלמידים אינם מציגים שליטה ראויה במיומנות הקודמת. לעיתים כדאי ללמד את התלמידים שיעור עיוני בנושא התנהגות ראויה בשיעור במקום נושא הטקטיקה הקבוצתית במשחק הכדורעף. 
מבחינתי, מנקודת מבטי הצרה, אני יכולה לומר שהגעתי לתלמידות שלי באופן אישי, מצאתי את הדרך לפנות לכל אחת מהן, הסתכלתי להן בגובה העיניים ויחד עם זאת הייתי ברורה בדרישות שלי. מה אתם יודעים? חלקן הגדול אפילו נהנה ושאל שאלות מתעניינות על תוכן השיעור. קיוויתי למצוא יותר מורים מאמנים שיהוו דמויות לחיקוי בעבורי, כמי שמגיעה ללמוד מהם. קיוויתי למצוא בית ספר אשר מבין את הפוטנציאל הגלום בתרבות ספורט בבית הספר. קיוויתי למצוא יותר משמעת בקרב הילדים והתפלאתי לראות שאני הראשונה שמתעמתת איתן, אומרת להן "לא" ומעמידה אותן על מקומן. 
יחד עם כל זאת, אני יכולה לומר שנהנתי ולמדתי רבות. למדתי על מקום החינוך הגופני בבית הספר, נהנתי מהאינטראקציה שהיתה לי עם הילדות, מהזכות שניתנה לי להשפיע עליהן ולו במעט ומהאפשרות לפתוח את המחשבה למורות המאמנות.
הרשו לי לומר תודה. תודה למורות המאמנות שנתנו לי יד חופשית בשיעורים, שהביאו אותי להתעמת עם המציאות בשטח ולא ניסו לייפות אותה, למנחת ההוראה שלי שנתנה לנו יד חופשית בתכני השיעור וגם לתלמידות, שידעו לראות ולהבחין שעומדת מולן מישהי שאוהבת את המקצוע שהיא בחרה למרות שלעיתים עשו לה חיים לא פשוטים. 
תודה!
כתבה: ענת מורן, סטודנטית שנה ג'
 
 
נקודת מבטי על תקופת ההצמדה - שנה ג' / אבירם שפיץ 
אל ההצמדה הגעתי  ללא תחושות אי ודאות ונטול התרגשות ובעיקר שאנן משום שאני מאמן כדורסל. הרי מה ההבדל בין אימון ובין שיעור חינוך גופני ?!  סוגיות כמו משמעת, סחיפת הילדים, עידוד חלשים וכד' משמעותיות מאד ונחוצות על מנת ללמד שיעור חינוך גופני טוב... 
אולם מה עושים כשהתלמידים אינם משתפים פעולה עם המורה ? !
 
אל ההצמדה הגעתי  ללא תחושות אי ודאות ונטול התרגשות ובעיקר שאנן משום שאני כבר בתחום. הרי מה ההבדל בין אימון ובין שיעור חינוך גופני ?!  אמנם ברוב שיעורי החינוך הגופני אינני מאמן כדורסל אך מלבד עובדה זו , אני כבר משופשף ובעל ניסיון. חוסר השליטה בתוכן המקצועי הינה "הבעיה"  הכי קטנה בהעברת שיעור חינוך גופני. סוגיות כמו שליטה במשמעת, סחיפת הילדים, עידוד חלשים ועוד,  משמעותיות  מאד ונחוצות על מנת ללמד שיעור חינוך גופני ברמה גבוהה ובסוגיות אלו יכול אני להעיד על עצמי כאחד ששולט בהן . ובכן, התחילה ההצמדה . הפלא ופלא שיעור ראשון בנושא כדורסל. מה יכול להיות יותר קל עבורי מזה ?! להפתעתי הרבה קל לא היה לי, נהפוך הוא... נוכחתי לדעת כי תכנון השיעור שלי היה יומרני מדי משום שלא ידעתי מה רמת התלמידים ובהתאם דרשתי תכנים מקצועיים מעבר לרמתם הנוכחית של התלמידים. במילים פשוטות יותר – הילדים לא הצליחו לבצע את מה שדרשתי מהם. הדבר גרם לייאוש מצד התלמידים ולחוסר רצון להשתתף בשיעור. חוסר רצון להשתתף ?! באימון הכדורסל לא נתקלתי בחיה כזו ולכן לא נאלצתי להתמודד מול זה. מצאתי את עצמי בסיטואציה לא מוכרת לפתע ונורא מכך – לא הייתי מוכן לזה.. תחושת השאננות התחלפה בתחושת חוסר אונים ואי נעימות. השיעור הסתיים והותיר אותי בפה פעור. שוחחתי עם איציק [המורה המאמן שלי] והבנתי כי עלי לבצע התאמות ומהר משום שאוטוטו מגיעה הכיתה הבאה, עוד דבר שהקשה עלי בהצמדה , היכולת לבצע תיקונים [אם יש צורך בהם] תוך דקות ספורות משום שהנה נשמע לו הצלצול וההפסקה הסתיימה לה. המשפט עליו צחקתי כל השנים "הצלצול הוא בשביל המורה" כבר לא הצחיק אותי יותר והבנתי עד כמה הוא נכון. בכל אופן , ביצעתי התאמות מיידיות והעיקרית בהן הייתה הורדת הדרישה המקצועית שלי מן הילדים והקפדה על מיומנויות בהן הילדים יוכלו לעמוד. השיעור התחיל ואכן ה"טריק" עבד. הילדים למדו, הצליחו ואף נהנו ואם היה ילד כזה או אחר שלא הצליח משום שהיה חלש מאחרים, יכולתי לפתור זאת כי הוא היה בודד ולא כיתה שלמה. הייתי מעודד מאוד בסיום השיעור ובסיום היום ובעיקר הבנתי שעלי לשנות גישה כעת וכי קיים הבדל עצום בין עולם האימון ועולם ההוראה. יצירת העניין אצל הילדים הפכה להיות גורם משמעותי בבחירת תרגילי השיעור שלי , דבר שאינו 
קיים בשיקולי  בחירת התרגילים שלי באימון – שם מבצעים הילדים כל מה שאגיד להם כמו חיילים. 
כתב: אבירם שפיץ, סטודנט שנה ג'


