facebook tracking pixel
חיפוש סגור

מושגי ההגינות בספורט ביוון העתיקה, ברומי ובימי הביניים המוקדמים וקשרם לעולם החינוך הגופני

יצחק רם

ביוון העתיקה שלטה תפיסת חינוך גופני, שאפשר לכנותה תפיסה הוליסטית, המכוונת לחינוכו של אדם שלם, ועל כן לא מפתיע שהתפתחה שם גם אתיקה ברורה בהקשרי הפעילות הספורטיבית בכלל. זאת, הגם שהפעילות הספורטיבית כשלעצמה הייתה אלימה למדי, משום שאחרי הכול נועדה להיות בעיקרה הכנה לצבאיות והושפעה מערכים צבאיים מובהקים. אלא שהספורטאי המשתתף ידע מראש לקראת מה הוא הולך, והלך שמה מרצונו, שעל פי רוב היה חופשי. מנגד, הרומאים דווקא ביזו את ערכי הספורט ביזוי מוחלט בהפכם אותו לקרקס קטלני לתכלית של שליטה בהמון במסגרת אסטרטגיית ה"לחם ושעשועים" שלהם. ולטענת מאמר זה, העניין קשור בעובדה שהם ניהלו מערכת חינוך גופני ללא שאר רוח מיוחד וללא כוונות חינוכיות מקיפות. זו הייתה מערכת אינסטרומנטלית גרידא, שתכליתה היחידה הייתה הספקה שוטפת של כוח לוחם מיומן לגיסות הצבא. האבירים של תקופת ימי הביניים היו הפעילים האקטיביים הבאים בהיסטוריה של תרבות הגוף, והגם שלא חיקו ממש את הספורט היווני, הם פעלו מתוקפם של ערכים דומים, לאמור בגישת חינוך גופני מקיפה, שראתה לנגד עיניה אנשים שלמים בגופם ובנפשם והייתה קשורה בטבורה לעולם הספורט. עולם זה התבטא במערכת של טורנירים, שעם הזמן התפתחו להיות אירועים מפוקחים ומנוהלים לפי כללים ברורים, שנאכפו בקפידה, ונועדו בפירוש לשמור על חייהם ועל בריאותם של המשתתפים.

תארנים: ספורט, חינוך גופני הוליסטי, לחם ושעשועים, טורנירים, הגינות, ערכים ומוסר

  • 720צפיות בעמוד
  • הורדות כ- PDF
  • צפיות במגזין דיגיטלי