facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אצטדיוני כדורגל לאומיים: המקרה של אצטדיון רמת-גן

אור לונטל

למבנים ולמונומנטים לאומיים תפקיד חשוב הן ביצירת גאווה וזהות לאומית והן ככלי תדמיתי בזירה הבין-לאומית. כשמדובר באצטדיוני כדורגל לאומיים יש להתייחס גם להיבטים החברתיים והפוליטיים של הספורט, למספר המבקרים הגדול ולחשיפה התקשורתית הנרחבת. עם זאת מספר רב של מדינות, לרוב מצמרת הספורט העולמי כגון ארצות הברית, איטליה וספרד, בחרו באירוח משחקי כדורגל בין-לאומיים במגוון אצטדיונים ונמנעו מהכרזה על אצטדיון לאומי אחד. השיקולים לבחירה בין אצטדיון לאומי יחיד או לאירוח בכמה אצטדיונים מתבססים על הימצאותם או העדרם של שלושה רכיבים: הצורך בשימוש במתקני ספורט ככלי נרטיבי כלפי חוץ; הצורך הפוליטי במונומנט לאומי ספורטיבי לשם יצירת זהות מקומית או לאומית; יכולתו של מבנה יחיד, מבחינת מיקום ונראות, לייצג באופן הרצוי את תרבותה של המדינה ושל שלל קבוצות האוכלוסייה שבה. מאמר זה סוקר בהרחבה את שלושת הרכיבים הללו ובוחן אותם בהקשרו של המקרה הישראלי והאצטדיון הלאומי ברמת- גן. זאת מבחינת הרלוונטיות של הספורט והנבחרת הלאומית ככלי תעמולתי על רקע התמסחרות וגלובליזציה של הספורט, ומבחינת המגבלות החברתיות והפונקציונליות הנובעות ממיקומו במרחב. לשם כך נידונים היבטים משמעותיים של תשתית המתקנים בישראל, דרישות וצרכים ספורטיביים ושיקולים פוליטיים וגֵאוספורטיביים, וניתנות המלצות והערכות הנוגעות לסוגיה האקטואלית של זהות האצטדיון הלאומי בישראל.

תארנים: אצטדיונים, גאוספורט, כדורגל, סמלים לאומיים

  • 776צפיות בעמוד
  • 0הורדות כ- PDF
  • 0צפיות במגזין דיגיטלי