סכום הצמדה שנה ג' / תמר סיוון
קשים חייו של המנחה להוראה שצריך לצפות ב- 30 שיעורים בשבועיים,  חלקם אינם אלא שכפול של מה שנראה בשבוע שעבר, בחודש שעבר, בשנה שעברה ובעשור שעבר.... 
לראות כל סטודנט לפחות פעם אחת, לשבת איתו עד שנגמרת הסבלנות לסטודנט (10 דקות) ולנסות לדון איתו בשיעור. הסטודנט הצמא לידע – ינתח, יחשוב ויציע ואף יודה למנחה שלו על כל פיסת טיפ. 
 
 
מזג האוויר היה מצוין, רוב השיעורים התקיימו כמתוכנן, השינויים במערכת היו מעטים, רק מספר קטן של כיתות נלקחו לשעורי תגבור או מבחן על חשבון חינוך גופני, רק שכבה אחת או שתיים יצאו לטיול שנתי, רק מורה אחת הייתה חולה, ורק מורה אחת נעדרה כי הילד שלה חלה, הייתה רק תחרות אתלטיקה מחוזית אחת ורק טורניר אזורי אחד בכדורסל, כך שהמורים לחינוך גופני נעדרו רק ליום יומיים. לקראת פורים רק שכבת י"ב באה לביה"ס מידי יום בתחפושת אחרת: יום פיג'מות, יום חילופי מין, יום פיות ומלאכים... והיה שמח. בקיצור העיתוי מוצלח. 
הסטודנטים שלנו טעמו ממגוון התפקידים שבית הספר מייעד למורים לחינוך גופני: החל מיום ספורט א"ק וטורנירים שכבתיים בהפסקות וכלה בשמרטפות על כיתות ללא מורה שמתנחלות אצלם לפתע בשיעור בנוסף לכיתה המתוכננת, כך נוצרים צירופים מעניינים של ט' עם י"א או ז' עם י'. הסטודנט מצופה להתמודד בהצלחה.
ואכן טיפוסים שונים מציגים מגוון תגובות: בולעים, תוהים, מקטרים ואחדים גם מעזים למחות. תיק ההצמדה סופג הכול ומטיח בפני המנחה להוראה. אולם המנחה צריך להיות בלש מומחה כדי להבחין בין אמת לבדיה, בין מציאות להגזמה ובין טענה צודקת למתחמקת. זה אפשרי כמובן רק אם הסטודנט הגיש תיק מסודר ומודפס ובלתי אפשרי בתיק "אותנטי" בו הדפים מקומטים, לעתים מוכתמים, כתובים בכתב חרטומים ומספרים בחצי משפט על אירועים דרמתיים. 
קשים חייו של המנחה להוראה שצריך לצפות ב- 30 שיעורים בשבועיים,  חלקם אינם אלא שכפול של מה שנראה בשבוע שעבר, בחודש שעבר, בשנה שעברה ובעשור שעבר. לראות כל סטודנט לפחות פעם אחת, לשבת איתו עד שנגמרת הסבלנות לסטודנט (10 דקות) ולנסות לדון איתו בשיעור. הסטודנט הצמא לידע – ינתח, יחשוב ויציע ואף יודה למנחה שלו על כל פיסת טיפ. הסטודנט הזחוח (המבסוט מעצמו) -  לא יעלה בדעתו שיש דרכים יותר יעילות להשיג את מטרת השיעור ואין מצב שמטרת השיעור אינה ראויה. הסטודנט הרגיש, בד"כ סטודנטית – תייצר מפלי דמעות ללא קול רק למשמע השאלה הראשונה המופנית אליה בתהליך חקר השיעור. 
ואח"כ בבית, מאבק פנימי על ניסוח חוות הדעת, איך לדווח מנקודת ראות חיובית על כל כשל והחטאה ולהציג אותם כנדבך בונה בדרך אל המקצועיות המתהווה.
 
כתבה: תמר סיון, מנחה להוראה בשנה ג'
 

מאמרים רלוונטים נוספים

'הכשרתון' - ברכות למורים המאמנים

20/07/2010

קרא עוד

הרשמה להכשרתון

05/12/2010

קרא עוד

הצמדה שנה ג'

20/07/2010

קרא עוד

דע את זכויותך

20/07/2010

קרא עוד

חדשות , כנסים ופעילויות עתידיות במסגרת ההכשרה להוראה

20/07/2010

קרא עוד