facebook tracking pixel
חיפוש סגור

הקשר בין בחירה אוטונומית לבין מוטיבציה לפעילות בשיעורי החינוך הגופני בקרב תלמידי תיכון

סימה זך, עינת ינוביץ ונעמי בן-דור

 מטרת המחקר היא לבחון את ההבדלים במוטיבציה לפעילות בשיעורי החינוך הגופני (חנ"ג) בין תלמידים הלומדים בבתי ספר שבהם קיימת תכנית בחירה בחינוך הגופני לבין בתי ספר שבהם אין קיימת תכנית בחירה, ואת ההבדלים בין בנים לבנות. בנוסף, ביקשנו גם לאתר נושאי לימוד מועדפים. במחקר השתתפו 536 תלמידי תיכון, בנים ובנות. בארבעה בתי ספר מופעלת תכנית בחירה בשיעורי חנ"ג ובארבעה אין תכנית בחירה. כלי המחקר היה שאלון לבדיקת מניעים לפעילות בשיעורי חנ"ג ותיאור של הרגלי הפעילות בשעות הפנאי. לא נמצאו הבדלים בין תלמידים שלמדו בכיתות שבהן תכניות בחירה לבין תלמידים שלמדו בכיתות ללא תכנית בחירה, ובין בנים לבין בנות בציון הכללי של שאלון המניעים. מניע היעילות העצמית והכושר הגופני והמניע החברתי חזקים אצל בנות יותר מאשר אצל בנים, וחזקים בקרב תלמידים הלומדים ללא תכניות בחירה לעומת אלה שלומדים בתכניות בחירה. מניע הנופש ופנאי בקרב תלמידים שלמדו עם אפשרות בחירה היה חלש לעומת אלה שלמדו בלי אפשרות בחירה. נמצאו חמש פעילויות מועדפות במיוחד: כושר גופני ומשחקי כדור וכן אתלטיקה, הליכה ומחול. נראה כי על פי תאוריית הנחישות העצמית מענה על הצורך בהשתייכות ועל הצורך בהצגת היכולת עולה בחשיבותו על המענה על הצורך באוטונומיה בקרב קבוצת הגיל שנבדקה. ייתכן אף שהשונות בין תכניות הבחירה בבתי הספר יש בה כדי להסביר חלק מן הממצאים. ראוי אפוא להבהיר מהי בחירה ראויה ולפעול למימושה.

תארנים: תכנית בחירה, מניעים לפעילות גופנית, שיעורי חינוך גופני

  • 812צפיות בעמוד
  • 1הורדות כ- PDF
  • 0צפיות במגזין דיגיטלי